(צילום ועריכה: רון פלד)
שנת 2020 הייתה לא משהו - בזה אין ספק. ישנם כאלה, כדוגמת חזירי בר, יעלים וחיות בר אחרות, אשר חוו עדנה במהלך הסגרים, ואצלם היא תיזכר לטובה. ענף התיירות כמו ענפים אחרים במשק ספג נזקים כבדים ועדיין, עם כל הכבוד לחיסון המבורך, האופק בטווח הקרוב לא נראה מזהיר.
בין הסגרים התמזל מזלי לגנוב רגעים של אושר בנופיהָ של הארץ המובטחת. צפון, דרום, מזרח, מערב הארץ ומדבר, הרבה מדבר. כובע ומים הם מצרך חובה בתרמיל, אבל בזכות הטכנולוגיה אפשר גם לדחוף לתרמיל, ואפילו לכיס, מצלמה עם כנפיים וליתר דיוק עם פרופלור, רחפן, או בשמו המקצועי רב-להב. הקלות בתפעול והמחירים הנמוכים יחסית, למרות חוקי תעופה מגבילים ונוקשים, מאפשרים לגלות שארץ הקודש נראית שונה מלמעלה מאשר דרך מצלמות רגילות, מקצועיות, סלולר או כל דבר אחר שנדרשות לתפעולו רגליים וידיים.
כך יצא שבכל מקום שבו טיילתי שלפתי את הרחפן הקטן ושלחתיו לחופשי, למען ייתן פרספקטיבה "ציפורית" לנופים שעליהם גדלתי, והוא לא אכזב. בחרתי חלק נכבד מהצילומים ממהלך שיטוטיי בין הסגרים, ולהלן המסקנה - יש לנו ארץ יפה שמצטלמת מצוין גם מלמעלה, אז בואו נתחיל.

הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי

נתחיל עם מפלס מצב הרוח הלאומי, שנמדד בין השאר על פי גובה מפלס מי הכינרת. לאחר עשרות שנים של מרדף נגד ירידת המפלס, במהלך 2020 אפילו סכר דגניה היה בהלם, והסיר חלודה כשנפתח ונתן למי האגם לזרום דרומה לכיוון ים המלח.
זה כמה שנים מתקיימת בישראל תחרות אולטרהמן צ'אלנג מור ישראל, שתחילתה בשחייה למרחק 10 ק"מ בכינרת, ומיד אחריה רכיבת אופניים בת יומיים עד לאילת, כן עד אילת – 275 ק"מ. ביום השלישי המשוגעים מקנחים בריצת שטח קלילה של 84 ק"מ, מרתון כפול. ב-2020 זה היה ממש כשבוע לפני הסגר הראשון.
הכינרתהכינרת
הכינרת
(צילום: רון פלד)
7:00 בבוקר - הזנקה למים הקרים בזמן שאפילו הרחפן זעק "הושיענו נא, תנו לישון". לשמחתי, כמה מחבריי השתתפו בתחרות הלא ממש אנושית הזאת, והצטרפתי ללוות, לעזור וקצת לצלם כי אפשר. מה לעשות, שחייה נראית אחרת מלמעלה מאשר מהצד. עשר דקות באוויר עייפו אפילו אותי, ולחשוב שהשחיין הראשון סיים 10 ק"מ בפחות משעתיים וחצי. משוגעים, רדו מהעצים!

