החופש הארוך בסוכות הוא הזדמנות מעולה לטייל בפנינים הטבעיות המגוונות של ארצנו: בין אם תבחרו ביערות ובמפלים בצפון, בים של מישור החוף או במרחבי המדבר בדרום – הטבע שלנו לא יאכזב. רבים מאיתנו חושבים על ההשפעה שלנו על הסביבה בזמן הטיול – ואוספים את האשפה אחרינו, למשל. עם זאת, גישה חדשה לטיולים שתופסת תאוצה בשנים האחרונות לוקחת צעד אחד קדימה – ומשלבת את הטיול עם פעילות אקטיבית למען הסביבה שבה אנחנו מתיירים.
הגישה החדשה, שנקראת "תיירות משקמת" (Regenerative travel), צמחה מתוך התיירות בת-הקיימא: תיירות שלא פוגעת בטבע, ובנוסף שומרת על המגוון הביולוגי והסביבה הטבעית וממזערת את הפסולת (leave no trace) ואת זיהום האוויר, הקרקע והמים שנגרם עקב מטיילים. התיירות המשקמת לא מסתפקת בכך, ומשקיעה במיזמים שמטרתם היא שיפור הסביבה שאנחנו מבקרים בה, ולא רק שימור של המצב שבו מצאנו אותה.
התיירות המשקמת שמה דגש על מאזן פחמן שלילי – כלומר, בחירה בפתרונות טיול שמפחיתים מהאטמוספרה יותר גזי חממה ממה שהם פולטים
כך למשל, תיירות בת-קיימא התמקדה בנייטרליות פחמנית, שהובילה לאפס פליטות פחמן – כמו למשל מלון שעושה שימוש בפאנלים סולאריים, וכך האנרגיה שהוא צורך לא מגיעה מתחנות כוח מזהמות. התיירות המשקמת, לעומת זאת, שמה דגש על מאזן פחמן שלילי – כלומר, בחירה בפתרונות טיול שמפחיתים מהאטמוספרה יותר גזי חממה ממה שהם פולטים. או במילים אחרות: לא רק לאסוף אחרינו את אריזות החטיפים שאכלנו בבריכת המשושים (שזה כמובן חשוב), אלא גם לנקות את הנחל מהפסולת שכבר הייתה בו.
לטייל ולנטוע עץ
אחת המדינות ששמה לה למטרה לקדם תיירות מסוג זה היא ניו זילנד. בתקופת מגפת הקורונה המדינה הכריזה על תוכניות שמטרתן להפחית את פליטות הפחמן כתוצאה מתיירות ולסייע לשיקום הטבע על ידי שחזור אזורים שניזוקו מטיולים רגליים ומתן תמריצים לשימוש ברכבים חשמליים. בנוסף, גוף התיירות הרשמי של המדינה מציע לתיירים שנכנסים אליה לאמץ הבטחה שנקראת Tiaki promise – מילה שמשמעותה בשפה המאורית של ילידי ניו זילנד היא לטפל, לשמר ולהגן. במסגרתה המטיילים מבטיחים לדאוג לאדמה, לים, לטבע, לאנשים ולתרבות של ניו זילנד, למען הדורות הבאים.
כל ההכנסות מהטיול מועברות לטובת פירוא (Rewilding), הפיכת אזורים שנפגעו ממעשי ידי אדם חזרה לטבע פראי
דוגמה אחרת היא Exodus Adventure Travels, סוכנות בינלאומית לטיולים אתגריים שבנתה תוכנית לשיפור המקומות שאליהם היא מוציאה טיולים. זאת על ידי קיזוז פליטות הפחמן של הטיסות (כלומר, תמיכה במיזמים שקולטים פחמן מהאטמוספירה), בחירה במלונות עם טביעת רגל סביבתית נמוכה – ותמיכה כספית במיזמים לשיקום מערכות אקולוגיות. כך למשל, אחד מטיולי הדגל של החברה הוא לרכס הרי האפנינים באיטליה, וכל ההכנסות ממנו מועברות לטובת פירוא (Rewilding, הפיכת אזורים שנפגעו ממעשי ידי אדם חזרה לטבע פראי) אזור הרכס ויצירת מסדרונות אקולוגיים שיחברו בין הפארקים הלאומיים באפנינים במטרה ליצור מעבר בטוח לחיות בר.
