מושבת הצלמים האוטופית במאה ה-19
(צילום: משי בן עמי)

מלון "אמריקן קולוני" היוקרתי במזרח ירושלים אירח ברבות השנים אישים חשובים כמו וינסטון צ'רצ'יל, טוני בלייר, מיכאיל גורבצ'וב, ריצ'רד גיר, ג'יין פונדה ועומר שריף – אך סיפורו המעניין באמת של המקום שייך דווקא לימים שלפני הפיכתו לבית מלון, כשהמבנים שימשו את תושבי המושבה האמריקנית שנוסדה בירושלים העות'מאנית של המאה ה-19.
בין בני המושבה היו כמה שעסקו בצילום – והגיעו לארץ עם ציוד צילום מאוד מתקדם לזמנו, שלא היה מצוי באזור קודם לכן. מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית החלה לפעול בשנת 1898, וחבריה נחשבים לראשונים שתיעדו את המתרחש בארץ ישראל ובמזרח התיכון של אותה תקופה. לידי ynet הגיע אוסף נדיר של צילומים שהותירו המתיישבים ונצבעו בטכנולוגיה מיוחדת על ידי חברת MyHeritage – והם מספקים הצצה בצבע לחיים באזור לפני כמאה שנה ויותר.
המושבה האמריקנית הוקמה ב-1881 על ידי נוצרים משיחיים ילידו שיקגו, שאליהם הצטרפו כמה עשרות אוונגליסטים משבדיה. מטרתם הייתה לחיות במעין קומונה שיתופית ואוטופית בארץ הקודש – שאליה, על פי אמונתם, צפוי ישו לחזור כמשיח. ואם ישו כבר מגיע, מוטב להיות שם כשזה קורה. ואם זה קורה – מוטב כמובן לתעד זאת.
בתחילה שכרו המתיישבים מבנה ברובע המוסלמי של העיר העתיקה. הם גזרו על עצמם כללים ואורחות חיים ייחודיים שכללו, מלבד השיתופיות הכלכלית, גם איסור על חיי מין ונישואים, פירוק המשפחות הגרעיניות, הגבלות על קשרים עם החוץ, התכנסות יומית עם טקסי וידוי ועוד – ועסקו בעיר בפעילות פילנתרופית.
כשגדלה הקהילה והגיעה ל-150 איש, היה המבנה השכור צר מלהכילם – והם עברו אל מחוץ לחומות, אל אחוזתה של משפחת חוסייני העשירה. המבנה הראשי של המלון כיום היה במקורו הארמון שבנה בן משפחת האצולה רבאח אל-חוסייני עבור ארבע נשותיו, ושאותו רכשו אנשי המושבה האמריקנית.
65 צפייה בגלריה
רחוב יפו בירושלים, 1937
רחוב יפו בירושלים, 1937
רחוב יפו בירושלים, 1937
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
חיילים בריטים וחייל הודי מוצבים בשער האריות, אפריל 1920
חיילים בריטים וחייל הודי מוצבים בשער האריות, אפריל 1920
חיילים בריטים וחייל הודי מוצבים בשער האריות, אפריל 1920
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)

התחביב שהפך לביזנס של המושבה

את מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית הקים אלייז'ה מאיירס, יהודי מומר שהיגר לירושלים מהודו. כחובב צילום מושבע, תיעד באוקטובר 1898 במצלמתו את מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל – והביקוש לתמונות הללו היה גבוה מאוד והן נמכרו בסכומי כסף גבוהים. בעקבות ההצלחה, הוקמה מחלקת הצילום כאמצעי פרנסה עבור המושבה, ופעלו בה צלמים ידועים כמו הול לארס לרסון, אריק מטסון וג'ון ד. וויטינג.
צלמי המושבה האמריקנית תיעדו אירועים היסטוריים שהתחוללו בארץ ישראל ובמזרח התיכון במהלך כמאה שנות פעילותם – ובראשם קרבות מלחמת העולם הראשונה בין הצבא העות'מאני לצבא הבריטי במערכה על סיני וארץ ישראל (1918-1915), מכת הארבה הקשה שפקדה את הארץ במהלך המלחמה, וכן טקס כיבוש ירושלים בידי גנרל אדמונד אלנבי וטקס כניעת העיר בפני הבריטים. כמו כן תועדו שיירות שבויי המלחמה הגרמנים שהובלו על ידי הצבא הבריטי אל ירושלים.
