"ברזיל היא מדינה של אנרגיה מגוונת ועוצמתית, עם תרבות, טבע ואנשים שלא דומים לשום מקום אחר – הבחירה המושלמת ליעד השנה של 2026": כך פותחת ג'קי גיפורד, העורכת הראשית של "טרוול אנד לייז׳ר", את נימוקי הבחירה של המגזין בברזיל כ"יעד השנה" לשנת 2026 – ובכך קובעת את הטון לגיליון מיוחד שמוקדש כולו למדינה הדרום-אמריקנית העצומה. מגזין התיירות האמריקני בוחן מדי שנה את מגמות הנסיעה, התרבות והקולינריה בעולם, ובוחר יעד אחד שמגלם את רוח התקופה. השנה, הוא מצא אותה בברזיל – מדינה שחווה בשנים האחרונות פריחה תרבותית, כלכלית וחברתית, ומצליחה לשלב בין זהות מקומית עמוקה למבט גלובלי חדש.
המגזין סוקר את ברזיל ממגוון זוויות – תרבות, אוכל, טבע וחופים – ומדגיש בעיקר יעדים פחות מוכרים שנמצאים מתחת לרדאר. לצד הערים הגדולות כמו ריו דה ז׳ניירו וסאו פאולו, הוא בוחר להתמקד בעיירות קטנות, באזורים כפריים ובקהילות מקומיות שמעניקות למדינה את הצביון האמיתי שלה. הדגש הוא על המקומות שבהם השינוי קורה: מסצנות אוכל חדשות שמחברות בין מסורת לחדשנות, דרך אזורי טבע שמושכים תשומת לב עולמית בזכות תיירות בת־קיימא, ועד יוזמות תרבותיות שמעצבות מחדש את הזהות הברזילאית.
מתחת לרדאר: המקומות שתיירים פחות מגיעים אליהם
אחרי ההכרזה, המגזין יוצא למסע ברחבי המדינה שנבחרה – מהערים הגדולות ועד לעיירות הקטנות. בין חופים, יערות וערים משתנות, הוא משרטט את ברזיל כפי שהיא נראית עכשיו: מדינה ענקית, חיה, ונמצאת ברגע מעניין של שינוי.
באזור מדינת בהיה שבצפון-מזרח ברזיל נמצא אחד המקומות שמגלמים בצורה הטובה ביותר את הרוח החדשה של המדינה – עיירת החוף איטאקרה (Itacaré). המגזין מתאר אותה כיעד שעדיין ״מתחת לרדאר״, שבו החופים "מרהיבים, ותרבות הגלישה מרגישה אמיתית, גולמית ולא מתייפייפת". זו לא עיירת נופש המונית, אלא מקום שבו יער הגשם נשפך ישירות אל הים, השבילים מובילים אל מפרצים קטנים וחוליים. בערבים מתקבצים תושבי העיירה ומטיילים על צוק בשם Ponta do Xaréu, לצפות בשקיעה עם קוקטייל ומוזיקה חיה – רגע שמסכם היטב את המשיכה של איטאקרה: פשוטה, לא מתאמצת, ומלאת חיים.
ברחבי ברזיל אפשר למצוא עוד שורה של יעדים שנמצאים הרחק ממסלול התיירות הקלאסי – כאלה שמגלמים את הצד הפשוט והאמיתי של המדינה. אחד מהם הוא לנְסוֹיס (Lençóis), עיירה קטנה במדינת בהיה, המשמשת כשער לפארק הלאומי לנסויס מרנהנסס – אזור ייחודי שבו דיונות חול עצומות נחתכות באלפי לגונות טבעיות שנוצרות ממי גשמים, ויוצרות נוף כמעט סוריאליסטי.
דרומה יותר שוכנת דיאמנטינה (Diamantina) שבמינאס ז'ראיס, עיר כרייה לשעבר שהשתמרה כמעט בשלמותה מהמאה ה-18, ובה רחובות צרים מרוצפי אבן, בתים קולוניאליים וכיכרות קטנות עם מוזיקה חיה בלילות. בצפון, לחופי האמזונס, נמצאת אלטר דו שאו (Alter do Chão) – עיירה שלווה המכונה "הקריביים של האמזונס", בזכות חופי הנהר הלבנים, המים הצלולים והקצב האיטי של החיים בה. המקומות האלה מייצגים את ברזיל הפחות מתוירת והיותר חיה באמת – קהילות שחיות בקצב שלהן, רחוק מההמולה, ומציעות חוויה אנושית שמחזירה את המטיילים אל הפשטות.
