היעד הזה נמצא עכשיו במרחק נגיעה: תשע מדינות בלבד מפרידות בין סופיה לי לבין השלמת המסע שהקדישה לו את שבע השנים האחרונות. אם הכול ילך כמתוכנן והיא תקבל את אישור ספר השיאים של גינס, היא תהפוך לאדם הצעיר ביותר שביקר בכל מדינות העולם.
סופי בניו דלהי, הודו
את המסע יוצא הדופן שלה היא מתעדת בחשבון האינסטגרם שלה, שם צברה כבר יותר מ-135 אלף עוקבים. בריאיון שהעניקה ל-CNN סיפרה כי הכול החל ב-2019, כשהוריה חתמו עבורה על אישור מיוחד שאפשר לה לטוס לבדה לקוסטה ריקה – הפעם הראשונה שבה יצאה מגבולות ארצות הברית ללא ליווי. היא מספרת שהטיול חיזק את ביטחונה העצמי, ובדרך חזרה אף עוכבה לבדיקות נוספות, לאחר שאנשי הביטחון המקומיים התקשו להבין כיצד נערה צעירה מטיילת לבדה.
אחרי אותו טיול כבר היה לה ברור שזה מה שהיא רוצה לעשות בחיים. היא הוסמכה כמדריכת יוגה, שילבה עבודות מזדמנות והתנדבות כדי לממן את מסעותיה, ולאחר שסיימה את התיכון בגיל 16 החליטה לוותר על לימודי קולנוע ולהמשיך לנדוד.
במהלך מסעותיה נחשפה לי לשיא גינס שבו מחזיקה כיום האמריקנית לקסי אלפורד, שהייתה לאדם הצעיר ביותר שביקר בכל מדינות העולם בגיל 21 ו-177 ימים. בתחילה הרעיון נראה לה בלתי מציאותי, אך בהמשך החליטה לנסות בעצמה. היא נרשמה רשמית לאתגר, וכדי שהניסיון יוכר נדרשה לעמוד בכללים מחמירים, ובהם תיעוד רציף של מסלולה באמצעות GPS וביקור מחדש בכ-50 מדינות שבהן כבר טיילה לפני שהחלה את ניסיון השיא הרשמי. לאחר הפסקה שנכפתה עליה בשל נסיבות משפחתיות, היא יצאה שוב לדרך בשנת 2024 ומאז היא מטיילת ברציפות.
לי לא ראתה את הוריה במשך יותר משנה, וחלק מבני משפחתה לא פגשה קרוב לשלוש שנים. היא מספרת שאין לה כמעט חברים בני גילה, משום שאת רוב שנות ההתבגרות שלה בילתה בדרכים
בתחילת ניסיון השיא חיה מתקציב של כ-100 דולר בלבד לכל מדינה. בהמשך, ככל שהחשיפה למסע שלה גדלה, היא החלה לקבל חסויות ושיתופי פעולה מסחריים שסייעו לממן את המשך הדרך. בשנתיים האחרונות ביקרה ב-186 מדינות וטריטוריות, ובהן גם יעדים מורכבים במיוחד כמו איראן ולוב.
המסע נמשך גם לתימן
מבחינתה של לי, ביקור במדינה אינו מסתכם רק בחציית הגבול. כדי "לספור" מדינה היא מקפידה להכיר משהו מהתרבות המקומית – בין אם באמצעות מפגש עם תושבים, טעימת מאכלים מקומיים או ביקור באתרי תרבות מרכזיים.
לא כל התחנות במסע היו פשוטות. בסומליה, שנמצאת תחת אזהרת מסע חמורה של מחלקת המדינה האמריקנית, היא נדרשה להסתובב עם ליווי אבטחה צמוד. בטורקמניסטן הייתה מחויבת להצטרף לסיור מאורגן, וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו חלתה בצורה קשה עד ששקלה להפסיק את המסע ולשוב הביתה. מנגד, אחד הרגעים הזכורים לה ביותר היה הביקור באוגנדה, שם הצטרף אליה סבה, והשניים צפו יחד בגורילות ההרים בפארק הלאומי בווינדי.
לצד החוויות יוצאות הדופן, הנדודים גבו גם מחיר אישי. לי לא ראתה את הוריה במשך יותר משנה, וחלק מבני משפחתה לא פגשה קרוב לשלוש שנים. היא מספרת שאין לה כמעט חברים בני גילה, משום שאת רוב שנות ההתבגרות שלה בילתה בדרכים, בחברת מטיילים המבוגרים ממנה בהרבה.
מבין כל המדינות שבהן ביקרה, הודו היא האהובה עליה ביותר, והיא כבר חזרה אליה חמש פעמים. אם הכול יתנהל כמתוכנן, ונצואלה תהיה התחנה האחרונה במסע שלה כבר בחודש הבא (אוגוסט). עם זאת, עדיין לא ברור כיצד תשפיע סדרת רעידות האדמה שפקדו את המדינה בסוף יוני על תוכניותיה להגיע לשם.
גם אם תשבור את השיא, לי לוקחת את העניין בפרופורציות. "אני חושבת שזה היופי בשיאים – אנשים אחרים יכולים לנסות לשבור אותם", אמרה בריאיון ל-CNN. אחרי שבע שנים של חיים מתוך מזוודה, היא אומרת שהיא כבר מצפה לדבר אחד פשוט: למצוא מקום קבוע שבו תוכל לבנות לעצמה בית ולהתחיל פרק חדש בחייה.
