עברנו דרך ארוכה מאוד עד שהגענו לפונטה ארנס. יצאנו בטיסה מתל אביב למדריד, ומשם טיסה ארוכה של מעל 13 שעות לבירת צ'ילה סנטיאגו ועוד טיסה אחת פנימית לפונטה ארנס. הגענו מאוחר בלילה, ואחר שעות שינה ספורות קמנו בשעה 08:00 לארוחת בוקר רק כדי לגלות שעדיין חשוך בחוץ. זה היה יום התאוששות לכל הקבוצה לפני יציאה לטיול באחד מהמקומות הכי יפים בעולם.
את הטיול, שאורגן על ידי חברת פוטוטבע, התחלנו באי הגדול של ארץ האש (Tierra del Fuego). עלינו, יחד עם הוואן שלנו, על מעבורת שלקחה אותנו לעיירה בשם פרובניר (Porvenir) הממוקמת באי הגדול של ארץ האש. אחרי שעתיים וחצי ירדנו מהמעבורת עלינו לוואן ונסענו עד שהגענו לקולוניה של הפינגווינים המלכותיים. בשבילי זאת הייתה הפגישה הראשונה והמרגשת עם פינגווינים בטבע.
את היום השני במסע התחלנו בזריחה על חוף של פונטה ארנס. התרשמנו מהצבעים המיוחדים עם המזח השבור שעל החוף. לאחר שהשמש עלתה עלינו לוואן והמשכנו לאזור יפהפה בשם San Gregorio וטיילנו שם עד השקיעה. זהו אזור ציורי ושם פגשנו לראשונה גואנקואים, אחד משני מיני הגמליים האנדמיים, שניצודים על ידי פומות שטיילו להם לא רחוק מהחוף. על הדרך צילמנו מבנים נטושים ושלדי ספינות בים עם שמיים כחולים ושלווים.
ביום השלישי של המסע נסענו לפוארטו נטלס, העיר הכי קרובה לשמורה טורס דל פנייה. בדרך תפס אותנו שלג שגרם לנו להרגיש שוב כמו ילדים שמתלהבים מפתיתים הלבנים. מזג האוויר בטורס דל פיינה קר מאוד ועם רוחות חזקות שמורידות את הטמפרטורה מתחת לאפס וחשוב מאוד להתלבש טוב וחם. המטרה העיקרית לעצירה בפוארטו נטלס היא להשלים ציוד ולבוש רגע לפני הטרק של הפומות. אני קניתי מעיל וכפפות שהצילו אותי מהקור. אחרי התארגנויות נסענו ישירות למלון היחידי באזור שקרוב לשמורת הפומות, מחכים ומצפים לבוקר שיבוא.
35 צפייה בגלריה
אחרי הרבה התלבטויות וחיפושים - מצאתי את המעיל שישמש אותי עד סוף הטיול
(צילום: הדר מנור)
זהו, הגעתי לרגע שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן - לפגוש פומות. פומה, נזכיר, הוא החתול החמישי בגודלו בעולם אחרי הנמר, היגואר, האריה והטיגריס - והשני בגודלו ביבשת אמריקה. הגענו לשמורה פרטית בשם Leona Amagra הגובלת בכניסה המזרחית של הפארק הלאומי טורס דל פיינה. בעבר שימש השטח לגידול כבשים, אך בשלב מסוים הוא הפך לשמורה שמאפשרת, למי שחפץ בכך, בעזרת גששים מקצועיים להיפגש עם פומות מקרוב. אלו היו שלושה ימי אושר עבורי. זו שמורה שמוכיחה שבני האדם ובעלי החיים יכולים להסתדר יחדיו.
יצאנו בסביבות השעה 7:00 בבוקר, כשעדיין חושך בחוץ, ונסענו לארץ הפומות. רוב הזמן נסענו בג'יפים כשמעת לעת הגששים יורדים לשטח לבדוק ולחפש היכן נמצאות הפומות. אחרי שמצאו אותם, הודיעו לנו ואנחנו ירדנו לשטח עם כל ציוד הצילום. את הפומה הראשונה שלנו פגשנו לקראת שעות הצהריים, היא הייתה בתוך השיחים ונחה בכיף שלה ולא היה יותר מידי אקשן. נפרדנו ממנה אבל פגשנו אותה שוב בימים הבאים. המשכנו בחיפושים עד שהגיעה הידיעה על שלוש פומות שנמצאות ביחד. הלכנו בשורה אחרי אחד הגששים, התמקמנו וההצגה הכי טובה בעיר התחילה.
