ימים ספורים לפני חג המולד הוזמנתי להשתתף בהשקת מיזם אמנותי-דתי מרהיב ויוצא דופן: דירה פרטית בנצרת שהוסבה באופן זמני למערת כריסמס מוארת ומסורתית. למרות כל הקישוטים והתאורה ברחובות, קשה לפספס את הבניין המואר והחגיגי שבו מסתתרת המערה שלנו. אנחנו עולים בחדר מדרגות מקושט ומואר, כמו בסרטים של הוליווד, ובמקום תקרה וקירות לבנים נפרש בד כהה שמעניק תחושה של מערה אפלולית.
כריסטמס בנצרת 2025
(צילום: אסף קמר)
בקומה השלישית ממתינה דירה פרטית שהפכה לזמן קצר למערת חג מולד ענקית ומופלאה, הכוללת עשרות פסלים ובובות ברוח סנטה קלאוס והחג המשפחתי, בעיצוב חגיגי ומלא אורות מהבהבים – תקרה מנצנצת ומרפסת זוהרת. דירה אחת שמחברת בין אמונה, קהילה, אמנות ועשייה.
מיכאל חדד (42), אדריכל תושב נצרת ובן העדה הנוצרית בעיר, לא תכנן להפוך את הדירה של הוריה של אשתו לאתר עלייה לרגל. אבל עשר שנים של מסורת משפחתית, שהלכה וסחפה יותר ויותר אנשים, הפכו את הבית הצנוע למרחב של שמחה הפתוח לכולם. סביב הפרויקט המושקע מתקבצים שכנים, חברי קהילה ובני משפחה שבאים לעזור במלאכת המחשבת. לא מדובר באתר תיירות רשמי ולא במיזם עירוני – אלא בבית פרטי אחד בנצרת, שהפך, לדעתי, למערת הכריסמס היפה והמושקעת ביותר במזרח התיכון.
"זה הבית הפרטי של אבא של אשתי", הוא מספר בשיחה עם ynet. "אנחנו מתגוררים אצלו בבית, ולקראת חג המולד אנחנו הופכים אותו למערה של שמחה לחג המולד".
במסורת הנוצרית, מערת כריסמס (Christmas Nativity Grotto) היא שחזור סמלי של המערה שבה נולד ישו בבית לחם. המנהג כולל הצבה של דמויות מרים, יוסף וישו התינוק, ולעיתים גם רועים, מלאכים וחיות. מטרתו אינה רק קישוט חגיגי, אלא המחשה רוחנית של רעיון ההולדה הענווה והתקווה.
מתברר שהעיצוב המורכב של המערה החשמלית לא נולד ביום אחד. "זה בכלל לא התחיל בענק", מבהיר חדד. "זה התחיל לפני עשר שנים בפינה קטנה בדירה, עם עץ אשוח סטנדרטי. הוספנו מערה קטנה עם יוסף, מרים וישו – ושנה אחרי שנה זה גדל", הוא מספר בגאווה. "בהתחלה זה תפס קיר אחד, ואז עוד קיר ועוד קיר, ואחר כך תקרה שלמה". ואז הגיעה הקורונה. "בזמן המגפה היה לנו המון זמן חופשי", הוא מחייך, "אז התחלנו לקשט גם את המדרגות, להאיר את הקירות החיצוניים של הבניין – והתחלנו גם להתפשט ולהתרחב לכיוון המטבח".
היום, לדבריו, אין פינה בבית שלא עוטרה בסמלי החג. "כל הבית שלנו מקושט והוא מביא לנו המון שמחה. זה לוקח לנו חודשיים של עבודה מאומצת לקראת הכריסמס — להכין את המערה ולקשט. אנחנו אנשים פרטיים, ויש לנו חברים מהקהילה ומהכנסייה שלנו, וברגע שהקישוטים תפסו נפח – גם האנשים הגיעו לעזור. אנחנו מאוד אוהבים את הכריסמס", הוא אומר בחיוך.
זקן השבט, סולימן שלש (91), מסתובב בגאווה בדירה הפרטית שלו, שהפכה לדיסקוטק מואר – כמעט כמו במידברן – עם מסיבת ריקודים רב-דורית הכוללת ילדים, הורים ונכדים. כולם רוקדים ונהנים מהרגע, ומכבדים אותי בעוגיות מסורתיות של החג. "מה שאתה רואה כאן – עם הילדים, הנכדים וכולם רוקדים ומאושרים ביחד – בשבילי ובשביל ישו זאת שמחה גדולה", הוא אומר בהנאה.
אני אוכל עוגיות מעוצבות, במרקם של גן עדן, ופסטור סלים שלש, רועה קהילת בית ישוע המלך בנצרת, מסביר לי על משמעות החג הנוצרי. "כריסמס קרה לפני אלפיים ועשרים וחמש שנים, כשהמלאכים בישרו על הולדתו של ישוע, והבשורה הייתה פה בנצרת, איפה שאנחנו גרים. אנחנו חוגגים את בואו של המושיע שלנו, והאורות והקישוטים בבתים וברחובות הם מסר של חג שכולו שלום ושמחה".
לפתע המוזיקה במערה מתגברת, ושלושה מתנדבים מהקהילה, לבושים במדי סנטה קלאוס על מלא – כולל פרווה אדומה וזקנים לבנים – מתחילים לרקוד ולשעשע. כל המשפחה המורחבת מצטרפת לריקודים ולשירה. "אנחנו עושים שמחה באמצעות אהבה ותשומת לב", מסביר לי סמי בעודו מזיע ומתנשף מתחת לתחפושת הכבדה. "כשצריך את סנטה קלאוס, אנחנו שוכחים מי אנחנו, זורקים את האגו בצד ובאים לשמח את כולם".
לפני שנתיים, בחג המולד המדכא שלאחר השביעי באוקטובר, פגשתי את סמי וחבורת סנטה קלאוס המקומית נאבקים בכל הכוח לשמח משפחות עצובות של תושבי הצפון שפונו למלונות בנצרת. בכריסמס 2025 המצב שונה לחלוטין: הסנטה קלאוסים החרוצים של נצרת מלאים בעבודה, ומזמינים אותי לחגיגות הדלקת עץ חג המולד הענק ברחבה שמול כנסיית הבשורה.
הרחבה המוכרת לכל נוצרי ברחבי העולם הייתה מלאה במאות בודדות של מאמינים מקומיים ובקומץ מטיילים ישראלים חביבים, שבאו להשתתף בחגיגה הצבעונית של החורף בגליל. תיירים וצליינים מחו״ל נעדרו מהאירוע, ולא ברור מתי הם יחזרו. העץ הגדול במזרח התיכון נדלק באלפי אורות זעירים, וזיקוקי דינור אדומים צבעו את השמיים. באופן מוזר ומפתיע לעין ישראלית, למרות שמדובר באירוע המוני בשטח ציבורי, לא זיהיתי נוכחות משטרתית במקום, וגם לא היו סידורי ביטחון אלמנטריים המקובלים בישראל – כמו גדרות אבטחה ובדיקת תיקים – מה שהעניק לחוויה ארומה מענגת של חופשה בארץ זרה.
לסיכום: הביקור בדירה שהפכה למערת הכריסמס היה מעולה, ולא רק בזכות העיצוב המושקע והעוגיות האלוהיות, אלא בעיקר בזכות השמחה המשפחתית ואווירת החג הנעימה, שנותנת תקווה למזרח תיכון חדש. מאחר שמדובר בדירה פרטית שבה מתגוררת משפחה, כל מי שמעוניין לבקר במערה מוזמן לתאם סיור דרך עמוד האינסטגרם.
ומי שרוצה לחסוך כרטיסי טיסה לשוקי חג המולד באירופה, ולבלות 24 שעות בעיר העתיקה של נצרת – עם אווירה חגיגית, הפתעות קולינריות ומפגשים אישיים מרתקים – מוזמן להגיע. אתם הולכים ליהנות, ובגדול.