65 צפייה בגלריה
שיירת שבויי המלחמה הגרמנים מובלת ברחובות ירושלים במלחמת העולם הראשונה, 1917
שיירת שבויי המלחמה הגרמנים מובלת ברחובות ירושלים במלחמת העולם הראשונה, 1917
שיירת שבויי המלחמה הגרמנים מובלת ברחובות ירושלים במלחמת העולם הראשונה, 1917
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
שיירת שבויי המלחמה הגרמנים מובלת ברחובות ירושלים במלחמת העולם הראשונה, 1917
שיירת שבויי המלחמה הגרמנים מובלת ברחובות ירושלים במלחמת העולם הראשונה, 1917
שיירת שבויי המלחמה הגרמנים מובלת ברחובות ירושלים במלחמת העולם הראשונה, 1917
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
אחרי כניעת ירושלים העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה - משמר בריטי ראשון בשער יפו. 9 בדצמבר 1917
אחרי כניעת ירושלים העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה - משמר בריטי ראשון בשער יפו. 9 בדצמבר 1917
אחרי כניעת ירושלים העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה - משמר בריטי ראשון בשער יפו. 9 בדצמבר 1917
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
הצלם לרסון הוזמן לטקס כניעת העיר ירושלים על ידי ראש העיר, חוסיין סלים אל-חוסייני, שביקש להנציח את האירוע ההיסטורי שבו הניף דגל לבן ומסר אותו לשני סיירים בריטים ב-9 בדצמבר 1917. אולם לאחר שפיתח את התמונות וביקש את עזרת הבריטים בשליחתן לעיתוני העולם באמצעות דואר דיפלומטי – קיבל לרסון לפתע הוראה להשמידן, על מנת שרק הטקס שבו השתתף גנרל אלנבי יומיים לאחר מכן ייזכר כסמל לכניעת העיר. בעקבות כך, אבדו כמעט כל תצלומי טקס הכניעה, מלבד כמה תמונות בודדות שלרסון התעקש לשמור.
65 צפייה בגלריה
טקס הכניעה של ירושלים העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה. ראש העיר חוסיין סלים אל-חוסייני מניף דגל לבן ומוסר אותו לשני סיירים בריטים, יומיים לפני הכניעה הרשמית בפני גנרל אלנבי, 9 בדצמבר 1917
טקס הכניעה של ירושלים העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה. ראש העיר חוסיין סלים אל-חוסייני מניף דגל לבן ומוסר אותו לשני סיירים בריטים, יומיים לפני הכניעה הרשמית בפני גנרל אלנבי, 9 בדצמבר 1917
טקס הכניעה של ירושלים העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה. ראש העיר חוסיין סלים אל-חוסייני מניף דגל לבן ומוסר אותו לשני סיירים בריטים, יומיים לפני הכניעה הרשמית בפני גנרל אלנבי, 9 בדצמבר 1917
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
בחלק ניכר מהאירועים שתועדו, נכחו צלמי המושבה ביוזמתם – אולם ממשלת המנדט גם העסיקה אותם באופן קבוע והזמינה אותם להנציח טקסים ואירועים חשובים כמו ביקורים מדיניים, טקס חנוכת האוניברסיטה העברית בהר הצופים בשנת 1925, טקס חנוכת תחנת הכוח בנהריים בשנת 1932, וחגיגות הכתרת המלך ג'ורג' השישי ב-1936. כמו כן, צילמו צלמי המושבה צילומי נוף ואתרים ארכיאולוגיים – שנמכרו כגלויות לצליינים.
65 צפייה בגלריה
מלך ירדן עבדאללה הראשון מפעיל את הטורבינות יחס עם פנחס רוטנברג בטקס חנוכת תחנת הכוח בנהריים, יוני 1932
מלך ירדן עבדאללה הראשון מפעיל את הטורבינות יחס עם פנחס רוטנברג בטקס חנוכת תחנת הכוח בנהריים, יוני 1932
מלך ירדן עבדאללה הראשון מפעיל את הטורבינות יחד עם פנחס רוטנברג בטקס חנוכת תחנת הכוח בנהריים, יוני 1932
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
בתמונות מהאירועים ניתן לראות לא מעט פרצופים מוכרים מתקופת המנדט, כמו גנרל אלנבי, הנציב העליון הרברט סמואל, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, תומאס אדוארד לורנס ("לורנס איש ערב"), וינסטון צ'רצ'יל בימיו כשר המושבות הבריטי, מלך ירדן עבדאללה הראשון, מלך מצרים פארוק, מייסד "חברת החשמל פלשתינה" פנחס רוטנברג ועוד.
