אולי זה המחיר הנוח, אולי הטיסות הקצרות, ואולי פשוט הגעגוע לאירופה הקלאסית. מה שבטוח - פראג Is On Fire. הנתונים הרשמיים של עיר הבירה הצ׳כית לא משקרים: מספר התיירים בעיר חצה את רף ה-7.4 מיליון בשנה האחרונה, כשהישראלים מתברגים בגאווה בעשירייה הפותחת של המבקרים בעיר.
אבל כשהסטטיסטיקה מראה שרובם המוחלט נדחקים באותו קילומטר רבוע של העיר העתיקה, התוצאה היא צפיפות שאי אפשר להתעלם ממנה. אז המקומיים (וגם התיירים החכמים) מתחילים לחפש מפלט. עזבנו את המרכז העמוס, ויצאנו לבדוק את השכונות שמחוץ למסלול השחוק. בלי מלכודות תיירים ובלי להידחף - אבל עם הרבה סטייל, אוכל רחוב וייטנאמי, תרבות שוליים בועטת וטבע פראי במרחק נגיעה.
אז אם אתם מתכננים טיול בפראג, העצה שלנו פשוטה: קחו אומץ ותקדישו יומיים או שלושה שבהם תתרחקו מהמרכז. הנה חמישה אזורים מיוחדים שאתם חייבים לבקר בהם בשביל לחוות קהילה אותנטית.
וורשוביצה: הבית המקומי שלכם
ברוכים הבאים לשכונת וורשוביצה. זה המקום שלכם - כאן תגורו, כאן תתחילו ותסיימו את היום. וורשוביצה והאזור הנושק לה ממערב הם אחד האזורים הכי מגניבים של העיר כיום. להסתובב כאן זה להרגיש כאילו נכנסתם והשתלבתם בחיים של המקומיים. בתי קפה, חנויות יד שנייה, אווירה שקטה ורגועה. אל תדמיינו שכונת פאר, כי היא ממש לא כזו. היא סוג של תערובת בין פלורנטין לברלין, וכל זה במרחק 25 דקות הליכה ממרכז העיר או עשר דקות בטראם.
העורק הראשי הוא רחוב קרימְסְקָה (Krymská). מי שהתחיל את המהפך של הרחוב הזה הוא Café v lese ("קפה ביער") – מוסד מקומי שנראה במבט ראשון כמו בית קפה רגיל, אבל מחביא בתוכו חלל הופעות ומועדון במרתף שבו הכול קורה. בעקבותיו נפתחו ברחוב עשרות עסקים עצמאיים, ברים וגלריות, בלי זכר לרשתות בינלאומיות.
במרחק הליכה קצר, ברחוב Kodaňská, נמצא The Flat Café - קפה שכונתי מגניב עם ארוחות בוקר מעולות, מאפים, אווירה חמימה במיוחד ועיצוב פנים צבעוני וביתי. אם הגעתם עם לפטופ, ישלחו אתכם לאזור הימני בבית הקפה, שמוקדש כולו לנוודים הדיגיטליים.
עכשיו הגיע הזמן ללכת לפארק קסום, עם נוף של פראג אבל לא מהגלויות. כמה דקות הליכה מהקפה, בקצה השכונה, נמצא פארק גְרֶבּוֹבְקָה (Havlíčkovy sady). זה לא הפארק הסטנדרטי שלכם. כאן תקבלו נוף יפה של פראג שלא הכרתם, מהמפרסת של גן בסגנון איטלקי שכולל כרמים פעילים על צלע הגבעה. אפשר לשבת ב"אלטאן" (מבנה עץ במרכז הכרם) ולשתות יין שמיוצר במקום מול הנוף, או לרדת לחלק התחתון ולראות את ה"גרוטה" – מערה מלאכותית עם פסלים ומזרקות ששופצה לאחרונה.
ואיפה מומלץ לישון? אנחנו בחרנו ב-Czech Inn. זהו הוסטל ברמה גבוהה מאוד ששוכן במבנה היסטורי משוחזר, ומציע גם חדרי לינה משותפים וגם חדרים פרטיים - ממש כמו מלון. למטה יש מטבח משותף - אפשר לבשל בעצמכם, ואפשר גם ליהנות מארוחת בוקר טובה שמגישים. יש שם בר הופעות חיות, ובקומת הכניסה יש בית קפה עם ספות, שולחנות ומרחבי עבודה. פוגשים שם אנשים מכל העולם, והחוויה היא משמעותית הרבה יותר מסתם מלון מנוכר.
אגב, פגשנו שם אירים וסקוטים שקיבלו אותנו באהבה גם אחרי שאמרנו שאנחנו מישראל - ואפילו טורקי צעיר אחד שאמר שהוא אוהב את ישראל ושארדואן לא מייצג את העם הטורקי, ואפילו הזמין אותנו לבקר. מכאן אנחנו יכולים להגיד בבטחה שהסכם השלום הבא ייחתם בהוסטלים - זה בטוח.
