איפה בישראל יבקרו התיירים מהאמיריות?
כולם מדברים על שלום (עם האמירותים) אף אחד לא מדבר על תיירות (בישראל). קווי התעופה החדשים וההיסטוריים שצפויים להיפתח ממש בקרוב ולחבר בין ישראל לאמירויות בטיסות ישירות, מסקרנים המוני ישראלים שכבר לא יכולים לחכות לטייל שם, אבל לכל קו יש צד שני.
תושבי האמירויות צפויים להגיע לכאן, אם לעצירה בדרך לאירופה וליתר מערב כדור הארץ או בשביל להישאר. אז מה יש לאתרי התיירות בישראל להציע להם? מעבר לחופי הים ולמדבר - שכנראה פחות ירגשו אותם, שכן לא חסר להם משניהם, סקרנו את האתרים המוסלמיים והנוצריים שיוכלו לעניין את האמירותים.

ביזנס אנד פלז'ר: הכירו את התייר האמירותי

אז מי הם בכלל התיירים האמירותים? הם יוצאים הרבה לנסיעות עסקים וגם לחופשות משפחתיות ואוהבים מאוד לשלב בין השתיים. הם לא צריכים ויזה ליותר מ-24 מדינות באירופה ובאופן יחסי אפשר להגיד שהם מאוד מקובלים בעולם.
תל אביבתל אביב
לא רק חופים וחיי לילה - מה יש לישראל להציע לתיירים מהאמירויות?
(צילום: ירון שרון)
התיירים מהמפרץ הפרסי יחפשו תמורה נאותה לכסף שהם מוכנים לשים על החופשה שלהם ורובם יצפו לרמת נופש הכי גבוהה שניתן לספק להם. מתוך מיליוני אמירותיים יש גם מעל מיליון זרים שמתגוררים באמירויות, חלק רחב מהם בתפקידים ברמות ניהול שימצא את הוויקנד בישראל כאפשרות מאוד אטקרטיבית עבורם.
לישראל יש פוטנציאל אדיר להפוך לתחנה נוספת בדרך לחופשה אירופית או כטיול עצמאי ב"באקט ליסט" של האמירותי הממוצע. הן מבחינת החוויה התרבותית כאן, מזג האוויר הטוב והחשיבות הדתית. כל אלו בנוסף לטיסה הקצרה והאווירה המשוחררת בישראל - ביחס למדינות המפרץ הפרסי, כבר יעוררו את הסקרנות הראשונית, ואנחנו רק צריכים לדעת איך לקחת את זה משם.

ירושלים

אי-אפשר לדבר על תיירות מוסלמית ונוצרית בלי לדבר על ירושלים. העיר היא השלישית בחשיבותה בדת האיסלאם, כשרק מכה ומדינה לפניה. לפי האמונה המוסלמית הרווחת נביא האיסלאם מוחמד עלה בגופו לשמיים בהר הבית. מסגד אל אקצא שממוקם גם הוא בהר הבית הוקם בשנת 705 והוא מהחשובים והגדולים בעולם המוסלמי.
כיפת הסלע המפורסמת היא המבנה המוסלמי הקדום בעולם וגם לדת היהודית מדובר במבנה חשוב ביותר. היא מכונה "אבן השתייה" בשל האמונה שמכאן החלה בריאת העולם ועל "אבן השתייה" הוקם בית המקדש הראשון והשני.
ירושליםירושלים
העיר השלישית בחשיבותה באיסלאם - ירושלים
(צילום: אורי דוידוביץ')
למעשה, בתוך הר הבית נמצאות שלוש כיפות: מלבד כיפת הסלע, ישנה גם כיפת השלשלת שנמצאת מזרחית לכיפת הסלע בתוך הר הבית וכיפת המערג' (המקום ממנו מוחמד עלה לשמיים).
כל זאת לצד אתרים רבים הקשורים בחייו של ישו שסביר להניח שיעוררו בהם עניין גם כן. למשל, לעבור ב"דרך הייסורים", שעבר ישו וכחלק ממנה להגיע אל כנסיית הקבר, שבה הוא קבור, לפי האמונה הנוצרית.
הר הביתהר הבית
הר הבית וכיפת הסלע הבולטת מתוכו
(צילום: אורי דוידוביץ')
נדגיש שכצפוי לאזורים רגישים מאוד דוגמת הר הבית, יהיה מעניין לראות כיצד נוכל לקבל בצורה מכובדת את התיירים מהאמירויות. שכן במהלך הביקור בכיפת הסלע צפויות לצוף בעיות מצד הפלסטינים שכועסים על כך שהאמירותים נרמלו את היחסים עם ישראל. גורם בענף סיפר כי התיירים המועטים שכבר ביקרו באתר הר הבית - שמנוהל במידה רבה על ידי הפלסטינים - גורשו משם בבושת פנים.

