כולנו רוצים לחיות יותר שנים, אבל האם אנחנו יודעים גם איך לחיות אותן טוב יותר? תחום הלונג'ביטי (Longevity), העוסק באריכות חיים ובהזדקנות בריאה, צובר עניין ומעורר שאלות על האפשרות להאט את תהליכי ההזדקנות, לשמור על התפקוד הגופני והקוגניטיבי ולהאריך את השנים שבהן אנחנו נהנים מבריאות טובה.
האם באמת אפשר להאט את ההזדקנות?
(צילום: ירון ברנר, ליאור שרון, טל אזולאי)
בפאנל שנערך במסגרת ועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות", בהנחיית שרון כידון, השתתפו ד"ר איליה סטמבלר, יו"ר "ותק – התנועה לאיכות ואריכות חיים" וחוקר באוניברסיטת בר-אילן; ד"ר גיא שלמון, דיאטן ספורט ופיזיולוג מאמץ, החוקר את תחומי המיקרוביום והפעילות הגופנית; וד"ר אנה זנקוביץ', רופאה בתחום הרפואה האסתטית והאטת הזדקנות העור. השלושה דנו במה שהמדע כבר יודע, במה שעדיין דורש מחקר ובצעדים שאפשר לנקוט כדי לשמור על איכות החיים לאורך השנים.
אז מה בעצם המשמעות של לונג'ביטי? האם המטרה היא לחיות יותר שנים, או לחיות יותר שנים בבריאות טובה?
"זה לא או זה או זה, אלא גם וגם״, מסביר ד"ר איליה סטמבלר. ״אנחנו בשום פנים ואופן לא מוותרים על אריכות חיים. ירידה בתמותה היא דבר חשוב מאוד, אבל המטרה היא לא רק להאריך את החיים, אלא גם לשמור על הבריאות במהלכם. אנחנו רוצים לחיות יותר שנים, ובבריאות טובה".
ד"ר גיא שלמון: "צריך להבחין בין שני מושגים: תוחלת חיים ותוחלת בריאות, כלומר מספר השנים שבהן אנחנו חיים בבריאות טובה. הרעיון בלונג'ביטי הוא לצמצם את הפער ביניהם, אבל כלפי מעלה. לא רק לחיות הרבה שנים, אלא לחיות יותר שנים בבריאות טובה, יכולת תפקודית ואיכות חיים".
ד"ר אנה זנקוביץ': "השלב הראשון חייב להיות הטמעה רחבה של אורח חיים בריא בחברה, כדי לשפר את הבריאות ואת איכות החיים כבר בהווה. השלב הבא הוא אריכות החיים. אלה שני דברים שצריכים להתקדם יחד".
ומה המחקר יודע כיום על הגורמים שמאיצים את ההזדקנות או מאטים אותה?
ד"ר איליה סטמבלר: "קודם כול, עדיין אין הגדרה מוסכמת להזדקנות. פרסמנו ספר בהשתתפות 70 חוקרים מובילים בתחום, וקיבלנו 70 תשובות שונות לשאלה מהי הזדקנות. זו בעיה בסיסית, כי כדי להבין אם התערבות מסוימת מצליחה, צריך קודם לדעת איך מודדים את ההצלחה שלה. עם זאת, אנחנו כבר מכירים כמה תהליכי הזדקנות בסיסיים, ובמחקרים במודלים של בעלי חיים הוכח שאפשר להתערב בהם ולשפר את הבריאות. השאלה הגדולה היא איך מתרגמים את הידע הזה להתערבויות בבני אדם. אנשים רוצים תשובות מוכנות ומוצרים שאפשר לקנות מהמדף, אבל המחקר עדיין מתפתח".
אפשר לשנות את הגיל הביולוגי שלנו?
ד"ר איליה סטמבלר: "קודם צריך להגדיר מהו גיל ביולוגי ואיך מודדים אותו. למשל, כשמדברים על גיל ביולוגי אפיגנטי, יש שאלות רבות לגבי אמינות המדידה. לפני שמציעים המלצות, צריך להבין איך אנחנו מודדים הזדקנות ואת ההצלחה של התערבות מסוימת. אבל באופן עקרוני, כן, אפשר להתערב בתהליכי הזדקנות. זה כבר הוכח בחיות מודל".
לצד המחקר העוסק בתהליכי ההזדקנות בגוף, גם עולם הרפואה האסתטית מנסה להציע פתרונות להשפעות הגיל. אלא שכאן עולה שאלה נוספת: האם הטיפולים רק משפרים את המראה החיצוני, או שהם יכולים להשפיע גם על התהליכים המתרחשים ברקמות?
