אומרים שאם תצליחו בה - תוכלו להצליח בכל מקום בעולם. אומרים גם שהיא ג'ונגל הבטון האולטימטיבי, ושהיא לעולם לא הולכת לישון: ניו יורק, "התפוח הגדול", העיר שמהווה השראה לאינספור סרטים, ספרים, סדרות, יצירות אמנות ושירים, ואחת מהערים האהובות ביותר על תיירים מכל העולם, ובפרט על הישראלים.
ואכן, עד להתפשטות נגיף הקורונה - ניו יורק הייתה עיר ללא הפסקה, אך מאז שהפכה למוקד התפרצות המגפה בארה"ב - היא הפכה לעיר רפאים. עבור אלו שביקרו בעיר בעבר - וגם עבור אלו שלא - קשה לדמיין את העיר שוקקת החיים עומדת שקטה וריקה - ללא תיירים, ללא מסעדות ומרכזי קניות פתוחים וגם ללא פקקי התנועה שמאפיינים אותה יותר מכל.
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לביקור וירטואלי בעיר באמצעות אפליקציית Google Arts & Culture, וליהנות מהעיר הייחודית כפי שכולנו זוכרים ואוהבים אותה – סואנת, תרבותית, מגוונת, עשירה במוזיאונים ומוקדי תרבות וגם מסתורית ומסקרנת.
10 אתרי חובה לבקר בהם בניו יורק
ניו יורק היא העיר המאוכלסת ביותר בארה"ב, עם אוכלוסייה המונה כ-8.5 מיליון תושבים. היא ממוקמת בקצה הדרומי של מדינת ניו יורק, ומהווה את מרכז המטרופולין של ניו יורק, הנחשב למטרופולין הגדול ביותר בעולם, המונה כ-20 מיליון תושבים.
היא מורכבת מחמישה רבעים, כשהמוכר והמתויר שבהם הוא רובע מנהטן. נוסף לו, מרכיבים את העיר הרבעים ברוקלין, הברונקס, קווינס וסטטן איילנד.
היא נחשבת לבירת התרבות, הכלכלה והתקשורת של העולם ויש לה השפעה גלובלית משמעותית על המסחר, הבידור, המחקר, הטכנולוגיה, החינוך, הפוליטיקה, התיירות, האמנות, האופנה וכן על עולם הספורט.
עד כדי כך היא מתאפיינת בקצב מסחרר ומהיר, עד כי בעקבותיה הוטבע המונח "דקה ניו-יורקית" - המתאר את מה שקורה כאן ועכשיו, במהירות וללא היסוס.
לא נייפה את הדברים, מדובר באתגר לא פשוט לבחור רק חלק מתוך השפע העצום של אתרי התרבות, ההנצחה, המסחר והטבע שקיימים בעיר - אולם לבסוף הצלחנו לבחור עשרה אתרים במנהטן ומחוצה לה, שאף ביקור בעיר לא יהיה שלם בלעדיהם.
לסיור הווירטואלי המלא - הקליקו כאן
סנטרל פארק
הפארק רחב הממדים, שצורתו כמלבן, שוכן במרכז מנהטן ומשתרע על פני כ-3.2 ק"מ. הוא אחד הפארקים המפורסמים ביותר בעולם, וכולל יותר מ-25,000 עצים. לא רבים מודעים לכך, אך מדובר בפארק מתוכנן ולא בשטח יער טבעי - ולמעשה, זהו הפארק המתוכנן הראשון שהוקם בארה"ב, בשנת 1856.
בפארק, מספר אגמים מלאכותיים, מסלולי הליכה, שני משטחי החלקה על הקרח, אזור של שמורת טבע, שטחי דשא גדולים ושטחי ספורט ומגרשי משחקים לילדים.
את הפארק תוחמים האפר ווסט סייד (הצד המערבי העליון של מנהטן) בגבולו המערבי, האפר איסט סייד (הצד המזרחי העליון) בגבולו המזרחי, מידטאון מנהטן (מרכז מנהטן) בגבול הדרומי ורובע הארלם בגבול הצפוני.
