כשפנינו לרבבות חברי קבוצת הפייסבוק "צלמים בתחילת דרכם" וביקשנו מהם לשתף אותנו בתמונות שצילמו לאורך הדרך בשביל ישראל, ידענו שנזכה לראות את השביל מזוויות שלא הכרנו, אך לא ציפינו לכזה מבול של תמונות איכותיות ומרגשות שצילמו במסעותיהם לאורך השנים.
אל האלבום המרהיב הוספנו פרטי טריוויה וסודות נשכחים על אודות האתרים שבהם עובר השביל, פרי הידע העצום של דני גספר ויעקב סער, ממשיכי דרכו של אורי דביר והאנשים שמכירים כל סלע בארץ. אתם מוזמנים לצאת לדרך.
דן ואצבע הגליל
שביל ישראל מסומן בשלושה פסים מקבילים, במדורג: לבן, כחול וכתום. המטיילים הצמידו פרשנות יצירתית לסימון, לפיה הצבע הלבן מייצג את החרמון, הכחול את הים והכתום את המדבר, אך למעשה הצבעים נבחרו אקראית, לוודא שיהיו שונים מהסימונים הקיימים
הר מירון
הראשון שעבר את כל שביל ישראל בריצה היה קרלוס גולדברג, ב-2007, בהיותו בן 60. הוא רץ 850 קילומטרים ב-13 יום. ב-2019 רץ האולטרה-מרתוניסט האמריקאי מייק סמית' את מלוא השביל - 1,000 ק"מ - בעשרה ימים ו-16 שעות
70 צפייה בגלריה
וודי הקאבליר. שביל ישראל, מקטע מספר 5- הר מירון, בדרך אל שביל הפסגה
(צילום: אלכס בבין)
מצוק ארבל
יריב יערי מקיבוץ מעברות היה האדם הראשון שהלך ברצף את כל שביל ישראל
סביב הכינרת
נחל תבור והר תבור
אברהם תמיר, עיתונאי בדבר לילדים, היה בן 78 כשהגה את רעיון שביל ישראל בפני אורי דביר. הוא ביקש שהשביל ייחנך ליום הולדתו ה-80. הוא זכה ללכת קטע בנחל תבור, שסומן לכבודו. לימים הלך בנו את כל השביל ברצף לזכרו
נחל ציפורי
הכרמל
השינוי האחרון שנעשה בתוואי השביל עד כה הוא בנחל מהר"ל בכרמל
מישור החוף
צב יבשה מצוי (זן דרומיוזן צפוני), צב חולות, צב רך, צב ביצות, צב ים (חום וגם ירוק) הם סדרת הצבים שאפשר לפגוש לפי בתי הגידול השונים לאורך השביל. אוכלוסייה מצטמצמת של הצב הישראלי חיה בתחומי הגן הלאומי חוף השרון. כמעט בכל גיחה לאתר והליכה על תוואי השביל אפשר לפגוש נציגים של אוכלוסייה זו
דרום הר חברון וצפון הנגב
הר חירן, ממזרח ליישוב מיתר, והשביל שעובר למרגלותיו, הוא נקודת אמצע מוערכת. נוכח מגבלות מדידה ידועות של מכשירי GPS לא ניתן לקבוע במדויק את אורכו של השביל, והאפליקציות הסלולריות למדידת מרחק מספקות רק הערכה גסה. כל עוד השביל לא יימדד בעזרת גלגלת מדידה מכוילת, לא נדע את אורכו המדויק. בעת כתיבת שורות אלה אורכו הוא 1,100-1,080 קילומטרים
הנגב ומצפה רמון
מכתש רמון, כמו אחיו, המכתש הגדול והקטן, נוצר כתוצאה מארוזיה: שחיקה של מים ורוח. מקור שמו הוא "ראמאן", כלומר, הרומאים, שעברו על דרך הבשמים. בתחילה הייתה סביבת המכתשים יבשתית ושקעו בה סלעי אבן חול. מאוחר יותר התכסה האזור בים, ועל גדבי אבן החול נוצרו שכבות של סלעי משקע ימיים. כוחות קימוט יצרו קמרים, כלומר, הרים הנוצרים מקימוט הקרקע. מאוחר יותר הציף הים שוב את האזור, ומשנסוג, נחשף האזור לתהליכי בלייה, ששחקו את ראשי הקמרים, ואבן החול הרכה שבתוך הקמר נחשפה. לפני כשבעה מיליוני שנים התרומם הרכס שוב, ונטה אל עבר הערבה, כתוצאה מהשבר הסורי-אפריקאי. כך נותר קמט לא סימטרי. שכבות החול שבלב הקמר התרוקנו במהירות, נוכח ההיווצרות של בקע הערבה. הנחל שזרם על הרכס הסיר את תוכו של הקמר ויצר את המכתש: עמק המוקף קירות זקופים, המנוקז על ידי נחל יחיד בדרך כלל
דרום הערבה ואילת
סלעי הגרניט ומצוקי אבן החול יוצרים בפארק תמנע מגוון מרתק של צורות, קניונים ותופעות טבע גיאולוגיות ייחודיות. עמודי שלמה ו"הפטרייה", הם רק שתי דוגמאות. הנחושת באזור נוצרה בארבעה מחזורים לאורך תקופות גיאולוגיות שונות. המכרות המודרניים, שהיו פעילים עד תחילת שנות ה-80, חידשו את ימיהם אחרי עליית מחירי הנחושת בעולם. הארכיאולוג האמריקני נלסון גליק המציא בשנות ה-30 של המאה העשרים את השם "עמודי שלמה" לעמודי האבן העצומים בבקעת תמנע
קטע השביל האהוב ביותר על תיירים מגרמניה הוא מקטע המדבר, מערד עד אילת.
פורסם לראשונה: 22:13, 07.07.21