עד כמה הרפואה האסתטית יכולה להשפיע על תהליכי ההזדקנות, ולא רק לטשטש את הסימנים החיצוניים שלהם?
ד"ר אנה זנקוביץ': "בסימנים החיצוניים של ההזדקנות, כמו רפיון העור, קמטים, פיגמנטציה ושינויים במרקם העור, אנחנו מטפלים כבר שנים רבות ובהצלחה. אבל עולם הרפואה האסתטית מתקדם היום גם לטיפול בתהליכים שמתרחשים בתוך הרקמה. יש לנו טכנולוגיות לייזר שמסייעות בחידוש העור, וחומרי הזרקה המבוססים, למשל, על סידן, שמעניקים תמיכה מבנית לרקמה. מבחוץ העור נראה מלא וזוהר יותר, אבל המטרה היא גם לתמוך בתפקוד טוב יותר של התאים. יש גם חומרים המבוססים על מקטעי DNA ו-RNA, שמקורם בדג סלמון, ומוזרקים לעור. זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל מדובר בחומרים שכבר נמצאים בשימוש ברפואה האסתטית ומבוססים על מחקרים. הם יכולים לסייע בהפחתת תהליכים דלקתיים בתאים. זה חלק מהכיוון שאליו מתפתחת הרפואה האסתטית בהקשר של האטת הזדקנות".
אולם לא כל הדרכים לשמירה על בריאות הגוף כרוכות בטכנולוגיות חדשות או בטיפולים מתקדמים. אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיון היה דווקא מרכיב בסיסי בתפקוד הגופני: מסת השריר.
עד כמה שמירה על מסת השריר חשובה לאריכות חיים בריאה?
ד"ר גיא שלמון: "זה אחד הנדבכים החשובים בתחום הלונג'ביטי. בגיל מבוגר אנחנו מכירים את התופעה של אובדן מסת שריר. כבר סביב גיל 40, אנשים שאינם מבצעים פעילות גופנית עלולים להתחיל לאבד מסת שריר. יש קשר בין אובדן מסת שריר לבין פגיעה בבריאות וביכולת התפקודית בגיל מבוגר. מדובר בפעולות בסיסיות, כמו לקום מכיסא או להחזיק חפצים. כשמסתכלים על התמונה הרחבה, מחקרים מראים קשר בין אובדן מסת שריר לבין סיכונים בריאותיים ותפקודיים. אחת הדרכים החשובות להתמודד עם התופעה היא אימוני התנגדות".
ואם אני כבר רצה ועושה פילאטיס, האם אני עדיין צריכה לשלב אימוני התנגדות?
ד"ר גיא שלמון: "בהחלט. אימוני התנגדות הם המונח הנכון, משום שלא חייבים לעבוד עם משקלים גבוהים. אפשר להשתמש גם במשקלים נמוכים יותר, כל עוד מפעילים את השרירים במאמץ משמעותי. זו אסטרטגיה מצוינת לשמירה על מסת השריר, ולעיתים גם להגדלתה. אבל כשמדברים על לונג'ביטי, היתרונות רחבים יותר. אימוני התנגדות יכולים לסייע גם באיזון רמות הסוכר ובתמיכה בתפקודים קוגניטיביים. לכן מדובר באסטרטגיה חשובה מאוד".
והיתרונות של פעילות גופנית בהקשר של אריכות חיים מבוססים מחקרית?
ד"ר איליה סטמבלר: "התשובה היא כן, ללא ספק, אבל השטן נמצא בפרטים הקטנים. אנחנו יודעים שפעילות גופנית מועילה, אבל באיזה מינון ובאילו תנאים? כאן נדרשת התאמה אישית. משטר האימונים של אדם בן 80 לא צריך להיות זהה לזה של אדם בן 60, וגם אדם חולה בן 60 אינו דומה לאדם בריא בן 80. אנחנו צריכים עוד מחקר כדי להבין מה מתאים לכל אחד. הכיוון ברור, אבל יש עוד הרבה שאלות פתוחות".
בין המדע להבטחות השיווקיות
אחד האתגרים בתחום אריכות החיים הוא הפער בין ההתפתחויות המדעיות לבין ההבטחות שמופנות לציבור. המונח לונג'ביטי כבר מופיע בפרסומות, במוצרים ובשירותים שונים, אך לא תמיד ברור מה עומד מאחוריהם.
איך הציבור יכול להבחין בין מוצרים וטיפולים שמבוססים על מחקר מדעי לבין גימיקים שיווקיים?
