בית הרצל שביער חולדה נפתח לאחרונה מחדש למבקרים, לאחר שנים שבהן עמד מוזנח והיה סגור בפני המטיילים שפקדו את היער. לרגל הפתיחה, עד סוף חודש יוני תוצג במקום תערוכה שבמרכזה מודל מהפנט של 4,000 עצים מיניאטוריים המדמה יער – והביקור בה אינו כרוך בתשלום. חזרנו אל סיפורו ההיסטורי של המקום.
יער חולדה שבשפלה, הנקרא גם "יער הרצל", היה אחד היערות הראשונים שניטעו בישראל – ויש אף הטוענים שהוא ממש היער הראשון. נטיעתו החלה בשנת 1907 ככרם זיתים גדול לזכרו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, במלאת שלוש שנים לפטירתו.
ב-1909 נבנה במקום גם בית גדול ומפואר שנועד לשמש למגורי מנהל הכרם ועובדיו, וכן כמוזיאון הרצל. הבית עוצב בסגנון מזרחי אקלקטי על ידי האדריכל יוסף ברסקי – מראשוני האדריכלים בארץ – שתכנן גם את הגימנסיה העברית הרצליה, את בית החולים ביקור חולים בירושלים, ואפילו את הקיוסק הראשון של תל אביב הניצב בשדרות רוטשילד.
כיום היער משתרע על פני 1,269 דונם בלב המועצה האזורית גזר – אך ראשית דרכו לא הייתה קלה, ומתוך 12 אלף עצי הזית שניטעו בו בהתחלה שרדו רק כ-3,000 עצים. בעקבות הכישלון, שכר ארתור רופין את שירותיו של האגרונום יצחק וילקנסקי – שיהיה לימים מייסד מינהל המחקר החקלאי מכון וולקני. וילקנסקי הפך את המקום לחוות לימוד משגשגת שמטרתה הייתה להכשיר יערנים וכן חלוצים לעבודות חקלאיות – והוסיף לצד כרמי הזיתים גם עצי בוסתן, חורש ויער כמו אורנים, ברושים, חרובים, שיטים ושקדים. על פי מודל יער חולדה ניטעו רוב היערות בארץ, ונופיה עוצבו באופן שבו אנו מכירים אותם כיום. הבית הגדול שבלב היער שימש מעתה למגורי החלוצים והכשרתם במקצועות החקלאות.
בימי מלחמת הראשונה ננטשה החווה, והארבה שפשט על הארץ כילה את הנטיעות. בתום המלחמה התיישבו בחולדה קבוצות של חלוצים שהחליטו לשקם את היער, וניטעו עצים חדשים. גם פעילות החווה הלימודית חודשה והבית הגדול שימש שוב במרכז להכשרה מקצועית של מאות צעירים חלוצים בענפי החקלאות והייעור.
עם זאת, מאורעות הדמים ששטפו את הארץ בקיץ של שנת תרפ"ט (1929) הגיעו גם לחווה המבודדת, ובאחד הלילות עמדו מגיני חולדה שהתבצרו בתוך בית הרצל מול התקפה קשה של ערביי הסביבה. בקרב נפל אפרים צ'יזיק שבא לסייע בהגנת המקום – תשע שנים אחרי שאחותו, שרה צ'יזיק, נפלה בקרב להגנה על תל חי.
בשנות הארבעים שימשה החווה כמרכז אימונים של ארגון ההגנה. במלחמת העצמאות, בשל מיקומה של חולדה על צמתי הדרכים לירושלים, שימש בית הרצל כבסיס יציאה לרוב השיירות שיצאו לירושלים שהייתה תחת מצור – וממנו יצאו ב-1948 גם הכוחות שפרצו את "דרך בורמה" שעקפה את באב אל-וואד.
לאחר קום המדינה נותר הבית המפואר נטוש ומוזנח – עד שבשנת היובל לישראל, במסגרת מדיניות שיקום 50 אתרים היסטוריים, הוחלט על שיפוצו ושחזורו של בית הרצל. עבודות השימור אז כללו הצבת מיצגים המתארים פרקים בתולדות האתר ושיקום של האנדרטה לזכר אפרים צ'יזיק – אולם כעבור מספר שנים בודדות שוב הוזנח המקום, והיה סגור לציבור במשך עשור.
4,000 עצים מיניאטוריים ומסלול משחק ביער
ב-2020 החלה קרן קיימת לישראל בעבודות להנגשת האתר לקראת פתיחתו המחודשת, וכעת הוא נפתח מחדש תחת השם "חוות הרצל – בית תרבות עונתי". את הפרויקט מובילים במשותף קק"ל ומועצה אזורית גזר, לצד משרד המורשת והאדריכלות שירה שפירא, כאשר אוצרות התוכן וההקמה באמצעות חברת רן וולף – תכנון אורבני וניהול פרויקטים.
במקום יתקיימו מגוון פרויקטים ותכני תרבות קבועים ומתחלפים, שיציעו נקודת מבט חדשה על עתידו של היער, החקלאות וההתיישבות. המקום יאפשר חקר ותהליכי יצירה בשטח ויפעל כבית ליוצרים מתחלפים שייצרו בו תכנים לקהל הרחב ויציגו במקום את עבודותיהם. החזון של קק"ל והמועצה האזורית גזר בפתיחת חוות הרצל הוא ביצירת מודל אזורי שישמש עוגן לתושבי הסביבה ועוגן למורשת החקלאית והיערנית לשימור ולפיתוח יחידות נוף המפארות את המרחב.
בפתיחה המחודשת, מציע המקום מספר אטרקציות ובראשן התערוכה "ברוכים הבאים ליער" של האוצר והחוקר ד"ר דן הנדל, עם עבודות מאת רוני עזגד-המבורגר ואלי מגזינר, ובעיצובו של אלון שריג. התערוכה מבוססת על מחקר ארוך שנים שערך ד"ר הנדל ועוסקת בתפקיד היערות בתרבות, בכלכלה ובחברה - ובמרכזה, מודל חווייתי גדול ממדים של יער מתוכנן ובו 4,000 עצים מיניאטוריים ואלמנטים זעירים שמדגים שיטות שונות לניהול ו"עיצוב" יער. הביקור בתערוכה ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש, בהתאם לשעות הפתיחה המפורטות באתר קק"ל ובדף הפייסבוק של חוות הרצל.
עוד מוצעת במקום פעילות מיוחדת לילדים בשם "הכמוסה" – משחק שטח שבו המשתתפים יוצאים לטיולים במסלולי ההליכה ביער ומגלים אוצרות חבויים על ידי סימוני דרך ייחודיים. בתחילת המשחק מקבלים מפתח משחק ויוצאים לטיול של 30 דקות במסלול מסומן ומחפשים לאורכו שש תחנות חבויות – שכל אחת מהן חושפת חי או צומח שמרכיבים את מגוון החיים ביער. המשחק מותאם החל מגיל 5 (בליווי מבוגר), וההשתתפות ללא תשלום.
המקום מציע אחת לחודש גם סיור סאונד לילי בשם "שירת היער" – כאשר המשתתפים מצוידים בפנסים ובאוזניות. הסיור מתאים החל מגיל 14 וכרוך בתשלום. על העבודה חתומות אומניות הפרפורמנס עלית קרייז, הילי וורטמן מויאל ויפעת זיו.
