גלגל ענק. הכי ענק במזרח התיכון. כזה שמבחינים בו גם מהים של עזה. כן, עד כמה שזה נשמע מוזר בימים אלה, זה החזון של משרד התיירות לעוטף עזה ביום שאחרי המלחמה. במשרד ובזרוע הביצוע שלו, החברה הממשלתית לתיירות, כבר עובדים על התוכניות שיהפכו את המקום לאבן שואבת לתיירות מקומית ובינלאומית שתתבסס על הנצחה, אבל גם תקומה. וכאן רואים בחזונם אנשי משרד התיירות מתחמי הופעות ומסיבות (בשטח המסיבה ברעים), מלונות וצימרים, אטרקציות שיופעלו על ידי התושבים המקומיים, שבילי אופניים שיחברו בין המקומות שבהם התרחש האסון הגדול ביותר שידעה המדינה, וחניונים שיוכלו לקלוט אלפי רכבים של מבקרים. מי שאחראי על ביצוע התוכניות שמקדם שר התיירות חיים כץ הוא ממלא מקום מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות אלעד ארנפלד שמספר ל-ynet על החזון שרוקמים במשרד לתיירות בעוטף ביום שאחרי.
מה כוללת התוכנית?
"1. החזרת המצב לקדמותו. החזרת מתחמי הדשא, שבילי האופניים, מגרשי החניה ושאר אפשרויות התיירות שהיו קיימות לפני 7 באוקטובר, תוך הקפדה על תשתיות חדשות לגמרי.
2. הקמת פרויקט התיעוד מהנצחה לתקומה, שיביא את סיפורי היישובים עד השבת השחורה.
3. התקומה והחייאת האזור. לדברי אלעד ארנפלד: "בתוכניות: הקמת אתר תיירות שיהיה מועדון המסיבות הכי משוגע בעולם באתר המסיבה ברעים. אני רוצה להפוך את המקום הזה למקום שמח, מקום של הופעות, מקום של חגיגות, תוך כדי שאנחנו מנציחים את מה שהיה שם. לא שוכחים, אבל ממשיכים לחיות. בראייה שלי, אני רוצה שם גם לונה פארק ענק עם גלגל ענק שיהיה הכי ענק במזרח התיכון. כמה שזה יהיה כיף לצאת עם הילדים לחופש בעוטף הדרומי כשיש אטרקציות כמו לונה פארק, מתחם הופעות, מתחם מסיבות, יהיו צימרים, בתי מלון, גלמפינג, אתר הנצחה היסטורי, ביקורים אצל חקלאים ואטרקציות שמפעילים תושבי המקום כמו אומגה או קיר טיפוס או עגלות קפה".
למה דווקא גלגל ענק?
"קודם כל, כדי להראות לכולם שם בעזה שהעוטף חזר לחיים, כי זה הדבר הכי חשוב, לחזור לחיים, וגם מתוך ההבנה שחייבים להביא לעוטף תיירות כחלק ממהלכים של הנצחה ותיעוד של זוועות השבת השחורה. בימים אלה נמצא שר התיירות חיים כץ בתהליכי הידברות עם ראשי מינהלת תקומה כדי לייצר את תוכניות ההנצחה והתיירות לשיקום עוטף ישראל, ואנחנו, כחברה ממשלתית שהיא זרוע ביצוע של משרד התיירות, נצטרך לפרוט אותה לפעולות בשטח, כאשר המסר שלנו הוא מהנצחה לתקומה. מבחינת המסר, כל התוכניות שנממש ידגישו את המעבר מזיכרון לתקומה. בפועל, מבחינה תיירותית, התכנון הוא להפוך את העוטף הדרומי לחלק מהרצף התיירותי של מדינת ישראל, דבר שלא קורה היום. הרי עד היום אין בתי מלון בעוטף, אין צימרים מסודרים, לא תראי אוטובוסים של תיירים שעוצרים בעוטף ומורידים מטיילים, ולכן הכוונה היא להפוך את העוטף הדרומי לאזור תיירותי מועדף – וזה עניין התקומה.
"ויש כמובן גם את עניין ההנצחה – ופה אני מתכוון שיוקם בעוטף אתר הנצחה שהוא ממש כמו יד ושם, שאליו יגיעו כדי ללמוד מה היה בשבת השחורה. אני רואה בעיני רוחי מוזיאון, שנקרא לו למשל 'מוזיאון עוטף ישראל' או כל שם אחר שייבחר, והוא יוביל את המבקרים בשלושה מקטעים מזיכרון לתקומה ויהיה ברמת התפעול של יד ושם, גם מבחינת היקפי העלויות וגם מבחינת הסיפור שיש לספר. יש כבר איסוף של עדויות ואנחנו כבר יודעים שמוזיאון ההנצחה שיוקם יחולק לשלושה מסלולי תיעוד: מהקמת המדינה עד 7 באוקטובר, אירועי 7 באוקטובר – תיעוד והנצחה של כל העדויות במגוון דרכים – מולטימדיה, סרטונים, ראיונות ועוד, והשלב השלישי – יציאה לתקומה, שהתיירות היא חלק ממנו".
לדבריו, "כאשר יגיעו לפה תיירים הם הרי יחפשו מקומות לישון ונצטרך לדאוג שיוקמו כאן צימרים ובתי מלון וגלמפינג. וכשמדברים על תקומה ותקווה, אז כן, אנחנו בהחלט רואים פה גם הקמה של מתחמי מסיבות ואירועים, מקומות שאנשים יגיעו לחגוג בהם את החיים. למשל, להרים בעוטף מיזם להופעות כמו זאפה.
