לאמריקה- The land of the free and the home of the brave - נוסעים כדי לגלות עולם, כדי לנהוג במרחבים קסומים, להתרשם מהרים בגבהים שלא קיימים אצלנו, לראות עמקים רחבים שרואים בשומר מסך, לנשום שדות ירוקים ולהשתומם מול יערות עם עצים בגובה של בניין רב קומות. אה והכי חשוב: כי אמריקה המציאה את הקונספט של שמורות הטבע והם גם עושים את זה ממש טוב.
איך יודעים שהגעתם ל"אמריקה "האמיתית"?
חקרתי את ארה"ב מצפון לדרום ואז ממזרח למערב, כחלק מעבודתי הקודמת ביקרתי בכ-40 מהמדינות שלה וכן, הייתי בכל המקומות הפופולריים רק כדי לגלות שכשיוצאים מהם הנוף נהיה יפה יותר ויותר עד שנהיה מוגזם. והאנשים, נהיים יותר נחמדים, וזו נחמדות מהסוג שיש רק במדינות שלא על חוף הים.
אז איך יודעים שאתם באמריקה "האמיתית"? אם אתם נוסעים דרך עיירות שנקראות "הסוס הרעב", "הגור האדום", "הדג הלבן", או כשמגלים שהתחביב הלאומי זה דיג נהרות (כזה שעומדים בתוך המים עד המותן) וקוראים עשרות שלטי ענק שמהללים את ישו וממליצים לכולם להגיע לכנסייה כי רק משם תגיע הישועה.
באמריקה האמריקאית יהיה נהר זורם לצד הדרך וברקע רכבת תובלה ארוכה מאוד (מאוד!). מצד אחד תראו חוות גדולות עם גדרות לבנות והביזונים שמלחחים עשב ירוק פרימיום (כן יש חיה כזאת ולא, זה לא שור) וזה קסום בקטע טוסקני.
ומצד שני יש גם את עיירות הקראוונים (טריילרים) שקצת פחות זוהרות, עם החצרות המוזנחות, פק"ל רכב ענתיקה נטוש בלי דלתות וילדים יחפים שכנראה נוסעים שעתיים בבוקר לבית הספר. כאן גר מעמד הפועלים של אמריקה, זה שמייצר את כל החיטה והחלב שהאומה הזו צורכת.
עם השנים מדינות שונות קיבלו דירוג גבוה בבלוג הדמיוני שאני מנהלת אצלי בראש. הנה היפות ביותר מחוץ לשביל המוכר, לדעתי האישית כמובן:
1. מונטנה
אם גולת הכותרת שלי היא מונטנה, אז בתוכה נמצא האזור של גליישר פארק שהוא ההמלצה העיקרית. וברקע יש בה נקודות שמרגישות כמו במכונת זמן שעשתה גיחה ל-1970, ופתאום בצד הדרך יש בר שפתוח כל יום מאז 1902 ויוצאים משם גברים עם כובעי בוקרים שמדברים על ציד.
בטיול האחרון עם הבנות שלי אנחנו מבינות באותו הרגע שאנחנו בכלל במערב הפרוע ואני אומרת להן "זו אמריקה האמיתית, זו שאנשים חיים בה".
2. קולורדו
אח איזו מדינה. נוסעים שם ומקבלים תשוקה מחודשת לעבוד בקק"ל. הכי שווה בקולורדו: הפארק הלאומי הרי הרוקי, ואז Maroon Bells, וכמובן כל האזור של אספן שמותאם לביקור חורפי כולל אתרי הסקי היפים בעולם.
3. אריזונה
כל אוהבי המרחבים וחובבי הטבע, נהגי הקראוונים וחוצי המדינות, המתרגשים הסלעיים, הגיאולוגים החובבניים - תקשיבו רגע, שווה להכניס את אריזונה למסלול שלכם אם וכאשר אתם בונים גיחת פארקים במערב ארצות הברית. ואם אתם נוסעים תכוונו לסדונה.
האזור הזה - סך הכל שעתיים דרומית לגרנד קניון - רווי בהיסטוריה, עיירות עתיקות ורדופות רוחות, עשרות מסלולים קסומים וטריליון תצפיות מרהיבות, מסעדות נחמדות פלוס למיטיבי לסת, והוא ערוך לפעילויות משפחתיות מגוונות מקטן ועד קשיש.
4. לואיזיאנה
לכל מדינת לואיזיאנה יש עבר צרפתי (וגם קצת ספרדי עם ניסיון לכיבוש בריטי) שהשאיר שם מורשת קולינרית שתנעם לכם בחיך. אחת הערים המסתוריות ומלאות בהיסטוריה מורכבת ומרתקת היא ניו אורלינס, היא ביתם של הילרים מיסטיקנים ונגני סקסופון, היא משתרעת על גדות נהר המיסיסיפי והיא ססגונית בקטע מופרז עם פתיחות תרבותית יוצאת דופן.