בכל שנה, בעונת הקיץ, מופיעים בפארק התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק והמטרופוליטן אופרה. לאורך השנים, הוא אף שימש כאתר צילום לסרטים ולסדרות טלוויזיה רבות, המפורסם שבהם הוא הסרט "שיער".
כיכר טיימס
אחת הכיכרות הסואנות וההומות בעולם, ומרכזה במפגש הרחובות 42 וברודוויי. שמה המקורי היה כיכר לונגאייקר, אך הוא שונה לאחר שאדולף אוקס, מו"ל העיתון "ניו יורק טיימס", העביר את הבניין הראשי של העיתון למבנה חדש ברחוב 42, ושכנע את ראש עיריית ניו יורק דאז להקים במקום תחנת רכבת תחתית, שנקראה לאחר הקמתה בשם "כיכר טיימס".
בהמשך, בעקבות התחנה, ב-8 באפריל 1904, הכריז ראש העיר רשמית כי זה יהי גם שמה של הכיכר. אגב, זהו גם שמה של השכונה המצויה סביב הכיכר ומשתרעת בין השדרה השישית והשדרה התשיעית - ובין רחוב 39 ורחוב 52.
אחד הסמלים המזוהים ביותר עם הכיכר, הוא מסורת הצנחת כדור הקריסטל בליל השנה האזרחית החדשה. מדי שנה, מגיעים לכיכר מאות אלפי חוגגים לצפות בהצנחת הכדור, מסורת שהחלה בשנת 1907 ביוזמת ה"ניו יורק טיימס".
סמל מובהק נוסף של הכיכר הוא שלטי ניאון צבעוניים, שלטי אנימציה ומסכי טלוויזיה ענקיים המעטרים את היקפה. הכיכר והרחובות הסמוכים לה, בעיקר שדרת ברודוויי - משמשים כמרכז התאטרון, המוזיקה והתרבות של העיר.
מרכז רוקפלר
מרכז עסקים הכולל 19 מבני מסחר, וממוקם בין רחוב 48 לרחוב 51, בין השדרה החמישית לשדרת האמריקות במרכז מנהטן.
המרכז נקרא על שם ג'ון ד. רוקפלר הבן, אשר חכר את השטח מאוניברסיטת קולומביה ב-1928, והחל לבנות בו ולפתח אותו בין השנים 1929–1940.
כיום, כולל המרכז שני קומפלקסים - האחד נבנה בסגנון אר-דקו בשנות ה-20, והשני כולל ארבעה מבנים מודרניים שנבנו בשנות ה-60 וה-70. מאז שנות ה-80, נמצא המרכז בבעלות חברת מיצובישי.
רוקפלר נחשב לקומפלקס הפרטי הגדול מסוגו בעולם, הכולל למעלה מ-100 חנויות וכ-50 מסעדות ובתי קפה. בחורף, משמשת הכיכר הראשית של המרכז כאתר החלקה על הקרח.
אחד מדייריו הראשונים של המרכז היה איגוד הרדיו האמריקאי, ולכן נקרא המרכז בראשית דרכו - Radio City ("עיר הרדיו"). גם בתקופה זו פועל במרכז אולם מוזיקה בשם "רדיו סיטי", בו מועלים מופעי בידור וקונצרטים.
גשר ברוקלין
אחד משלושת הגשרים שמקשרים בין מנהטן לברוקלין, עליו עוברים מדי יום מאות אלפי אנשים. הגשר, העובר מעל ה"איסט ריבר", הוא גשר תלוי עשוי פלדה הנתמך באמצעות כבלי פלדה.
מגדליו בנויים בסגנון נאו גותי, הבא לידי ביטוי בעיקר בקשתות המחודדות בשערים שבין קצות הגשר. אורכו קרוב ל-2 ק"מ והקמתו ארכה כ-14 שנים, עד להשלמתה בשנת 1883.