פארק לטנה: גרפיטי, סקייט ונוף
בזמן שכל המוני התיירים עולים להם לכיוון המצודה המפורסמת של פראג, אנחנו בחרנו ללכת צפונה יותר, לפארק לטנה. זה פארק שקט, גבוה וטיפה מוזנח, אבל באמת בקטע טוב - הרבה גרפיטי, קצת חלודה פה ושם, אבל הרבה שלווה ונוף גלויות של פראג, מלווה באינטימיות.
חצינו את גשר Čechův most (גשר צ'כוב) והתחלנו לעלות במדרגות לכיוון הפארק. טיפ: כשאתם עולים במדרגות, אל תסתכלו אחורה. תתאפקו, תגיעו לפסגה ורק אז תסתובבו. המראה של כל הגשרים של פראג פרוסים בזה אחר זה הוא משהו שלא תשכחו.
במרכז הפארק ניצבת האטרקציה המרכזית: המטרונום הענק, או בשמו הרשמי "מכונת הזמן" (Stroj času). הוא תוכנן ב-1991 על ידי האמן ורטיסלב קארל נובאק, שוקל לא פחות מ-7 טון ומתנשא לגובה של 25 מטר. הלוקיישן שלו לא מקרי: המטרונום יושב בדיוק על הבסיס שעליו ניצב פעם פסל הגרניט הגדול ביותר בעולם של הרודן יוזף סטלין (שכונה בציניות על ידי המקומיים 'התור לבשר'). הפסל ההוא פוצץ ב-1962 – נדרשו 800 ק"ג של חומר נפץ כדי להוריד אותו – והבסיס עמד ריק ועצוב במשך 30 שנה. המטרונום האדום, שזז מצד לצד, הוצב שם כדי לסמל את חלוף הזמן ואת השינוי – תזכורת לכך שהזמן חזק יותר מכל דיקטטורה.
קרלין: קפה וארכיטקטורה
אחרי שסיימנו בפארק לטנה, אנחנו יורדים מטה, חוצים את הגשר וחותכים שמאלה - הולכים על גדות נהר הוולטאבה לכיוון מזרח. בשלב מסוים אנחנו חותכים ימינה ונכנסים לעולם אחר. ברוכים הבאים לקרלין (Karlín). בניגוד לסמטאות המפותלות והצפופות של העיר העתיקה, קרלין בנויה בצורת שתי וערב עם שדרות רחבות, עצים והמון מרחב. מה שתופס את העין כאן הוא השילוב בין הישן לחדש: מבנים היסטוריים משופצים לצד ארכיטקטורה מודרנית ונועזת.
הסיבה העיקרית להגיע לכאן היא סצנת הקפה והבילויים. המלצה חמה שלנו: לכו ישר לרחוב הראשי (Křižíkova) ותפסו שולחן ב-Můj šálek kávy ("ספל הקפה שלי"). זהו המוסד שרבים טוענים שהתחיל את מהפכת הקפה האיכותי בפראג. אנחנו הזמנו כוס קפה עם סנדוויץ' חם ופתוח, שהיה חוויה קולינרית מעניינת וטעימה בפני עצמה.
כמה דקות משם נמצאת החצר האחורית של השכונה – Kasárna Karlín. זהו מתחם צבאי ענק שיצא משימוש והפך למגרש משחקים תרבותי. בקיץ מקרינים סרטים בחצר, יושבים על כיסאות נוח עם בירה, ויש תחושה של חופש מוחלט. אם אתם בעניין של אלכוהול מקומי, חצו את הכביש ל-Dva kohouti ("שני תרנגולים") – מבשלת בירה מקומית עם חצר גדולה שתמיד עמוסה במקומיים שמחים.
סאפה: לא תאמינו שאתם בפראג
אם אתם מחפשים קצת אקשן והלם תרבות חיובי, חפשו במפות את השם TTTM Sapa. אם תעצמו עיניים ותיתנו רק לחוש הריח להוביל אתכם, תהיו בטוחים שנחתתם בהאנוי, וייטנאם, אבל כשפוקחים אותן מגלים שאנחנו ברובע 4 של פראג (Libuš). הקהילה הווייטנאמית היא המיעוט האתני השלישי בגודלו בצ׳כיה, והלב הפועם שלה הוא המתחם העצום הזה.
