נחל שיח | ליאור אל-חי , כתב חיפה והקריות. גר בחיפה
המסלול האהוב עליי בחיפה הוא הטיול בנחל שיח, שמשלב חוויית טבע, פריחות, נופים, נביעת מים, ארכיאולוגיה ולא מעט היסטוריה. אורך המסלול הוא כשני קילומטרים, והוא מתאים גם למשפחות עם ילדים. היציאה היא מרחוב לוטוס 5 בשכונת כרמליה. המסלול עובר בין עצים ושיחים, נפתח לנוף קסום של הים, ובמהלכו חולפים על פני שרידי מנזר כרמליטי עתיק ומגיעים אל בריכת בוסתן ח'יאט עין שיח, שמלאה במים כל ימות השנה. הבוסתן, שנטוש כיום, נבנה בימי המנדט הבריטי על ידי עזיז ח'יאט, בן למשפחה ערבית-נוצרית עשירה שגרה בחיפה.
סיום המסלול: אפשרות אחת היא להמשיך ישר עד לשער ברוש של בית הקברות שדה יהושע ברחוב המלך שלמה. מי שרוצה להמשיך ולטייל יכול להתחיל ולטפס משם את שביל 300 המדרגות, עד לשכונת כבאביר שבה מתגוררים האחמדים – זרם של האיסלאם שנוסד בהודו ומטיף לחידוש דת האיסלאם לנאורות, לשלום ולדאגה לזולת. ניתן לטייל בשכונה ומשם להמשיך אל תחילת המסלול ברחוב לוטוס.
הר הגלבוע | ישראל מושקוביץ, כתב אזור העמקים
עם כל הכבוד לחבריי, אין על הגלבוע. בשיא החום של אוגוסט, כשהלחות משתוללת ושוברת שיאים חדשים, הכינרת מלאה בעשרות אלפי ישראלים וכל אחד רק חולם על אירופה, אז הכי פשוט לצאת מהבית ולשים בווייז גלבוע. בשתי מילים הר הגלבוע.
כשהעמק רותח, אין כמו לעלות על ציר נוף הגלבוע, להסניף את הנוף הכל כך שוויצרי הזה, יערות אורנים ירוקים, להחנות באחת הפינות ולצאת עם המשפחה לטיול רגלי, וגם מסלולים כאלה לא חסרים בגלבוע. ממליץ בחום על חניון כתף שאול, חניון נוח ומסודר של קק"ל, שממנו נשקף נוף משכר של קיבוצי העמק וממנו לצאת להליכה נעימה וקלה על אחד השבילים שיוצאים מהחניון. וליותר ספורטיביים קק"ל אפילו הקימה שביל למיטיבי לכת. שילכו על זה. גם בשעות הצהריים התחושה ביער ממש נסבלת והאורנים מצליחים לשמור עלינו מהחום הכבד. ואחרי שסיימתם את הטיול הרגלי, אתם מוזמנים לפתוח שולחן על אחד משולחנות הפיקניק שפזורים באזור.
חרבת צונם | יאיר קראוס, כתבנו בגליל ובגולן. גר בעכו
בזמן שכולם כמעט מחפשים אחר פיסת נחל עם מים ומתפללים למשטח חניה כדי להניח בו את הרכב, אני יוצא עם משפחתי אל העיר האבודה "צונם" וביחד עם ילדיי אנחנו חוקרים את סודותיה, והם מפליגים בהשערות על עברה. לאחר צעידה קלה ומהירה ביער אלונים עבותים שמחשיכים את האזור מקרני השמש וגורמים לאפלה קלה, היא נחשפת בפנינו במלוא הדרה. מבני אבן גזית מסותתת קבורים בחלקם מתחת לפני האדמה ולצידם תעלות מים, מסדרונות מכוסים בצמחייה, קשתות אבן מרשימות שעדיין עומדות על תילן (זהירות, אל תטפסו עליהן!) ובורות מים יבשים, מספרים על כפר משגשג ומתקדם שהתקיים כאן ככל הנראה בתקופה הביזנטית של שנת 500 לספירה ואולי אפילו קודם לכן, עוד בתקופה הרומית.
במה עסקו אותם תושבים שחיו כאן ובתיהם נותרו עדות אילמת למרחב שטוף בדמיונות המבקרים בו? מדוע נטשו את הכפר ומתי? הרשו לעצמכם לאבד עצמכם לדעת את מרחבי הכפר הנטוש והקטן. גם אתם, לו תבטיחו שתשמרו על הניקיון ואם תראו עטיפת קרטיב סוררת תאספו אותה אל תיקכם, תוכלו לבקר במקום.
איך מגיעים? מצומת אבן מנחם על כביש 899 רדו דרומה בדרך אספלט בת כמעט קילומטר וחצי ופנו אז ימינה במזלג לדרך כורכר לבנה. נסיעה של כקילומטר נוסף תביא אתכם לחוות בקר שם תחנו את הרכב. מולה תמצאו פשפש בגדר למניעת מעבר הבקר ודרכה תגיעו אל שביל שבו תצעדו ביער אבוד שיסגור עליכם. אחרי כ-250 מטר היא תיחשף בפניכם במלוא סודה - חרבת צונם.
