הנסיעה דרומה, שלוש שעות מהמרכז אל כביש הערבה המיתולוגי, מכניסה את הגוף לשלב הראשון בתהליך הריטריט הרוחני והמרפא שאני מקווה לעבור בלב המדבר. כמה דקות אחרי שעוברים את תחנת הדלק של מושב עין יהב (נקודת עצירה קלאסית בדרך לאילת), פונים ימינה לדרך עפר מאובקת – והשלב השני בחופשת הוולנס שלי מתחיל: הטלפון משתגע, קופץ שעה קדימה לכיוון שעון ירדן, ובהמשך הקליטה נעלמת כליל.
מואה ליבינג - וולנס במדבר
(כתבתו של אסף קמר)
מואה ליבינג (Moa Living) הוא מתחם אירוח מדברי מפנק, בעיצוב יוקרתי, עם שטח ציבורי מושקע וחדרי אירוח גדולים המעוצבים בפשטות ובמינימליזם נעים, שמתחבר לאווירה הטובה של הנוף הפראי הנשקף מכל עבר. לצד אלה יש גם מתחם אוהלי ענק. במרכז מואה נמצא אגמון קטן עם צמחיית מים טבעית ושבלולים שחורים זעירים, המדווחים ליודעי סוד שהמים נקיים; הפלג הקטן הזורם ממנו הופך את אדמת המדבר הצחיחה לבוסתן ירוק, וקולות המים הזורמים ממלאים את הנפש.
קוקטייל פתיחה סגול, מעוצב להפליא, מוגש במסעדה, ויאיר ביטון, מנכ"ל מואה ליבינג, מציג את המיזם החדשני שלו כרעיון שנולד מתוך מציאות ישראלית טעונה ומתוך רצון לייצר אלטרנטיבה. "ברוכים הבאים לערבה", הוא אומר לי. “פתחנו את מואה באופן רשמי באפריל 2024, ורצינו להביא משהו אחר למדבר – סדר יום הקשור לעולמות הוולנס והשקט".
לדבריו, מדובר בשיפוץ ובמיתוג מחדש של מקום קיים, שהפך ל"משהו מאוד מינימליסטי ומדויק. זה לא מלון יוקרה ולא איזה משהו באמצע בלי אמירה – זה משהו מדויק. להרגיש יוקרה בלב מדבר, עם מצעים נוחים, סבון איכותי במקלחת, להרגיש נוחות – אבל לא מפונפן".
מעבר לנוף המהמם של המדבר, מואה מציע תכנים ופעילויות רבות לאורך שעות היום והלילה מעולם הוולנס האופנתי, והמנכ"ל גאה לפרט עליהן: "יש יוגה על הבוקר וסדנאות נשימה באמבטיות קרח שמועברות על ידי מדריך, יש מדיטציות, סאונד ג'רני ואמנים שונים מתחום הוולנס שמתארחים פה מדי חודש – ואוכל מצוין". המטרה, לדבריו, היא לא רק "לבוא לשים את הראש", אלא "לקחת משהו קטן הביתה, משהו מעבר לחופשה – גם אם זה לא מהעולם שלכם".
ברוכים הבאים ל-MOA Living
(צילום: אליסיה לבובסקי ורון אפללו)
תחנה ראשונה: סדנת כתיבה
באחד החללים המשותפים, המשמש גם ליוגה, ישבנו במעגל סביב עמית שמיר, מדריכת כתיבה מקומית מהיישוב צוקים, המגדירה את הסדנה כ"מסע כתיבה” – הזדמנות לקחת את הזמן במדבר ולאפשר לידיים להוביל לחיבור פנימי. "אנחנו עושים תרגילים מונחים שמבקשים מאיתנו לצאת מהאוטומטים וההרגלים של הכתיבה", היא מסבירה, "לאחוז בעיפרון, לקחת את הדף לאיזושהי חוויה תנועתית קצת אחרת, כדי להבין עם איזו כוונה הגענו למדבר ומה אנחנו מבקשים מהזמן הזה".