כאשר נפתח לתנועה ב-1883, הוא היה גשר הפלדה הגדול בעולם - ועד היום הוא נחשב לאחד הגשרים היפים בעולם.
היי ליין (הקו העליון)
הפארק, שאורכו כ-2.3 ק"מ, נפרש על פני תשתית מסילת הרכבת העילית הנטושה של מנהטן, ומכאן גם שמו. הוא ממוקם בין הווסט וילג' מדרום לרובע צ'לסי מצפון.
קו הרכבת העילית, שנפתח בשנת 1934, יועד להעברת סחורות, מזון וחקלאות. עם השנים, ירדו היקפי הסחורות והנוסעים בקו עד שננטש כמעט קליל - ונסגר לתנועה בשנת 1980.
בתחילת שנות ה-2000, בעקבות מאבק תושבי האזור, הוחלט להפוך את השטח הנטוש לפארק עירוני ולא להשתמש בו כשטח לבנייה.
הקמת הפארק החלה בשנת 2006, בשלושה שלבים. להקמת הפארק הייתה השפעה משמעותית על ערך הדירות בסביבה, שעלה מאוד והביא לשינויים בתמהיל התושבים בשכונות הסמוכות לפארק.
האנדרטה הלאומית והמוזיאון לפיגועי 11 בספטמבר
פיגועי ה-11 בספטמבר, שהתרחשו בארה"ב ב-11.9.2001, נחשבים עד היום לפיגועי הטרור הגדולים והקטלניים ביותר שאירעו בארה"ב מאז היווסדה, אשר גבו את חייהם של 2,977 אזרחים.
מבין מספר תקיפות שאירעו באותו היום, זכורות במיוחד שתי תקיפות בניו-יורק: טרוריסטים שהשתייכו לארגון הטרור אל-קאעידה הטיסו שני מטוסים חטופים - טיסה 175 של יונייטד איירליינס, וטיסה 11 של אמריקן איירליינס, לעבר מגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי שבעיר ניו יורק, במטרה לרסק אותם ולמוטט את הבניינים.
"המגדלים התאומים", המוכרים בעברית כ"מגדלי התאומים", היו צמד גורדי שחקים בני 110 קומות במרכז הסחר העולמי בעיר ניו יורק. מגדל מספר 1, היה עם השלמת בנייתו, בשנת 1972, המגדל הגבוה ביותר בעולם (גובהו היה כ-30 מטרים יותר מבניין האמפייר סטייט).
מגדלי התאומים היו מסמליה הבולטים של ניו יורק, וככאלה סימלו גם את עוצמתה הכלכלית של ארצות הברית. במגדלים שכנו חברות רב-לאומיות רבות. הריסת מגדלי התאומים הובילה לפגיעה עמוקה בכלכלת מנהטן, בד בבד עם השפעה משמעותית על השווקים העולמיים.
האנדרטה להנצחת נרצחי הפיגועים, הניצבת באתר בו ניצבו מגדלי התאומים במרכז הסחר העולמי, נחנכה בטקס שנערך ב-11 בספטמבר 2011, במלאת עשור לפיגועים. המוזיאון, השוכן באותו אתר, נחנך בשנת 2014. הן האנדרטה והם המוזיאון, תוכננו על ידי האדריכל מיכאל ארד ומשרד האדריכלים פיטר ווקר.
האנדרטה ממוקמת ברחבה פתוחה דמוית מעוין, המשתרעת על פני כמחצית השטח בן 65 הדונמים שעליו ניצב בעבר מרכז הסחר העולמי. על פני שטח רחבת האנדרטה נטועים למעלה מ-400 עצים.
ליבה של האנדרטה הוא שני בורות מרובעים, אשר מפלי מים זורמים על פני דפנות הגרניט שלהם, נקווים על קרקעיתם וזורמים אל תוך בורות מרובעים קטנים הממוקמים במרכז כל אחד מהם. מעקות העשויים לוחות ארד, המקיפים את שפות שתי הבריכות, נושאים את שמותיהם של כל החללים בפיגועים בניו יורק, בוושינגטון ובפנסילבניה.
