אחרי תקופה ארוכה שבה הטיולים בצפון כמעט נעלמו מהלו"ז, השקט שחזר לאזור מאפשר לשוב אל הנחלים המופלאים של אצבע הגליל. מי שהתגעגע למכת הקור המרפאת ולקצת ירוק בעיניים מוזמן לחזור צפונה. בן פרשיץ (42), מדריך טיולים ותיק ומנהל קבוצת הפייסבוק "המדריך לצפון", שלא עזב את האזור גם בזמן המלחמה, ממליץ לנו על כמה אפשרויות מפנקות לטבילה ומשתף כי נחלי הצפון עדיין ריקים יחסית, המטיילים טרם חזרו בהמוניהם וחלק מהשבילים התכסו בעשבים.
הכי צפוני – פינה נסתרת בנחל עיון
עשר שניות בלבד מפרידות בין כביש הגישה לבית העלמין של כפר יובל לבין המים הקרים של נחל עיון. אין כאן מסלול ארוך, בריכה עמוקה או ירידה מאתגרת, אלא מקום מוצל ונגיש שמתאים למשפחות עם ילדים, לפיקניק או לעצירה קצרה בדרך צפונה.
"זו בעצם פינה בנחל עיון, וזה מגניב, כי רוב המטיילים הולכים לבניאס, לחצבני או לדן", מספר בן. "הרבה מכירים את נחל עיון דרך השמורה, מפל התנור ומפל הטחנה, אבל אני מדבר על פינה נמוכה יותר, שאפשר ממש לטבול בה. זו פינה קרה ונעימה שמסתתרת בסמוך לבית העלמין של כפר יובל".
איך מגיעים: כתבו בווייז "בית העלמין כפר יובל". כבר בתחילת כביש הגישה אפשר להבחין משמאל בשילוט ובירידה קצרצרה אל המים. "זו ירידה של עשר שניות, ממש אי אפשר לפספס", הוא אומר. "המים רדודים מאוד, יש צל, וזו פינה ידידותית למשפחות שאפשר לשכשך בה או פשוט לשכב במים".
לצד המים ניצב גשר טורקי, שמתחתיו ממשיך הנחל לזרום. "יש לך שם פינה יפה, מבנה קדום ועצים, וזה מקום מושלם לפיקניק", אומר בן. "נחל עיון הוא האח הפחות מוכר והקטן של הנחלים הפופולריים באזור, ודווקא בגלל זה מגניב לגוון איתו".
לדבריו, במקומות אחרים לאורך נחלי הצפון כבר ניכרים סימני התקופה הארוכה שבה כמעט לא הגיעו מטיילים. "יש פינות שבהן רואים שלא ביקר בן אדם הרבה זמן", הוא אומר. "יש שבילים שבעבר הובילו למים והיום כבר כמעט לא רואים אותם. הם מכוסים בעשבים, ובחלק מהמקומות צריך ממש לפלס את הדרך".
בן פרשיץ, מזמין את כולם לשוב אל הצפון
(צילום: בן פרשיץ)
נחל שניר – ללכת, להזיע ולקפוץ למים קפואים
התחנה הבאה משלבת מסלול הליכה עם סדרה של טבילות בנחל שניר. נקודת ההתחלה היא גן הצפון, המרכז המסחרי שעל כביש 99, בין קריית שמונה לדן ודפנה, שבעבר היה מוקד בילוי עמוס וכיום פועל במתכונת מצומצמת בהרבה.
איך מגיעים: מחנים בחניון של גן הצפון והולכים אל הפינה הקרובה ביותר לכביש 99. משם יורדים במדרגות אל גדת נחל שניר, עוברים מתחת לגשר הכביש הראשי ועולים בחזרה. לאחר מכן חוצים את הגשר שמעל הנחל, פונים שמאלה ויורדים שוב אל המים, הפעם אל הגדה המערבית. מכאן מתחיל השביל לכיוון בית הלל.
"יש שביל ברור שהולך לאורך הנחל, ובדרך יש פינות יפהפיות לטבילה", אומר בן. "יש שם גם דק קטן שאפשר לשבת עליו ולעשות פיקניק, ובחלק מהפינות יש מעין 'טרזן'. זה גם מסלול, וזה תמיד כיף – עושים קצת ספורט, וכשחם נכנסים למים".
המסלול אינו מעגלי: הולכים דרומה לאורך הגדה, נכנסים למים איפה שמתחשק וחוזרים באותה הדרך אל המכונית. "כל אחד יכול ללכת כמה שמתאים לו", מסביר בן. "אני ממליץ להמשיך עד אזור חוף קולומביה בבית הלל ולחזור. מדובר בערך בקילומטר עד קילומטר וחצי לכל כיוון, עם הרבה פינות יפות בדרך".
הדק על גדת נחל שניר במסלול מגן הצפון אל חוף קולומביה
(צילום: בן פרשיץ)
קולומביה – החוף של הצעירים
חוף קולומביה הוא אחת מנקודות הטבילה הפופולריות ביותר בנחל שניר. הוא מזכיר רצועת חוף קטנה בלב הנחל, עם אזור חולי שאינו אופייני לרוב נקודות הטבילה בנחלי הצפון. מקור הכינוי אינו ברור, ולדברי בן קיימות כמה גרסאות מקומיות.
"זה נראה ממש כמו חוף ים קטן, וזה דבר די נדיר בנחל", הוא אומר. "יש שם רצועת חוף יפה והמקום קל מאוד להגעה, ולכן הוא נעשה פופולרי מאוד".
איך מגיעים: רושמים בווייז "סדנת בית הלל". נקודת הכניסה נמצאת ביציאה הצפונית מבית הלל. לבאים מכיוון כביש 99, עוברים את השער הצהוב בכניסה ליישוב ופונים שמאלה אל החניה הגדולה. משם ממשיכים ברגל בשביל בטון העובר לצד הפרדס, עד לפנייה שמאלה ולשילוט המכוון אל הנחל. ההליכה נמשכת כדקה בלבד.
המקום מושך אליו צעירים רבים מהאזור ולעיתים נשמעת בו מוזיקה רועשת. "מי שמחפש עוד חבר'ה, עוד אנשים ואווירה שמחה, זה לגמרי חוף שהוא יכול ללכת אליו", אומר בן. "מי שמחפש שקט, מומלץ שיגיע באמצע השבוע או בסוף היום. לפעמים בטבילת שקיעה הוא יכול למצוא את עצמו כמעט לבד".
הטיפ הסודי של בן – הפינה השקטה ליד קולומביה
גם בשעות העמוסות של קולומביה אין הכרח להצטופף בחוף המפורסם. במרחק של כחמש דקות הליכה ממנו מסתתרת פינה שקטה יותר – בלי רצועת החול, אבל גם בלי ההמולה.
"כאשר יורדים אל הנחל מגיעים למעין מזלג", מסביר בן. "פנייה ימינה מובילה לחוף קולומביה, אבל במקום זה פונים שמאלה והולכים צפונה כחמש דקות בין הקנים. אחר כך רואים מצד ימין פינה עם עץ ענקי, שאפשר גם לשבת עליו".
הפינה בנחל שניר צפונית לחוף קולומביה
(צילום: בן פרשיץ)
לדבריו, מדובר למעשה בהמשך הצפוני והשקט יותר של אותו אזור בנחל. "אין שם חול ואין ממש חוף, אבל יש פינה הרבה יותר רגועה וריקה, עם יופי של נקודות להיכנס מהן למים".
המים בנחל שניר קרים במיוחד, וגם בן מודה שהכניסה דורשת מעט נחישות. "אני בדרך כלל נכנס לאט־לאט, כי גם אני סובל מקור", הוא אומר. "אני מכניס עוד חלק מהגוף, גם אם לא נעים לי, כי אני יודע שעוד שנייה זה עובר. בתוך דקה אתה כבר רואה אותי במים כאילו גדלתי שם".
מבחינתו, הרגע הקשה שווה את התחושה שמגיעה אחריו. "זו ממש אמבטיית קרח בחיק הטבע – כיפית ומרעננת. אחרי שיוצאים מהמים ועומדים בחוץ עם הבריזה, מרגישים מצוין. פתאום אין יולי-אוגוסט, אתה לא בישראל – אתה בסלובניה, לשתי דקות".
הטבילה שמסתתרת בדרך לאתר קדוש לדרוזים
אחת הפינות האהובות על בן נמצאת בבניאס, בסמוך לדרך המובילה לאתר נבי יהודה. קל מאוד לחלוף על פניה מבלי להבחין בה: מהכביש כמעט שלא רואים את הנחל, לא תמיד שומעים את זרימת המים והכניסה מסתתרת בין העצים.
"זה מדהים עד כמה המקום נסתר, ומצד שני כמה הוא קרוב ברגע שאתה עולה עליו", אומר בן. "בסך הכול מדובר בעשר שניות הליכה".
הבניאס, ליד נבי יהודה
(צילום: בן פרשיץ)
איך מגיעים: רושמים בווייז "נבי יהודה". מיד לאחר הפנייה לכיוון האתר עוצרים במקום בטוח לצד הדרך ומחפשים בין העצים שילוט של הבניאס. משם פונים שמאלה וממשיכים בשביל הקצר אל המים.
"ספציפית בנקודה הזאת אפשר בקלות לפספס אם לא מכירים", הוא מסביר. "אם הגעתם עד לאתר נבי יהודה, סימן שכבר פספסתם את הפנייה לנחל. צריך לחזור מעט, לחפש את השלט בין העצים ואז פשוט להיכנס".
לדבריו, מי הבניאס נשארים קרים מאוד גם בשיא הקיץ. "הפינה רדודה ויש מסביבה אזורים מוצלים. באמצע השבוע אפשר למצוא אותה הרבה יותר רגועה וריקה. גם בחום הכבד של יולי ואוגוסט מספיק להתיישב בתוך המים".
הפינות בבניאס ליד נבי יהודה
(צילום: בן פרשיץ)
פחות מים, אותו הקסם
מטיילים שחזרו לצפון לאחר תקופה ארוכה שבה כמעט שלא הגיעו לאזור גילו שבחלק מהנחלים הזרימה חלשה מכפי שזכרו. לדברי בן, השינוי נובע גם מהחורפים השחונים שעברו על האזור.
"הזרימה בחלק מהמקומות אינה חזקה כמו שהייתה בעבר", הוא מסביר. "הייתי שמח לראות את הנחלים הרבה יותר יפים ושופעים, אבל הם עדיין לא מאבדים את הקסם שלהם. בסוף אתה מגיע, מוצא את הפינה שלך, נכנס למים ושומע את הפכפוך".
המפלס הנמוך מחייב גם זהירות גדולה יותר: מקום שהיה עמוק בעבר עלול להיות רדוד כיום, וסלעים שהיו שקועים עלולים להיחשף. לכן אסור להסתמך על מה שזוכרים מביקור קודם ויש לבדוק מחדש את גובה המים לפני כל קפיצה.
הפלגים הקטנים של נחל דן
התחנה הבאה נמצאת באחד מפלגיו של נחל דן. במקום לחפש את הערוץ המרכזי והמוכר, בן ממליץ לנסוע לאורך דרך העפר הסמוכה ל"פורל הדן" ולבחור באחת מכמה פינות קטנות המסתתרות לצד המים.
"מה שיפה בנחל דן הוא שאין רק ערוץ אחד", הוא מסביר. "יש לו פלגים, ובפלגים האלה אפשר למצוא פינות קטנות שפחות אנשים מגיעים אליהן".