בערים הגדולות של ברזיל ניכרת הרוח החדשה שהמגזין מתאר. בריו דה ז'ניירו, העיר שנולדה מהחוף ומהקרנבל, מתגבשת סצנה עירונית בוגרת יותר: גלריות אמנות מקומיות, שכונות שמתחדשות, ברים קטנים שמארחים הופעות ספונטניות ומיזמים חברתיים שמחברים בין תרבות, קהילה ועיצוב.
סאו פאולו, העיר הגדולה ביותר בדרום אמריקה, מתוארת כמעבדה אורבנית – עיר של קצב, אוכל ויצירה, שבה שפים, מעצבים ואמנים צעירים יוצרים תמהיל ייחודי בין עולמות. בין גורדי השחקים מסתתרים ברים מעודכנים, מלונות בוטיק כמו ה-Soho House החדש, ותחושת "עיר עולמית" שעדיין לא איבדה את הלב הברזילאי שלה.
אבל גם מחוץ למטרופולינים ממשיכה ברזיל להפתיע. עיירות קולוניאליות בעלות רחובות אבן עתיקים, כמו פאראטי, שומרות על יופיין ההיסטורי ומוסיפות אליו אוכל מצוין ואירוח מקומי. באזורים חופיים רחוקים יותר, האיים והכפרים הקטנים – חלקם מכונים ״הקריביים של ברזיל״ – מושכים מטיילים שמחפשים ים צלול, שקט וצלילה באווירה רגועה. אפילו בלב הג’ונגל, ליד בלו הוריזונטה, מסתתר מוזיאון Inhotim – אחד מאתרי האמנות העכשווית המרשימים בעולם, המשלב יצירות ענק בטבע הפראי. כל אלה, יחד עם פריחת התיירות והמלונות החדשים, משלימים את התמונה ש"טרוול אנד לייז׳ר" מציגים: מדינה שמצליחה להיות גם מודרנית וגם שורשית, גם עירונית וגם פראית – ובעיקר, כזו שמזכירה למה העולם שוב מתאהב בה.
שני אתרי טבע שחובה לראות פעם אחת בחיים
בגבול שבין ברזיל לארגנטינה נפרסת אחת ממערכות המפלים המרשימות בעולם – מפלי איגואסו, שבהם יותר מ-270 זרמי מים שוצפים מגובה עצום אל תוך קניון ירוק ומלא ערפל. הצד הברזילאי, שמציע מבט רחב ומקיף יותר על המפלים, נחשב לאחד האתרים העוצמתיים בדרום אמריקה. לפי "טרוול אנד לייז'ר", הצפייה מכאן מאפשרת להבין את ממדיה האמיתיים של התופעה – "חוויה שמערבבת רעש, רוח, רסיסי מים ותחושת ענווה מול כוחו של הטבע".
כ-1,500 קילומטרים צפונה משם שוכן אחד המקומות הייחודיים בעולם – הפארק הלאומי לנסויס מרנהנסס (Lençóis Maranhenses). זהו מרחב כמעט בלתי נתפס של דיונות לבנות שביניהן מתמלאות אלפי לגונות טורקיז בעונת הגשמים. הנוף המדברי-מימי הזה משתנה מדי שנה, כשהרוח והגשם מציירים בו מחדש את הצורות והצבעים. בזריחה, המקום נראה כמו שילוב בין מדבר לסדרה של איים קטנים – אחד מאותם נופים נדירים שמזכירים מדוע ברזיל נתפסת השנה כפסגת החוויה הטבעית, כך מתארים במגזין.
7 צפייה בגלריה
הלגונות במדבר הפארק הלאומי לנסויס מרנהנסס, מדינת מרניאו
(צילום: Galyna Andrushko / shutterstock)
טיימינג זה שם המשחק: מתי הכי כדאי לטוס לברזיל
הזמן האידיאלי לביקור בברזיל משתנה בהתאם לאזור ולחוויה שמחפשים. בין מאי לאוקטובר מזג האוויר נעים והלחות נמוכה – תקופה מצוינת לטייל בערים כמו ריו דה ז’ניירו וסאו פאולו, כשכמות התיירים קטנה יותר והטמפרטורות מתונות. מי שמתכנן לבקר באמזונס ימצא את התנאים הנוחים ביותר בין יולי לנובמבר, כשהשטח יבש יותר והגישה לשמורות ולבעלי החיים קלה ובטוחה. לעומת זאת, מי שמכוון למפלי איגואסו ייהנה מעוצמת זרימה מרשימה במיוחד בעונת הגשמים, מדצמבר ועד מרץ, אף שהמזג טרופי ולח יותר. בסך הכול, עונות המעבר נחשבות לזמן הטוב ביותר לראות את ברזיל במיטבה – עם מזג אוויר יציב, פחות צפיפות, ואפשרות אמיתית להכיר את המדינה מעבר לעומסי התיירות.