65 צפייה בגלריה
הנציב העליון הרברט סמואל אחרי ביקור בעמאן, 19 באפריל 1921
הנציב העליון הרברט סמואל אחרי ביקור בעמאן, 19 באפריל 1921
הנציב העליון הרברט סמואל אחרי ביקור בעמאן, 19 באפריל 1921
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הלורד אדמונד אלנבי והנציב העליון הרברט סמואל בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1 באפריל 1925
הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הלורד אדמונד אלנבי והנציב העליון הרברט סמואל בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1 באפריל 1925
הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הלורד אדמונד אלנבי והנציב העליון הרברט סמואל בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1 באפריל 1925
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
הנציב העליון הרברט סמואל נפגש עם תומאס אדוארד לורנס ("לורנס איש ערב") ועם מלך ירדן עבדאללה הראשון, תחילת שנות ה-20
הנציב העליון הרברט סמואל נפגש עם תומאס אדוארד לורנס ("לורנס איש ערב") ועם מלך ירדן עבדאללה הראשון, תחילת שנות ה-20
הנציב העליון הרברט סמואל נפגש עם תומאס אדוארד לורנס ("לורנס איש ערב") ועם מלך ירדן עבדאללה הראשון, תחילת שנות ה-20
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
מלך מצרים פארוק ומשפחתו, צולם בין 1920 ל-1946
מלך מצרים פארוק ומשפחתו, צולם בין 1920 ל-1946
מלך מצרים פארוק ומשפחתו, צולם בין 1920 ל-1946
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
מלך ירדן עבדאללה הראשון, 1935
מלך ירדן עבדאללה הראשון, 1935
מלך ירדן עבדאללה הראשון, 1935
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
קבלת פנים לשר המושבות הבריטי ווינסטון צ'רצ'יל ורעייתו בירושלים. 28 במרץ 1921
קבלת פנים לשר המושבות הבריטי ווינסטון צ'רצ'יל ורעייתו בירושלים. 28 במרץ 1921
קבלת פנים לשר המושבות הבריטי ווינסטון צ'רצ'יל ורעייתו בירושלים. 28 במרץ 1921
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
שר המושבות הבריטי ווינסטון צ'רצ'יל מבקר יחד עם הבישוף רנה מקאינס בבית הקברות הצבאי בהר הצופים בירושלים, שם נקברו חללי הצבא הבריטי ממלחמת העולם הראשונה, מרץ 1921
שר המושבות הבריטי ווינסטון צ'רצ'יל מבקר יחד עם הבישוף רנה מקאינס בבית הקברות הצבאי בהר הצופים בירושלים, שם נקברו חללי הצבא הבריטי ממלחמת העולם הראשונה, מרץ 1921
שר המושבות הבריטי ווינסטון צ'רצ'יל מבקר יחד עם הבישוף רנה מקאינס בבית הקברות הצבאי בהר הצופים בירושלים, שם נקברו חללי הצבא הבריטי ממלחמת העולם הראשונה, מרץ 1921
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)

הכותל – מתפילות מעורבות ועד למאורעות תרפ"ט

באוסף בולטת תמונה שצולמה בכותל המערבי בתחילת שנות ה-20, ובה נראים גברים ונשים מתפללים יחדיו ברחבה הצרה שהייתה אז במקום. את הרחבה הגדולה המוכרת כיום חוסמים בתמונה בתי שכונת המוגרבים, שנהרסו מיד בתום מלחמת ששת הימים (1967).
בימי השלטון העות'מאני, עודדו השלטונות יהודים ממגורשי ספרד להתיישב בארץ ישראל. הסולטאן סולימאן המפואר שיקם במאה ה-16 את מבני ירושלים, בנה את חומות העיר העתיקה הקיימות עד היום והכיר באופן רשמי בכותל המערבי כאתר תפילה יהודי. עם זאת, עם השנים התרבו החיכוכים בין היהודים למוסלמים במקום, עד שבמאה ה-19 נאלצו היהודים לשלם לשלטונות העות'מאניים תשלום שנתי בסך 1,500 דולר עבור הזכות להתפלל ליד הכותל – עד שמשה מונטיפיורי החליט לקנות את הזכות לתמיד.
65 צפייה בגלריה
גברים ונשים מתפללים יחדיו מול הכותל המערבי בתחילת שנות ה-20. את הרחבה הגדולה המוכרת כיום חוסמים בתי שכונת המוגרבים, שנהרסו מיד בתום משלחמת ששת הימים
גברים ונשים מתפללים יחדיו מול הכותל המערבי בתחילת שנות ה-20. את הרחבה הגדולה המוכרת כיום חוסמים בתי שכונת המוגרבים, שנהרסו מיד בתום משלחמת ששת הימים
גברים ונשים מתפללים יחדיו מול הכותל המערבי בתחילת שנות ה-20. את הרחבה הגדולה המוכרת כיום חוסמים בתי שכונת המוגרבים, שנהרסו מיד בתום משלחמת ששת הימים
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
החיכוכים סביב הכותל הגיעו לשיאם בשנות ה-20 של המאה העשרים, ברקע מגעים של ההסתדרות הציונית לרכישת שכונת המוגרבים הענייה כדי לפנותה ולהרחיב על חשבונה את רחבת התפילה. בשל העומס הרב בכותל, הציבו היהודים במקום לקראת יום הכיפורים של שנת 1928 ספסלים ובפעם הראשונה גם מחיצה להפרדה בין גברים לנשים. המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני, טען כי בצעד זה מנסים היהודים להשתלט על הר הבית והורה למואזין להשמיע מוזיקה בקול רם סמוך לכותל בזמן התפילות. בעיצומן של התפילות התפרצו אל קהל המתפללים שוטרים בריטים והסירו את המחיצה והספסלים.
