שעון החול מתרוקן. מתמודד מכניס יד לתיבה חשוכה. בפנים זוחלים נחשים וחרקים. בחדר אחר מישהו מטפס בגובה, נאחז בחבל ומנסה לא ליפול. אקי אבני וסיגל שחמון צועקים. הדלת עומדת להינעל. בין משימה למשימה הם רצים במסדרונות האבן, אוספים מפתחות ומנסים לפתור את חידותיו של "תרשיש הישיש". רק מי שיגיע בזמן לחדר האוצר, יפענח את מילת הקוד ויסתער פנימה לפני שהשער ייסגר - יזכה במטבעות.
כך נראתה אחת מתוכניות ההרפתקאות הזכורות של סוף שנות ה-90. "המבצר", הגרסה הישראלית של Fort Boyard, ששודרה בטלעד בערוץ 2 בשנים 1998-1999, הפכה את המבנה הימי העתיק מול חופי צרפת לאחד הלוקיישנים המזוהים ביותר עם הטלוויזיה של התקופה.
עבור רבים מילדי שנות ה-90, "המבצר" הייתה הרבה יותר מעוד תוכנית טלוויזיה. קבוצות של מתמודדים התרוצצו להן בין מסדרונות האבן, החדרים החשוכים והמשימות שנראו אז כמעט בלתי אפשריות. היו שם שעוני חול, מפתחות, חידות, נחשים, טיגריסים, שניים מאנשי המבצר שהובילו את המשתתפים בין החדרים, וכמובן אותו "סבא" שכונה "תרשיש הישיש" שחיכה למתמודדים במגדל וגולם בידי השחקן יהודה פוקס ז"ל.
(המבצר עם אקי אבני וסיגל שחמון. געגועים לטלוויזיה של הנייטיז)
במשך שנים נראה פור בויאר כמו מקום מסתורי וכמעט בלתי נגיש: מבנה בודד בלב הים, מוקף גלים, שאליו הגיעו רק צוותי ההפקה, המשתתפים, עובדי התחזוקה ואורחים מורשים. כעת מתכננות הרשויות בצרפת לפתוח אותו, לראשונה במסגרת ביקורים סדירים ומאורגנים, גם לקהל הרחב.
אבל בעוד שהגרסה הישראלית ירדה מהמסך לפני יותר מרבע מאה, הסיפור של פור בויאר מעולם לא הסתיים. תאמינו או לא - בצרפת התוכנית ממשיכה להיות מופקת ומשודרת באותו מבצר בדיוק, וממש לאחרונה - ב-4 ביולי 2026 עלתה עונה נוספת. אלא שכעת מתרחש הסיפור הגדול דווקא מאחורי הקלעים: פרויקט הגנה ושיקום ימי מורכב, שבסופו צפוי המבצר להיפתח למבקרים.
המבצר שהפך לאולפן טלוויזיה ענק
הרבה לפני שהפך ללוקיישן טלוויזיוני, פור בויאר נבנה למטרה שונה לחלוטין. עבודות הבנייה החלו ב-1803, כחלק מתוכנית צרפתית להגן על בסיס הצי והארסנל הימי בעיר רושפור מפני תקיפות מהים. המבצר הוקם על שרטון בין האיים אקס ואולרון, במקום שאמור היה לסגור את הפער בין מערכי התותחים שהוצבו בשני האיים.
הבנייה הייתה מסובכת, נעצרה למשך שנים והושלמה רק ב-1866. אלא שעד אז כבר השתפר משמעותית טווח התותחים היבשתיים, והמבצר נחשב מיושן מבחינה צבאית כמעט מהרגע שבו הושלם.החל מ-1870 שימש המבצר בין היתר ככלא, וב-1913 ננטש. במשך עשרות שנים הוא הלך והתפורר תחת פגיעת הגלים, הרוחות ומי המלח. בשנת 1950 הוא הוכר כמונומנט היסטורי, אך רק בסוף שנות ה-80 החל פרק חדש בחייו.
ב-1989 עבר המבצר לבעלות מחוז שרנט-מריטים תמורת פרנק סמלי אחד. המחוז החל בעבודות שיקום והתאמה, וב-1990 הפך המבנה לבית הקבוע של שעשועון ההרפתקאות Fort Boyard. מאז הוא משמש למעשה כאולפן טלוויזיה ימי עצום, שבו נבנו במשך השנים חדרי משימות, מתקנים, תפאורות ומתחמים שהותאמו לגרסאות השונות של התוכנית.
אלא שגם אולפן הטלוויזיה יוצא הדופן הזה לא הצליח לחמוק מפגעי הזמן. לפי מחקרים הנדסיים שהזמין מחוז שרנט-מריטים, הגלים פוגעים כיום ישירות בבסיס המבנה, לאחר ששובר הגלים והמעגן שהגנו עליו בעבר נהרסו בהדרגה. ללא התערבות משמעותית, מזהירים במחוז, מצבו של המבצר צפוי להמשיך ולהידרדר.
מסביב לעולם, וגם בישראל
מאז שעלתה לראשונה בצרפת ב-1990, הפכה Fort Boyard לפורמט בינלאומי שזכה ליותר מ-30 גרסאות ועיבודים ברחבי העולם. צוותים מבריטניה, שוודיה, קנדה, רוסיה, אוסטרליה, ישראל ומדינות נוספות הגיעו אל אותו מבצר מול חופי צרפת, כדי לצלם מתמודדים שמנסים להשיג מפתחות, לפתור חידות ולהגיע אל חדר האוצר לפני תום הזמן.