המוזיאון, שוכן בחלל העמוק והנרחב שמתחת לרחבת האנדרטה. המוזיאון מכיל תצוגה היסטורית, המנציחה את זכרם של קורבנות הפיגועים באמצעות חומרים ביוגרפיים מפורטים אודותיהם.
מרכז הסחר העולמי החדש
בניין מספר אחד הנמצא במרכז הסחר העולמי החדש, הידוע גם בשם "מגדל החירות", הוא גורד שחקים שנבנה במתחם מרכז הסחר העולמי, בסמוך לחורבות מגדלי התאומים.
גובהו 1,776 רגל, מספר המסמל את השנה בה הוכרזה עצמאות ארה"ב. הבניין, הוא הגבוה בחצי הכדור המערבי ובארה"ב כולה, והבניין השישי בגובהו בעולם.
צ'יינה טאון
שכונה ססגונית הכוללת מסעדות, חנויות מזכרות וחנויות מכולת בסגנון דרום-מזרח אסיה. בשכונה מתגוררים מעל 100 אלף איש, רובם מהגרים מסין אך גם ממדינות נוספות ממזרח אסיה.
בסמוך לצ'יינה טאון שוכנת ליטל איטלי (Little Italy), שכונה המאופיינת באווירה איטלקית. צ'יינה טאון קרובה מאוד גם לשכונת הסוהו (SoHo) המפורסמת והשקטה, הכוללת בתי קפה, מסעדות, גלריות ובוטיקים יוקרתיים.
גן החיות ברונקס
אחד מגני החיות הגדולים מסוגו בעולם, המתפרש על פני שטח של למעלה מק"מ, שבמרכזו זורם גם נהר הברונקס. הגן הוקם ב-8 בנובמבר 1899, ונקרא "הגן הזואולוגי של ניו יורק".
בתקופה בה הוקם היו בו 843 בעלי חיים, שפוזרו ב-22 תצוגות שונות. כיום, משמש הגן כבית גידול עבור כ-6,500 בעלי חיים, הכוללים כ-2,000 יונקים, 1,000 עופות ו-600 זוחלים או דו-חיים, ב-22 תצוגות. מספר המינים בגן הוא כ-650, ומתוכם 40 נמצאים במצב שימור פגיע עד מסוכן.
בשנת 1941 היה הגן לראשון מסוגו בארצות הברית, אשר עבר מכלובים לתצוגת חיות בשטחים המדמים את סביבתן הטבעית. התוכנית החינוכית של גן החיות נכללת בתוכניות הלימודים של כל מדינות ארצות הברית, בנוסף ל-15 מדינות נוספות ברחבי העולם.
אחת המטרות העיקריות של גן החיות הוא להציל בעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה כלשהי, בהתאם ל-4 דרגות סיכון: פגיע; בסכנת הכחדה; בסכנת הכחדה חמורה וחיות שנכחדו בטבע. בגן כיום ישנו רק מין אחד של בעלי חיים שנכחדו בטבע – אייל דוד, המוכר גם בשמו הסיני מילו.
קוני איילנד
חצי האי הסמוך לברוקלין, מהווה חלק מהאי לונג איילנד וידוע בזכות חופי הרחצה שלאורכו.
עד שנות ה-50, פעלו בחצי האי פארקי שעשועים ענקיים, אולם עם פתיחת דיסני וורלד בפלורידה ופארקים נוספים בחוף המזרחי, נסגרו רוב הפארקים בקוני איילנד. כיום, עדיין מצויים באזור מספר פארקים וכן האקווריום של ניו-יורק.
אחד האתרים המפורסמים באי הוא מסעדת הנקניקיות "ניית'נ'ס פיימוס", בה נערכת תחרות אכילת נקניקיות מפורסמת בכל 4 ביולי - יום העצמאות האמריקאי.