מדבר יהודה – גן עדן לרחפן המתחיל

המדבר של העיר הקדושה הוא אחד המדבריות הקטנים בעולם. כ-85 ק"מ רוחבו, מרמאללה שבצפון ועד לערד שבדרום. רוחבו אינו עולה על 25 ק"מ, מירושלים במערב אל מצוק ההעתקים וכביש 90 שלמרגלותיו ממזרח. בתקופה הביזנטית, בין המאות 7-4 לספירה, עמדו מעל ל-60 מנזרים במרחב של השילוש הקדוש - לא זה שמוכר לנו מהכנסייה אלא השילוש הגיאוגרפי הקדוש שבין ירושלים ובה כנסיית הקבר, בית לחם שבה כנסיית המולד ואתר הטבילה בקאסר אל-יהוד, על נהר הירדן מזרחית ליריחו - שלושת האתרים הקדושים בעולם לנוצרים, וביניהם המדבר הקטן שלנו.
המרחבים, הקִרבה, האתרים הארכיאולוגיים והמנזרים, שחלקם עדיין פעילים, הם גן עדן למטייל, למצלם ולרחפן המתחיל. מנזר מר סבא, השייך לזרם היווני אורתודוכסי, הוא ללא ספק הראשון בצילום - אחד המנזרים העתיקים בעולם שעדיין פעילים ב-2021, ושאויש כמעט ברציפות במהלך 1,500 השנים האחרונות, מאז היווסדו.
גם מנזרים אחרים כדוגמת סנט ג'ורג' בוואדי קלט, דיר חג'לה (סנט גרסימוס) בארץ המנזרים ואחרים פשוט מצטלמים מצוין. גם מבפנים, גם מבחוץ ובטח שגם ממעוף הציפור. תסתכלו ותחליטו אתם.
מר סבא - גן עדן לרחפניםמר סבא - גן עדן לרחפנים
מר סבא - ספוט צילום משובח
(צילום: רון פלד)
נבי מוסאנבי מוסא
מסגד נבי מוסא
(צילום: רון פלד)
מנזר יוחנן המטביל היווני אורתודוכסי בארץ המנזריםמנזר יוחנן המטביל היווני אורתודוכסי בארץ המנזרים
מנזר יוחנן המטביל היווני-אורתודוכסי בארץ המנזרים
(צילום: רון פלד)

על מבצר חשמונאי, מנזר יווני והקשר העקיף לקורונה

במהלך ימי החנוכה האחרון נפתחה הגישה אל מצודת דוק, דגון, המבצר החשמונאי הראשון מבין שישה שבנו החשמונאים אי שם במאה השנייה לפני הספירה. המבצר חולש על יריחו, וניבט ממנו נוף מדהים על העיר יריחו. למעלה על המבצר נמצאים שרידי חומה, חדרי שירות ותחילת הבנייה של כנסייה בצורת תלתן, שאותה בנו לפני כמאה שנים נזירי מנזר הקרנטל היושב על צלע ההר ממש מתחת למבצר.
מנזר הקרנטל (שטח A, פתוח לתיירים וגם לישראלים בתיאום מול צה"ל) משמר את הסיפור המוזכר בברית החדשה שכאן התבודד ישוע 40 יום, שבהם ניסה אותו השטן. 40 באיטלקית זה קוורנטה, ומכאן שם המנזר קרנטל – מנזר ה-40 בתרגום חופשי.
מבצר דוק החשמונאי מבצר דוק החשמונאי
מבצר דוק החשמונאי
(צילום: רון פלד)
מבצר דוק החשמונאי מעל למנזר הקרנטל ויריחומבצר דוק החשמונאי מעל למנזר הקרנטל ויריחו
מבצר דוק החשמונאי מעל למנזר הקרנטל ויריחו
(צילום: רון פלד)
חאן אל אחמרחאן אל אחמר
חאן אל אחמר בבשטח C, כעשרה ק"מ ממזרח לירושלים
(צילום: רון פלד)
ואיך זה קשור לקורונה? באירופה של ימי הביניים היו כמה מקרים של מגפות קטלניות. המפורסמת ביניהן הייתה מאמצע המאה ה-14 - 11 שנות הסבל החלו ב-1347, והמגפה השחורה, כך כונתה, חיסלה כמחצית מאוכלוסיית אירופה דאז - 22 מיליון איש - בנוסף ל-35 מיליון בסין (תלוי את מי שואלים). מניחים שהמקור היה במרכז אסיה, וייתכן שבסין. אגב, לא ברור אם זה היה דבר, כולרה, אבעבועות שחורות או אולי סתם חולרע אחרת.
אז היכן ההקשר לקורונה שהבטחתי? באיטליה של המאה ה-14 הבינו שהמקור למגפה הוא בספינות שהגיעו לנמלי המגף האיטלקי. על הספינות שעגנו בנמל הוטל סגר של 40 יום - Quarantine (קָרָנְטִינָה).
התחיל בסין, התפשט לאירופה מאיטליה. מוכר לכם? המאה ה-14, המאה ה-21, ההיסטוריה חוזרת, הטרמינולוגיה נשארת אבל למזלנו, הטכנולוגיה משודרגת והסגר/בידוד קצר מ-40 יום.