בנוסף, בתחום המלונאות קיימות אפשרויות לינה שבהן מתבצעים שיקום ושמירה על הסביבה הטבעית, ומתחם הלינה היוקרתי Spirit of the Masai Mara בקניה הוא אחד מהם: המקום מאפשר לתיירים לנטוע עצים בסוף השהייה שלהם. במתחמים כמו זה מתקיים עקרון נוסף של התיירות המשקמת: סיוע לקהילות מקומיות. קהילות רבות שומרות על הטבע המקומי כחלק מתרבותן, ובנוסף רבות מתפרנסות מהטבע שסביבן – מה שמתמרץ אותן לשמור עליו. כך, המלון היוקרתי דואג לתמוך ולעבוד ביחד עם שבט המסאי המקומי, שחי בהרמוניה עם הטבע מזה למעלה מאלף שנים. זאת על ידי העסקתם כמדריכי ספארי, מכירת יצירות האומנות של נשות השבט בחנות המלון ללא עמלה ותרומת כספים עבור בתי הספר של ילדי המקום.
טיסה אחת פולטת פחמן כמו שנה שלמה של אדם
"כל עוד תיירות מבוססת על תחבורה שפולטת פחמן דו-חמצני בהיקף נרחב מאוד, כמו מטוסים, מכוניות וספינות, היא לא יכולה להיות מקיימת לגמרי", אומרת פרופ' יעל רם מהחוג ללימודי תיירות במכללה האקדמית אשקלון. "לשם ההשוואה, כמות הפחמן הדו-חמצני שנפלטת בטיסה טרנס-אטלנטית בודדת לכיוון אחד דומה לכמות הפחמן הדו-חמצני שאזרח אירופאי ממוצע פולט בשנה שלמה".
רם מסבירה שמדובר בבעיה מורכבת. "תיירות מובילה לבזבוז מים ולבזבוז מזון – ומעל לכול, לזיהום אוויר נרחב". לדבריה, חוקרים רבים מהתחום מבינים כיום שהאתגר הגדול של התיירות הוא התחבורה. "בסופו של דבר, מדובר בתעשייה שמבוססת על יכולת הניידות שלנו ממקום אחד לאחר".
ספציפית, לא מעט נכתב על הזיהום הסביבתי שנגרם על ידי טיסות: ענף התעופה העולמי לצורכי תובלה ותיירות אחראי על 2.4 אחוזים מכלל פליטת הפחמן הדו-חמצני העולמית. עם זאת, לא כל העושים שימוש בסוג התחבורה הזה מזהמים בצורה שווה. "ראינו איך בוועידת האקלים בגלזגו מנהיגים ואנשי עסקים מרחבי העולם הגיעו במטוסים הפרטיים שלהם – וכאן מתחילה הבעיה האמיתית", אומרת רם. "כשאנחנו טסים עם אנשים נוספים במחלקת תיירים, כל אדם מזהם פחות בהשוואה למי שטסים לבד במטוס פרטי".
לטוס ליוון במקום ליפן
כך או כך, גישת התיירות המשקמת מזכירה לנו שאנחנו יכולים וצריכים להיות מטיילים טובים יותר. כך למשל, אפשר לבחור לטוס ליעד קרוב: למשל ליוון במקום ליפן. ביעד עצמו כדאי להעדיף להתנייד באמצעים דלי פחמן, כגון הליכה, רכיבה על אופניים ונסיעה בתחבורה ציבורית.
"אם בכל זאת בוחרים לטוס ליעד רחוק כמו אוסטרליה, אפשר לבחור בטיול תרמילאים – אב הטיפוס של התיירות האיטית (Slow tourism)", אומרת רם. "בתיירות מסוג זה אנחנו שוהים ביעד במשך זמן ארוך יותר – זאת במקום תיירות ה'טעימות' שאנחנו רגילים אליה".
"בסופו של דבר, האותנטיות היא המהות והחוויה האמיתית והמקורית של התיירות – כזו שנותנת את האנרגיות לנפש"
מלבד זאת, רם מדגישה את החשיבות של יצירת הקשר עם המקומיים במהלך הטיול. "תרמילאים, למשל, משקיעים בקהילה המקומית – ורבים מהם מתנדבים, לומדים ומשתפים פעולה עם המקומיים", אומרת רם. "זו הדרך להכיר את האוכלוסייה, התרבות והטבע לעומק, וכך אנחנו זוכים לחוויה האותנטית שמספקת לנו שהייה ארוכה באותו מקום. בסופו של דבר, האותנטיות היא המהות והחוויה האמיתית והמקורית של התיירות – כזו שנותנת את האנרגיות לנפש", היא מסכמת.