התקרית שהסתיימה בניצחון לצד המוסלמי אפשרה לאל-חוסייני לגייס את תמיכת השכבות העממיות למאבק דתי-לאומי נגד היהודים, ומיד אחריה החל מסע תעמולה נמרץ להגנת מסגד אל-אקצא ושמירת זכויות המוסלמים בכותל. בצעד של התרסה, פתחה במאי 1929 המועצה המוסלמית העליונה מעבר אל הר הבית בצמוד לכותל, וכן שער ממסגד בשכונת המוגרבים היישר אל רחבת הכותל הצרה – דבר שהגביר מאוד את הנוכחות והתנועה של המוסלמים ליד המתפללים היהודים. תקריות אלימות החלו להתרחש במקום דרך קבע – והובילו בסופו של דבר באוגוסט 1929 לפרוץ מאורעות תרפ"ט.
65 צפייה בגלריה
משפחות יהודיות נמלטות מירושלים בזמן מאורעות תרפ"ט, 1929
משפחות יהודיות נמלטות מירושלים בזמן מאורעות תרפ"ט, 1929
משפחות יהודיות נמלטות מירושלים בזמן מאורעות תרפ"ט, 1929
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
מאורעות תרפ"ט - חיילים בריטים צועדים ברחובות ירושלים בניסיון להשליט סדר. 1929
מאורעות תרפ"ט - חיילים בריטים צועדים ברחובות ירושלים בניסיון להשליט סדר. 1929
מאורעות תרפ"ט - חיילים בריטים צועדים ברחובות ירושלים בניסיון להשליט סדר. 1929
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
במהלך אותו שבוע של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי נרצחו 133 יהודים ויותר מ-300 נפצעו. קהילות יהודיות עתיקות, כמו אלו של חברון, עזה, שכם וג'נין, ננטשו ונחרבו. מצד הערבים נהרגו 166, מרביתם בידי שוטרים בריטים כחלק מדיכוי המהומות.
צלמי המושבה האמריקנית תיעדו כמה מרגעי הדרמה במאורעות הדמים של תרפ"ט – ובתמונותיהם ניתן לראות המוני ערבים מתפרעים בעיר העתיקה מול שוטרים בריטים חסרי-אונים, משפחות יהודיות שנמלטו מירושלים בזמן הפרעות, חיילים בריטים צועדים ברחובות העיר בניסיון להשליט סדר, ואף יהודים מחכים בתור מחוץ לדואר בירושלים כדי לשלוח מברקי טלגרף ולהודיע לקרוביהם שהם בסדר.
65 צפייה בגלריה
ערבים מתפרעים בעיר העתיקה בירושלים במאורעות תרפ"ט, 1929
ערבים מתפרעים בעיר העתיקה בירושלים במאורעות תרפ"ט, 1929
ערבים מתפרעים בעיר העתיקה בירושלים במאורעות תרפ"ט, 1929
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
יהודים מחכים בתור מחוץ לדואר בירושלים כדי לשלוח מברקי טלגרף במהלך מאורעות תרפ"ט, 1929
יהודים מחכים בתור מחוץ לדואר בירושלים כדי לשלוח מברקי טלגרף במהלך מאורעות תרפ"ט, 1929
יהודים מחכים בתור מחוץ לדואר בירושלים כדי לשלוח מברקי טלגרף במהלך מאורעות תרפ"ט, 1929
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)

מהמרד הערבי ועד להפגנות נגד הספר הלבן

הארץ לא שקטה גם לאחר שהמאורעות נפסקו, עד להתפרצות העזה הבאה עם פרוץ "המרד הערבי הגדול" באפריל 1936, אשר נמשך בהפסקות עד מרץ 1939. המרד המאורגן כלל בעיקר פעולות טרור של ערבים נגד מוסדות המנדט הבריטי ונגד יהודים, במטרה להביא לביטול התוכניות להקים בארץ ישראל מדינה יהודית, לפגוע במשק היהודי שנזקק עד אז לכוח עבודה ערבי לצורך קיומו, ולהקים בכוח מדינה ערבית עצמאית.
65 צפייה בגלריה
בני המושבה האמריקנית מחלקים לחם ליהודים בירושלים, בזמן המרד הערבי הגדול באוקטובר 1938, אחרי שהפורעים הערבים השתלטו על אזורי ההר והצליחו לנתק את העיר משאר היישובים היהודיים
בני המושבה האמריקנית מחלקים לחם ליהודים בירושלים, בזמן המרד הערבי הגדול באוקטובר 1938, אחרי שהפורעים הערבים השתלטו על אזורי ההר והצליחו לנתק את העיר משאר היישובים היהודיים
בני המושבה האמריקנית מחלקים לחם ליהודים בירושלים, בזמן המרד הערבי הגדול באוקטובר 1938, אחרי שהפורעים הערבים השתלטו על אזורי ההר והצליחו לנתק את העיר משאר היישובים היהודיים
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
בקיץ 1938 רשמו המורדים הישגים משמעותיים כאשר הצליחו להשתלט על רוב הדרכים הראשיות וגם על ערים רבות, ובין היתר ניתקו את ירושלים משאר היישובים היהודיים. בני המושבה האמריקנית תועדו על ידי צלמי המושבה מחלקים לחם לתושבי העיר היהודים בימי ה"מצור".