דרום

"העיר האבודה" - אתר עתיקות שנמצא בסמוך לשדה בוקר. מדובר על אתר מהתקופה הערבית הקדומה שהצביע על התיישבות ערבית בנגב, התיישבות שנותרה גם לאחר השלטון הביזנטי. במקום ישנה כתובת סלע בערבית וגם שרידי מסגד מהמאה השביעית לספירה.
התיירים האמירותים יוכלו לחזור אחורה בזמן לתקופת הנבּטים כשיבקרו בנקודות מדרך הבשמים ההיסטורית, שבמקור עברה גם בשטח שבו נמצאות מדינות איחוד האמירויות כיום, עד עומאן והודו.
העיר האבודההעיר האבודה
"העיר האבודה"
(צילום: מתי ברזילי)
כתובת בערבית בעיר האבודהכתובת בערבית בעיר האבודה
כתובת בערבית בעיר האבודה
(צילום: מתי ברזילי)
בין הנקודות בדרך נמצאות גם עבדת ושבטה - שהיוו מרכזים מסחריים חשובים על דרך הבשמים, שהמבקרים בהן יוכלו לראות עתיקות נוספות מהתקופה הבזינטית. למרות שבשבטה רוב הממצאים אבדו בשריפה יש הרבה ממה להתרשם בשוטטות בין שרידי המבנים העתיקים. לאחר שננטשה עקב רעידת אדמה המשיכה שבטה להיות מיושבת בתקופה האיסלאמית הקדומה במאה השמינית והתשיעית לספירה.
המסגד והכנסייה בשבטה ממבט הרחפןהמסגד והכנסייה בשבטה ממבט הרחפן
המסגד והכנסייה בשבטה ממבט הרחפן
(צילום: רון פלד)
שבטה - המחרב (גומחת התפילה) של המסגד שבטה - המחרב (גומחת התפילה) של המסגד
שבטה - המחרב (גומחת התפילה) של המסגד
(צילום: רון פלד)
עבדתעבדת
עבדת
(צילום: אמיר אלוני)
בדרך אל ים המלח או בחזרה ממנו, התייר האמירותי יוכל לעצור בקבר נבי מוסה שבמדבר יהודה. במסגד שנמצא כאן, לפי האמונה האיסלאמית, קבור משה רבנו. בכל שנה באביב נחגגות חגיגות נבי מוסא ורבים עולים ברגל למבנה העתיק. במתחם יש 120 חדרים והוא מתפרס על יותר מ-5,000 מטר מרובע.
משם אפשר להתחיל לעלות צפונה ולהמשיך לבאר שבע. שם יוכלו להתרשם מהעיר העתיקה שהושפעה רבות מהתרבות העות'מאנית ולבקר במסגד הגדול בעיר - "באר אלסבע אלכביר" שנבנה על ידי העות'מאנים ב-1906. המסגד הראשון שנבנה בנגב משמש היום חלק ממתחם מוזיאון הנגב לאמנות ולתרבות האיסלאם, שבו התיירים ימצאו ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת השלטון המוסלמי בישראל.
המסגד בבאר שבעהמסגד בבאר שבע
המסגד בבאר שבע
(צילום: גלעד ילון)
מוזיאון תרבות האיסלאם בבאר שבע - המסגד קרדיט  מוזיאון תרבות האיסלאם בבאר שבע - המסגד קרדיט
המסגד במוזיאון תרבות האיסלאם בבאר שבע
(צילום: דיאגו מילטברג)
מוזיאון תרבות האיסלאם בבאר שבע - המסגד קרדיט  מוזיאון תרבות האיסלאם בבאר שבע - המסגד קרדיט
מוזיאון תרבות האיסלאם בבאר שבע
(צילום: דיאגו מילטברג)
האמירותים, בעיקר המוסלמים מביניהם, יוכלו להתעניין גם בביקור ב"באר אברהם", מרכז מבקרים בינלאומי שנחנך לפני שנים בודדות כשבמרכזו נמצא האתר הארכיאולוגי.
באר אברהם, באר שבעבאר אברהם, באר שבע
באר אברהם, באר שבע
(צילום: גלעד ילון)
המקום ממחיש באופן חזותי ובאמצעות טכנולוגיות מתקדמות את סיפור המסע של אברהם אבינו במדבר במופע אור קולי שיחזיר את האמירותים עד לימי המקרא. בימים אלו המרכז סגור למבקרים אבל הוא עתיד להיפתח בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