ד"ר גיא שלמון: "זו נקודה רגישה מאוד. אני עושה הפרדה בין המסלול המדעי-מחקרי, שבו תחום הלונג'ביטי באמת מתפתח, לבין מה שקורה בשטח. במחקר מנסים להבין את המנגנונים שקשורים להזדקנות, למשל תפקוד המיטוכונדריה, ולפתח תרופות או טיפולים שיכולים להשפיע עליהם. זה כיוון מחקרי מעניין וחשוב מאוד. אבל כשעוברים ליישום בשטח, כאן מתחיל להיווצר מקום גם לשרלטנות. חלק מההמלצות שניתנות לציבור, למשל צריכה של תוספי תזונה מסוימים, אינן מבוססות על ראיות מדעיות מספקות. מצד שני, חלק גדול מההמלצות הטובות שמציגים היום תחת הכותרת לונג'ביטי בכלל אינן חדשות. להמליץ על פעילות גופנית ותזונה נכונה? אנחנו עושים את זה מאז ומעולם. לקחו המלצות שאנחנו נותנים בקליניקה כבר שנים וארזו אותן בצורה יפה יותר. אני לא פוסל את זה. אם זה מה שיגרום לאנשים לשנות את אורח החיים שלהם, זה מצוין. אבל צריך לקרוא לילד בשמו: יש כאן גם טרנדיות. המחקר מתקדם ויביא בשורות, אבל בשטח יש פער בין מה שאנחנו רוצים להשיג לבין ההבטחות המוגזמות".
ד"ר אנה זנקוביץ': "יש הרבה טרנדים, אבל במרפאה אפשר להתמודד עם זה בצורה פשוטה. אם מטופלת לא בטוחה לגבי חומר או טיפול מסוים, היא יכולה לבקש מהמרפאה הפניה למחקרים הרלוונטיים. אנחנו עובדים עם חומרים שנמצאים בתחום כבר שנים, כולל פולינוקלאוטידים, שעכשיו מדברים עליהם כאילו מדובר בטרנד חדש. אפשר להפנות את המטופלים למחקרים ולתת להם את המידע שעליו מבוסס הטיפול".
ומה לגבי משפיענים ברשתות החברתיות שמבטיחים פתרונות קסם, או תוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית?
ד"ר אנה זנקוביץ': "גם כאן צריך לחפש את המחקרים. אפשר להיעזר גם בכלי בינה מלאכותית כדי לבדוק מידע. יש מה שמכונה 'Truth Mode', שאמור להציג תשובות אמינות ולהגיד כשאין לו תשובה. אני סומכת על זה יותר מאשר על משפיען ברשת חברתית". במקביל, ד"ר איליה סטמבלר הציג עמדה זהירה יותר והזכיר שגם בעולם המדעי עדיין אין תשובות חד-משמעיות לרבות מהשאלות בתחום.
איך אפשר לדעת שטיפול מסוים באמת יאריך את החיים ולא רק יעניק שיפור זמני?
ד"ר איליה סטמבלר: "אני מצטער אם אני הורס לכמה אנשים את שמחת החיים, אבל גם החוקרים עדיין לא יודעים הכול. אין לנו עדיין קריטריונים מוסכמים ומבוססי ראיות להגדרת הזדקנות ולמדידת הצלחה של התערבויות. למשל, טיפול מסוים יכול לשפר את איכות החיים בטווח הקצר, אבל לפגוע באדם בטווח הארוך. אז איך אנחנו יודעים אם הוא באמת מאריך חיים? אנחנו צריכים מדדים מנבאים אמינים מאוד, שעדיין חסרים לנו, או מחקרים שנמשכים שנים רבות, או ראיות לירידה בתמותה. לדעתי, הדרך האתית הנכונה היא להציג למטופלים את הדברים כפי שהם: לומר להם שמדובר בהתערבות שנמצאת במחקר, להסביר אילו ראיות קיימות, האם הן מגיעות ממחקרים בבעלי חיים או בבני אדם, ולאפשר להם להחליט על בסיס המידע הזה. אנחנו יודעים שאפשר להשפיע על הבריאות ועל תהליכי הזדקנות, אבל השאלה היא איך בדיוק. יש גם אנשים שהגיעו לגיל 100 אף שעישנו או ניהלו אורח חיים לא בריא. אנחנו עדיין בשלבים של מחקר, וצריך להיזהר מהבטחות נחרצות".
מעבר להשפעה על האדם הבודד, המשתתפים הדגישו כי להזדקנות בריאה עשויה להיות משמעות רחבה עבור החברה כולה. ככל שאנשים יוכלו לשמור על עצמאותם ועל בריאותם לאורך שנים רבות יותר, כך עשוי גם לפחות העומס על מערכות הבריאות והרווחה.