35 צפייה בגלריה
תכירו את האימא רופסטה (באמצע), הגורה הבוגרת ג׳ינג׳ר (משמאל) והגור הכי קטן בשמורה בן 6 חודשים בלבד
(צילום: הדר מנור)
35 צפייה בגלריה
הגור שלפניכם איבד את עינו הימנית כנראה מאיזו מחלה או זיהום. לא מכניסים לשמורה וטרינר, נותנים לטבע לעשות את שלו. יש עליו הרבה זוגות עיניים שד
(צילום: הדר מנור)
35 צפייה בגלריה
ג'ינג'ר (Ginger), בת מעל שנתיים, אמורה לצאת לעצמאות ולחפש לעצמה טריטוריה, אבל נשארת עדיין קרובה לאימא רופסטרה (Rupestre). היא נהנית מארוחה
(צילום: הדר מנור)
35 צפייה בגלריה
אין כמו אהבה ודאגה של אימא, גם בטבע המופלא. רופסטרה (Rupestre) והגור שלה ברגע אימהי מקסים
(צילום: הדר מנור)
אחרי היום הראשון בטרק של הפומות שהיה מוצלח, הגיע עוד יום מלא באקשן ומפגשים מרגשים עם הטורפים החתוליים. רופסטרה (Rupestre) והגור הקטן שלה נמנמו להם בשיחים בזמן שצפינו עליהם בשקט. בהמשך החיפושים פגשנו בפומה שניסתה לצוד ושמה היה דניה (Dania), כך סיפרו לנו המדריכים. ראינו איך היא מנסה להתגנב בשקט בשקט לעבר גואנקו שעמד לבדו, אבל ברקע היו כבר קולות אזהרה והוא הצליח לברוח.
35 צפייה בגלריה
אימא מה עם הרגל? רופסטרה (Rupestre) והגור בזריחה נחים להם בתוך השיחים
(צילום: הדר מנור)
אחרי שדניה (Dania) הפומה לא הצליחה לצוד, המשכנו ללכת איתה, שוב בשורה אחת בשקט, עד שלפתע היא טיפסה על סלע שהיה ממש קרוב אלינו ושתתה ממנו מים. קיבלנו את הסשן הכי מושלם שצלמי טבע יכולים לבקש: קירבה לבעל החיים, תאורה מושלמת ורקע יפהפה. אלו היו דקות הכי פוטוגניות שהיו לי בטיול. אחרי שסיימה לשתות ולעמוד על הסלע המשיכה בדרכה לנסות שוב לצוד. נפרדנו ממנה לשלום עם חיוך גדול על השפתיים.
35 צפייה בגלריה
המשולש הקדוש שמתממש בתמונה אחת: קרבה לבעל החיים, תאורה מושלמת ונוף עוצר נשימה. דניה (Dania) הפומה
(צילום: הדר מנור)
החיפושים ממשיכים ואנחנו מסיימים את היום השני של הטרק עם האחיות ג׳ינג׳ר (Ginger) ואחותה קוירון (Coiron), שאותה אגב פגשנו ביום הראשון. נשארנו איתן עד שהשמש שקעה. פגשנו אותן גם למחרת ביומנו האחרון בארץ הפומות. כל כך מדהים שכל פעם שאתם פוגשים אותן, זוכים לפריימים מיוחדים ומגוונים.
35 צפייה בגלריה
ג׳ינג׳ר (Ginger) הפומה. לפומות את הפרופיל הכי יפה מכל החתולים שפגשתי בטבע
(צילום: הדר מנור)
35 צפייה בגלריה
תכירו את קוירון (Coiron), בת 4 ואחותה של ג'ינג'ר ובתה של רופסטרה (Rupestre).