גם בישראל הותירה התוכנית חותם. הגרסה המקומית, בהנחיית אקי אבני וסיגל שחמון, שודרה בטלעד בערוץ 2 בשנים 1998–1999. עבור רבים מילדי התקופה היא הייתה המפגש הראשון עם המבצר המסתורי שניצב בלב הים – מקום שנראה רחוק, כמעט דמיוני ובלתי נגיש.
אולי דווקא משום כך, יותר מרבע מאה אחרי שהגרסה הישראלית ירדה מהמסך, פור בויאר עדיין מעורר סקרנות. המבצר שהוקם כדי להגן על הצי הצרפתי, שימש ככלא, ננטש והפך במפתיע ללוקיישן טלוויזיוני שהגיע לעשרות מדינות, עומד כעת בפני פרק חדש בתולדותיו.
44 מיליון אירו כדי להציל את המבצר
כדי להגן על פור בויאר ולהבטיח את עתידו, אישר מחוז שרנט-מריטים פרויקט בהיקף כולל של 44 מיליון אירו. המימון אמור להגיע משילוב של תקציב המחוז, סיוע מגופים ציבוריים נוספים, חסויות ותרומות מהציבור.
מטרת הפרויקט אינה לבצע שיפוץ אדריכלי כללי של המבצר, אלא לשחזר את מערך ההגנה הימי שאבד עם השנים. העבודות כוללות תיקון של חגורת האבן המקיפה את בסיס המבנה, שחזור שובר הגלים בצדו הצפוני והקמה מחודשת של אזור העגינה בדרום.
מדובר במבצע הנדסי מורכב, שחלק ניכר ממנו מתבצע מתחת לפני המים. בימים שבהם תנאי הים מאפשרים זאת, פועלים סביב המבצר שלושה צוללנים מקצועיים. הם מתקנים פרצות בחגורת האבן, ממלאים חללים שנוצרו במשך השנים בבטון ומכינים את קרקעית הים להצבת מרכיבי ההגנה החדשים.
חלק מרכזי אחר של הפרויקט מתבצע הרחק מהמבצר. בסן-נאזר, במרחק של כ-180 קילומטרים בנתיב ימי, נבנים מבני בטון עצומים שישמשו לשחזור שובר הגלים והמעגן. לאחר השלמתם ייגררו הרכיבים בים לנמל לה פאליס, ובהמשך יועברו להצבה סמוך לפור בויאר במהלך 2027, בכפוף לתנאי מזג האוויר והים.
לפני תחילת העבודות בשטח נבדק התכנון במעבדת גלים בעיר אוסטנדה שבבלגיה. המהנדסים בנו דגם של פור בויאר בקנה מידה של 1:30 והפעילו עליו תרחישים שונים של גלים וזרמים. הניסויים שימשו לאימות התכנון ולבדיקת יציבותם של שובר הגלים, המעגן ומרכיבי ההגנה האחרים.
לראשונה: גם הציבור יוכל להיכנס
במשך יותר משלושה עשורים הכירו צופים ברחבי העולם את פור בויאר דרך מסך הטלוויזיה. בזמן שהמצלמות תיעדו מתמודדים רצים בין מסדרונות האבן, פותרים חידות ומתמודדים עם משימות, המבצר עצמו לא היה פתוח לביקורי תיירים סדירים.אם העבודות יושלמו בהתאם לתכנון, המציאות הזו צפויה להשתנות ב-2028. מחוז שרנט-מריטים מתכנן לפתוח את המבצר לביקורים מאורגנים של הקהל הרחב, ככל הנראה בין תחילת אוגוסט לסוף אוקטובר.
(המבצר גרסת 2026: בצרפת התוכנית ממשיכה לרוץ גם היום)
לפי התוכניות הראשוניות, המבקרים לא יורשו להסתובב במקום באופן חופשי. הביקורים צפויים להתקיים בקבוצות קטנות ובמסגרת סיורים מודרכים, וההגעה למבצר תתבצע באמצעות כלי שיט. מספר המבקרים יוגבל, הן בשל ממדי המבנה והן בשל תנאי הים והצורך להגן על האתר ההיסטורי.
נכון לעכשיו, הרשויות עדיין לא פרסמו את מחירי הכרטיסים, משך הסיורים, מספר המבקרים שיורשו להיכנס בכל יום או המועד שבו תיפתח מערכת ההזמנות. פרטים אלה צפויים להתפרסם ככל שיתקדמו עבודות ההגנה והשיקום.
עוד לפני הפתיחה הרשמית נערכת בימים אלה בצרפת הגרלה במסגרת קמפיין גיוס התרומות למבצר. ההרשמה פתוחה עד 23 באוגוסט 2026, ובמסגרתה ייבחרו 25 זוכים. כל אחד מהם יוכל להגיע עם מלווה לביקור מיוחד המתוכנן ל-19 בספטמבר 2026 - כמעט שנתיים לפני מועד הפתיחה המתוכנן לקהל הרחב.
אם לוח הזמנים יישמר, בעוד כשנתיים יוכלו גם מי שגדלו בישראל על "המבצר" לעשות את מה שבמשך שנים היה אפשרי כמעט רק למתמודדים שעל המסך: להגיע בסירה אל המבנה, לעבור דרך השער הכבד ולצעוד בין מסדרונות האבן של פור בויאר. ובפעם הראשונה במסגרת ביקורים סדירים, הדלתות הכבדות שלו צפויות להיפתח לא רק בפני צוותי צילום ומשתתפים - אלא גם בפני האנשים שעד היום הכירו אותו רק מהטלוויזיה.