במהלך המרד נהרגו יותר מ-400 יהודים וכ-200 בריטים, אולם הוא לא השיג את מטרותיו. הציבור הערבי הוכה בעקבות המרד הן מבחינה כלכלית והן מבחינה צבאית, ואף הידרדר למצב של אנרכיה פנימית בשל טרור פנימי שהופעל כלפי מתנגדי המרד בקרב החברה הערבית והביא להירצחם של אלפים.
בעקבות המאורעות האלימים של המרד, ובניסיון נואש לפתור את בעיית הסכסוך היהודי-ערבי, פרסמו הבריטים במאי 1939 את "הספר הלבן של מקדולנד". במסמך המדיניות, שניסח שר המושבות מלקולם מקדונלד ואושר על ידי בית הנבחרים, נכתב כי בכוונת הבריטים להקים בארץ ישראל מדינה אחת עבור כל תושביה – היהודים והערבים יחדיו – וכן להגביל מעתה באופן משמעותי את עליית היהודים לארץ ואת האפשרות של יהודים לרכוש קרקעות בבעלות ערבית.
הספר הלבן התקבל בזעם על ידי היישוב היהודי, שראה בו בגידה של הבריטים והפרה של התחייבויותיהם להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל כפי שבאו לידי ביטוי בהצהרת בלפור. צלמי המושבה האמריקנית תיעדו את ההפגנות נגד המסמך. דוד בן גוריון כינה אותו "ספר המעל", כהתרסה נגדו הוקמו 12 נקודות יישוב חדשות, וארגוני ההגנה והאצ"ל החלו בפעולות נגד הבריטים – אשר הופסקו בשל פרוץ מלחמת בעולם השנייה. בן גוריון טען אז כי "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן, ולעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה".
65 צפייה בגלריה
יהודים מפגינים נגד הספר הלבן של מקדונלד, שבו נכתב כי בכוונת הבריטים להקים בארץ ישראל מדינה אחת עבור כל תושביה ולהגביל את עליית היהודים. 18 במאי 1939
יהודים מפגינים נגד הספר הלבן של מקדונלד, שבו נכתב כי בכוונת הבריטים להקים בארץ ישראל מדינה אחת עבור כל תושביה ולהגביל את עליית היהודים. 18 במאי 1939
יהודים מפגינים נגד הספר הלבן של מקדונלד, שבו נכתב כי בכוונת הבריטים להקים בארץ ישראל מדינה אחת עבור כל תושביה ולהגביל את עליית היהודים. 18 במאי 1939
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)

בדואים, חרדים, חקלאים וסוללי כבישים

מלבד האירועים הדרמטיים, אהבו צלמי המושבה האמריקנית לתעד גם רגעים פשוטים מחיי היומיום ובמיוחד את הדמויות והטיפוסים השונים שאפיינו את הארץ ואת הארצות השכנות – בהם בדואים, יהודים חרדים, נזירים נוצרים, בעלי מלאכה שונים כמו חקלאים, סוללי כבישים, ספרי רחוב, מלחים ועוד.
את הידע הראשוני בצילום הביא עמו, כאמור, מאיירס – והוא זה שלימד את צלמי המושבה הצעירים מהי קומפוזיציה, מהו עומק שדה וכדומה. רחל א. לב, אוצרת ארכיון "האמריקן קולוני", מציינת כי ב-37 שנות פעילותה, מחלקת הצילום כללה בין עשרה ל-15 צלמים, ואף שמונה ציירים שעסקו בצביעת התמונות בצבע שמן לאחר פיתוחן. "בין הצלמים היו אמריקנים, שבדים, הודים ואף פלסטינים. דו-קיום אמיתי במסגרת הקומונה", היא מוסיפה.
אחד מאותם צלמים צעירים שלמדו ממאיירס היה אריק מטסון השבדי, שהתמחה עוד בנערותו בתפעול חדר החושך של מחלקת הצילום. בחדר זה הוא פגש את אדית יאנטיס, נערה בת המושבה ממשפחה אמריקנית, שהפכה בהמשך לאשתו.
תמונות מחלקת הצילום נמכרו בחנות המושבה, שפעלה ברחבת שער יפו, באזור מלון אימפריאל. ב-1934, בעקבות מאבקים פנימיים בין המתיישבים האמריקנים לשבדים, התפרקה קומונת המושבה ובהתאם גם מחלקת הצילום. בהדרכתו של מטסון המשיכו חלק מהצלמים לפעול בירושלים בחנות שכורה בחזית מלון פאסט שנקראה "שירות הצילום של מטסון".
ב-1946, בעקבות האלימות הגואה בארץ ישראל בשנותיו האחרונות של המנדט הבריטי, עברה משפחת מטסון לקליפורניה – אך החנות בירושלים המשיכה לפעול. במהלך מלחמת העצמאות ניזוקה החנות מאוד, אך רוב החומר הארכיוני ניצל בזכות העובדה שהועבר מבעוד מועד למרתפי בניין ימק"א.
