תצפית לים סוף
שביט סער וקסלר, מנהלת הוועדה לשבילי ישראל, ממליצה על הר צפחות: לאחר שבועות ארוכים של הליכה בשביל ישראל, מהחרמון (בימי שלום), דרך הגליל העליון לכינרת, חצייה של הגליל התחתון, הגעה לכרמל, הליכה לאורך הים התיכון, הגעה לתל אביב, לשפלה ולירושלים, הליכה למצדה וים המלח, חצייה של המכתשים ושל המדבר הקשוח, לאחר כל המסע הזה מגיעים ליום האחרון של שביל ישראל, היום שבו השביל נושק לים סוף.
השביל בהר צפחות, מרגש מאוד כל שביליסט שמגיע מהצפון, אך גם יכול להוות יום טיול מהנה ומרגש למשפחות המטיילות. בתקופה הזאת אמליץ לטייל בהר צפחות השכם בבוקר. להגיע אל חניון הלילה נחל שלמה (מערבית לחוות הגמלים) בחשכת הלילה, או לחלופין - לישון בחניון הרחק מהמולת העיר ולהתחיל לצעוד כבר באור הראשון. ההליכה מתחילה על סימון שבילים ירוק, ולאחר כקילומטר השביל מתחבר לשביל ישראל, איתו ממשיכים לכיוון דרום (סימון שביל ישראל אינו סימטרי. כאשר הכתום בולט – אנחנו צועדים לכיוון דרום, כאשר הלבן בולט – אנחנו לכיוון צפון).
ההליכה בוואדיות השחורים, הטיפוס על ההר השחור והתצפית המרשימה מראשו, שבה נשקף נוף מרגש של הים הכחול והשונית שבו, הרים כהים מכל עבר, וארבע מדינות (ישראל, ירדן, מצרים וסעודיה) - זה המקום לשאוף את מלוא אוויר המדבר, להתרגש, להקשיב, למלא את המצברים, ולאחר מכן להמשיך לרדת ישר אל בית ספר שדה אילת, נקודת הסיום של שביל ישראל. בהמשך היום, ניתן גם לשלב שנירקול, בשמורת האלמוגים.
טיול שמתחיל באוטובוס
איציק בן דב, רכז השטח של הוועדה לשבילי ישראל, ממליץ על השביל מצומת אורה לעין שריג: זהו שביל חדש שמחבר את העיר ירושלים לשבילי הטיולים ברכס אורה (שביל המעיינות, ח. סעדים, יער שלמון). בוועדה לשבילי ישראל מקדמים בשנים האחרונות סימון שבילי טיולים שלפחות אחת מנקודות הקצה נגישה בתחבורה ציבורית נוחה וגם את סימונם של שבילים שיוצאים משולי ערים ויישובים, כדי לאפשר לתושבים לצאת לטייל בסביבת מגוריהם הקרובה ללא צורך בנסיעה כלל, או במרחק נסיעה קצר מביתם.
אפשר להגיע בתחבורה ציבורית לצומת אורה, מהצומת יורדים לכיוון בית החולים הדסה על המדרכה שלצד הכביש (בירידה, בצדו השמאלי של הכביש). אחרי הליכה של כ-400 מטר על המדרכה פוגשים דרך עפר שפונה שמאלה, בכניסה לדרך סימון שבילים שחור ושלט: "שביל צופה הדסה". הסימון השחור ילווה אותנו לאורכו של כל הטיול, עד עין שריג (כ-2.5 ק"מ).
לאורכו של השביל, ישנן תצפיות יפות על שכונת עין כרם הציורית, נחל שורק, מבשרת ירושלים, בית החולים הדסה והרי ירושלים. השביל עובר ליד מגדל היסטורי, עם סיפור מעניין (את הסיפור אפשר לקרוא בשלט ההסבר, המוצב ליד המגדל), צניר יפה ושרידי טרסות היסטוריות.
בסופו, השביל מגיע לחניית הרכבים שמתחת לעין שריג, מהחנייה אפשר לקפוץ לריענון בעין שריג הקרוב, או להמשיך בטיול רגלי עם שבילים מסומנים נוספים, שממשיכים מכאן לכיוון חורבת סעדים ויד קנדי, או לעין חינדק ונחל שורק, עד הסטף.
