"יש הרבה דברים שהופכים את בהוטן למדינה ייחודית. בהוטן ידועה כתכשיט של ההימלאיה. זאת מדינה מאוד קטנה: 30,394 קילומטרים בסך הכל. 300 קילומטרים ממזרח למערב ו-150 קילומטרים מצפון לדרום. מספר התושבים שלנו קטן, כ-750 אלף אנשים", מסביר פרופסור ת'אקור פאודאל, שר החינוך לשעבר של בהוטן בריאיון לאולפן ynet.
8 צפייה בגלריה
"התכשיט של ההימלאיה"
"התכשיט של ההימלאיה"
"מדינה קטנה. התכשיט של ההימלאיה"
(צילום: shutterstock)
על הציפייה לקבלת תיירים ישראלים, בעקבות כינון היחסים בין ישראל ובהוטן, אומר שר החינוך לשעבר כי "קודם כל אנחנו חייבים להיפטר מהנגיף. ברגע שנגיף הקורונה יעלם מהעולם והאנושות תהיה חופשייה מהתפרים שלו, אנחנו מקווים מאוד שיהיו מספרים גבוהים של מבקרים מאדמת בן גוריון".
8 צפייה בגלריה
בדרך לבית הספר בבהוטן
בדרך לבית הספר בבהוטן
בדרך לבית הספר בבהוטן
(צילום: shutterstock)
8 צפייה בגלריה
פסל בודהה ענק על אחד המקדשים בבירת בהוטן, טימפו
פסל בודהה ענק על אחד המקדשים בבירת בהוטן, טימפו
פסל בודהה ענק על אחד המקדשים בבירת בהוטן, טימפו
(צילום: shutterstock)
8 צפייה בגלריה
הארמון והמצודה המפורסמים בבהוטן, Punakha Dzong
הארמון והמצודה המפורסמים בבהוטן, Punakha Dzong
הארמון והמצודה המפורסמים בבהוטן, Punakha Dzong
(צילום: shutterstock)
8 צפייה בגלריה
מקדשים, אמנות ומדיטציה: מנזר Paro Taktsang. בהוטן
מקדשים, אמנות ומדיטציה: מנזר Paro Taktsang. בהוטן
מקדשים, אמנות ומדיטציה: מנזר Paro Taktsang. בהוטן
(צילום: shutterstock)
לדבריו, בהוטן הייתה מדינה פחות מפותחת עד לאחרונה אבל ב-2023 הם צפויים לקבל סטטוס של מדינה מפותחת. "אחד הדברים הכי ידועים על בהוטן עבור אנשים מסביב לעולם הוא מדיניות הפיתוח ההוליסטית, חזון הגדלת האושר הלאומי שהושלם על ידי הוד מעלתו, המלך הרביעי של בהוטן, ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק, לפני 45 שנים.
8 צפייה בגלריה
שר החינוך לשעבר, פרופסור ת'אקור פאודאל
שר החינוך לשעבר, פרופסור ת'אקור פאודאל
שר החינוך לשעבר, פרופסור ת'אקור פאודאל
(באדיבות פרופסור פאודאל)
"אז דבר אחד שמיוחד כאן הוא פילוסופיית הפיתוח ההוליסטית הנקראת 'צמיחת האושר הלאומי', שאמורה להיות כוח נגדי לצורת המדידה הקונבנציונלית של רווח לפי תוצר. תרבות בהוטן היא סביבתית, מסורתית, ארכיטקטורית".
בהמשך לדבריו של הפרופסור על הפילוסופיה ההוליסטית וחזון האושר של בהוטן, מדריך הטיולים הישראלי, ד"ר נמרוד שיינמן, מספר על הסיבה שהביאה אותו למדינה הקטנה. "הייתה איזושהי ידיעה עמומה בזמנו של קיום המושג הזה, שזה היה בשבילי מושג מופשט. הוא פשוט התחבר לעקרונות ההוליסטיים שאני הייתי אמון עליהם בעולם הטיפול בזמנו, והיום גם בעולם החינוך - בארץ ובעולם.
"מתוך הידיעה הזו התחלתי לרגל בריגול תעשייתי - איך אני יכול להגיע לדבר הזה, איך אני יכול לראות מה הם עושים עם המושג הזה. איך הם מבינים אותו, ומה המשמעות של זה עבורם תכלס, בחיי היום-יום או בהתנהלות של מאדם לעם ומעם למדינה".
ומה ניתן לראות בבהוטן מבחינה תיירותית? על כך עונה ד"ר שיינמן: "אם הייתי היום כתב של נשיונל ג'אוגרפיק הייתי בקלות מכתיר את הכתבה: 'בהוטן - המקום שנדמה שאין כמוהו בעולם'. להיות שם זה קצת כמו להיות בחלום. חלום טוב לא סיוט. בעיקר מתוך כל העולם הלא מי יודע מה רגוע שאנחנו נמצאים בו בגלל אלף ואחד סיבות- מקורונה למלחמות, למצוקות, לעימותים, לאיומים ולמלחמות וכדומה וכדומה".
8 צפייה בגלריה
ד"ר שיינמן עם ד"ר סאמדו צ'אטרי, ראש מכון האושר הלאומי הגולמי, 2017
ד"ר שיינמן עם ד"ר סאמדו צ'אטרי, ראש מכון האושר הלאומי הגולמי, 2017
ד"ר שיינמן עם ד"ר סאמדו צ'אטרי, ראש מכון האושר הלאומי הגולמי, 2017
(באדיבות ד"ר שיינמן)
8 צפייה בגלריה
ד"ר נמרוד שיינמן עם מייסדת וראש ארגון הנזירות הבהוטניות
ד"ר נמרוד שיינמן עם מייסדת וראש ארגון הנזירות הבהוטניות
ד"ר שיינמן עם מייסדת וראש ארגון הנזירות הבהוטניות
(באדיבות ד"ר שיינמן)
על השאלה מה מבדיל את בהוטן ממדינות אחרות במזרח אסיה כמו הודו, סין או קמבודיה, ענה ד"ר שיינמן: "בהוטן אף פעם לא הוחזקה על ידי אף אחד. היא הייתה עצמאית תמיד. ניסו לכבוש אותה, לא הצליחו. את הודו הצליחו לכבוש, את בהוטן לא. הסינים נשארו בצד, ההודים נשארו בצד, הבריטים נשארו בצד. היא שמרה על איזשהו צביון יותר מהרבה מדינות אחרות. אבל זה לא הסיבה היחידה כמובן.
"היא כלואה, היא כמו בתוך קפסולה. אם היום מדברים במושג של קפסולה, בהוטן היא מדינה שכל כולה קפסולה בין בין סין להודו. והיא שמרה על הקפסוליות הזו, הבלתי נגועה מהעולם ובלתי נוגעת בעולם למשך המון שנים".