חופשה במלון ארנה שטרקמן בנהריה והסביבה
(צילום ועריכה: אסף קוזין)
כשהבנו שאת החופשה המיוחלת באי מבודד עם חופים שקטים או באיזה צימר גבוה על הר ירוק - כבר לא נעשה בקרוב, הופתענו לגלות שאפשר להשיג נופש לא רחוק מכל הפנטזיות האלה, גם כאן בארצנו הקטנטונת. לא מדובר בדמיון מודרך אלא פשוט מאוד באזור הגליל המערבי, בדגש על נהריה.
מלון "שטרקמן ארנה" הוא מלון קטן בלי הרבה גימיקים שתוך דקות ספורות יכול לגרום לאורחיו לשינוי אווירה: מהרחוב הנהרייני המנומנם שבו הוא נמצא היישר אל אירופה הקלאסית. אבל כדי להבין את הקסם של המקום צריך לחזור קודם כמה שנים אחורה, 62 שנה ליתר דיוק.
"פנסיון ארנה" היה שמו הראשון של המלון כשהוקם רשמית ב-1959. זה היה ביתן של האחיות התאומות, ארנה ושרלוטה זקס, שעלו לארץ מאוסטריה. משפחתן רכשה את המגרש עליו עומד המלון, בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת.
אז גם התחיל הסיפור של העיר נהריה שנוסדה ב-1935. את נהריה הקימו ייקים, יהודים שעלו מאוסטריה ומגרמניה, כעיירת נופש על חוף הים התיכון שהתחילה למשוך הרבה תיירים סקרנים. כששרלוטה נסעה לתקופות ממושכות לחו"ל עם בעלה, אלביס שטרקמן, הייתה זו אחותה, ארנה בנדהיים שהשכילה לראות את הפוטנציאל והחלה להשכיר את בית אחותה לאורחים שמעוניינים לנפוש ליד הים בעיירת הנופש. עד שבשנת 1959 המקום הפך למלון של ממש.
פריחת התיירות המקומית בשנות ה-60 הפכה את "פנסיון ארנה" למוסד ידוע. המלון, כמו העיר, ידע לא מעט תקופות קשות – אם בהיבט הביטחוני שהעיר הצפונית עברה בשנות ה-70 וה-80, ועד לגלגול הנוכחי ותקופת הקורונה - אז היה סגור לסירוגין. כך שאת אנשי העסקים מחו"ל שפקדו לא מעט את המלון - מחליפים לאחרונה זוגות ומשפחות ישראלים.
בתחום שרובו מוחזק בעיקר על ידי גברים נדיר לראות מלון שגם מצליח להחזיק מעמד כל כך הרבה שנים, לשמור על רמת אירוח גבוהה והכל בניהול שוטף של נשים מעל ל-60 שנה. את המלון הקימה כאמור, ארנה. מי שהמשיך את דרכה היה אחיינה, בנה של שרלוטה – מיכאל שטרקמן, שיחד עם אשתו חנה ניהל את המלון במשך שנים עד שנפטר ב-2001. וכיום בנות הדור השלישי של המשפחה מנצחות על המקום: אורנה, שירן, דפנה והודיה, בנותיו של מיכאל, מנהלות אותו יחד עם אימן חנה, עם הרבה כבוד להיסטוריה ולאוסף התמונות והפריטים המשפחתיים.
קפיצה בזמן לאוסטריה
הכבוד הזה מורגש מרגע הכניסה בדלת המלון. המעבר בין ההווה - מרחוב ז'בוטינסקי הנהרייני אל שטח הכניסה והקבלה במלון, כאילו מעביר את האורחים במכונת זמן. קולב ועליו בגדים אוסטריים מסורתיים מקבל אתכם מצד אחד וממול ערימת מזוודות שנראות כלקוחות מסרט אירופי בשחור לבן. "עם המזוודות האלה ארנה ושרלוטה באמת עלו לארץ", מספרת שירן, נכדתה של שרלוטה, שמנהלת בפועל את המלון.
את יתר הסיפורים אפשר להרגיש ולראות דרך עשרות התמונות שתלויות על קיר הלובי והחללים המרכזיים בקומת הכניסה, פריטי אספנות כמו מכונת כתיבה אותנטית, פסנתר מפואר ועד גזרי העיתונים עם הכתבות שנכתבו על המשפחה והמלון.
ולא רק העיניים נהנות מהסיפור המשפחתי, גם חוש הטעם נכנס לתמונה בזמן קבלת השבת הייקית בימי שישי ובחגים. אז מגישים את שטרודל התפוחים המפורסם של משפחת שטרקמן, שנעשה ממתכון סודי שעבר מדור לדור ישירות מאוסטריה. השטרודל עם הקצפת הנימוחה לא עומד לבד אלא לצד עוגיות, מאפים, פירות וירקות טריים. גם יין, קפה ותה מוגשים כאן חופשי. את שעת התה הזאת תוכלו לבלות בלובי המלון שבו מנוגנת ברקע מוזיקה שעושה טוב גם לאוזניים ומשדרת אווירה אירופית נעימה או בפטיו החיצוני.
המלון מכיל 30 חדרים, חלקם מתאימים לזוגות וחלקם למשפחות. כל חדר מאובזר בפריטים בעיצוב קלאסי, אירופה כבר אמרנו? אבל לא כזה שמרגיש מיושן ומעופש. השילוב של חדש, נקי כמובן ורהיטי עץ מגולפים כמו המראה הגדולה והשידות בחדר – משרים אווירה שמקשה לעזוב את החדר.