לטפס אל הפסגה
ד"ר אסף זלצר מהחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה, חוקר תולדות הטיילות בארץ ישראל ונציג האקדמיה בוועדה לשבילי ישראל, ממליץ על טיול בנחל סתר: שביל נחל סתר הוא דוגמה לחשיבות סימונם של שבילים ופעילותה של הוועדה. אפשר להגיע לתצפית בהר מצפה הימים, ברכב, בירידה מכביש 866, אבל מי שיטפס אל ההר בנחל סתר, היוצא מנחל עמוד, על תוואי שביל ישראל, ירווח פעמיים. הוא ירוויח טיפוס מסתורי, בטוח ומסומן, בחורש ים תיכוני ויזכה לחוויה מרוממת נפש, כאשר לאחר מאמץ הטיפוס, יגיע אל הפסגה.
שם, סמוך לעמדת התצפית לזכרו של סרן טל עומרי ז"ל, יוכל כל אחד מהמטיילים לזהות מקומות, להתלבט על מרחקים, ליהנות ממגוון התופעות, לחשוב על חיינו כאן בארץ וגם כמובן להסדיר את הנשימה ולשאוף אוויר צח. יש הרבה מקומות יפים שהשבילים מובילים אליהם והר מצפה הימים הוא דוגמה אחת שבה שביל מפגיש אדם עם הטבע ועם החיים. המסלול המוצע: לחנות בחניון ליד הכניסה לנחל מירון, יורדים בנחל מירון בואכה ברכות השכווי בנחל עמוד ושם דרומה, עוד לפני עין סתר, יש סימון כחול לנחל סתר.
יער אורנים ואלות
זהר צפון, אדריכל נוף בקרן קיימת לישראל וחובב הליכה, ממליץ על שביל האלות: מסלולי הטיול המועדפים עליי הם מסלולי ההליכה בפארק בריטניה. פארק בריטניה הוא יער בשטח 40 אלף דונם של שקט טבע ונוף במרכז הארץ, במרחק נסיעה קצר מגוש דן, ירושלים ובאר שבע. הפארק מצטיין במגוון נופים מיערות אורנים, דרך חורש ים תיכוני וצמחיית בוסתנים. מסלולי ההליכה בפארק בריטניה הם מסלולי הבית שלי, בגלל הנגישות הטובה, הטבע המתפרץ והעובדה שהם לא מצריכים הכנות מורכבות. קחו נעליים נוחות להליכה, תיק קטן עם מים ומשהו לאכול וצאו לדרך.
לטיול בעונה זו אני ממליץ על שביל האלות בפארק. שביל האלות הוא מסלול מעגלי, מסומן בסימון שבילים שחור, היוצא מחניון שריגים, באורך של כשלושה ק"מ ומתאים לטיול משפחתי רגוע. השביל מוצל ברובו ועובר במגוון בתי גידול, החל מיער אורנים, דרך חורש ים תיכוני של שיחי אלת המסטיק, עצי אלה א"י, אלה אטלנטית, כרמי זיתים ועוד. בעונה זו, השביל מתאים במיוחד לטיול אחר הצהריים, או בוקר מוקדם ואפשר לשלב אותו עם פיקניק באחד מחניוני היער.
לחובבי ההליכה מומלץ לשלב עם הליכה בשביל הבורות והבארות, המסומן בסימון שבילים אדום, שאורכו 4 ק"מ - שביל זה במיטבו, בסוף החורף ובתחילת האביב. החניון נמצא ליד היישוב שריגים, ממערב לכביש מספר 353, ליד סימן ק"מ 24. שלט הכניסה לשביל, נמצא כ-300 מטר מהכניסה לחניון.
זריחה נדירה
רון חרמוני-להט, מורה דרך ומדריך טיולי הליכה בארץ ובחו"ל, הולך בעיקר על שביל ישראל ובמסלולים ארוכים דומים - זריחה מהר סדום, ושביל הדגים: חג הפסח ויום העצמאות שאחריו מסמנים את תחילת העונה החמה שבה כדאי להתאים את הטיולים למזג האוויר. כשחושבים על טיול די ברור שאזור מדבר יהודה וים המלח הוא "מחוץ לתחום", אבל גם שם יש טיולים שמתאימים בדיוק לעכשיו, למשל הטיול הזה שאני אוהב לעשות גם בקיץ – לילה בחניון במדבר, זריחה (הכי יפה בעולם!) מעל ים המלח, ומסלול הליכה מפתיע ולא קשה מדי.
