צפו: רגעי הטבע היפים בישראל

ישראל אמנם ארץ קטנה, אך מיקומה ופיצולה בין יחידות טופוגרפיות ואקלימיות שונות זיכו אותה בטבע ייחודי וצמחים ובעלי חיים האופייניים לה. כעת, אחרי שני חורפים גשומים במיוחד, הטבע בשיאו – אך בשל התפרצות הקורונה אנחנו לא יכולים ליהנות ממנו.
רגעי הטבע היפים בישראלרגעי הטבע היפים בישראל
רגעי הטבע היפים בישראל
(צילום: איילה מוסרי, דב גרינבלט (החברה להגנת הטבע), גיא לויאן (רשות הטבע והגנים) וצור מוסרי)
מהנגב שמהווה חלק מרצועת המדבריות העולמית, דרך החורש הים-תיכוני ועד לאקלים הסובו-אלפיני בחרמון: בחרנו 24 מרגעי הטבע הכי יפים שכל אחד חייב להכיר. חלק ראשון.

כשהשלג בחרמון מתחלף בפריחה

אפילו כמה סנטימטרים בודדים של שלג גורמים לאלפי מטיילים למהר לנסוע לאתר החרמון - ולעמוד שעות בפקקים. אך כשהשלג נמס, רוב הישראלים שוכחים מההר הגבוה במדינה, ונזכרים בו רק בחורף הבא. אלא שדווקא עונת הקיץ היא כנראה התקופה המיוחדת ביותר של החרמון. בזמן שבשאר הארץ הנוף כולו כבר צהוב ויבש, במרומי החרמון זו שיא הפריחה.
פריחה בחרמוןפריחה בחרמון
פריחה בחרמון
(צילום: איילה מוסרי)
בשל האקלים הסובו-אלפיני של הר החרמון, מזג האוויר כאן קיצוני ושונה משאר אזורי הארץ – ובהתאם לכך גם הצמחייה. ניתן לפגוש על ההר פרחים רבים שאינם קיימים באף מקום אחר בישראל, או נדירים ביותר באזורים אחרים.
הראשונה לפרוח היא רומוליאת השלג, אשר מפציעה כבר בתוך המים הזורמים מהשלוגיות המפשירות ויוצרת כתמי פריחה בצבעים סגול ולבן בקו מקביל לקו נסיגת השלג.
פריחת רומוליאת השלג בקו נסיגת השלגפריחת רומוליאת השלג בקו נסיגת השלג
פריחת רומוליאת השלג בקו נסיגת השלג
(צילום: איילה מוסרי)
עוד פורחים בהר: צבעוני החרמון עם פרחיו הלבנים-ורודים, דובדבן שרוע עם פרחיו הוורודים ופירותיו האדומים שמבשילים בשיא הקיץ, עריר הלבנון עם עמודי הפריחה הזקופים שמזכירים מעט את החצב, פרגה קירחת שפורחת בכתום עז, כחלית ההרים שפורחת בסגול-כחול עמוק, כרבולת מקרינה עם הפרחים שצבעם ורוד בוהק, אליסון חרמוני שפרחיו צהובים, ורד הכלב עם פרחיה הוורודים-בהירים, אירוס ווסט הנדיר במיוחד שפרחיו בצבע תכלת ומנומרים בכתמים חומים, אירוס ארם-נהריים שפרחיו בצבע תכלת-סגול בהיר, הדרדר הססגוני הסגול ועוד.
צבעוני החרמוןצבעוני החרמון
צבעוני החרמון
(צילום: איילה מוסרי)
דובדבן שרוע בחרמוןדובדבן שרוע בחרמון
דובדבן שרוע בחרמון
(צילום: שרון בן צור)
עריר הלבנון בחרמוןעריר הלבנון בחרמון
עריר הלבנון בחרמון
(צילום: שרון בן צור)
בהר פורח בתחילת הקיץ גם צבעוני ההרים האדום – חודשים אחרי שפריחתו בשאר הארץ הסתיימה.
צבעוני ההרים בחרמוןצבעוני ההרים בחרמון
צבעוני ההרים בחרמון
(צילום: שרון בן צור)
בין הפרחים הפורחים בחרמון, ניתן לראות מאות ואף אלפי פרפרים צבעוניים שמתעופפים להם. מיקומו וגובהו של ההר הפכו אותו לתחנה דרומית אחרונה למיני פרפרים רבים המותאמים לתנאי קור. בחרמון, זוהו יותר מ-90 מינים שונים של פרפרים – 27 מתוכם ייחודיים רק לחרמון, ולא נצפו באף אזור אחר בארץ.
פרפר בחרמוןפרפר בחרמון
פרפר בחרמון
(צילום: שרון בן צור)
פרפר בחרמוןפרפר בחרמון
פרפר בחרמון
(צילום: איילה מוסרי)
פרפר בחרמוןפרפר בחרמון
פרפר בחרמון
(צילום: שרון בן צור)