לדבריה, היא מופתעת בכל פעם מחדש מהשיתוף האותנטי של המשתתפים: "זה מדהים כמה אנשים מוכנים להתמסר ולהתחבר לעצמם, במיוחד אחרי המלחמה, ולהסכים לראות את היופי שבדברים המאוד קטנים שהם פוגשים פה במדבר, כמו עץ שיטה או הר".
עמית מזהה רצון חזק בקרב ישראלים אחרי השביעי באוקטובר להיכנס לתהליכים נפשיים מרפאים: "אני מרגישה שיש רצון לכל מי שבא להתחבר לעצמו ולהבין, אפילו דרך מילים – איך אני יכול למצוא שקט? אם אני רוצה להיות במקום של שלווה?”.
המנחה משתפת שצמד המילים "שקט ושלווה" הפכו למנטרה הישראלית: "אלו מילים שחוזרות בסדנאות השונות שוב ושוב, והמשתתפים מבקשים להביא את זה לחיים שלהם".
כמי שמתפרנס מכתיבה, נכנסתי לסדנה קצת סקפטי וחשדן, ולמרבה השמחה מאוד נהניתי. כתבתי בעיפרון משפטים מהלב שהעזתי לחלוק עם זרים ומכרים, הקשבתי לאנשים שעברו תהליך קצר ומהנה, ואפילו שמרתי את הדף – למרות שלא ממש הבנתי את כתב היד שלי.
תחנה שנייה: סדנת סאונד הילינג
לאחר ארוחת ערב טובה עם דג סלמון מהאגדות ואווירה צמחונית-חלבית, בריאה ולא מתייסרת, הכוללת לצד סלטים טריים גם גבינות יוקרה עם אחוזי שומן גבוהים, צלוחיות חמאה ואלכוהול, התקדמנו בחשכה כמעט מוחלטת ותחת מיליון כוכבים אל סדנת הסאונד הילינג.
המנחה הכישרוני ביקש מכולם לתפוס מזרן וכרית נעימה, לשכב על הגב, לעצום עיניים ולנסות להתחבר – ובמשך שעה מופלאה ניגן לנו על כלי נגינה אקזוטיים שונים ומשונים: חלקם מהמזרח הרחוק, אחרים מיערות הגשם של האמזונס, וכולם מייצרים ויברציה מעוררת. בזמן שהמנחה יוצר רצף של צלילים באמצעות קערות תהודה טיבטיות, גונגים סיניים וכלי נגינה נוספים – אנחנו מקשיבים. הצליל מתמשך, משתנה בעדינות, ממלא את החלל ומכתיב נשימה איטית יותר ותשומת לב פנימה. במתחם מדברי, שבו השקט הוא חלק מהנוף, החוויה המוזיקלית מקבלת שכבה נוספת – מדיטטיבית ומהנה במיוחד.
תחנה שלישית: האט טאב – אמבטיית מים חמים
הלילה עוד צעיר, ולאחר מספר שעות במואה במדבר המסעדה הנעימה שבמרכז המתחם הגדול הפכה לנקודת מפגש משמעותית. כאן הצטיידנו בקוקטייל נוסף בצבע סגול והתקדמנו בזהירות בחשכה מוחלטת אל אזור הבוסתן, שם, לפי השמועה, מחכה לנו ג'קוזי ענק עם מים רותחים וסאונות שונות שפתוחות 24 שעות ביממה.
לפני כחודשיים, במסגרת כתבה על מידברן, קפאתי מקור לא רחוק מכאן – ועכשיו חודש פברואר ובכלל לא קר. הטבילה במים הרותחים באוויר הפתוח הייתה מענגת; שמעתי יללות של תנים וקצת רכילות, עזרתי לאורחים שאבדו בחושך ולא הצליחו לחזור לחדר – והלכתי לישון.
תחנה רביעית: יוגה על הבוקר
ישנתי ממש טוב. שמונה בבוקר, השעון המעורר מצלצל, וכמו ב"טירונות של רוחניים" אני רץ לסדנה הראשונה של היום – שיעור יוגה. מנוסים ומתחילים, גמישים וגמישים פחות, והרבה מותגי אופנה יוקרתיים של יוגה מתאספים יחד, ואנחנו פותחים את הבוקר עם מתיחות ונשימה מודעת.