בני חורין: כל מה שצריך לדעת על הפסל המזוהה עם העיר
לתיעוד ההיסטורי של הקמת הפסל - הקליקו כאן
הפסל "חירות מאירה את העולם", הידוע יותר בשם "פסל החירות", הוא פסל רחב ממדים הניצב באי החירות שבעיר, ומהווה את אחד מסמליה המובהקים ביותר של העיר, ושל ארצות הברית בכלל.
עם השנים הפך הפסל לסמל לערכים ליברליים בהם הזכות לחיים, חירות ורדיפה אחרי האושר, ומסמל את אופייה של ארצות הברית כחברת מהגרים.
הפסל ניתן כמתנה מממשלת צרפת לעם האמריקני במסגרת הסכם שנחתם ב-4 ביולי 1884, ונחנך בשנת 1886. אי החירות, ובו הפסל, נמצא בנמל ניו יורק, כשלושה קילומטרים דרום-מערבית לקצה הדרומי של מנהטן.
האי נקרא במקור האי בדלו (Bedloe's Island), אך מראשית המאה ה-20 כונה "אי החירות", וזה הוכר כשמו הרשמי ב-1956. בשנת 1924 הוכר הפסל כמונומנט לאומי, ובשנת 1984 הכריז עליו ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
הפסל הוא דמותה של אישה, המייצגת את אלת החירות הרומית, ליברטאס. היא עוטה גלימה רומית ולראשה נזר בעל שבעה חודים המזדקרים כקרני שמש לכל הכיוונים, ומייצגים את הקרנת החירות לשבע יבשות תבל. האישה נועלת סנדלים, ואחת מרגליה עומדת על שרשרת שבורה - כסמל לשחרור מכבלי השעבוד ולביטול העבדות בארצות הברית.
ידה הימנית מורמת ואוחזת לפיד, המאיר את הדרך לבאים לארצות הברית, ובידה השמאלית היא מחזיקה לוח הנושא את הכיתוב JULY IV MDCCLXXVI – תאריך הכרזת העצמאות של ארצות הברית (4 ביולי 1776 בספרות רומיות).
הפסל תוכנן על-ידי הפסל הצרפתי פרדריק אוגוסט ברתולדי, אשר תיעד בתמונות את כל תהליך ההקמה. ברתולודי השתמש בתמונות לאורך השנים, בעיקר בפרסומים בעיתונות הצרפתית, במטרה לגייס את הכספים הדרושים לקידום חזונו והקמת פסל הענק.
במהלך ביקור בניו-יורק בשנת 1871, הגיע ברתולדי לאי בדלו והוקסם מהמקום, שנראה לו המתאים ביותר להגשמת חלומו של המשפטן אדוארד רנה דה לבולי, להקים מצבת זיכרון לציון הצהרת העצמאות האמריקאית.
בפרויקט השאפתני התעוררו לא מעט קשיים והזמן לביצועו היה קצר במיוחד, בין היתר בשל גודלו הייחודי של הפסל (46 מטרים), שהביא את ברתולודי לבחור בציפוי נחושת בכדי שייראה בהיר יותר.
הפסל הוא, למעשה, האנדרטה הראשונה בעולם שנבנה מתוך ערכה: הוא הגיע לארה"ב בחתיכות, שחולקו בין כ-200 ארגזי עץ. המשלוח יצא מנמל רואן שבצרפת במאי 1885, והגיע למפרץ ניו יורק ב-17 ביוני באותה שנה. הקמתו לקחה זמן רב וזאת בשל היעדר תקציב בארה"ב למימון השלמת הרכבתו. רק במהלך אביב 1886 הושגו הסכומים הדרושים להשלמת התהליך.
לבקר במוזיאונים של ניו יורק גם כשהם סגורים
יותר מכל, ידועה ניו יורק כאחת מבירות האמנות הגדולות והחשובות בעולם, המציעה רשימה ארוכה של מוזיאונים וגלריות ממגוון רחב של סגנונות ותקופות היסטוריות.
כיום, ניתן לסייר וירטואלית בלמעלה מ-70 מוזיאונים וגלריות בניו יורק, בהם מוזיאון ה- MoMA, ה-MET, מוזיאון גוגנהיים, המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע, מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית ועוד רבים וטובים אחרים.
