מגזין Time Out שלח את עורכי וכתבי התיירות שלו לבקר ב-41 יעדים ברחבי העולם - כאלה שמציעים חלופות ליעדי התיירות המוכרים והעמוסים. הרשימה שגובשה משלבת בין אזורים כפריים, ערים גדולות, שמורות טבע ועיירות חוף, שלדעת עורכי המגזין ראויים לתשומת לב רבה יותר מצד המטיילים.
בראש הדירוג ניצב חבל בוקובינה שבצפון-מזרח רומניה, המוכר בזכות המנזרים העתיקים, הכפרים והנופים ההרריים שלו. אחריו דורגו דקוטה הדרומית בארצות הברית וערי חבל אסטוריאס בצפון ספרד. הדירוג מבוסס על התרשמותם האישית של הכותבים, ולא על סקר תיירים או נתונים סטטיסטיים. אלה עשרת היעדים שהגיעו לצמרת הרשימה.
בוקובינה, רומניה
חבל בוקובינה שבצפון-מזרח רומניה, סמוך לגבול עם אוקראינה, נבחר למקום הראשון בדירוג. האזור, השוכן למרגלות הרי הקרפטים, מתאפיין בכפרים, יערות ונופים הרריים, אך מוקד העניין המרכזי בו הוא דווקא המורשת האדריכלית והדתית. שמונה מהכנסיות המצוירות של מולדובה, שנבנו במאות ה-15 וה-16 ומעוטרות בציורי קיר גם על חזיתותיהן החיצוניות, הוכרו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
בוקובינה היא גם נקודת המוצא של שביל Via Transilvanica, מסלול הליכה ארוך החוצה אזורים שונים ברומניה. לצד המנזרים והשבילים, האזור ידוע במסורת המקומית של עיטור ביצים בציורים מורכבים. הבחירה בו מבקשת להפנות את תשומת הלב לחלק פחות מתויר של המדינה, הרחק ממסלולי הטיול המזוהים עם טרנסילבניה וטירת דרקולה.
דקוטה הדרומית, ארצות הברית
דקוטה הדרומית, שהגיעה למקום השני, אינה נמנית עם היעדים המרכזיים של התיירות הבינלאומית בארצות הברית, אך בתחומה נמצאים כמה אתרי טבע והיסטוריה בולטים. המפורסם שבהם הוא הר ראשמור, שעליו חצובות דמויותיהם של ארבעה נשיאים אמריקנים. אתר נוסף הוא הפארק הלאומי בדלנדס (Badlands), הידוע בתצורות הסלע המחורצות שלו ובמאגרי המאובנים העשירים שהתגלו בו.
תצפית על תצורות הסלע בפארק הלאומי בדלנדס
(צילום: shutterstock / Leonid Andronov)
הר ראשמור
(צילום: shutterstock)
בפארק המדינה קאסטר (Custer State Park) אפשר לצפות בעדרי ביזונים, ובכל ספטמבר נערך בו אירוע איסוף הביזונים השנתי, שבמהלכו מרכזים אנשי הפארק את בעלי החיים לצורך בדיקות וניהול העדר. הבחירה בדקוטה הדרומית מציעה חלופה למסלולי הטבע המוכרים יותר של ארצות הברית, המתמקדים בפארקים כמו ילוסטון ויוסמיטי.
ערי אסטוריאס, ספרד
חבל אסטוריאס שבצפון ספרד מוכר בזכות חופיו והרי פיקוס דה אירופה, אבל הפעם הבחירה מתמקדת דווקא בערים שלו: אוביידו, חיחון ואבילס. אוביידו, בירת החבל, מתאפיינת במרכז היסטורי ובמבנים מהתקופה הטרום-רומנסקית, שחלקם הוכרו כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.
מבט אווירי על העיר אוביידו, בירת חבל אסטוריאס
(צילום: shutterstock / BearFotos)
חיחון (Gijón), העיר הגדולה בחבל, משלבת רובע עתיק עם חוף עירוני ארוך, ואילו אבילס (Avilés), שבעבר הייתה מרכז תעשייתי, הפכה גם למוקד תרבות בזכות מרכז נימאייר שתכנן האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר. ב-Time Out מציינים כי למרות העניין הגובר בנופי אסטוריאס, הערים באזור עדיין אינן זוכות לתשומת לב דומה.
חצי האי אוסה, קוסטה ריקה
חצי האי אוסה (Osa Peninsula), שבדרום-מערב קוסטה ריקה, הגיע למקום הרביעי. האזור כולל יערות גשם טרופיים, חופים ואזורים ימיים עשירים בבעלי חיים. מוקד העניין המרכזי הוא הפארק הלאומי קורקובדו, שבו חיים בין היתר טפירים, קופים, תוכי ארה ומינים שונים של חתולי בר.