מתברר כי בצמוד למתחם התיירותי פועל גם מנזר בודהיסטי פעיל מהזרם הטיבטי, והנזירים שבו הם חלק בלתי נפרד מהנוף המקומי. "השכנים היקרים שלנו מקיימים את המנזר שלהם ממש לצידנו", סיפר מנכ"ל מואה במדבר, והוסיף כי מתקיים ביניהם "ממשק משותף, כולל העברת תכנים מעולמות הרוח והמדיטציה". הנוכחות שלהם אינה תפאורה אקזוטית, אלא מציאות יומיומית – שכנות שקטה במדבר שמוסיפה רובד נוסף לאווירה ומחברת בין אורחי המתחם למסורת רוחנית שחיה ופועלת במקום.
תחנה חמישית: טבילה באמבטיית קרח
ארוחת בוקר טובה ובסיסית, עם קפה מעולה, ואנחנו מתקדמים לסדנה האחרונה שלנו – טבילה באמבט קרח. זו אחת החוויות המאתגרות במתחם, וגם המדוברות שבהן. המשתתפים נכנסים בהדרגה למים קרים במיוחד, בליווי הנחיה לנשימה מבוקרת והתמודדות מנטלית עם התגובה הראשונית של הגוף. "בהתחלה הגוף נלחם", כפי שתיאר אחד המשתתפים, אך אחרי כחצי דקה מייסרת מגיעה תחושת התחדשות חדה, כמעט אופורית.
זו לא חוויה נינוחה, אלא תרגול ממוקד של שליטה, נשימה והתמודדות, שמסתיים בדרך כלל ביציאה מהירה מהמים עם חיוך גדול והבנה שהכול בראש.
בסופו של דבר, במרחק של שלוש שעות נסיעה מהמרכז, "מואה ליבינג" אינו עוד מתחם לינה מדברי עם נוף פתוח, אלא ניסיון מוצלח לייצר חופשת וולנס מובנית סביב סדר יום, תכנים מסקרנים וחוויה מדברית מלאה. יוגה על הבוקר, סדנת כתיבה מרעננת, קונצרט של סאונד הילינג, אמבטיות קרח ביום והוט־טאב רותח בלילה – כל אלה עטופים בחדרים נעימים ובקולינריה מוצלחת שמתאימה את עצמה לסיטואציה של בריאות וגם נהנתנות.
זה לא יעד זול ולא חופשה ספונטנית של הרגע האחרון, אלא בחירה מודעת בחופשה עם מסגרת וקצב אחר. כמובן שלא כל אחד יתחבר למילה "וולנס", ולא כל אורח יקפוץ ראש לבריכת קרח, אבל החורף החמים והמפנק בערבה מספק כאן תנאים כמעט אידיאליים לחופשה אחרת – בלי להיות צמוד למזגן. מי שיש לו תקציב ומחפש חופשה עם תוכן ולא רק בריכה ושיזוף, ימצא ש"מואה ליבינג" מציע אלטרנטיבה ברורה ומדויקת – והמחיר, כמובן, בהתאם.
מבחינת מחירים, השהות ב"מואה ליבינג" מבוססת על לינה וארוחת בוקר, ללא תשלום נוסף עבור הסדנאות. באמצע השבוע חדר זוגי מתחיל בכ-1,400–1,520 שקל (בהתאם למבצעי ההשקה לפברואר–מרץ), וחדר זוגי + שני ילדים החל מכ-1,800 שקלים. בתקופה זו מוצעת הנחה של 20%–25% באמצע השבוע בלבד.
בסופי שבוע משווקת חבילת "וינטר קולקשיין" של שני לילות, החל מכ-5,040 שקלים לזוג וכ-5,645 שקלים לזוג + שני ילדים. המחיר כולל את מרבית תכני הוולנס המוצעים במהלך היום, בעוד שתפריט הצהריים והבר מוצעים בתוספת תשלום.
הכותב היה אורח של מואה ליבינג