(צילום: הדר מנור)
אני מאוד אוהבת להכיר את השמות שנותנים לחתולים הגדולים. אני אישית חושבת שבזכות השמות שלהם אפשר יותר להתחבר לסיפור של כל אחת ואחד מהם. גם עם הזמן למדתי לזהות סימני היכר או תווי פנים בכל חתול גדול שצילמתי. אני בטוחה שלרובכם הן נראות אותו דבר, אבל אני יודעת לזהות בדיוק כל פומה שפגשתי וצילמתי.
35 צפייה בגלריה
קוירון (Coiron) בתאורה חלומית. מכל הפומות שפגשתי זאת הפומה הכי יפה ומרשימה בגלל תווי הפנים שלה
(צילום: הדר מנור)
אחרי השקיעה האחרונה שלנו בארץ הפומות וממש רגעים ספורים לפני שיצאנו לכיוון המלון, הגששית שלנו סיפרה שיש משפחה של פומות שעדיין לא פגשנו ונמצאת אי שם במקום גבוה מאוד. היא שאלה מי מאיתנו רוצה ללכת לפגוש אותם. אני הייתי היחידה שממש רצתה לעלות ולטפס לגובה רב כדי לפגוש את פטקה (Petaca) ושני גוריה בני השנה פלוס. אחרי עידוד קבוצתי, התחלתי לטפס עם הגששית. היה מאוד קשה מבחינה פיזית והרוח החזקה כמעט העיפה אותי. זה היה שווה כי לבסוף פגשנו את משפחת הפומות והצלחנו לצלם אותם גם אחרי שהשמש שקעה. חוויה שלא אשכח לכל החיים.
35 צפייה בגלריה
אמרגה (Amarga) מימין ואחיה פיינה (Paine). לזכרים יש פנים יותר רחבות לעומת הנקבות
(צילום: הדר מנור)
35 צפייה בגלריה
ככה סוגרים שלושה ימים מטורפים עם פומות במקום הכי יפה בעולם. פיינה (Paine) הפומה
(צילום: הדר מנור)
אני לא יכולה לתאר את האושר המטורף שהרגשתי אחרי הימים עם הפומות, כמה חיכיתי ובסוף זכיתי למפגשים בלתי נשכחים עם החתולים שאני הכי אוהבת בעולם הזה. אחרי ימים קשוחים אך מושלמים, המשכנו במסע שלנו לשמורה הלאומית טורס דל פיינה, שם בשלושת הימים האחרונים של הטיול, צילמנו את הנופים הנפלאים של פטגוניה הצ'יליאנית ברוגע ובנחת.
הקרחון האפור בטורס דל פיינה
התחלנו את הטיול בשיט לקרחון האפור (grey glacier) בפארק הלאומי. בזמן שראיתי את הקרחונים המחשבה על משבר האקלים פשוט לא עזבה אותי. לקחתי אוויר והמשכתי ליהנות מהשיט ומכל ההרים המושלגים והקרחונים. אחרי השיט ולקראת השקיעה הגענו ללוקיישן שלא משנה איזו מצלמה אתם מחזיקים ביד, כל תמונה תצא לכם מושלמת.
את היומיים האחרונים הקדשנו לנופים הכי יפים של טורס דל פיינה, הפארק הלאומי הכי יפה שביקרתי בו בעולם. צילמנו זריחות ושקיעות שכל אחת מהן הייתה מיוחדת בפני עצמה. באחד הימים גם טיילנו רגלית בשמורה ואין הרגשה יותר כיפית מלנשום אוויר נקי וליהנות מכל דבר שהעיניים שלך רואות.
איך מסכמים מסע קסום לארץ רחוקה עם נופים יפים ופומות מהממות? במילה אחת - מושלם. המסע הזה מאחוריי ואני לא אשכח אותו כול החיים, ואיזה כיף שיש צילומים שאפשר להסתכל בהם בלי הפסקה ולהיזכר במקום הכי יפה בעולם.
הדר מנור היא צלמת טבע. לתמונות וחוויות נוספות מטיולים בעולם אתם מוזמנים לעקוב אחרי עמוד האינסטגרם שלה.