כשהפלמינגו מגיעים לחופשה באילת

הפלמינגו הוא עוף נודד שחולף מעל ישראל בחורף ולא תמיד נוהג לעצור כאן, אולם בתחילת שנות ה-90 להקה של כ-500 פלמינגו קבעה את ביתם בבריכות המלח שליד שמורת עברונה, מצפון לאילת. הפלמינגו, ניזונים בעיקר מסרטני מים מלוחים בשם ארטמיה – והם אלו שמעניקים לציפורים את צבען הוורוד.
פלמינגו בבריכות המלח בעברונהפלמינגו בבריכות המלח בעברונה
פלמינגו בבריכות המלח בעברונה
(צילום: איילה מוסרי)
פלמינגו בבריכות המלח בעברונהפלמינגו בבריכות המלח בעברונה
פלמינגו בבריכות המלח בעברונה
(צילום: צור מוסרי)
להקת הפלמינגו לא מקננת בישראל, וככל הנראה מגיעה לכאן ל"חופשה" מאיראן, טורקיה ואזור הים הכספי. מעט דרומה מעברונה, בבריכות של חברת "מלח הארץ", אף נצפה לפני כשנתיים מבקר נדיר – פלמינגו שחור.
פלמינגו על רקע הרי אדוםפלמינגו על רקע הרי אדום
פלמינגו על רקע הרי אדום
(צילום: איילה מוסרי)

כשמפל סער שוצף

נחל סער מהווה את הגבול הגאוגרפי בין רמת הגולן ורכס החרמון, והוא נשפך אל נחל הבניאס - כ-300 מטרים מדרום למעיין הבניאס. באופן טבעי, מדובר בנחל איתן שהמים אמורים לזרום בו כל השנה - אך בעקבות שאיבת מים מהמעיינות של בקעת יעפורי, כיום זורמים מים בנחל רק בחורפים גשומים, ובדרך כלל רק במחצית השנייה של החורף.
זרימה חזקה במפל סער בחורףזרימה חזקה במפל סער בחורף
זרימה חזקה במפל סער בחורף
(צילום: גלעד כרמלי)
בערוץ הנחל יש שני מפלים גדולים ועוד עשרות מפלונים קטנים, וכאשר הזרימה בהם מתחדשת בחורף - מדובר בתופעה מרשימה שמושכת המוני מטיילים.
מפל סער על רקע פריחה אביביתמפל סער על רקע פריחה אביבית
מפל סער על רקע פריחה אביבית
(צילום: צור מוסרי)
"הגשם במחצית השנייה של החורף האחרון מילא את המאגרים, וכמות השלגים הטובה גרמו לכך שהמפלים עדיין זורמים. ייתכן שלא נספיק ליהנות מהם השנה, אבל הטבע חוגג בצורה בלתי רגילה. לבעלי החיים שבנחלי הגולן, לצמחייה ולחיות הבר זו עונה נפלאה", אומר עמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע.