כוכבים בשמיים הולך טוב בגבעתיים

גילוי נאות: צמוד לביתי נמצא אחד המקומות החביבים עליי, והיה לי בעבר גם הכבוד להתנדב כמדריך במצפה הכוכבים הראשון בישראל. בימים כתיקונם ונטולי קורונה משמש האתר למתן הרצאות ותצפיות לקהל הרחב בשמי ארצנו בעזרת ציוד אסטרונומי. מי שלא היה, שייקח את עצמו או את ילדיו ויקדיש שעה-שעתיים לעולמות אחרים במצפה הכוכבים הוותיק בישראל. מומלץ.
מצפה הכוכבים בגבעתייםמצפה הכוכבים בגבעתיים
מצפה הכוכבים בגבעתיים
(צילום: איתי בלומנטל)
זוֹהִי יָפוֹ, יַלְדָּה, זוֹהִי יָפוֹ
נמל יפו מוזכר במקרא כמה פעמים, והוא כנראה גם אחד הקדומים בעולם. את סיפורו של יונה הנביא והלווייתן אני מניח שכולם מכירים, אבל אזכור אהוב עליי של הנמל קשור דווקא לעיר הקודש: " וַ֠אֲנַחְנוּ נִכְרֹ֨ת עֵצִ֤ים מִן־הַלְּבָנֹון֙ כְּכׇל־צׇרְכֶּ֔ךָ וּנְבִיאֵ֥ם לְךָ֛ רַפְסֹדֹ֖ות עַל־יָ֣ם יָפֹ֑ו וְאַתָּ֛ה תַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖ם יְרוּשָׁלִָֽם׃", דברי הימים ב'. בירושלים אגב, באזור העיר העתיקה רבתי המכונה גם האגן הקדוש, שם - לדאבוני על אף שאפשר להבין את הרגישות - לא ניתן להרים רחפן, והדבר מהווה עבירה על החוק. נכתב על זה אפילו משפט בספר תהילים – עומדות היו רגלינו (רק) בשערייך ירושלים...
נמל יפונמל יפו
נמל יפו
(צילום: רון פלד)

כשהדרך לירושלים עברה ברמלה

כמה מכם יודעים שרמלה שימשה במשך כ-350 שנה כבירת הארץ, או בשמה דאז גֻּ'נְד (חטיבת) פִלַסְטִין? עיר בירה גדולה מירושלים (הקדושה, אל-קודס) רמלה הייתה בשיאהּ בין המאות ה-8 ל-11, עת נהרסה ברעידת אדמה. כן רמלה, עיר החולות. ברמלה ניתן למצוא את הבזיליקה הצלבנית הגדולה בישראל ששרדה בשלמותה, וככל הנראה גם שימשה פונקציונלית כקתדרלה, מקום מושבו של בישוף. מאז המאה ה-13, עת סילקו הממלוכים את הצלבנים מארץ הקודש, משמש המבנה המפואר כמסגדה הגדול של רמלה - מבנה מרשים ומקבל קהל.
גם המגדל הלבן, שעומד מעל לשרידי המסגד הקדום של העיר, משמש אתר תיירותי מרכזי - מגדל נדיר ביופיו בן 702 שנים העובר בימים אלה של קורונה שיפוץ ושיקום לנוחות המבקרים. את בריכת הקשתות של חסמב"ה אתם בטח מכירים, כמו גם את קבר הארי פוטר שנמצא בבית העלמין הצבאי הבריטי הגדול בארץ, וכמובן גם את השוק הססגוני והטעים.
המגדל הלבן בשיפוציםהמגדל הלבן בשיפוצים
המגדל הלבן בשיפוצים
(צילום: רון פלד)
מוזיאון המשאיות ברמלהמוזיאון המשאיות ברמלה
מוזיאון המשאיות ברמלה
(צילום: רון פלד)
בית העלמין הצבאי הבריטיבית העלמין הצבאי הבריטי
בית העלמין הצבאי הבריטי ברמלה
(צילום: רון פלד)
פרט מעניין: דרך יפו-ירושלים, שהיא סעיף חשוב בדרך קהיר-דמשק ההיסטורית, עוברת ברמלה. עד 1869 עברה בעיר העתיקה של רמלה סמוך לשוק, למסעדות החומוס המפורסמות ולמנזרים שבעיר. בשנה זו נחנכה תעלת סואץ, והדרך הועתקה והורחבה כ-200 מטר צפונה לקראת מעברו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף. כיום זהו רחובהּ הראשי של העיר, רחוב הרצל, שעובר גם הוא מתיחת פנים רצינית בימים אלה, ויהפוך למדרחוב ולנתיב לתחבורה ציבורית בלבד (מהיר לעיר). הללויה!
בשנת 1977 נחנך כביש מספר 1 המהיר ככביש הראשי מתל אביב-יפו לירושלים, ורמלה הפסידה את הבכורה בדרך ראשית זו לאחר מאות שנים.