חוף טרופי בפארק הלאומי קורקובדו שבחצי האי אוסה
(צילום: shutterstock / SL-Photography)
חצי האי מרוחק יחסית ממסלולי התיירות המרכזיים של קוסטה ריקה, וההגעה אליו מורכבת יותר מאשר ליעדים מוכרים במדינה. הביקור בקורקובדו דורש תכנון מוקדם, והכניסה לפארק מחייבת הזמנה מראש וליווי של מדריך מורשה. ההמלצה של Time Out מתמקדת בעיקר בעושר הטבעי של האזור ובריחוק היחסי שלו מאתרי התיירות העמוסים.
סן מרטין, פרו
חבל סן מרטין שבצפון פרו, המדורג חמישי, נמצא באזור האמזונס הפרואני ומשלב יערות, נהרות ומפלים. בניגוד לאזור קוסקו ומאצ'ו פיצ'ו, שאליו מגיעים רבים מהתיירים במדינה, מדובר באזור פחות מוכר למבקרים מחו"ל. אחד ממוקדי היציאה לטיולים הוא העיר טרפוטו (Tarapoto), שסביבה נמצאים אתרי טבע ובהם מפל אהואשיאקו, שגובהו כ-40 מטרים.
מפל אהואשיאקו, סמוך לעיר טרפוטו שבצפון פרו
(צילום: shutterstock / Alisson.RTV)
בסן מרטין נמצאת גם העיירה לאמאס (Lamas), שבה מתגוררת קהילה ילידית המשמרת מסורות מקומיות ואת שפת הקיצ'ווה. ההמלצה של Time Out מדגישה את האפשרות להכיר צד אחר של פרו, המתמקד ביערות האמזונס ובקהילות המקומיות, במקום במסלול המוכר של הרי האנדים.
זמבוז'יירה דו מאר, פורטוגל
זמבוז'יירה דו מאר (Zambujeira do Mar) היא עיירת חוף קטנה בדרום-מערב פורטוגל, באזור אלנטז'ו. היא שוכנת מעל מצוקים המשקיפים לאוקיינוס האטלנטי, בתחומי הפארק הטבעי של דרום-מערב אלנטז'ו וחוף ויסנטינה. בעיירה חוף חולי הנגיש ממרכזה, והיא נמצאת לאורך מסלולי ההליכה של Rota Vicentina, העוברים בין עיירות, מפרצים ושטחים טבעיים.
מבט אווירי על עיירת החוף והמצוקים שלצד האוקיינוס האטלנטי
(צילום: shutterstock / Sopotnicki)
העיירה נבחרה כחלופה לאזור אלגרבה הפופולרי, המושך אליו תיירים רבים מדי קיץ. עם זאת, גם זמבוז'יירה אינה מבודדת לחלוטין: בחודשי הקיץ מתקיימים באזור אירועי מוזיקה גדולים, ולכן מי שמחפשים חופשה שקטה יחסית עשויים להעדיף את עונות המעבר.
ביסבי, אריזונה, ארצות הברית
ביסבי (Bisbee), עיירה בדרום אריזונה סמוך לגבול עם מקסיקו, הגיעה למקום השביעי. העיירה נוסדה בסוף המאה ה-19 בעקבות גילוי מרבצי נחושת ומתכות נוספות, והפכה למרכז כרייה חשוב. עם דעיכת פעילות המכרות בשנות ה-70 של המאה הקודמת, החלו אמנים ויוצרים להתיישב בה, וכיום פועלות במקום גלריות, חנויות עתיקות ובתי קפה.
ביסבי, עיירת כורים לשעבר בדרום מדינת אריזונה
(צילום: shutterstock / Fotogro)
אחד האתרים המוכרים בביסבי הוא מכרה קווין (Queen Mine), שבו נערכים סיורים מודרכים במנהרות הכרייה הישנות באמצעות קרוניות. ב-Time Out מצביעים על השילוב בין ההיסטוריה התעשייתית של העיירה לבין הקהילה האמנותית שהתפתחה בה כסיבה מרכזית לבחירתה.
שנג'ן, סין
שנג'ן (Shenzhen), המדורגת שמינית, היא אחת הבחירות החריגות ברשימה: עיר ענק בדרום סין, סמוך להונג קונג, שבה מתגוררים קרוב ל-18 מיליון בני אדם. מאז שהוכרזה בשנת 1980 כאזור כלכלי מיוחד, התפתחה שנג'ן לאחד המרכזים הטכנולוגיים והתעשייתיים החשובים בסין, עם גורדי שחקים, מרכזי עסקים ותשתיות תחבורה מתקדמות.