כשאדמונית החורש פורחת לשבועיים בלבד

אדמונית החורש, אחד הפרחים היפים ביותר והנדירים ביותר בישראל, פורחת באביב למשך שבועיים בלבד, אך ורק בשמורת הר מירון – באגן הניקוז העילי של נחל כזיב, ובעיקר במדרון הצפוני של הר הלל.
פרחיה של האדמונית ענקיים ומגיעים לקוטר של עד עשרה סנטימטרים, וצבעם אדום כיין. במרכז הפרח גוש צהוב בולט של אבקנים מרובים.
ניצן של אדמונית החורש בהר הללניצן של אדמונית החורש בהר הלל
ניצן של אדמונית החורש בהר הלל
(צילום: גלעד כרמלי)
בשל יופייה ונדירותה, נקשרו באדמונית החורש אגדות רבות. אגדה עתיקה שמקורה ביישוב הדרוזי בית ג'אן, הסמוך לאזור הפריחה, מספרת על זוג נאהבים מהכפר שביקשו להינשא למרות התנגדות הוריהם. הם ברחו להר אך נקלעו לסופת שלגים, ובכפר חששו לחייהם. בני הכפר יצאו לחפש אחריהם, אך החשש לגורלם גבר כשהם גילו עקבות של דוב בשלג. העקבות הובילו למערה, ושם - למרבה השמחה - נמצאו בני הזוג בריאים ושלמים.
אדמונית החורש בהר הללאדמונית החורש בהר הלל
אדמונית החורש בהר הלל
(צילום: גלעד כרמלי)
התברר שהדוב דאג להביא למערה מזון עבור הנאהבים הצעירים, ולימים, בכל מקום שבו דרך, פרחה אדמונית – ואכן, פירוש שמו בערבית של הפרח הוא "כף רגלו של הדוב".

כשהכרישים מתחממים מול חופי חדרה

בעשרות השנים האחרונות הידלדלה מאוד אוכלוסיית הכרישים בעולם כולו, אולם מדי חורף מתקבצים כמה עשרות כרישים בשפך נחל חדרה - קרוב לנקודת היציאה של עודפי המים החמים של תחנת הכוח "אורות רבין".
כריש בשפך נחל חדרהכריש בשפך נחל חדרה
כריש בשפך נחל חדרה
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה)
כריש בשפך נחל חדרהכריש בשפך נחל חדרה
כריש בשפך נחל חדרה
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה)
את המקום, פוקדים כרישים ממין כריש עפרורי, שנחשב נדיר מאוד בים התיכון, וכריש סנפירתן, שנמצא בסכנת הכחדה.
כרישים בשפך נחל חדרהכרישים בשפך נחל חדרה
כרישים בשפך נחל חדרה
(צילום: חגי נתיב, תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בי"ס למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה)
"בעוד שבמערב הים התיכון כבר כמעט לא נצפים כרישים חופיים גדולים, בישראל זכינו למפגש ייחודי פנים אל פנים עם חיות גדולות בסכנת הכחדה", מסבירה עדי ברש, יו"ר עמותת הכרישים בישראל ודוקטורנטית באוניברסיטת חיפה. "התקבצות הכרישים בתחנת הכוח, היא תופעה ייחודית שלא דווחה עד היום בשום מקום בעולם".

כשהתנים מייללים בפארק הירקון

חלקו של פארק הירקון שממזרח לנתיבי איילון הוא טבעי ופראי יותר, ונותרו בו עדיין כמה אזורים עם צמחיית גדות טבעית, אשר מהווה מקום מסתור לבעלי חיים.
תן זהוב בפארק הירקוןתן זהוב בפארק הירקון
תן זהוב בפארק הירקון
(צילום: איילה מוסרי)
בשנים האחרונות, לאחר עשרות שנים של היעדרות, נצפו שוב תנים זהובים באזור זה של הפארק. על פי ההערכות, להקת התנים מונה כיום כ-30 פרטים, ויללותיהם נשמעות היטב בלילות בשכונות שגובלות עם הפארק. אך אין סיבה לדאגה, התנים לרוב יחששו מבני האדם ויעדיפו לשמור מהם מרחק - ולא מוכר שום מקרה שבו תן תקף מטייל בפארק הירקון.
תנים זהובים בפארק הירקוןתנים זהובים בפארק הירקון
תנים זהובים בפארק הירקון
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
"אוכלוסיית התנים בפארק הירקון חווה תקופות של שגשוג ושל שפל. התנים בפארק חיים בצל פעילות אנושית ענפה המייצרת עבורם, לכאורה, שפע של הזדמנויות כמו שאריות אוכל מפיקניקים ומפחי אשפה, ואפילו האכלות מכוונות מצד אזרחים מודאגים", אומר שמוליק ידוב, מנהל מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע. "אך יש בשפע הזה גם סכנות – מפגש עם חיות בית, למשל, עלול להאיץ מחלות קטלניות שפוגעות בתנים, ומעת לעת זה אכן קורה.
תן זהוב בפארק הירקוןתן זהוב בפארק הירקון
תן זהוב בפארק הירקון
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
"עצם נוכחותם היא מבורכת, אולם עלייה לא פרופורציונלית במספרם, עלולה לסכן מינים חלשים יותר בסביבתם. לכן, מוטלת עלינו האחריות לשמור עליהם ועל המינים הנוספים".