שקיעתהּ של אימפריית הקטורת הנבטית

כמה שהן מצטלמות טוב, או בלי רחפן: ניצנה, שִבטה, ממשית, עבדת וכל מה שביניהן.
ערים אלו שהוקמו בימי הממלכה הנבטית שגשגו והגיעו לשיאן במהלך התקופה הרומית והביזנטית, כערי מסחר בדרכי המור והלבונה (הקטורת) המוכרות כדרכי הבשמים.
תהליך שקיעת המסחר במור ובלבונה היה הדרגתי והחל במאה ה-4 לספירה, עת התנצרה האימפריה הרומית והחלה התקופה הביזנטית.
ומדוע? בעולם העתיק, המרחב היה גדוש ועמוס מקדשים פגאניים כאלה ואחרים. הדרך היחידה שלך לפתוח בצ'אט ישיר עם האלילים הקרובים לביתך או בדרכך הייתה קודם כל בהקטרת קטורת, ומיד לאחריה הקרבת קורבנות - ואם כבר מדברים על קורבנות חברים, כדאי שנזכור שזה מסריח... איך נאמר, לא ממש חגיגה לאף האנושי... המור והלבונה היו מצרך שכיח ומבוקש ביותר, שכן קטורת זו גברה (לרוב) על הריח הנורא. בקיצור, סניטציה לא הייתה התחום החזק דאז.
אבל אז הגיעה כאמור הנצרות, ואין-ספור המקדשים הפגאניים הוחלפו בכנסיות אשר מספרן היה קטן בהרבה מהמקדשים שקדמו להן. כך קרה שהביקוש לקטורת ירד, אומנם לא לחלוטין שכן ראשי הכנסייה ידעו שנדרש להמשיך ולהשתמש בקטורת (עד ימינו) על מנת למשוך מאמינים ואף להמירם אל הנצרות. כל דרדק בר-דעת יודע שכשהביקוש למוצר יורד, כך גם ההיצע, והצורך בדרך הבשמים (והקטורת) נמוג אט-אט - שקיעתה של אימפריה.
אחת מהכנסיות בגן לאומי שיבטהאחת מהכנסיות בגן לאומי שיבטה
אחת הכנסיות בגן הלאומי שִבטה
(צילום: רון פלד)
שבטה היא דוגמא קלאסית, שכן יש בה לא פחות מאשר שלוש כנסיות ואגן טבילה (בפטיסטריום) מרשים, ששרדו במצב מצוין. החל מהמאה ה-7, עת נכבשה הארץ בידי הערבים, זכתה שבטה גם למסגד שבו ניתן לבקר כיום, כולל גומחת התפילה לכיוון מכה, המִחראב.
ירידת השלטון המרכזי ורצף של רעידות אדמה, שפקדו את הארץ החל מאמצע המאה ה-8 ובמהלך שלטונה של השושלת העבאסית בארץ (967-750 לספירה), תרמו גם הם לשקיעת היישובים הללו בנגב. שבטה ננטשה סופית במאה ה-9, ללא דרמה וללא הרס, ואנחנו "זכינו" לאתר אחד מארבעה הכלולים מאז 2005 ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו.
גבי מים על הר כרכוםגבי מים על הר כרכום
גבי מים על הר כרכום
(צילום: רון פלד)
לאתר של רון פלד על טיולים בירושלים.
מרגישים שהגיע הזמן לחשוף את גלריית התמונות שצילמתם לאורך השנים? מוזמנים לשלוח לנו הודעה בעמוד הפייסבוק של ערוץ החופש - ואולי גם הגלריה שלכם תפורסם במדור הרחפנים של ערוץ החופש ynet.