קצרה היריעה מלהכיל את שלל היצירות והתערוכות אליהן ניתן להיחשף און ליין וללא עלות כספית - בחרנו כמה מהן:
אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר של וינסנט ואן גוך, המתארת את הנוף הנשקף מהמוסד הפסיכיאטרי בו שהה בשל דיכאון בעיירה הצרפתית סן רמי בפרובאנס.
המוזיאון הוא אחד המוסדות המדעיים והתרבותיים הבולטים בעולם. מאז הקמתו בשנת 1869, מטרתו היא לקדם באופן גלובלי גילויים והפצה של מידע אודות תרבויות אנושיות, עולם הטבע והיקום באמצעות תכנית רחבה של מחקר, חינוך מדעי ותערוכות מדעיות.
המוזיאון ידוע בתערוכותיו ובאוספיו המדעיים, המשמשים כמדריך להבנת החיים על פני כדור הארץ ומציג תמונת פנורמה של תרבויות העולם. התערוכה הייחודית הזו מאפשרת חשיפה לכמה ממוקדי העניין האייקונים ביותר במוזיאון.
תערוכה זו, המוצגת במוזיאון ה-MET (מטרופוליטן) חושפת את האוסף המיוחד של שמלות הערב שיצר אייקון האופנה כריסטיאן דיור במשך כעשור, בין השנים 1947 - מיד לאחר מלחמת העולם השנייה - ועד למותו בשנת 1957.
המגזין לייף, שנוסד בשנת 1936, הוא במובנים רבים החזות של 100 השנים האחרונות בארה"ב.
70 צפייה בגלריה
המשפחה הכי ניו יורקית: וודי אלן ומיה פארו, 1988
(מתוך אוסף הצילומים של מגזין "לייף" )
הצוות העולמי של המגזין תעד את האירועים הסיפורים והאנשים שעיצבו את העולם המודרני. האוסף כולל למעלה מ- 4 מיליון תמונות.
70 צפייה בגלריה
מוחמד עלי בניצחון היסטורי במדיסון סקוור גארדן, 1963
(מתוך אוסף הצילומים של מגזין "לייף" )
70 צפייה בגלריה
שתי הנשים המזוהות ביותר עם ניו יורק: קים קטרל ושרה ג'סיקה פרקר, 2000
(מתוך אוסף הצילומים של מגזין "לייף")
התערוכה אוצרת למעלה מ-100 יצירות אמנות המשתייכות לאוסף האמנות העכשווית של מוזיאון גוגנהיים ובודקת את הדרכים המגוונות בהן אמנים עוסקים כיום בסיפור - באמצעות מיצב, ציור, צילום, פיסול, וידאו והופעה.
עבור אמנים אלה, הסיפור אינו דורש בהכרח עלילות, דמויות או הגדרות. במקום זאת, הפוטנציאל הסיפורי טמון בחפצים וחומרים יומיומיים ובאסוציאציות התרבותיות שלהם.
לסייר בין יצירות אמנות הרחוב בניו יורק
ניו יורק היא אחת הערים העשירות בעולם באמנות רחוב, ונחשבת מאז שנות השבעים כנותנת ההשראה המרכזית בתחום.
תנועת הגרפיטי הניו יורקית התפתחה ברחובות העגמומיים ובין הרכבות התחתיות של רובע הברונקס המוזנח, והציגה כישרון גולמי ואנרגיה חסרת פחד. אמני הגרפיטי של הברונקס הפכו את הנוף האורבני שלהם למוזיאון מהפנט, חופשי ופתוח תמיד, שסלל את הדרך לתנועת אמנות הרחוב המודרנית של ימינו.
אומנות הרחוב של ימינו כבר עשתה את דרכה לגלריות ולמוזיאונים מהשורה הראשונה. עם זאת, ההשפעה הגדולה ביותר שלה נותרה ברחובות, שם היא נולדה, כאשר חומות העיר ניו יורק משמשות כבד קנבס לא רק לאמנים מקומיים, אלא גם לאמנים שמגיעים אליה מכל רחבי העולם.