בשעות אחר הצהריים ניסע על דרך טובה לכל רכב עד "חניון לילה מישור עמיעז" (ווייז מכיר) – אוהלים ושקי שינה, מדורה, סיר פויקה וכל השאר. לפנות בוקר, כשעה לפני הזריחה, ניסע צפונה, עם דרך מסומנת בסימון שבילים אדום, נפנה ימינה, אל דרך מסומנת שחור, ונעלה בה (העלייה משובשת מעט, אך בנהיגה זהירה, היא אפשרית כמעט לכל רכב), עד למפגש עם שביל רגלי מסומן אדום, היוצא שמאלה. נחנה בצד הדרך ומכאן נלך ברגל.
השביל יוביל אותנו בין גבעות קטנות, אל תצפית "הכפתור". זה המקום לשתות קפה, לנשנש עוגיות, להתענג על הנוף ההולך ונגלה עם התקדמות האור, ולהמתין לזריחה המרהיבה מעברו השני של ים המלח. מדריך טיולים יוכל למלא את הזמן בהסברים על הגיאולוגיה של הר סדום, ההיסטוריה של האזור, קצת אסטרונומיה ועוד ועוד, אבל המקום נחמד גם עם השקט של המדבר.
לאחר הזריחה נרד מזרחה, עם "שביל הדגים", ובו קניון קטן מאבן חול אדומה, כמה מדרגות וגם מבט (זהירות!) מלמעלה, אל הארובות של מערות המלח. נמשיך בירידה עד לכביש 90, נפנה ימינה (דרומה) ונלך בזהירות לאורך הכביש. נציץ אל אשת לוט ואל פתחי מערות סדום, מלח"ם, הקולונל והקולנוע – בכל אחת מהן, תופעות מרשימות אחרות (לא נכנסים למערות עצמן, אלא רק לכניסה).
מול מרכז המבקרים של מפעלי ים המלח, נתחיל לעלות חזרה, עם "שביל הסולמות". בסופה של עלייה לא קשה נגיע לתצפית יפה נוספת על ים המלח, ומכאן - 750 מטר, עד לרכב. בתזמון נכון, נתחיל את ההליכה סביב 5:30 בבוקר, ונחזור לרכב לפני 10:00.
לאורך החוף הקסום
נירה פישר, מנהלת האגף לשירותי תיירות במשרד התיירות, ממליצה על סיור מתל דור, למוזיאון המזגגה בנחשולים: הכרת מקומות חדשים, היא תמיד במיטבה בסיורים בשבילים השונים, זוהי תיירות דרך הרגליים. חוף דור-הבונים, הוא אחד החופים הקסומים בארץ. הוא משלב נוף מרהיב, היסטוריה פיניקית מרתקת, יחד עם הצצה לפריחה ייחודית לאורך המסלול שמסתיים באחד מחופי הים המקסימים שיש בארץ. המסלול מתחבר לשביל הים, שחלק נוסף בו נחנך ממש בימים אלו (החלק הצפוני יותר, ליד נווה ים) בסיוע של משרד התיירות.
יתרונו הגדול של השביל, המתחיל בגן לאומי תל דור, הוא היותו נגיש, שביל אשר מאפשר לכל עגלת ילדים, או לאדם בעל מוגבלות, לחוות את יופיו של הטבע. אורכו של המסלול הוא כקילומטר לכל כיוון וניתן לעשות אותו מעגלי, או להשאיר רכב בכל צד.
במסלול, תלכו לאורכו של החוף הסלעי שמאפיין את האזור, תצפו בשרידי הארכיאולוגיה של העיר דור - העיר הדרומית ביותר של הממלכה הפיניקית ולסיום, משם תרדו עם השביל, למפרץ של חוף נחשולים.
אסיים ואציין, שאני ממליצה בחום, לסיים את הביקור במוזיאון המזגגה, אשר מספר את סיפור הממלכה הפיניקית, אך גם את סיפורו של הבניין שבנה הברון רוטשילד, כמפעל לבקבוקי הזכוכית ליקב בזיכרון יעקב. המוזיאון ישלים לכם את הסיפור ההיסטורי של האזור וימחיש לכם את המראות, דרך האומנות.
מרחבים ירוקים ופריחה
אורלי צארום, ראש תחום פרוייקטים וחוזים, החברה הממשלתית לתיירות, ממליצה על נחל רקפת: נחל רקפת, אשר בדרום הכרמל, אי שם בין דליית אל כרמל, לצומת אלייקים מתאים לטיול מפשחתי (ילדים מגיל 6 שאוהבים ללכת).
