כשרעש המטוסים התחלף בציוץ של ציפורים. צפו
(אורי דוידוביץ')


ציפורים מצייצות, עצים ירוקים ומשקים פתוחים ורחבי ידיים - אלו הקולות והמראות שליוו אותנו עם כניסתנו לצפריה, מושב דתי הממוקם בסמיכות לנמל התעופה בן גוריון.
בימים כתיקונם, מלבד ביום כיפור, התושבים המתגוררים במושב - שהוקם כשנה לאחר קום המדינה על ידי עולים דתיים מאירופה, חברי הפועל המזרחי - נהנים אומנם מהמרחבים הירוקים, אך את ציוץ הציפורים הם מתקשים לשמוע בשל רעש המטוסים החולפים כל העת מעליהם.
כעת, בשל מגפת הקורונה העולמית והשמיים שנסגרים לאיטם בעקבותיה - כמעט ואין כל זכר למקור הרעש שמלווה את חיי היומיום של תושבי צפריה.
הכי קרוב שאפשר לנתב"ג: מושב צפריה   הכי קרוב שאפשר לנתב"ג: מושב צפריה
הכי קרוב שאפשר לנתב"ג: מושב צפריה
(צילום: מתוך הוידאו)
"הבית שלנו נמצא במרחק של 100 מטרים מנתב"ג, ומה שמפריד בינינו לבין טרמינל 3, היא וילה אחת בלבד", סיפרו לנו מעיין ויונתן בוכרא, בני זוג המתגוררים במושב עם ארבעת ילדיהם קרוב ל-11 שנים. "מגדל הפיקוח נמצא ממש כאן, וכך גם החניונים ותחנת הרכבת של נתב"ג. למעשה, אנחנו סובלים גם מהרעש של הרכבות, גם מהרעש של נתב"ג וגם מזה שמגיע מכביש 1 שנמצא בצד השני", הוסיפו.
בני הזוג בוכרא מתארים סיטואציה לא פשוטה, בה כל 6-5 דקות מטוס אחר ממריא לאוויר. "עוד לפני שהמטוס ממריא הוא נשאר על הקרקע על מנת לחמם את המנוע, וגם הפעולה הזו גוררת לא מעט רעש. אנחנו כל כך קרובים לשדה, שאנחנו מצליחים לשמוע את השוטרים בזמן שהם מדברים ברמקול, ואפילו את עובדי רשות שדות התעופה, שמנסים להבריח את הציפורים בבוקר באמצעות יריות", תיארו השניים והוסיפו כי רעש היריות הוא הקול הראשון אותו הם שומעים בבוקר. למעשה, הוא זה שמעיר אותם מדי יום.
מעיין ויונתן בוקרהמעיין ויונתן בוקרה
מעיין ויונתן בוכרא. מתעוררים בלילות מרעש המטוסים
(צילום: מתוך הווידאו)
"המשק שלנו הוא, למעשה, זה שממוקם הכי קרוב למסלול", סיפרה לנו יעל שוורץ, המתגוררת עם משפחתה לא רחוק מבני הזוג בוכרא. "הרעש של המטוסים כל כך חזק, שאנחנו מצליחים להבחין ביניהם באמצעות ההבדלים בין הרעש של המנועים. לפעמים אני מרגישה כאילו מטוס בואינג נחת אצלי בחניה", הוסיפה.
איך הרעש משפיע על שגרת היומיום שלכם? יונתן: "זה פוגע בכל השגרה, גם בזו שבמהלך היום וגם בזו שבלילה".
מעיין: "זה כל כך מפריע, עד שאנחנו מתעוררים בלילות מהרעש, ממש כמו הורים לתינוק קטן. התקנו בבית חלונות מבודדי רעשים, אבל גם זה לא עוזר. ובקיץ, אי אפשר לישון עם חלונות פתוחים. המצב עד כדי כך חמור שכשאנחנו יושבים בגינה, לפעמים צריך להפסיק את השיחה כי עובר מטוס".
יעל שוורץ: "אם אני רואה טלוויזיה ובאמצע עובר מטוס, אני מוכרחה להגביר את הווליום כדי שאצליח לשמוע מה שאומרים שם. גם שאני מדברת בטלפון ועובר מטוס באמצע, אני נאלצת לעצור את השיחה עד שהוא יחלוף".
יעל שוורץ יעל שוורץ
יעל שוורץ : מגבירה את הווליום של הטלוויזיה כשעובר מטוס
(צילום: מתוך הוידאו)
אך הרעש, כך מסתבר, הוא לא הבעיה היחידה של התושבים. "אם מנהלים שיחה בטלפון בזמן שמטוס ממריא, זה מפיל את הקליטה והשיחה מתנתקת", אמר יונתן. "אני אפילו שמה אטמי אוזניים בלילות קשים במיוחד כשאני לא מצליחה להירדם", מודה מעיין וממשיכה: "החופשים הם הסיוט הגדול ביותר, כי אז כמות הטיסות גדלה. אנשים טסים כל הזמן לחו"ל, אבל לא מבינים שיש המוני אנשים שסובלים מזה".
"מדובר בחצי מיליון תושבים שסובלים את הסיוט הזה" מוסיף יונתן לדבריה. "הציבור בוכה על הקוטג', אבל את יודעת כמה אנשים טסים פה? אחי עובד בשדה התעופה ולפי מה שהוא מספר, מדי יום יוצאים מנתב"ג בין 40-30 אלף איש".
"לשבת בגינה זה כמעט בלתי אפשרי", מושב צפריה   "לשבת בגינה זה כמעט בלתי אפשרי", מושב צפריה
"לשבת בגינה זה כמעט בלתי אפשרי", מושב צפריה
(צילום: מתוך הוידאו)