זה לא עוד "צ'יינה טאון" תיירותי ומצועצע, אלא ממש "עיר בתוך עיר" שמשתרעת על פני 350 דונם. במקור זה היה מפעל עופות קומוניסטי ישן, וכיום זהו מבוך של האנגרים, מכולות ומרכזים לוגיסטיים שמעסיקים אלפי עובדים. בתוך הכאוס המאורגן הזה מסתתרים בתי ספר, גני ילדים, מערכת עיתון עצמאית ואפילו מקדש בודהיסטי פעיל ומרשים. למה להגיע? בשביל האוכל, חד-משמעית. אנחנו הגענו רעבים ויצאנו מאושרים. כאן תמצאו את מרק הפו (Pho) הכי אותנטי ועמוק ביבשת, בון-צ'ה (Bun Cha) צרוב על גחלים ובאגטים וייטנאמיים פריכים בטירוף. טיפ של מקומיים: תשאירו את כרטיס האשראי בכיס ותגיעו עם מזומן (קורונות). כאן מדברים עם הידיים, ואוכלים על שרפרפי פלסטיק נמוכים.
דיבוקה שארקה: יום בטבע, בתוך העיר
רגע לפני שאתם עולים למטוס בחזרה לארץ, יש לנו עצירה אחרונה ומפתיעה. רוב התיירים לא יודעים את זה, אבל במרחק של עשר דקות נסיעה משדה התעופה מסתתרת שמורת טבע פראית שנקראת Divoká Šárka ("שארקה הפראית"). השמורה קרויה על שמה של הלוחמת המיתולוגית שארקה, שלפי האגדות הצ'כיות קפצה אל מותה מהצוקים הדרמטיים כאן בגלל אהבה נכזבת.
תשכחו מהעיר: כאן תמצאו קניון סלעי עשוי אבן צור כהה (Lydite), נחל זורם ושרידים של התיישבות סלאבית עתיקה מהמאה השביעית. בלב השמורה נמצאת הבריכה הטבעית Džbán, ובקיץ פועלת כאן בריכת שחייה מיתולוגית (Koupaliště Divoká Šárka) שמוזנת במי מעיינות קפואים וצלולים. זהו המקום המושלם "לסגור" את הטיול – לעשות פיקניק אחרון מול הצוקים, לנשום אוויר צלול, ומשם להמשיך ישר לטרמינל כשאתם רגועים ומלאי חוויות שרוב האנשים בטיסה שלכם בכלל לא מכירים.
חיי הלילה: יורדים למחתרת
פראג היא דוגמה מצוינת לעיר עם ניגודיות מטורפת בין איך שהיא נראית ביום לבין מה שקורה בה בלילות - מתחת לאדמה. במרתפים ובקומות התחתונות – שם מתקיימים חיי הלילה הסוערים של פראג, וכן, הם סוערים. בדיוק ההיפך מכל מה שהעיר משדרת בחוץ, עם הטירות השלוות והמבנים הציוריים. פראג של אחרי עשר בלילה היא עולם שלם, שיגרום לכם לחזור להוסטל מאוחר מאוד.
לחובבי המסיבות הגדולות והרועשות, כאן נחרוג מהרעיון של הכתבה וכן נתמקד בכמה מקומות שמרכזים אליהם תיירים, אבל נודה שבאמת כיף שם. העיר מציעה את "השילוש הקדוש": Karlovy Lazne, המועדון המפורסם בן חמש הקומות ליד גשר קארל, שכל קומה בו מוקדשת לסגנון מוזיקלי אחר; מועדון ה-Duplex הנוצץ בכיכר ואצלב, שנראה כמו קוביית זכוכית ענקית על הגג; ו-Epic, המודרני מבין השלושה, שמתמקד בסאונד, לייזרים ודי.ג'ייז בינלאומיים. לצד אלו, הלב הפועם של הלילה נמצא דווקא בפאבים הקטנים והחבויים, אלו שנמצאים במרתפים ("Sklep") עם תקרות נמוכות וקירות אבן. שם הבירה זולה יותר, והאווירה שמחה ואותנטית הרבה יותר.
טיפ אחרון לקראת סיום – מאנצ'. אם אתם מחפשים אוכל טעים, מהיר, איכותי וזול, כזה שיסגור לכם פינה בכל שלב ביום, עצירת החובה שלנו היא ב-Bageterie Boulevard, רשת מקומית עם סניפים חמימים, מעוצבים ונקיים, שפתוחה עד השעות הקטנות ומגישה באגטים חמים שנאפים במקום עם כל מה שאתם רוצים בפנים.
אז מה נאמר בשורה התחתונה? פראג נמצאת במרחק טיסה של שלוש שעות וחצי מתל אביב. אין פה הרבה מה להתלבט, פשוט תעלו על המטוס וצאו להרפתקה של ארבעה ימים. והתשובה לשאלת השאלות היא כן – הצ'כים אוהבים אותנו, הישראלים. Ahoj - אהוי! כן, ככה אומרים שלום או להתראות בצ'כית.