צפון

נצרת נחשבת כנקודה מרכזית לתיירות הנוצרית, אך לא הרבה יודעים שיש לנצרת גם לא מעט היסטוריה מוסלמית, כך שיש בה נקודות מעניינות גם לתייר המוסלמי. מושל עכו אחמד אל ג'זאר בנה את חלקו הראשון של המסגד הלבן, הגדול בעיר, בשנת 1785, הבנייה השולמה ב-1815.
השוק בנצרתהשוק בנצרת
השוק בנצרת
(צילום: גלעד ילון)
המסגד הלבן - ("אלמסג'ד אלאביד") - שקיבל את שמו כדי להעיד על תקופה חדשה של טוהר, פשטות ושלום בין הדתות השונות באזור - הוא היחיד שנמצא בבעלות מוסלמית בעיר ויש לו משמעות היסטורית רבה. המסגד העתיק שוכן בלב השוק בעיר העתיקה בנצרת והוא העתיק ביותר בעיר. המסגד גם מציע מוזיאון קטן עם מסמכים וכתבי יד נדירים.
מסגד השלום (ג'מעת א-סלאם), הוא חדש יותר ונבנה בשנת 1963 במזרח העיר העתיקה. גם הוא משמש כאחד המסגדים הגדולים והמרכזיים, באזור כשכולו עשוי מאבן.
חשוב לציין כי מעבר למסגדים מרשימים שמלאים בהיסטוריה, המוסלמים אינם מבטלים את חשיבותו של ישו כנביא שקדם למוחמד ויתעניינו גם בנקודות החשובות בחייו.
לפי גורמים בלשכת התיירות הנכנסת לישראל, טיולי הטבע באזור הצפון יהיו רלוונטיים גם הם לתיירים האמירותים. ציון דרך מרכזי עבורם יהיה קרני חיטין - הר געש כבוי שנמצא בגליל התחתון, לא רחוק מהר ארבל. המקום שמסמל את ניצחון המנהיג המוסלמי צלאח א-דין על הצלבנים בקרב קרני חיטין שהתרחש ב-1187 והוביל לכיבוש מחדש של כל ארץ ישראל על ידי המוסלמים. מלבד מהחשיבות ההיסטורית, המבקרים יוכלו ליהנות מתצפית נהדרת על הכינרת, הגולן והגליל.
שחזור קרב חיטיןשחזור קרב חיטין
שחזור קרב חיטין
(צילום: ירון שרון)
שחזור קרב חיטיןשחזור קרב חיטין
(צילום: ירון שרון)
גם עכו בוודאי תהווה נקודת עצירה מעניינת עבור התיירים המוסלמים אך לא רק. מלבד יופייה של העיר העתיקה והנופים הנשקפים ממבניה הגבוהים הצופים לים, נמצא כאן מסגד אל-ג'זאר, מסגד סינן פאשא או בקיצור מסגד הים ושוק ססגוני.
נמל עכו לצד חומת העיר העתיקהנמל עכו לצד חומת העיר העתיקה
נמל עכו לצד חומת העיר העתיקה
(צילום: החברה הכלכלית עכו)
בחיפה יוכלו לבקר בעיר של דו-קיום עם מרקם מעורב דתי ותרבותי מעניין. בחלקה המערבי והתחתון של חיפה נמצאת מערת אליהו שקדושה לנצרות, לאיסלאם, ליהדות ולדרוזים גם כן.
האתרים הנ"ל הם רק חלק מרשימת המקומות בישראל שיש בהם היסטוריה וקדושה לשלוש הדתות והיריעה קצרה מלהכיל. גם ביפו ובערים נוספות בארץ ישנם לא מעט מקומות שבוודאי יעניינו את התיירים מהאמירויות.
לסיכום, האמירותים יבואו לנפוש כאן ברמה הכי גבוהה שיש. נשאלת השאלה האם המתקנים ושירותי התיירות הישראלים יכולים לעמוד בציפיות הגבוהות של האורחים מהאמירויות? לפי גורמים בלשכת התיירות הנכנסת – כן, ללא שום צל של ספק. "כשבאירופה קר - פה מאוד נעים. מעבר לכך, הסקרנות שלהם להגיע לכאן תהיה משמחת יותר מהרצון לבקר באתרים עצמם", כך לפי יוסי פתאל, יו"ר לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל.