המונים מגיעים בימים אלו אל מוקדי פסטיבל "דרום אדום" כדי ליהנות מפריחת הכלניות ומשאר הפעילויות שתושבי האזור מציעים – אבל גם מטיילים מטיבי לכת שלא מסתפקים בחניוני היערות יכולים להצטרף לחגיגה וליהנות מטיול הליכה ארוך במרחבי צפון הנגב שנצבעים בעונה זו בירוק.
מסלול טיול יפהפה שאינו מוכר לרבים נמצא בנחל הבשור – בין תל שרוחן לפארק אשכול. נחל הבשור הוא מגדולי הנחלים בנגב, ואורכו כ-80 קילומטרים. בחלקו התחתון של הנחל, העובר במישורי הלס הגדולים של מערב הנגב, נובעים כמה מעיינות – ומים זורמים בו כמעט כל ימות השנה.
על גדות הנחל בקטע המעיינות נמצא ריכוז של אתרים ארכיאולוגיים, שהחשוב שבהם הוא תל שרוחן – שם מתחיל הטיול. כדי להגיע פונים מכביש 232 מזרחה אל מושב עין הבשור ונוסעים ישר בכביש הראשי של המושב עד סופו. משם ממשיכים בנסיעה של כמעט 2 קילומטרים בדרך עפר נוחה ועבירה לכל רכב אל תל שרוחן, שלמרגלותיו רחבת חניה.
בין מרד בר כוכבא למלחמת העולם הראשונה
תל שרוחן, הנקרא גם תל אל-פארעה, אמנם מתנשא רק לגובה של כ-20 מטר מעל סביבתו – אך הוא בולט למרחוק באזור המישורי שבו הוא נמצא, וגם נשקף ממנו נוף מרהיב של כל המרחב. בתל נתגלו שרידי יישוב שעל פי ההערכות התקיים ברציפות מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הרומית. חלק מהחוקרים מזהים את האתר כעיר הכנענית "שרוחן" הנזכרת כמה פעמים ברשומות מצריות עתיקות וגם בתנ"ך בספר יהושע, אך ישנה מחלוקת בקרב הארכיאולוגים על זיהוי זה.
על פי הממצאים שהתגלו באתר, התל שימש כמצודת גבול וכתחנת דרכים על דרך הים ועל הדרך אל חצי האי ערב – וסימן באלף השני ובאלף הראשון לפני הספירה את גבולו הדרום-מזרחי של האזור שמרכזו היה בעזה. הארכיאולוג דן גזית איתר על התל ממצאים שלדבריו מעידים כי המקום שימש בסיס ללגיון רומי במאה ה-2 – ייתכן כי מדובר בחיל המצב שנשלח ממצרים לצורך דיכוי מרד בר כוכבא.
השלט ברחבת החניה למרגלות התל מעיד כי הטיול עובר בתוואי של "נתיב אנז"ק" – הנתיב שבו רכבו הפרשים האוסטרלים והניו-זילנדים לפני כ-104 שנה בדרכם לקרב המכריע במלחמת העולם הראשונה, שבו כבשו יחידות צבא מחיל המשלוח המצרי של האימפריה הבריטית, תחת פיקודו של פילדמרשל אדמונד אלנבי ופיקוד ישיר של לוטננט-גנרל הארי שובל, את באר שבע מידי האימפריה העות'מאנית.
כ-10,000 פרשים נעו במשך שלושה לילות ורכבו באיגוף גדול לאורך כ-100 קילומטרים, בתוך ערוצי נחלים והרחק מעיני הכוחות העות'מאניים – ועם שקיעת השמש ב-31 באוקטובר 1917 הסתערו על העיר. הצלחת המהלך פרצה את הדרך אל תוך ארץ ישראל, לכיבוש ירושלים ולאחר מכן כל המזרח התיכון על ידי הבריטים ובני בריתם. בפסגת התל מוצב שלט המתאר את הווי החיים של פרשי אנז"ק בימים שבהם קו החזית במלחמה בין האימפריות עבר בנחל הבשור.
מרבדי פריחה צבעוניים ומכתשי חול
שביל מסומן בשחור מוביל בירידה תלולה מעט מראש התל לכיוון הנחל, ולאחר מכן הופך לדרך רחבה ונוחה להליכה. מכאן ההליכה נמשכת כ-2.5 קילומטרים, כשמצד ימין זורם הנחל בתוך סבך הקנין, ומצד שמאל מרבדי פריחה צבעוניים הכוללים כלניות, סביונים, חרציות, נוריות, פרגים, מצליבים כמו צנון מנוי ומנתור מדברי, עירית גדולה, שום ארדל ועוד.
סמוך לפיצול השבילים לאחר כ-2.5 ק"מ נמצא גשר המסילה הישן. במקום זה סללו הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה מסילת ברזל שבאמצעותה העבירו אספקה ותחמושת לכוחותיהם שנחלמו בצבא העות'מאני. במאי 1918 נחנכה מסילת הרכבת רפיח-באר שבע בתוואי מסילת הברזל מימי המלחמה. הרכבת בקו פעלה שלושה ימים בשבוע, עד שפעילותה הופסקה בשנת 1927. בשנת 2004 שוחזר גשר הרכבת מעל נחל הבשור על פי צילומים מימי המלחמה.
זו גם הנקודה שבה עליכם לבחור אם להסתפק במסלול טיול קצר ולהתחיל לשוב חזרה לרכב – או להמשיך ולטייל במסלול הארוך. אם החלטתם לטייל במסלול הקצר – פנו שמאלה אל "דרך הבשור" המסומנת בכחול, שתוביל אתכם כעבור כ-3 קילומטרים בחזרה אל החניה למרגלות תל שרוחן. למסלול הארוך פונים ימינה אל "דרך הבשור", ומיד לאחר מכאן שמאלה אל השביל המסומן באדום. לאחר כקילומטר נוף של הליכה בשביל תפגשו את הקצה הצפוני של "דרך הבשור" – פנו ימינה ולכו עליה לפי הסימון הכחול עד החזרה אל תל שרוחן.
משני צדדיה של "דרך הבשור" ניתן להבחין היטב בנוף בתרונות הלס האופייני לאזור. ערוצי נחלים קטנים יצרו במישורי הלס שבין נחל הבשור לנחל שקמה "מכתשים" מקומיים – אשר מתכסים בחורף בפריחה של כלניות.
בסמוך לנקודת סיום המסלול המעגלי ליד תל שרוחן, כדאי לשים לב לחפיר העמוק מצדו המערבי של התל, שנראה היטב מהשביל. את החפיר חפרו ראשוני המתיישבים בתל כדי לבצרו, ובאדמה שהוצאה מהחפיר הם השתמשו ליצירת "חלקלקה" – סוללה משופעת שהגביהה את התל ויצרה מדרון תלול. כדי לשמור על שלמות הסוללה ציפו אותה אנשיו בלבני בוץ.