יער אילנות | רענן בן צור, כתב אזור השרון. גר בקדימה
בכל פעם ששואלים אותי היכן כדאי לטייל באזור השרון אני מציע את חופי הים, נחל אלכסנדר, פארק אפולניה בהרצליה, שמורת אפק ונחל הירקון. את הגן הבוטני ביער אילנות אני שומר לעצמי. בגן הבוטני נטועים עצים רבים, שמרביתם הובאו במאה הקודמת מרחבי העולם על מנת לאקלם אותם בישראל. המקום מטופח ע"י קק"ל, יש בו ספסלי ישיבה מוצלים, ובעיקר – שקט. אין המולה של אנשים, אין שולחנות פיקניק, אין מכוניות ואין עשן מנגלים.
בגן הבוטני ניתן למצוא ציפורים מסוגים שונים - תור צווארון, שחרור, צופית בוהקת, ירגזי מצוי, נקר סורי, אנפית הבקר, בולבול ממושקף, דוכיפת ועוד. כמו כן ניתן לראות פרפרים מסוגים שונים וחיות כגון חולד, חרדון, קיפוד מצוי וזיקיות.
מגיל ילדות אני מגיע למקום עוד לפני שהיה מטופח כפי שהוא היום. עכשיו אני מגיע באופן קבוע עם בת זוגי, גם בחורף וגם בקיץ. אנחנו לוקחים את הזמן ומשוטטים בין העצים במשך שעות, יושבים על הספסלים וצופים בציפורים ובחיות.
הגן הבוטני נמצא מזרחית לכביש 4 סמוך לקדימה, ואפשר לבלות בו שעות ולחזור לשגרת היום בכוחות מחודשים.
הנגב והערבה | אילנה קוריאל, כתבת אזור הדרום ותחום איכות הסביבה. גרה בבאר שבע
מה שהורס את הטיול הוא לא הטבע, אלא הטבע שלנו, של האנשים. ובמדבר אתה לא תמצא הרבה מהם. לכן כדאי לטייל שם. להמליץ על מקום אחד בנגב זה כמעט בלתי אפשרי. לכן לא אמליץ לכם היכן בדיוק לטייל, אלא אמליץ מתי: לכו לטייל במדבר, בלילה. "יש אנשים שאלוהים גדול עליהם במדבר הזה המפחיד", כתב חיים גורי. "המשתק אנשים שנבהלים כשהם שומעים את הכוכבים בלילות מדברים. אבל אם תיסעו לטייל בלילה במדבר, ייתכן שתידבקו לשקט הזה".
בקרוב יהיה מטר פרסאידים ששיאו צפוי ב-12 באוגוסט. בשעת השיא תוכלו לראות אפילו עד 100 מטאורים בשעה. איפה? לכו לפארק תמנע, או לאזור מצפה ומכתש רמון. יש את בורות לוץ, חאן בארות, חניון לילה נחל גוונים וחניון לילה נקרות. גם בחניון מצוקי דרגות במדבר יהודה תוכלו לראות את היופי הזורח הזה.
הערה: עכשיו כשאתם יודעים מתי לטייל, קחו בחשבון שבזמן המטר גם אחרים חושבים אותו הדבר. יהיו פקקים, יהיו הרבה אנשים, וכבר אמרנו שמה שהורס את הטיול הוא הטבע שלנו. אז תעשו את אותו הדבר, שוב, אבל בליל חול. גם בלי כוכבים נופלים שמי המדבר בלילה הם הטיול הכי טוב שיש.
גבעת גד | מתן צורי, כתב אזור הדרום ועוטף עזה. גר בקיבוץ כרמיה
המצרך הכי חשוב בקיץ הלוהט שלנו בישראל, למעט מקורות מים, הוא אוויר נעים. רוח, הרבה רוח, שתסלק מעלינו את הלחות הנוראית. רעננות כזו תמצאו בראש גבעת גד שבמזרח חבל לכיש. שם, בראש הגבעה, תוכלו לנשום ולהרגיש אוויר נעים מושלם, וליהנות מהנוף היפה שנשקף מכל כיוון - מאשקלון ואשדוד במערב ועד להרי חברון במזרח. מספר המדבר בדרום ועד לשפלה וקצה גוש דן בצפון.
במקום ישנם עצי פרי שמעניקים צל רחב ומקומות ישיבה מסודרים לפיקניק. אני הכי אוהב להגיע למקום אחר הצהריים, לצפות בשקיעה וליהנות מהרוח המערבית הצוננת. קל מאוד להגיע: חולפים על פני מושב לכיש לכיוון מושב אמציה. בכיכר הגדולה לפני הכניסה לאמציה פונים ימינה. האזור משולט וניתן להגיע עם כל כלי רכב.