"פתאום השמיים נקיים יותר"

יונתן, לקח אותנו לתל בקצה המושב שמשקיף לנמל התעופה. "זה הכביש של טרמינל 3", הוא הסביר. "בדרך כלל יש פה 150 מכוניות בדקה, וזו גם אחת מהסיבות לרעש ממנו אנחנו סובלים. בימים אלו, את יכולה לספור את הרכבים שעוברים שם - אני חושב שבכביש של המושבים עוברים כעת יותר רכבים מאשר בכביש של הטרמינל, זה מטורף".
מ-150 מכוניות בדקה - הפך לכמעט שומם: הכביש המוביל לטרמינל 3  מ-150 מכוניות בדקה - הפך לכמעט שומם: הכביש המוביל לטרמינל 3
מ-150 מכוניות בדקה - הפך לכמעט שומם: הכביש המוביל לטרמינל 3
(צילום: מתוך הווידאו)
הוא לוקח נשימה, ותוך כדי מודה כי "הייתי יכול להתרגל לזה, היינו יכולים לחיות ככה בכיף. יש גם ריח אחר, נעים יותר. בדרך כלל יש באוויר ריח של דלק כל הזמן, זה נורא".
יונתן בוכרא: "פתאום אין ריח של דלק באוויר"   יונתן בוכרא: "פתאום אין ריח של דלק באוויר"
יונתן בוכרא: "פתאום אין ריח של דלק באוויר"
(צילום: מתוך הוידאו)
זוגתו, מעיין, מוסיפה לדבריו ואומרת כי "אנחנו מרגישים שהשמיים נקיים ופתוחים יותר, כמעט ולא שומעים מטוסים שעולים לאוויר או מנועים, זה מרגיש כמו יום כיפור".
אתם מצליחים ליהנות מהשקט? מעיין: "כן, מאוד. אנחנו יושבים בגינה עם קפה בכיף, יוצאים להליכה ואין מטוסים שמפריעים. מי רוצה לחיות ברעש? אף אחד. העובדה שנתב"ג כאן זה רק בגלל שכפו אותו עלינו".
"האמת שזה די נחמד עכשיו לשבת ולהגיד 'וואלה, שקט פתאום'. השקט הזה הוא לא מובן מאליו עבור מי שמתגורר כאן", מצטרפת שוורץ. לדבריה, הנגיף ששיתק את נתב"ג הפך למעין בדיחה עבור תושבי המושב. "מאז שאין כמעט טיסות, אנשים כאן אומרים כל הזמן 'איזה מגניבה הקורונה, איך נהיה לנו שקט פתאום'".
למרות הכול - מתגעגעים לראות מטוסים בשמיים   למרות הכול - מתגעגעים לראות מטוסים בשמיים
למרות הכול - מתגעגעים לראות מטוסים בשמיים
(צילום: אבי חי)

מתגעגעים לראות מטוס בשמיים

יחד עם השקט והשלווה שנחתו על המושב מאז משבר הקורונה, מודה יונתן כי ישנם גם לא מעט חששות. "אנחנו מרגישים פתאום שהעולם עושה 'פאוז', וכאילו נעצר ברגע שנתב"ג נכנס למצב של יום כיפור. נתב"ג הוא בעצם זה הקשר שלנו לעולם, אז בעצירה שלו יש גם משהו מפחיד.
"את רואה את המבנה הזה שם, זה הדיוטי פרי את קולטת?", הוא ממשיך. "אנחנו יכולים ללכת לאכול שם במסעדות חופשי. קורה לפעמים שבא לך 'בורגר-ראנץ' באמצע הלילה - אז אתה הולך לאכול בטרמינל. וגם המשפחה שלנו נהנית מזה שאנחנו גרים קרוב לנתב"ג - כשהם טסים לחו"ל, הם מחנים את הרכב אצלנו וחוסכים חניה של שבוע", מוסיף יונתן.
יונתן בוכרא ובתו: ממשיכים לחפש מטוסים בשמיים   יונתן בוכרא ובתו: ממשיכים לחפש מטוסים בשמיים
יונתן בוכרא ובתו: ממשיכים לחפש מטוסים בשמיים
(צילום: מתוך הוידאו)
יכול להיות שהמטוסים בשמיים חסרים לכם קצת? יונתן: "לראות מטוס ממריא זה יפה, אני עדיין מתרגש מזה, למרות שצריך לאטום את האוזניים כי זה דופק את השמיעה. והאמת היא שזה קצת עצוב לראות טרמינל סגור - אנחנו מחכים לשמוע את המטוס מעלינו, מתגעגעים לשגרה".
כמה זמן המצב הזה יימשך, לדעתכם? שוורץ: "הלוואי והייתי יודעת מה הולך להיות, למרות שאני מהאופטימיסטים. אני חושבת שזה תהיה תקופה של חודש-חודשיים ולא של שנים. ניפול, נקום וזהו זה. עברנו מלחמות ואינתיפאדות, אז גם את זה נעבור, חייבים להיות אופטימיים".
יונתן: "מצד אחד אין ספק שאנחנו נמצאים בבעיה, אבל ומהצד השני - אנחנו בוחרים להסתכל על נקודת האור הקטנה שלנו; זה נותן לנו שקט, וגם מקטין את זיהום האוויר ברמה מטורפת. אז בואו נסתכל על חצי הכוס המלא. יחד עם זה, אני מודה שאני עדיין לא מעכל את הסיטואציה הזאת, ואולי בכל זאת נראה איזה מטוס אחד לרפואה".
הערה: הכתבה צולמה ביום חמישי (12 במרץ), בטרם התקבלו הנחיות משרד הבריאות בנוגע ליציאה מהבתים ולסגירת פעילויות הבילוי והפנאי.