כשמאות מיליוני פרפרים נודדים דרך ישראל

פרפרים ממין נמפית החורשף מופיעים ברחבי ישראל ברוב ימות השנה, אך בחודשי האביב גדל מספרם באופן משמעותי. בסוף חודש מרץ, ולפעמים גם בתחילת אפריל, עוברים בישראל עשרות מיליוני פרפרים ממין זה, כשמרביתם מגיעים מחצי האי ערב ואפריקה. מישראל, הם ממשיכים לקפריסין - ומשם לאירופה ולסקנדינביה.
פרפר נמפית החורשף במצוק הארבלפרפר נמפית החורשף במצוק הארבל
פרפר נמפית החורשף במצוק הארבל
(צילום: גלעד כרמלי)
מדי כמה שנים, לאחר חורפים גשומים במיוחד במדבריות ערב ובסוואנות באפריקה, אשר מביאים לצמיחה רבה ולמזון רב לזחלים – מספר הפרפרים שחולפים בישראל מגיע למאות מיליונים, והם נראים היטב במעופם, בעיקר במישור החוף. כך היה בשנה שעברה, כאשר על פי ההערכות חלפו בישראל כמיליארד פרפרים.

כשהמדבר פתאום פורח

רבים נוטים לראות את הנגב והערבה כאזורי שממה צחיחים, אבל זו טעות. בכל ימות השנה, המדבר שוקק חיים עם מגוון צמחים ובעלי חיים שהותאמו לתנאי היובש.
מרבדי פריחה בנחל עקרבים בנגבמרבדי פריחה בנחל עקרבים בנגב
מרבדי פריחה בנחל עקרבים בנגב
(צילום: שרון בן צור)
מרבדי פריחה צבעוניים בהר הנגבמרבדי פריחה צבעוניים בהר הנגב
מרבדי פריחה צבעוניים בהר הנגב
(צילום: עמוס סבח, רשות הטבע והגנים)
במדבר הישראלי, גדלים כ-1,000 מיני צמחים – יותר ממחציתם גדלים רק במדבר. בשנים גשומות, במיוחד אם היו מנות גשם מאוחרות לקראת סוף החורף, מופיעה בעוצמה גם הפריחה המדברית.
מרבדי פריחה בבורות לוץ בהר הנגבמרבדי פריחה בבורות לוץ בהר הנגב
מרבדי פריחה בבורות לוץ בהר הנגב
(צילום: איילה מוסרי)
אחד האזורים עם הפריחה היפה ביותר הוא הר הנגב, אשר בשל גובהו זוכה ליותר גשמים משאר אזורי הנגב. הפריחה המגוונת בתחילת האביב כוללת כמה מינים נדירים שניתן לפגוש רק כאן, כמו הצבעוני הססגוני שצבעו לבן-ורוד וצבע לועו צהוב עז, אירוס טוביה שצבעו תכול וריבס המדבר, עם העלים הענקיים והתפרחת שנראית כמו עץ ננסי.
צבעוני ססגוני בבורות לוץ שבהר הנגבצבעוני ססגוני בבורות לוץ שבהר הנגב
צבעוני ססגוני בבורות לוץ שבהר הנגב
(צילום: שרון בן צור)
אירוס טוביה בהר הנגבאירוס טוביה בהר הנגב
אירוס טוביה בהר הנגב
(צילום: גלעד כרמלי)
ריבס המדבר בהר הנגבריבס המדבר בהר הנגב
ריבס המדבר בהר הנגב
(צילום: צור מוסרי)
בנוסף לאלו, פורח שם גם שמשון ההדור, שבולט בשטח עם פרחים בצבעי ורוד, בורדו או לבן שנפתחים רק כאשר השמש מפציעה מבין העננים, ועוד רבים שלעתים יוצרים מרבדים צבעוניים מעל החול הצהוב.
שמשון הדור בהר הנגבשמשון הדור בהר הנגב
שמשון הדור בהר הנגב
(צילום: גלעד כרמלי)
צבעוני המדבר בהר הנגבצבעוני המדבר בהר הנגב
צבעוני המדבר בהר הנגב
(צילום: צור מוסרי)
בערבה, אחד הפרחים הבולטים הוא יחנוק המדבר – צמח טפיל עם פריחה צפופה בצבע צהוב, הנישאת על גבי עמוד פריחה שפורץ היישר מתוך הקרקע.
שמשון הדור בהר הנגבשמשון הדור בהר הנגב
יחנוק המדבר בערבה
(צילום: איילה מוסרי)

כשהצבאים מדלגים בעמקים בירושלים

אחד מסמליו המובהקים של הטבע בישראל הוא הצבי הארצישראלי, אך אוכלוסייתו בארץ נעה לאורך השנים בין שגשוג לשפל. עם קום המדינה היו הצבאים על סף הכחדה, אך אוכלוסייתם התאוששה והגיעה לשיאה בשנות ה-80 עם עשרות אלפי פרטים ברחבי הארץ. בהמשך שוב נפגעו הצבאים, וכיום מספרם מוערך בפחות מ-5,000.
צבאים בעמק הצבאים בירושליםצבאים בעמק הצבאים בירושלים
צבאים בעמק הצבאים בירושלים
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
על רקע הפגיעה בשטחי מחייתם של הצבאים, עמק פרי הר בירושלים, שנקרא כיום "עמק הצבאים", הוא דוגמה מופתית להתארגנות אזרחית לשמירה על ערכי טבע – שהביאה לעצירת תוכניות בנייה, ולהקמת פארק טבע עירוני שבו חיים כיום כ-50 צבאים.
"הפארק, השייך לעירייה ומנוהל על ידי החברה להגנת הטבע, החל לפני שנים כשטח כלוא בין כבישים ושכונות, עם אוכלוסייה קטנה של צבאים ארץ ישראלים שביקשו לשרוד", מסביר שמוליק ידוב, מנהל מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע.
צבי ארצישראלי בעמק הצבאים בירושליםצבי ארצישראלי בעמק הצבאים בירושלים
צבי ארצישראלי בעמק הצבאים בירושלים
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
"כעת, אנחנו חווים שגשוג עם צביות רבות הריוניות, המלטות ודור שני יליד הפארק שנכנס למעגל הרבייה, ואפילו תוכניות להשבת צבאים מהפארק לטבע. היום, הפארק הוא לא רק אחד המקומות היפים בארץ, אלא גם תקווה גדולה לשמירת הצבאים מהכחדה".

כשהכוכבים זוהרים מעל מכתש רמון

המכתשים בנגב הם תופעת טבע ייחודית: בעולם כולו קיימים שבעה מכתשים כאלה, חמישה מהם נמצאים בישראל: מכתש רמון, מכתש ירוחם (המכתש הגדול), מכתש חצרה (המכתש הקטן) וצמד המכתשים בהר עריף, ושניים נוספים נמצאים בסיני.
המכתש הקטןהמכתש הקטן
המכתש הקטן
(צילום: אריה רוזנברג, רשות הטבע והגנים)
מדובר בתופעה גאולוגית נדירה בשם מכתשי סחיפה, שנוצרו משחיקה של הר שהיה מורכב משכבות סלע רכות ומעליהן שכבות קשות יותר. שפתי המכתש עדיין פונות אל ראש ההר שכבר אינו קיים.
תצפית אל מכתש רמוןתצפית אל מכתש רמון
תצפית אל מכתש רמון
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
מכתש רמון, הגדול מבין המכתשים, מחזיק מאז 2017 בתואר יוקרתי נוסף – "שמורת אור כוכבים" בינלאומית. עם קבלת התואר מהארגון האמריקני International Dark Sky Association (IDA), הצטרף מכתש רמון לרשימה של 54 אתרים מ-15 מדינות בלבד ברחבי העולם שבהם, במרבית לילות השנה, תנאי הצפייה בכוכבים הם קרובים לאידאליים.
הכוכבים כפי שהם נראים ממכתש רמוןהכוכבים כפי שהם נראים ממכתש רמון
הכוכבים כפי שהם נראים ממכתש רמון
(צילום: Jonathan Elihis)

כשהשרקרקים שורקים בקיץ

השרקרק המצוי, הוא אחת הציפורים הצבעוניות ביותר שיש בישראל. בעבר הוא היה נפוץ מאוד, אך כיום הולך ונעלם מנופי הארץ, ובעיקר ממישור החוף עקב הצטמצמות שטחי הבתה הפתוחים, שמשמשים אותו לציד מזון, ורכסי הכורכר שמשמשים אותו לקינון.


הכוכבים כפי שהם נראים ממכתש רמוןהכוכבים כפי שהם נראים ממכתש רמון
שרקרקים במצוק הכורכר בחוף גדור
(צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)
השרקרק מגיע לישראל באביב, לאחר שההוא מעביר את החורף באפריקה – ועוזב שוב בסתיו. בארץ הוא נפוץ כיום בעיקר בבקעת הירדן ובצפון הנגב, אך עדיין ניתן להיתקל בו גם בגבעות כורכר שנותרו במישור החוף.
הכוכבים כפי שהם נראים ממכתש רמוןהכוכבים כפי שהם נראים ממכתש רמון
שרקרקים במצוק הכורכר בחוף גדור
(צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)
"בחלק גדול מהשפות בעולם, השרקרקים נקראים על שם המזון שלהם - אוכלי דבורים וצרעות. אך בעברית בחרו בשם מיוחד שמבטא את קול השריקה שהוא משמיע במשך כל היום, גם בתעופה", מסביר דן אלון, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע. "השרקרק מקנן במושבות גדולות של עשרות ולפעמים מאות פרטים. הם בוחרים קיר וחופרים בו מחילות, ובתוכן הם מטילים את הביצים".
הכוכבים כפי שהם נראים ממכתש רמוןהכוכבים כפי שהם נראים ממכתש רמון
שרקרקים במצוק הכורכר בחוף גדור
(צילום: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים)

כשהאלמוגים לא מתקדמים צפונה מאילת

שונית האלמוגים באילת היא שונית האלמוגים הצפונית בעולם, ומיקומה המבודד במפרץ אילת, שבו המליחות גבוהה וזרמי המים איטיים יחסית, אפשרה התפתחות זני אלמוגים ייחודיים רבים.
בעבר, השתרעה השונית לאורך כל החוף המערבי של מפרץ אילת וגם על חלקים מהחוף הצפוני ואורכה היה יותר מ-12 קילומטרים, אך עקב פגיעת האדם בה, הצטמצמה השונית לכ-1.2 ק"מ בלבד ושטחה הוכרז כשמורת טבע.
שמורת טבע חוף האלמוגים באילתשמורת טבע חוף האלמוגים באילת
שמורת טבע חוף האלמוגים באילת
(צילום: אסף זבולוני, רשות הטבע והגנים)
בסערה שפקדה בחודש שעבר את אילת, נגרם נזק חסר תקדים לשונית האלמוגים. "אלמוגים רבים ואף חלקי שונית שלמים ניתקו מקרקעית הים, והתגלגלו על ידי הגלים העוצמתיים על קרקעית הים ועל שוניות האלמוגים. נוצרה ממש 'מכבסה' שגלגלה את שברי השונית על הקרקעית, ואלה ריסקו אלמוגים נוספים", מסביר ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים.
שמורת טבע חוף האלמוגים באילתשמורת טבע חוף האלמוגים באילת
שמורת טבע חוף האלמוגים באילת
(צילום: אסף זבולוני, רשות הטבע והגנים)
"ניתן לראות שקו החוף השתנה, ועל החוף מבחינים באלמוגים ובחלקי שונית שלמים שהגלים זרקו לחוף. הגלים הגבוהים וזרמי המים הסיעו כמויות גדולות של חול אל תוך הלגונה, כך שייצורי שונית רבים נקברו בחול".
צב ים קרני במפרץ אילתצב ים קרני במפרץ אילת
צב ים קרני במפרץ אילת
(צילום: גולן רידר, רשות הטבע והגנים)
עם זאת, יש גם מקום לאופטימיות; עיקר הנזק הוא בשוניות הרדודות, ומעבר לעומק של 10 מטרים - הנזקים הם יחסית קטנים. "למערכות אקולוגיות ימיות יכולת שיקום עצמית טובה, וכעת נדרש מאיתנו לאפשר למערכת האקולוגית לשקם את עצמה. יכולת התחדשותה של השונית תלויה גם במאמצנו להגן על הסביבה הימית", מוסיף ד"ר זבולוני.