בשנת 1964 פנה מטסון לספריית הקונגרס האמריקני בהצעה לתרום את אוצר התמונות שברשותו, כדי לעזור בהנצחת הרגעים ההיסטוריים שאותם תיעדו אנשי מחלקת הצילום של המושבה האמריקנית – ולהפוך אותם לנחלת הכלל. כ-20 אלף נגטיבים ו-11 אלבומים שאוחסנו בביתו של מטסון וכן בימק"א הועברו אל ספריית הקונגרס, אולם השנים הארוכות במרתף בבניין הימק"א לא היטיבו עם הנגטיבים הרגישים – וחלק מהם ניזוקו מרטיבות, טחב ואבק.
עתה, באמצעות טכנולוגיית למידת מכונה מתקדמת של MyHeritage וכלים שפיתחה החברה לצביעה, חידוד, שיפור איכות ותיקון נזקים – התמונות הללו מתעוררות לחיים ונותנות הצצה יוצאת דופן לחיים בארץ ישראל, מצרים וירדן בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
65 צפייה בגלריה
פועל בסלילת כביש בעבר הירדן, צולם בין 1920 ל-1933
פועל בסלילת כביש בעבר הירדן, צולם בין 1920 ל-1933
פועל בסלילת כביש בעבר הירדן, צולם בין 1920 ל-1933
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
מתכוננים לשיט בקיאקים בנהר הירדן, צולם בין 1934 ל-1939
מתכוננים לשיט בקיאקים בנהר הירדן, צולם בין 1934 ל-1939
מתכוננים לשיט בקיאקים בנהר הירדן, צולם בין 1934 ל-1939
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
שיט בקיאקים בנהר הירדן, צולם בין 1934 ל-1939
שיט בקיאקים בנהר הירדן, צולם בין 1934 ל-1939
שיט בקיאקים בנהר הירדן, צולם בין 1934 ל-1939
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
שטים בסירה בנהר הירדן, צולם בין 1925 ל-1946
שטים בסירה בנהר הירדן, צולם בין 1925 ל-1946
שטים בסירה בנהר הירדן, צולם בין 1925 ל-1946
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
חוגגים את חג ההתגלות - טקס האפיפניה בנהר הירדן, 1937
חוגגים את חג ההתגלות - טקס האפיפניה בנהר הירדן, 1937
חוגגים את חג ההתגלות - טקס האפיפניה בנהר הירדן, 1937
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
בדואי טוחן קפה בעבר הירדן, צולם בין 1920 ל-1933
בדואי טוחן קפה בעבר הירדן, צולם בין 1920 ל-1933
בדואי טוחן קפה בעבר הירדן, צולם בין 1920 ל-1933
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
עמאן בירת ירדן, אמצע שנות ה-20
עמאן בירת ירדן, אמצע שנות ה-20
עמאן בירת ירדן, אמצע שנות ה-20
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
משחקים במשחק רומי עתיק, באזור פטרה, צולם בין 1920 ל-1933
משחקים במשחק רומי עתיק, באזור פטרה, צולם בין 1920 ל-1933
משחקים במשחק רומי עתיק, באזור פטרה, צולם בין 1920 ל-1933
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
אימא בדואית עם תינוק בפתח מערה באזור פטרה , עבר הירדן. שנת צילום לא ידועה
אימא בדואית עם תינוק בפתח מערה באזור פטרה , עבר הירדן. שנת צילום לא ידועה
אימא בדואית עם תינוק בפתח מערה באזור פטרה , עבר הירדן. שנת צילום לא ידועה
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
המנזר, ג'בל א-דיר בפטרה, אמצע שנות ה-20
המנזר, ג'בל א-דיר בפטרה, אמצע שנות ה-20
המנזר, ג'בל א-דיר בפטרה, אמצע שנות ה-20
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
מטע תמרים בבקעת הירדן, אמצע שנות ה-20
מטע תמרים בבקעת הירדן, אמצע שנות ה-20
מטע תמרים בבקעת הירדן, אמצע שנות ה-20
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
רועת צאן ליד בור מים בסיני, 1934
רועת צאן ליד בור מים בסיני, 1934
רועת צאן ליד בור מים בסיני, 1934
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
תחנת המשטרה במעבר הגבול בטאבה, סיני, 1934
תחנת המשטרה במעבר הגבול בטאבה, סיני, 1934
תחנת המשטרה במעבר הגבול בטאבה, סיני, 1934
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
תילת סואץ, מצרים. צולם בין 1934 ל-1939
תילת סואץ, מצרים. צולם בין 1934 ל-1939
תעלת סואץ, מצרים. צולם בין 1934 ל-1939
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
מלחים אוכלים ארוחת צהריים על גדות הנילוס, מצרים 1934
מלחים אוכלים ארוחת צהריים על גדות הנילוס, מצרים 1934
מלחים אוכלים ארוחת צהריים על גדות הנילוס, מצרים 1934
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
חקלאים על שפת הנילוס, ברקע הפירמידות בגיזה, 1934
