ישראלים ששוכרים אדם נמוך קומה למסיבה בחו"ל אולי חושבים שהם הזמינו אטרקציה משעשעת. אחרים רואים בכך תופעה מטרידה שמזכירה מופעי בידור מהעבר. סרטון שהופץ לאחרונה מקולומביה הצית מחדש את הנושא, ובאולפן ynet התברר שגם בתוך קהילת נמוכי הקומה עצמה הדעות חלוקות. "כל אחד יכול לבחור לעשות מה שבא לו", טען יוצר התוכן אלעד צפני. מנגד, איש התקשורת והמרצה חיים טויטו הדגיש כי "כשמזמינים נמוך קומה למסיבה, מזמינים אותו בגלל שהוא נמוך קומה".
(צילום: ליאור שרון)
הנושא עלה לדיון ברשת לאחר שהסופרת ואושיית הרשת מגי אוצרי פרסמה פוסט חריף בעקבות סרטון שבו נראים ישראלים חוגגים במסיבה בקולומביה לצד אדם נמוך קומה המחופש לדמות סופר מריו. "שמעתי על הדבר הזה כבר מכמה מקורות, אבל סירבתי להאמין שיש חולניות כזו", כתבה אוצרי. "והם עוד מתגאים בזה".
"אני לא חושב ששום דבר מבזה בכל עבודה שהיא", אמר צפני באולפן. "אם זו הפרנסה שהוא בחר להתפרנס ממנה, מה רע?" לדבריו, עצם ההנחה שאנשים נמוכי קומה אינם מסוגלים לקבל החלטות עבור עצמם היא זו שעלולה להיות מקטינה. "ההשלכה על גמדים, שכאילו אין להם איזושהי בחירה וזו החלטה רק של השוכרים, זו הקטנה של אותו נמוך קומה".
צפני אף סיפר כי הוא רואה בגובהו חלק בלתי נפרד מזהותו. "החבר'ה שלי מגיל צעיר קוראים לי אלעד הגמד, אף פעם לא הרגשתי שזה מגיע ממקום פוגעני. להפך, אני חוגג את הגמדות שלי, אני אוהב את הגמדות שלי", אמר. "יש אנשים ששואלים אותי מה אתה עושה בחיים, אני גמד".
טויטו, לעומתו, סבור שהבעיה אינה באדם שמקבל תשלום עבור הופעה, אלא בסיבה שבגללה הוא מוזמן מלכתחילה. "כשמזמינים סטנדאפיסט, זמר או שחקן, מזמינים בעל מקצוע מסוים", אמר. "כשאתה מזמין נמוך קומה למסיבה, אתה מזמין אותו כעצם מאותו נמוך קומה". לדבריו, במקרים רבים אנשים נמוכי קומה הופכים לקוריוז או לקריקטורה.
"המראה שלנו מסקרן ותופס את העין, אי אפשר להתחמק מזה", הוסיף. "השאלה היא לאיזה עניין אנחנו משתמשים בו. איך אנחנו משתמשים בזה לטובתנו, ואם אנחנו רוצים לשנות את הסיפור עלינו כך שאנשים יראו בנו עוד אנשים שמה שמפעיל אותם ביום-יום זה הראש".
הוויכוח הזה אינו ייחודי לישראל. בתחילת השנה הקדיש העיתון הצרפתי "לה מונד" כתבה לתופעה תחת הכותרת: "עשיתי את זה בשביל הכסף, אבל לא הייתי גאה בזה", שעסקה במחלוקת סביב מסיבות שבהן נשכרים אנשים נמוכי קומה כאטרקציה עבור האורחים. בצרפת עצמה התנהל בעבר דיון משפטי מפורסם סביב מופעי "הטלת גמדים" (dwarf tossing), שבסיומו קבעה מועצת המדינה הצרפתית כי שיקולים של שמירה על כבוד האדם עשויים לגבור על חופש העיסוק של הפרט.
הנושא עלה לכותרות גם בספרד – מדינה שבה נחקק בשנת 2023 חוק שנועד להגן על כבודם של אנשים עם מוגבלויות ולמנוע מופעי בידור הנתפסים כפוגעניים או משפילים. הוויכוח הציבורי סביב הסוגיה התעורר מחדש ביולי 2025, לאחר שבמסיבת יום הולדתו ה-18 של כוכב הכדורגל הספרדי לאמין ימאל הופיעו אנשים נמוכי קומה כחלק מהבידור באירוע.
המקרה של הכדורגלן הצעיר עורר ביקורת חריפה מצד ארגונים ספרדיים המייצגים אנשים בעלי מוגבלויות ונמוכי קומה, שטענו כי מדובר בהחפצה ובהנצחת סטריאוטיפים פוגעניים מהעבר. מנגד, גם באירופה היו מי שטענו, בדומה לקו שהציג צפני באולפן, כי מדובר בעבודה שבוצעה מרצון חופשי של שחקנים מקצועיים וכי אין מקום לשלול מאנשים את זכותם להתפרנס.
"זה לא שבאמת יש לי כל כך בעיה עם המילה גמד, הבעיה היא הקונוטציה שלה – שלגייה, אגדות וכל הדברים שהתעשייה עשתה מהמושג הזה. נוצרה מין קריקטורה כזאת"
המחלוקת באה לידי ביטוי גם בשאלה כיצד נכון לכנות אנשים בעלי קומה נמוכה. בעוד שחלקם אינם רואים בעיה במילה "גמד", אחרים מעדיפים את הביטוי "נמוך קומה" בשל המטען התרבותי שנוצר סביב המונח לאורך השנים.
"זה לא שבאמת יש לי כל כך בעיה עם המילה גמד", הסביר טויטו באולפן. "הבעיה היא הקונוטציה שלה – שלגייה, אגדות וכל הדברים שהתעשייה עשתה מהמושג הזה. נוצרה מין קריקטורה כזאת".
צפני, מנגד, סבור כי הגיע הזמן לנכס את המילה מחדש. "גמד זו מילה מרימה", טען. "אני חושב שזה ממש עניין סמנטי. הכול תלוי באיך אתה אומר את המילה".
טויטו אינו חולק על זכותו של כל אדם לבחור את דרכו, אך מדגיש את האחריות הציבורית הרחבה שנוצרת כתוצאה מכך: "אם אנחנו נזרום עם הקטע הקריקטורי הזה, אז אנשים יגידו: הם בעצמם מתייחסים אל עצמם ככה, אז למה שאני לא אתייחס אליהם ככה".