העיר עלתה לכותרות כאשר הוריקן קתרינה פגע בה אנושות. זאת מאחר ש-70 אחוז מהעיר נמצא מתחת לגובה פני הים, אבל מאז - כהרגלה בהיסטוריה - היא התאוששה בזמנה האיטי, לא בכדי השם הנרדף שלה הוא "דה ביג איזי" (The Big Easy) בגלל דרך החיים הרגועה וה"נשענת לאחור" של תושביה. ומאז היא הספיקה לחזור להיות מוקד משיכה לתיירים חובבי הג׳ז והמוזיקה בכללי.
ואם יוצא לכם להגיע לאזור בפברואר אל תפספסו כמובן את המרדי גרא", פסטיבל המוזיקה המפורסם של ניו אורלינס שצובע את העיר הצבעונית גם כך, בגוונים זוהרים ושמחים עוד יותר.
5. וושינגטון - המדינה, לא העיר!
היא היחידה שנקראת על שמו של נשיא אמריקאי. היא גובלת באוקיינוס השקט ממערב (חוף פרוע ומים קפואים) ובקולומביה הבריטית היפה שבקנדה מצפון. המדינה הזאת היא הבטחה לנופים משגעים, פארקים לאומיים מיוחדים והרבה ירוק ומים מכל עבר.
המטות הראשיים של החברות מייקרוסופט, בואינג ואמזון נמצאים בה - מה שמבטיח מתחמי מסעדות ברמה גבוהה מהממוצע בחוף המערבי וערים מופלאות כמו סיאטל או פורטלנד ששייכת למדינת אורגון השכנה אבל נמצאת ממה על הגבול עם וושינגטון שווה ביקור.
8. ויומינג
שמה המקורי ניתן לה בשפה האינדיאנית ומשמעותו "המישורים הגדולים". למרות שהיא העשירית בשטחה בין מדינות ארצות הברית, יש בה את האוכלוסייה הקטנה ביותר. ב-1869 טריטוריית ויומינג הקדימה את זמנה ונתנה זכות הצבעה לנשים, אומנם כדי להשיג די מצביעים ולהפוך למדינה - אבל אנחנו סולחות להם!
אחת הסיבות העיקריות לבקר בה הוא פארק ילוסטון הייחודי והפארק הפחות מוכר, ולא פחות מרהיב, גרנד טייטון.
ומה אם בכל זאת רוצים את השביל הידוע?
מתוך הערים המתוירות הנה שלוש המלצות זהב:
קליפורניה - אם כבר הגעתם עד לשם תסעו על כביש 1 מצפון לסן פרנסיסקו (לכיוון סיאטל) ותגיעו ל-Avenue of the giants. נסיעה נופית מטריפה של 31 מייל בין עצי הסקויה מהמבוגרים בעולם, כביש שטוח עם עיקולים עדינים שחולף על פני כפרי יער מבודדים, אתרי קמפינג, אזורי פיקניק ונקודות גישה לנהר ה-Eel.
מדובר בנתיב מים פראי עם מקומות אידיאליים לשחייה, דיג ושכשוך. ניתן למצוא שבילים רבים לאורך השדרה, שכל אחד מהם מוביל אל יער הסקויה הקסום. (תודו לי אחר כך!).
מיאמי - תמשיכו נסיעה עד לקי ווסט ובכלל לאזור ה"קיז". העיר קי ווסט היא הדרומית ביותר בכל ארה"ב וגם ידועה בליברליות שלה (מקום מגוריהם ובית הקיט של הרבה מקהילת הלהט"ב).
מדובר למעשה באי שחובר ליבשה באמצעות כביש ראשי שחוויה רק לנסוע בו. הוא צר מספיק כך שניתן לראות משני צידיו את הים. יותר נכון את האוקיינוס האטלנטי ממזרח ומי מפרץ מקסיקו ממערב.
בצידי הכביש יש עיירות רבות ששוות עצירה משתי סיבות: האחת, זה חוסך לכם טיסה לקריביים. הים הטורקיז והחול הלבן עושים את העבודה היטב. והשנייה - כי שם הומצא הקינוח "קי ליים", פאי לימון שאחריו כבר לא תוכלו להתלהב מהקינוח הזה ביתר מסעדות העולם.
ניו יורק - שני לילות בעיר זה מספיק! ותאמינו לי היא לא מה שזכרתם. גם מבחינת עומס תיירותי ובעיקר מבחינת המחירים בה.
אז קחו רכב וסעו לקצה של לונג איילנד ואם יש לכם זמן סעו גם צפונה לשבעת האגמים. ובכלל, לאפסטייט ניו יורק.
צפון המדינה, הוא אזור (ענק) ויפהפה שכולל לא מעט ערים ועיירות שכל אחת או אחד מהם יכולים לסגור לכם בין יום ועד שלושה ימי טיול. שווה לעבור גם בבוסטון או באזור הרי ברקשירס (Berkshires) שאומנם נמצאים כבר במדינת מסצ'וסטס, אך נמצאים (יחסית) לא רחוק מהאפסטייט.
יש כאן מוזיאונים מעולים גם לקטנים ובכללי תתכוננו לראות הרבה ירוק על שלל גווניו ובסתיו גם את צבעי השלכת במלוא תפארתם בכל האזור המדובר.