חקלאים על שפת הנילוס, ברקע הפירמידות בגיזה, 1934
חקלאים על שפת הנילוס, ברקע הפירמידות בגיזה, 1934
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
אדם רוכב על סוס ברקע הפירמידות בגיזה, צולם בין 1934 ל-1936
אדם רוכב על סוס ברקע הפירמידות בגיזה, צולם בין 1934 ל-1936
אדם רוכב על סוס ברקע הפירמידות בגיזה, צולם בין 1934 ל-1936
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
אדם על גמל על רקע הפירמידות בגיזה, צולם בין 1934 ל-1939
אדם על גמל על רקע הפירמידות בגיזה, צולם בין 1934 ל-1939
אדם על גמל על רקע הפירמידות בגיזה, צולם בין 1934 ל-1939
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
מספרת רחוב בקהיר, צולם בין 1934 ל-1939
מספרת רחוב בקהיר, צולם בין 1934 ל-1939
מספרת רחוב בקהיר, צולם בין 1934 ל-1939
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
תחנת הרכבת בקהיר, מצרים. צולם בין 1900 ל-1920
תחנת הרכבת בקהיר, מצרים. צולם בין 1900 ל-1920
תחנת הרכבת בקהיר, מצרים. צולם בין 1900 ל-1920
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
חנויות ברחוב בקהיר, מצרים 1934
חנויות ברחוב בקהיר, מצרים 1934
חנויות ברחוב בקהיר, מצרים 1934
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
יושבים בבית קפה בקהיר, מצרים. צולם בין 1934 ל-1939
יושבים בבית קפה בקהיר, מצרים. צולם בין 1934 ל-1939
יושבים בבית קפה בקהיר, מצרים. צולם בין 1934 ל-1939
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
השדרה המרכזית באלכסנדריה, מצרים. צולם בין 1934 ל-1939
השדרה המרכזית באלכסנדריה, מצרים. צולם בין 1934 ל-1939
השדרה המרכזית באלכסנדריה, מצרים. צולם בין 1934 ל-1939
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
פועלים בשדה כותנה במצרים, צולם בין 1934 ל-1939
פועלים בשדה כותנה במצרים, צולם בין 1934 ל-1939
פועלים בשדה כותנה במצרים, צולם בין 1934 ל-1939
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
נזיר צעיר במנזר סנתה קתרינה בהר סיני, צולם בין 1900 ל-1920
נזיר צעיר במנזר סנתה קתרינה בהר סיני, צולם בין 1900 ל-1920
נזיר צעיר במנזר סנטה קתרינה בהר סיני, צולם בין 1900 ל-1920
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
אנשים מחוץ למנזר סנטה קתרינה בהר סיני, צולם בין 1925 ל-1946
אנשים מחוץ למנזר סנטה קתרינה בהר סיני, צולם בין 1925 ל-1946
אנשים מחוץ למנזר סנטה קתרינה בהר סיני, צולם בין 1925 ל-1946
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
נוסעים עולים למטוס בלוקסור, מצרים. צולם ב-1936
נוסעים עולים למטוס בלוקסור, מצרים. צולם ב-1936
נוסעים עולים למטוס בלוקסור, מצרים. צולם ב-1936
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
סימון גבול עתיק ברפיח, תחילת שנות ה-20
סימון גבול עתיק ברפיח, תחילת שנות ה-20
סימון גבול עתיק ברפיח, תחילת שנות ה-20
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
צעיר חרדי חולף ליד קבוצת ילדים בסמטאות העיר העתיקה בירושלים, אמצע שנות ה-20
צעיר חרדי חולף ליד קבוצת ילדים בסמטאות העיר העתיקה בירושלים, אמצע שנות ה-20
צעיר חרדי חולף ליד קבוצת ילדים בסמטאות העיר העתיקה בירושלים, אמצע שנות ה-20
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
שוק הירקות ברוממה, ירושלים, צולם בין 1934 ל-1939
שוק הירקות ברוממה, ירושלים, צולם בין 1934 ל-1939
שוק הירקות ברוממה, ירושלים, צולם בין 1934 ל-1939
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
באר מים בירושלים, תחילת שנות ה-30
באר מים בירושלים, תחילת שנות ה-30
באר מים בירושלים, תחילת שנות ה-30
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
משפחה יהודית בשכונת הבוכרים בירושלים, צולם בסביבות ט"ו בשבט לפני השקדייה שפורחת בחוץ. שנת צילום לא ידועה
משפחה יהודית בשכונת הבוכרים בירושלים, צולם בסביבות ט"ו בשבט לפני השקדייה שפורחת בחוץ. שנת צילום לא ידועה
משפחה יהודית בשכונת הבוכרים בירושלים, צולם בסביבות ט"ו בשבט לפני השקדייה שפורחת בחוץ. שנת צילום לא ידועה
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