טרזן בפלג נחל דן
(צילום: בן פרשיץ)
איך מגיעים: כאשר המבנה של פורל הדן נמצא מולכם, פונים בחדות ימינה, לכיוון מזרח, וממשיכים בזהירות בדרך העפר הצמודה לגדר.
"יש לאורך הדרך בערך שלוש או ארבע פינות עם שילוט של נחל דן", מספר בן. "בוחרים אחת מהן, מחנים בסמוך ויורדים אל המים. באחת יש חבל טרזן, ובאחרות יש פלגים קטנים שאפשר להשתכשך בהם. המים קרים מאוד, אבל יפים ונקיים, וכל פינה מתאימה גם לפיקניק".
הטיפ של בן: להגיע מוקדם בבוקר או לקראת שקיעה, אז גדל הסיכוי למצוא פינה פנויה. "יש רק כמה נקודות, ולכן עדיף להגיע בשעות רגועות ולבחור את הפינה שהכי אוהבים", הוא אומר. "צריך גם לזכור להשאיר את הטבע שלנו נקי. לא בכל מקום יש פח, ולכן כדאי להביא שקית זבל ולקחת איתכם את כל מה שהבאתם".
פלג נחל דן
(צילום: בן פרשיץ)
לא קופצים לפני שבודקים
חבל הטרזן התלוי מעל אחד הפלגים נראה כמו הזמנה מיידית לקפיצה, אבל בן מדגיש כי לפני שאוחזים בו חייבים להיכנס למים ולבדוק את העומק. "אני לא אחד המצטיינים בטרזן, אני עושה את זה כמו ילד קטן ומסורבל", הוא צוחק. "אני תופס חזק את החבל, בודק את עומק המים ולוקח בחשבון את הכישורים שיש לי – או שאין לי. אם המים רדודים, אני פשוט לא עושה את זה".
לדבריו, אסור להסתמך על ביקורים קודמים: מפלס המים משתנה וסלעים עלולים להיחשף, ולכן יש להיכנס למים ולבדוק את העומק לפני כל קפיצה. מומלץ גם להגיע עם סנדלי מים, במיוחד במקומות שבהם הקרקעית סלעית.
יקב גלילאו – יין, גבינות וכיסאות בתוך הנחל
את מסע הטבילות המקפיא מציע בן לסיים ביקב גלילאו בקיבוץ דן. במקום להתיישב רק לצד הנחל, המבקרים יכולים להעביר את הכיסאות אל תוך הפלג, לפתוח בקבוק יין ולהישאר עם הרגליים במים.
"דמיין צהריים בחודש יולי, עם כוס רוזה קר, כשאתה יושב או שוכב בתוך המים הקפואים של נחל דן", אומר בן. "אין תחושה נפלאה מזאת".
יין על המים. יקב גליליאו
(צילום: בן פרשיץ)
גלילאו הוא יקב משפחתי קטן המייצר כ-6,000 בקבוקים בשנה וממוקם ממש לצד אחד מפלגיו של נחל דן. גשר קטן מוביל אל אזור האירוח, שבו אפשר לשבת ליד המים – או בתוכם.
"זה יקב קטן ומתוק של משפחה מקומית, ולדעתי גם היקב הצפוני ביותר בארץ", מספר בן. "מה שמיוחד הוא שאפשר לקחת אחד מיינות הבית ולהיכנס איתו לנחל. אפשר לשים את הכיסאות בתוך המים, לפתוח בקבוק, להזמין פלטת גבינות ופשוט ליהנות".
אזהרה: הרחצה בנחלי הצפון היא ללא פיקוח ושירותי הצלה ובאחריות המתרחצים. לפני היציאה לנחלים יש לבדוק אם קיימות אזהרות עדכניות בנוגע לאיכות המים. את העדכונים מומלץ לבדוק באתר משרד הבריאות סמוך למועד ההגעה.