מבט אווירי על גורדי השחקים של שנג'ן, סין
(צילום: shutterstock / asharkyu)
לצד תעשיית הטכנולוגיה, העיר מציעה גם מוקדי תרבות, ובהם מתחם האמנות OCT-LOFT, שהוקם באזור תעשייתי לשעבר, וכפר דפן (Dafen), המזוהה עם סדנאות ציור וגלריות. הבחירה של Time Out מבקשת להציג את שנג'ן כיעד עירוני בפני עצמו, ולא רק כמרכז עסקים או כתחנת מעבר בדרך להונג קונג.
קארי-לה-רואה, צרפת
קארי-לה-רואה (Carry-le-Rouet), שהגיעה למקום התשיעי, היא עיירת חוף קטנה ממערב למרסיי, באזור המכונה קוט בלו – החוף הכחול. בניגוד לעיירות הנופש המוכרות של הריביירה הצרפתית, היא מתאפיינת בנמל קטן, מפרצים סלעיים וחופים ים-תיכוניים. לאורך החוף עובר שביל הלטאה (Sentier du Lézard), מסלול הליכה קצר היוצא מאזור הנמל.
נוף באזור עיירת החוף קארי-לה-רואה, בדרום צרפת
(צילום: shutterstock / PRILL)
מול חופי העיירה נמצאת שמורה ימית מוגנת שהוקמה בשנת 1982, ובתחומיה חלות מגבלות על דיג ופעילויות ימיות אחרות. הבחירה בקארי-לה-רואה מציעה חלופה לעיירות המוכרות של דרום צרפת, במרחק נסיעה קצר יחסית ממרסיי.
מעבר טיוגה, קליפורניה, ארצות הברית
מעבר טיוגה (Tioga Pass), שסוגר את העשירייה הראשונה, הוא מעבר הרים בהרי סיירה נבדה שבקליפורניה, המשמש שער כניסה ממזרח לפארק הלאומי יוסמיטי. הכביש החוצה את האזור עובר לצד אגמים, יערות וכרי דשא אלפיניים, וכולל נקודות עצירה מוכרות כמו אגם טנאיה, אולמסטד פוינט ואזור טואולומי מדוז.
מעבר טיוגה, קליפורניה, ארה"ב
(צילום: shutterstock / kavram)
למרות קרבתו לאחד הפארקים המפורסמים בארצות הברית, האזור הגבוה של יוסמיטי זוכה לפחות תשומת לב מהעמק המרכזי של הפארק. חשוב לדעת שהכביש נסגר בדרך כלל בחורף בשל הצטברות שלגים, ונפתח מחדש לרוב בסוף מאי או ביוני, בהתאם לתנאי מזג האוויר.
בהמשך הרשימה: מהאג ועד אנטארקטיקה
בהמשך הדירוג מופיעים יעדים נוספים, ובהם העיירה פילנדיה בקולומביה (מקום 11), המוקפת מטעי קפה והרים ירוקים. האיים האזוריים של פורטוגל (12), המוכרים בזכות אגמים געשיים ומעיינות חמים. הדרך הצבאית בגאורגיה (14), העוברת בין פסגות הרי הקווקז. מחוז אישיקווה ביפן (16), שבו גנים מסורתיים ורובעי בתי תה היסטוריים. סקופיה, בירת צפון מקדוניה (17), הידועה בפסלי הענק ובמבני הציבור יוצאי הדופן שלה. האג בהולנד (19), המשלבת מוסדות בינלאומיים, מוזיאונים וחופי רחצה. את החלק הזה של הרשימה משלימים גם איי קון דאו בווייטנאם (21), שבהם חופי קינון של צבי ים, ואזורי המדבר בדרום תוניסיה (24).
בחלקה האחרון של הרשימה נמצאים האי טסמניה באוסטרליה (28), שבו אפשר לצפות גם בזוהר הדרומי. תחנת המחקר בראון באנטארקטיקה (31), הממוקמת לחופי היבשת הקפואה באזור שבו חיים פינגווינים וכלבי ים. האי קרפתוס ביוון (33), המציע חלופה לאיים העמוסים סנטוריני ומיקונוס. עוד נכללו אגם בקאלאר במקסיקו (34), המכונה "לגונת שבעת הצבעים" בשל גוני המים השונים. מדינת האיים סאו טומה ופרינסיפה מול חופי אפריקה (36), הידועה ביערות הגשם ובמטעי הקקאו שלה. טורקו בפינלנד (40), ששימשה בעבר כבירת המדינה. את הרשימה סוגרת בנטונוויל שבארקנסו, ארצות הברית (41), שבה נמצא מוזיאון האמנות Crystal Bridges לצד מסלולי רכיבה בטבע.