העיר העתיקה בירושלים, אזור מגדל דוד. תחילת שנות ה-20
העיר העתיקה בירושלים, אזור מגדל דוד. תחילת שנות ה-20
העיר העתיקה בירושלים, אזור מגדל דוד. תחילת שנות ה-20
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
שכונת עין כרם בירושלים בתחילת שנות ה-20
שכונת עין כרם בירושלים בתחילת שנות ה-20
שכונת עין כרם בירושלים בתחילת שנות ה-20
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
מטוסי חיל האוויר הבריטי טסים מעל העיר העתיקה כדי להרתיע מתפרעים ערבים ב-1933
מטוסי חיל האוויר הבריטי טסים מעל העיר העתיקה כדי להרתיע מתפרעים ערבים ב-1933
מטוסי חיל האוויר הבריטי טסים מעל העיר העתיקה כדי להרתיע מתפרעים ערבים ב-1933
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
יום מושלג בירושלים בתחילת שנות ה-20, ילדים על מזחלת רתומה לסוס
יום מושלג בירושלים בתחילת שנות ה-20, ילדים על מזחלת רתומה לסוס
יום מושלג בירושלים בתחילת שנות ה-20, ילדים על מזחלת רתומה לסוס
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
ילדים משחקים בשלג בירושלים, 1921
ילדים משחקים בשלג בירושלים, 1921
ילדים משחקים בשלג בירושלים, 1921
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
ילדים ומבוגרים צועדים לעבר קבר שמעון הצדיק, 1918
ילדים ומבוגרים צועדים לעבר קבר שמעון הצדיק, 1918
ילדים ומבוגרים צועדים לעבר קבר שמעון הצדיק, 1918
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
כפריים באזור יריחו, תחילת שנות ה-20
כפריים באזור יריחו, תחילת שנות ה-20
כפריים באזור יריחו, תחילת שנות ה-20
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
אדם צף בים המלח, צולם בין 1920 ל-1925
אדם צף בים המלח, צולם בין 1920 ל-1925
אדם צף בים המלח, צולם בין 1920 ל-1925
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
חיילים בריטים מחוץ לשער האריות, אפריל 1920
חיילים בריטים מחוץ לשער האריות, אפריל 1920
חיילים בריטים מחוץ לשער האריות, אפריל 1920
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
השוק השבועי בעמק החולה, צולם בין 1920 ל-1933
השוק השבועי בעמק החולה, צולם בין 1920 ל-1933
השוק השבועי בעמק החולה, צולם בין 1920 ל-1933
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
אלברט אנטבי (ראשון מימי), מראשי הקהילה היהודית בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני. שנת צילום לא ידועה
אלברט אנטבי (ראשון מימי), מראשי הקהילה היהודית בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני. שנת צילום לא ידועה
אלברט אנטבי (ראשון מימין), מראשי הקהילה היהודית בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני. שנת צילום לא ידועה
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
65 צפייה בגלריה
אדם עובר בגשר אלנבי עם גמל, אמצע שנות ה-20
אדם עובר בגשר אלנבי עם גמל, אמצע שנות ה-20
אדם עובר בגשר אלנבי עם גמל, אמצע שנות ה-20
(צילום: The American Colony Photo Department, צביעה: MyHeritage)
"מבחינתנו לחקור את ההיסטוריה זו דרך ללמוד גם על הווה, ובשנים האחרונות פיתחנו טכנולוגיות שמאפשרות לעבד תמונות באופן שמאוד נאמן למקור כדי לחקור אותן – משום שמתמונות ניתן ללמוד המון", מסביר רועי מנדל, ראש צוות מחקר ב-MyHeritage. "ככה אנחנו יכולים להסתכל על דמויות שאולי התפספסו לנו בשחור-לבן".
לדברי מנדל, "ברגע שראינו את האוסף הזה, ידענו שאנחנו חייבים לעשות משהו איתו. זה בעצם האזור שאנחנו חיים בו, מתועד לפני 100 שנה, כפי שאף אחד לא ראה אותו. עבורנו זו הייתה חוויה עצומה כי פתאום נשלפו דמויות ורואים אותן בתוך הסיטואציה. המטרה שלנו כחברה שעוסקת בהיסטוריה משפחתית היא שאנשים שרואים את התמונות ירצו ללמוד עוד על האנשים והסיטואציות שהם רואים.
"אבל מה שעניין אותנו זה לא רק האוסף היפהפה הזה, אלא גם הסיפור של הקהילה שצילמה את התמונות", מוסיף מנדל. "כולם מכירים את 'אמריקן קולוני' כבית מלון, אבל יש מאחוריו סיפור אדיר על המקום עצמו ובעיקר על הקהילה שתיעדה את הרגעים האלה. למקום הזה, כמו הרבה מקומות בירושלים, יש מורשת ויש סיפור – ואולי באמצעות האלמנטים שלנו לשיפור וצביעת תמונות נגרום לאנשים ללמוד גם על זה".