בשנה שעברה זה נראה כמו מבצע מעפילים מודרני: טלפונים בלי הפסקה, מאות פניות ביום, ויאכטות מלאות בישראלים שמנסים לחזור לישראל ותיירים שמנסים לברוח. אבל ביום השלישי למלחמת איראן השנייה, סצנת שיט החילוץ רגועה יחסית.
שליו זומר (42), הבעלים של "דרך הים חיפה" – בית ספר לשייט והרפתקאות ימיות, כבר הוציא שלוש הפלגות חילוץ לקפריסין מאז תחילת הלחימה הנוכחית. ספינה רביעית צפויה לצאת בימים הקרובים. אבל הקצב – שונה לגמרי.
"אין פאניקה – אנשים מחכים שלושה-ארבעה ימים לטיסה", הוא אומר ל-ynet ומשווה בין הסבבים. "במלחמה הקודמת, אחרי יומיים של לחימה כבר הוצאתי חמש ספינות – היום הוצאתי רק שלוש, ומחר כנראה תצא עוד ספינה רביעית. זאת אומרת, קצת יותר איטי".
ולמה אין תור של ישראלים במרינה של לרנקה?
"בניגוד לפעם הקודמת, עכשיו כולם ידעו שזה הולך לקרות. כל מי שטס לחו"ל ידע שיכולה להיות האופציה להיתקע בחו"ל. אנחנו חיים בכוננות כבר תקופה והם מבינים את המשמעות". והוא מוסיף פקטור נוסף: "אנחנו בחודש פברואר ולא בחודש יוני. אז הרבה אנשים היו בחופשה, אז בפרופורציות במספרים – הרבה יותר רגוע עכשיו".
את מי חילצתם מקפריסין?
"בכל הפלגה – עשרה נוסעים. בדרך כלל חבר'ה שסיימו עבודה או סיימו חופשה ופשוט רוצים לחזור הביתה לילדים או מגויסים למילואים. היום מלרנקה יצאו עוד שתי ספינות שיגיעו מחר בבוקר".
לדבריו, ההבדל הגדול הוא לא לוגיסטי, אלא נפשי. "בפעם שעברה נוצרה פאניקה. אנשים נבהלו, זה תפס אותם לא מוכנים – והפאניקה יצרה פאניקה. אנשים התחילו להגיד 'אני חייב לחזור בכל מחיר'". והיום? "התקועים אומרים: 'אז אני אמתין עוד שלושה-ארבעה ימים, ויוציאו טיסות ואני אחזור בטיסה'".
גם מבחינה כלכלית זה פשוט יותר. "אנחנו רואים לגמרי בשוק – אין בכלל פאניקה בתחום. אנשים פשוט מחשבים את המסלול שלהם, מאריכים את החופשה קצת, מתכננים כיוונים אחרים. ובגלל שיש אלטרנטיבות של טיסות לטאבה (בגבול ישראל-מצרים – א"ק), אז מטוס אחד לוקח עשרים יאכטות. אז זה משתלם לאנשים הרבה יותר לחפש טיסות".
וכמה עולה התענוג של חילוץ לכל כיוון?
"המחיר להפלגה עומד על 3,500 שקלים לאדם. בספינות שלנו יש ארבע קבינות זוגיות, שירותים, מטבח וסלון. כל אדם חולק קבינה עם אדם אחר – אם הם באים בזוג או אנשים שהם מכירים וכן הלאה. יש מיטות ויש מצעים. ההפלגה היא בערך 24 שעות, תלוי בשנה".
ומתברר שהאוכל – באחריות הנוסעים. "אנשים צריכים להביא, כי אני לא מתעסק בתזונה. יש להם מים ומה שהם צריכים ומזון בסיסי. אני נותן להם אופציה להכין כריכים, קצת פירות, ירקות".
ויש גם תזכורת חשובה בגלל החורף. שליו: "כשיוצאים לים בתקופה הזאת של השנה – יותר קר. אז אני מתדרך את כולם להביא בגדים חמים, מעילים או משהו שיהיה להם נעים להתעטף בו כשמפליגים בלילה".
יוסי סוקולוב (55), מדריך שיט ותיק ב"דרך הים", הופתע גם הוא מהשינוי בביקוש למרות ההכנות המוקדמות. "הפעם עשינו שיעורי בית כדי שהתהליך יהיה מופלא, אבל מסתבר שגם הציבור וחברות התעופה התכוננו טוב יותר", הוא מסביר.
כך זה נראה בימי "עם כלביא"
לדבריו, גם אם הלילות של פברואר קרירים, הים עצמו דווקא שיתף פעולה: "נקודתית, בתחילת הלחימה הים היה 'מותק' – אחלה מבחינת ניהול המסע והבטיחות, גם אם זה פחות הזמין קפיצות למים כמו בקיץ".