תחילת המסלול ממנזר המוחרקה, שם מתחילים בתצפית על כל האזור. יוצאים למסלול של כ-6 ק"מ, המסלול אינו מעגלי ויש להשאיר רכב אחד במוחרקה. ומשם, בשביל האדום שעובר ליד שער המנזר לכיוון מזרח, כאשר הרכב השני מחכה בפנייה מזרחה מכביש 672, ממשיכים לדרך עפר מסומנת ירוק בין עצי זית. הבאים מצפון, מהכיכר בצומת הכניסה למוחרקה בדליית אל כרמל, ייסעו דרומה כ-3.5 ק"מ ויפנו מהכביש שמאלה, אל הכניסה לדרך עפר שמסומנת בירוק. עוברים דרך חרבת כרך, שהייתה בעבר יישוב יהודי משגשג יחסית ונמצאים בה שרידי פסיפסים, בורות מים ומערות קבורה.
בחודשי האביב, האזור מלא בפריחת כלניות, רקפות, סחלבים ועיריות, פשוט תענוג לעיניים. השילוב בין המרחבים הירוקים והפריחה, לעצי האלון והבולדרים והשקט שמסביב, יוצרים אווירה קסומה. רוב המסלול מוצל, כך שהוא מתאים כמעט לכל עונה, למעט הקיץ.
פסלים ותצפיות
גל כפרי, ממונה טיולים באגף של"ח וידיעת הארץ במשרד החינוך, ממליץ על טיול ביער הנשיא: יער הנשיא המשתרע בגבעות השפלה הינו אחד מיערות האורנים הוותיקים ברכס גבעות השפלה שניטעו על ידי קק"ל. קל לשוטט ביער הנשיא, ברכב וברגל, והוא משופע בערכי טבע, נוף ומורשת ובפינות מוצלות, המאפשרות נופש ומנוחה בחניונים, עם שולחנות פיקניק. אפשר בהחלט לבלות בו לאורך יום שלם.
ציר ראשי חוצה את היער, החל מן הכניסה ליער, מכביש 44 ועד לקיבוץ צרעה וכביש 38. יער הנשיא (ע"ש חיים וייצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל) עשיר בפרקי היסטוריה ממורשת הארץ, החל מסיפורי התנ"ך, נחלת שבט דן ואזור הפעולה של שמשון הגיבור ועד סיפורי התיישבות היישובים הענפה באזור והתפתחות החקלאות והשדות, המשנים צבעם לאורך ימות השנה.
לאורך הדרך הראשית ביער פזורים פסלים עשויים אבן וברזל, פרי עבודתם של אמנים שונים, המהווים יחדיו, מכלול של פסלים סביבתיים ואומנות בטבע. ייחודו של יער הנשיא, בתצפיות הנשקפות מגבעותיו, כל תצפית מגלה נוף שונה של ארץ ישראל. כיווני תצפית: צפונה, לעיר מודיעין, מזרחה, להרי יהודה, דרומה, לגבעות השפלה ולעיר בית שמש ומערבה, לעמק שורק.
מסמני השבילים
אין כמעט מטייל בארץ שלא מכיר את סימוני השבילים שפזורים בטבע, בשטחים הפתוחים ובמסלולי הטיולים בישראל, אבל מי הם האנשים העומדים מאחורי הסימונים הללו? שביט סער וקסלר, מנהלת הוועדה לשבילי ישראל, החברה להגנת הטבע, מספרת כי סימוני השבילים בארץ החלו בשנות ה-50 במדבר יהודה כאשר מסעות של תנועות הנוער אל מצדה הצריכו סימון ברור של הדרך למניעת עיכובים מיותרים במדבר.
עם הקמת בית ספר שדה עין גדי, סומנו שבילים במדבר יהודה, ובהמשך, עם סימון שאר חלקי הארץ, נוצר הצורך בהקמת ועדה ציבורית המורכבת מנציגי ארגוני הטיילות, יחד עם נציגי מטיילים. ועדה, אשר תידון בכל הנושאים הקשורים לשבילים. מייסד הוועדה היה אורי דביר שהיה איש החברה להגנת הטבע. ומאז ועד היום החברה להגנת הטבע מרכזת את הוועדה וממשיכה להוביל את נושא השבילים בארץ, מתוך מטרה ברורה, של חיזוק הטיילות הארצישראלית.
הוועדה נפגשת כמה פעמים בשנה ועל שולחנה מונחות הצעות לשבילים חדשים, שינויים בשבילים קיימים (כמו העלאת שביל ישראל לחרמון), הוספה, או גריעה, של שבילי טיולים. מסמני השבילים הם הזרוע הביצועית של הוועדה.
פורסם לראשונה: 11:14, 13.05.24