הרי שטח יש, אפשר לקיים פה הופעות כמו בחוף צמח או באמפי שוני. האזור הזה יכול להפוך להיות בין שלושת אזורי התיירות המובילים של מדינת ישראל אחרי תל אביב וירושלים. הוא נמצא חצי שעה מתל אביב וחצי שעה מבאר שבע וכל הפוטנציאל קיים. נכון שקרתה פה טראומה לאומית, אבל המשימה שלנו תהיה להחיות את המקום ולהפוך אותו לאזור שיהיה קל ונגיש להגיע אליו, גם גיאוגרפית, שרכבות יעברו כאן, ושלא לדבר על המשמעות הכלכלית שתהיה לתוכנית הזו, שגם תספק עבודה לתושבים".
"העבודה על היום שאחרי בעוטף היא עדינה ומורכבת וישנם הרבה גורמים שצריכים להתחשב בהם. זה ברור שיהיו רבים שירצו להגיע לאזור ביום שאחרי המלחמה ושצריך לפתח את התיירות, אבל ישנן שאלות רבות כיצד לעשות זאת בדרך שתשמור ותתחשב בתושבים ותנציח את הרוגי האסון בדרך ראויה"
משרד התיירות הוא לא היחידי שעובד על התוכניות ליום שאחרי. גם במשרד המורשת ובעוד משרדים עובדים בשלב ראשון על תיעוד והנצחה מתוך רצון לשמר את את התרבות, המסורת, הקהילות ודרך החיים שלהן, אבל נראה שבמשרד התיירות לא מחכים וכבר עובדים על תוכניות שרבים מטילים ספק שיצאו אל הפועל. גורמים איתם דיברנו, שעובדים על שימור המורשת באזור העוטף, הופתעו לשמוע על התוכניות הגרנדיוזיות שלטענתם מנוגדות למה שהתושבים רוצים וצריכים ו"מנותקים מהמציאות". לדברי אותם גורמים "העבודה על היום שאחרי בעוטף היא עדינה ומורכבת וישנם הרבה גורמים שצריכים להתחשב בהם. זה ברור שיהיו רבים שירצו להגיע לאזור ביום שאחרי המלחמה ושצריך לפתח את התיירות, אבל ישנן שאלות רבות כיצד לעשות זאת בדרך שתשמור ותתחשב בתושבים ותנציח את הרוגי האסון בדרך ראויה. התחושה שבמשרד התיירות ובחמ"ת רצים קצת מהר מדי עם תוכנית שקצת מנותקת מהמציאות".
האם התושבים רוצים בכך?
ארנפלד: "אנחנו לא באים לעשות דברים בניגוד לרצון התושבים, ועדיין צריך להבין את החשיבות של אתר הנצחה מכובד שישמר גם את הזוועות וגם את סיפורי הגבורה שהיו בשבת השחורה. אנחנו בקשר עם התושבים, ואם יש התנגדות אנחנו מקשיבים ונדע לפתור אותה. לא נעשה שום דבר בלי הסכמה. נערוך לתושבים ערבי הסברה, נראה להם את התוכניות בעזרת הדמיה והם יוכלו לומר בדיוק את דעתם".
בתוך כמה זמן הפרויקטים יעמדו על הרגלים?
"אנחנו מאמינים שהם יסתיימו תוך חמש שנים מרגע היציאה לדרך".
מאיפה הכסף?
"הכסף אושר כבר בתקציב למינהלת התקומה של העוטף, שקיבלה 18 מיליארד לחמש שנים, ואנחנו עדיין בדיונים מול המינהלת שנמצאת עדיין בשלבי ארגון, במקביל, כיוון שאני כבר בניתי את התוכנית על פי החזון של שר התיירות ואני יודע מה הצרכים למימוש שלה, אני מאמין שנדע להביא את הכסף". לדברי ארנפלד, הסכום עומד על יותר מ־3 מיליארד שקלים, והם ייגזרו מתוך תקציב המיליארדים הכללי של מינהלת התקומה. "יש משרד חזק מאחוריי, שבראשו עומד שר תיירות שיודע לזהות את הצרכים ואת הרגישות של האירוע. ובל נשכח שלא מדובר רק בתיירות, אלא גם בהקמת התשתיות שנדרשות כדי לתפעל אותה, כמו למשל בנייה של כל מגרשי החניה או שיקום שבילי האופניים, ניקוי שלהם מכל הפגזים והארטילריה שנמצאים בהם היום. אנחנו בונים עכשיו את 'שביל חוצה ישראל לאופניים', וכבר סימנו חצי מהמפה, עכשיו אני רוצה לחבר גם את הפרויקט הזה לעוטף הדרומי. המטרה היא, בכל דרך, ליצור חיבור בין האזור של העוטף הדרומי לבין המדינה, עם שבילי אופניים ושבילי הליכה ואפילו חיבור לחוצה ישראל, כולל נקודות עצירה".
שר התיירות חיים כץ ל-ynet: "לחברה הממשלתית לתיירות עומד הידע, הניסיון והיכולת לייצר תשתיות תיירות מודרניות, שיביאו לשגשוג תיירותי וכלכלי באזור. התוכנית נותנת מענה לחזון פיתוח עוטף ישראל, ואני רואה בכך חשיבות עליונה".