מתחילים בתערוכה אינטראקטיבית המציגה תשעה ציורי קיר מדהימים ומאפשרת לטייל וירטואלית ברחובות הסמוכים ליצירות ולחקור את הסביבה בה הן מוצגות. התערוכה כוללת ציורים של כמה מאמני הרחוב הגדולים והמוכרים בעולם, כמו קוברה, בנקסי וקית' הרינג.
המוזיאון לאמנת רחוב מציג את תערוכת "מחוץ לקופסה", הכוללת ציורי רחוב אייקונים משכונת צ'לסי, השכונה הטרנדית השוכנת במיד טאון במערב מנהטן וידועה כמרכז הבוהמי של העיר, עשירה במוזיאונים, גלריות, הצ'לסי מרקט וכמובן פארק ההיי ליין.
ללמוד על ההיסטוריה הסודית של ניו יורק
ניו יורק היא עיר עשירה בסגנונות ששרדו למעלה מ-350 שנים של בנייה, מאז היווסדה בשנת 1674. ההשפעה הגדולה ביותר על העיר הייתה בין השנים 1830 ל-1930, עם המעבר מחברה חקלאית ולחברה תעשייתית ועירונית.
תערוכת נקודות ציון בניו יורק, לוקחת אותנו לסיור ברבעים ההיסטוריים של העיר ובמבנים שהושפעו מסגנונות רבים.
70 צפייה בגלריה
תמונות ראשונות לאחר הקמת פסל החירות בניו יורק, 1887
(מתוך אוסף הצילומים של מגזין "לייף")
תערוכת ניו יורק ניו יורק מספרת את כל ההיסטוריה של העיר, משנת 1887, בתמונות. אפשר למצוא בה תיעוד של פסל החירות בשנת 1887, הבניה ברחובות העיר בשנת 1902, הפגנה נגד היטלר בשנת 1933, תחנת פנסילבניה המפורסמת בשנת 1936, האופרה מטרופוליטן בשנת 1938, מצעד ה- 4 ביולי בשנת 1942, חורף בסנטרל פארק בשנת 1943 ועד תמונות מליל השנה החדשה בתחילת המילניום הנוכחי.
הצצה היסטורית מרתקת נוספת, מספקת תערוכת כנופיות ניו יורק בשנות החמישים. הצלם ברוס דוידסון תעד את תרבות הרחוב של כנופיות של בני הנוער בברוקלין בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה. כנופיות רחוב אלה הן שהיוו השראה למחזה הנודע "סיפור הפרברים".
לטעום את הפיצה הניו יורקית
לסרטון המתעד את ההיסטוריה של הפיצרייה - הקליקו כאן
האיטלקים המציאו אותה, אבל הניו יורקים נשבעו בה: הפיצה. בזכות המהגרים האיטלקים, הפכה ניו יורק לאחת מבירות הפיצה של העולם והיא מהווה מקדש לחובבי הז'אנר מכל העולם.
כך, פיצרייה פטסי'ס שנוסדה בשנת 1933 וניצבת באותו מקום כבר קרוב ל-90 שנים, נחשבת אחת הפיצריות הטובות ביותר בניו יורק ואחת הראשונות שנפתחו בארה"ב.
את הפיצרייה ייסדו זוג מהגרים מאיטליה שאף גרו מעליה. הפיצרייה המפורסמת גם שימשה כמקום המפגש המיתולוגי של פרנק סינטרה ודין מרטין.
בפיצרייה ניתן למצוא מנות קלאסיות מצפון איטליה וכמובן, את הכוכבת הגדולה, הפיצה, הכוללת רק מרכיבים קלאסיים ואת הקראסט האופייני לפיצות הניו יורקיות. פטסי'ס היא אחת הפיצריות האחרונות בניו יורק שעדיין משתמשת בתנורי פחם. ייחודיות נוספת של הפיצה היא בבצק דקיק במיוחד.