ונכון, הנוף לא תמיד מיישר קו עם אותה אווירה, שכן הקו ראשון לים - שפעם אורחי המלון היו יכולים ליהנות ממנו, התחלף בבניינים רעועים שמסתירים בחלקם את הים הכחול. עם זאת, הקרבה לחוף ים (פחות מחמש דקות הליכה) עדיין מהווה יתרון כאשר רוצים להתרענן בימי הקיץ החמים.
במלון אין בריכה מתוך החלטה מכוונת, על מנת להשאיר למלון אופי מסוים. מה שכן הצטרף לכאן בשנה האחרונה שבה היה זמן לשפץ את המלון כשהיה סגור – זוהי הגינה. כעת מעטרים אותה ג'קוזי חדש באוויר הפתוח וביתן עץ יפה שבו ניתן לעשות עיסויים. מלבד אלו ניתן לשבת בגינה מלאת הצמחייה וליהנות ממשקאות קלים ונשנושים שניתנים בחינם בשעות אחר הצהריים.
לעבור מאוסטריה לשווייץ
אנשי התיירות של נהריה מנסים "למכור" אותה כיעד כוכב. כמו אלו באירופה. מה זה אומר? מקום שבו ישנים במלון אחד וממנו יוצאים כל יום לטיול באזור אחר ובערב חוזרים לאותו מקום. ואכן אפשר לראות את נהריה כך, בעיקר בשל העובדה שלעיר עצמה אין הרבה מה להציע לתיירים כיום. שיטוט על טיילת החוף של העיר – בלילה וביום, עלול להעציב אתכם. אומנם יש חופים ויש מסעדות ובתי קפה אך הכל מרגיש ליד, שלא לומר מפוספס.
החופים לא נקיים ברובם וברקע ניצבים מבני בטון נטושים שמכערים באופן ניכר את הנוף. על חלקם אומנם יש שילוט שמרמז על השיפוץ העתידי ושינוי פני העיר ועדיין, אי אפשר שלא לעצור ולתהות – מדוע רק עכשיו?
לכן אחת ההמלצות הראשונות, היא לצאת מנהריה אל חופי אכזיב הסמוכים והיפים יותר או אל החוף במושב שבי ציון הסמוך.
אם טיולי טבע יותר עושים לכם את זה אז שמורת הטבע עין אפק, או מבצר מונפורט ונחל כזיב, שבתוכו עין חרדלית - יענו על הצורך הזה, עם נופים שלחלוטין יכולים לבלבל אתכם - ולהעביר אתכם לכמה רגעים לשכנה של אוסטריה - שווייץ.
בנוסף לאלו אפשר לטייל בראש הנקרה ובמערת קשת מצפון לעיר, בקיבוץ לוחמי הגטאות ובעכו העתיקה מדרום לנהריה. כל האתרים הללו נמצאים במרחק נסיעה של עד כחצי שעה מהמלון.
להשלמת החוויה: ביקור ביקב לייצור יין טבעי וביסטרו צרפתי
אחת ההמלצות שעשויה להפתיע אתכם היא היקב הפחות מוכר "עבייה", שנמצא באזור התעשייה תפן, כ-25 דקות נסיעה מנהריה. הדרך אליו לגמרי ממשיכה את הקו השווייצרי ממקודם, עם כבישים צרים ותלולים על רקע הרבה ירוק - אפילו בחודשי יולי-אוגוסט הלוהטים.
המקום שונה לחלוטין מכל מה שמכירים ומדמיינים כשחושבים על יקב. ראשית, הוא לא נמצא בין כרמים ובשטח פתוח כמו יקבים אחרים אלא בבניין, מיוחד אומנם, אבל בניין. הוא כן צופה אל נוף יפה של הגליל המערבי.
שנית, מדובר ביקב שמייצר יינות טבעיים. "אין פה חוקים ותקנים וטוב שכך", מסביר בעלי היקב, יוסי יודפת, שהקים אותו לפני יותר מעשור ולמעשה מחלוצי הישראלים בתחום ייצור היין הטבעי. זה אומר שתהליך יצירת היין חוזר הרבה שנים אחורה ונותן את הבמה המרכזית לענבים, לאדמה ולמזג האוויר שבו הכרמים נמצאים (שזה בכלל בזיכרון יעקב). ופחות לתהליכים כימיים ולהכנסת שמרים וחומרים למיניהם. "אני גם כותב כמה גופרית יש בבקבוק, מה שלא עושים ביקבים אחרים", מסביר יודפת.
בקביעת ביקור מראש (המקום פתוח גם בשישי עד 15:00) תוכלו לטעום כאן גבינות ולחמים לצד טעימת מספר יינות שונים וללא ספק מיוחדים מאוד בטעמם. זאת כמובן לצד הסיפור של המקום, של תהליך הייצור הלא רגיל ולמה קוראים ככה ליקב.
אם תרצו להשלים את החוויה אירופית עד הסוף - מומלץ לקפוץ רגע לצרפת, כלומר להגיע למושב לימן היוקרתי. שם נמצא ביסטרו מיכאל - אחד מהמוסדות הקולינריים המפורסמים באזור, שמגיש חומרי גלם איכותיים ומנות טעימות ויצירתיות, אך עם זאת גם די יקרות.
מחירי הלינה במלון: לילה בסוף שבוע בחודש אוגוסט יעלה לזוג החל מ-1,150 שקלים ובחגים החל מ-1,350 שקלים. לילה בסוף שבוע לא בעונה החמה יעלה החל מ-1,050 שקלים. כל המחירים מתייחסים לחדר אקזקיוטיב וכוללים ארוחת בוקר במלון.
הכותבת הייתה אורחת המלון ארנה שטרקמן.