עד כמה חשוב להשקיע במחקר ובקידום הזדקנות בריאה ברמה הלאומית?
ד"ר איליה סטמבלר: "זה חשוב מאוד. אם אנחנו רוצים למנוע ממערכות הבריאות והרווחה להגיע למצב של קריסה, לשחרר משאבים ולאפשר לאנשים להיות מאושרים ולחיות שנים רבות בבריאות טובה, אנחנו חייבים להשקיע בתחום הזה".
ד"ר גיא שלמון: "זה הרבה מעבר לטיפול במחלות. בלונג'ביטי צריך להשקיע קודם כול במניעה. דווקא לקחת אנשים בריאים ולנסות לדחות ככל האפשר הופעה של מחלות בעתיד. צריך להעלות מודעות לתזונה נכונה ולאורח חיים בריא".
האם קידום הזדקנות בריאה צריך להיות חלק ממערכת הבריאות, ואולי אף להיכלל בסל הבריאות?
ד"ר גיא שלמון: "כל מה שיכול לתרום לבריאות הציבור הוא דבר שצריך לקדם. אנחנו צריכים למצוא כלים שיגרמו לאנשים לאמץ הרגלים בריאים לפני שמופיעה מחלה. הרבה פעמים אנחנו מתחילים לפעול רק כשכבר יש בעיה. הרעיון בלונג'ביטי הוא לא לחכות למחלה ואז לטפל בה, אלא להתחיל הרבה קודם. חלק גדול מזה קשור להרגלים שאנחנו מאמצים כבר בגיל צעיר, ויכול לחסוך בעיות רבות בהמשך".
ד"ר איליה סטמבלר: "זו בדיוק אחת המטרות שלנו בתנועת 'ותק' – ליצור מודעות לאריכות חיים בריאה, כדי שהנושא יוטמע גם במערכת הבריאות. עד היום הזדקנות בריאה לא הייתה במקום מספיק גבוה בסדר העדיפויות. בשנה שעברה פורסמו שני קולות קוראים למחקר בתחום ההזדקנות הבריאה, מטעם משרד הבריאות ומשרד המדע. אני גאה בכך שעודדנו את הנושא וגם השתתפנו בו. אלה צעדים קטנים, אבל כך אפשר לקדם מודעות ומדיניות".
ובתחום האסתטי, מתי כדאי להתחיל לחשוב על מניעת סימני הזדקנות?
ד"ר אנה זנקוביץ': "הדור הצעיר כבר הרבה יותר מודע לבריאות ולתזונה. אנחנו רואים שינוי משמעותי בשנים האחרונות. מבחינת הרפואה האסתטית, תחילת שנות ה-30 היא בהחלט תקופה שבה אפשר להתחיל לחשוב על טיפולים. אבל עד גיל 30 חשוב קודם כול להקפיד על הרגלים בריאים, כמו שימוש בקרם הגנה, חבישת כובע והקפדה על אורח חיים בריא. אנחנו רואים גם הורים צעירים שמטמיעים הרגלים כאלה אצל הילדים שלהם מגיל קטן מאוד. המודעות כבר קיימת, ותחילת שנות ה-30 היא זמן לא רע להתחיל לחשוב על הנושא גם מהבחינה האסתטית".
לקראת סיום הפאנל ביקשה כידון משלושת המומחים להניח לרגע בצד את השאלות המחקריות ולהציע המלצות מעשיות לאנשים מעל גיל 50, שרוצים לשמור על חיוניות, עצמאות ובריאות טובה לאורך שנים.
מהן ההמלצות החשובות ביותר שלכם למי שרוצים להזדקן בצורה בריאה ולשמור על איכות החיים?
ד"ר גיא שלמון: "זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל זו האמת: קודם כול תזונה נכונה. לאכול מזון מגוון, בעיקר מהצומח, לצמצם מזון אולטרה-מעובד ולהעדיף מזון טבעי ומלא. הדבר השני הוא פעילות גופנית. להיות בתנועה, לא לחשוש ממאמץ או מקצת קושי. בנוסף, חשוב מאוד ללמוד להתמודד עם סטרס ולדאוג לשינה טובה ומספקת".
ד"ר אנה זנקוביץ': "אני ממליצה קודם כול לשתות מים. שתיית מים חיונית מאוד, ולא רק למראה העור. בנוסף, חשוב להשתמש בקרם הגנה באופן קבוע, כבר מגיל צעיר. והעצה השלישית שלי קצת פחות קשורה לאסתטיקה: חשוב שלכל אדם תהיה מטרה בחיים, משהו שמאתגר אותו. להמשיך ללמוד דברים חדשים, להציב לעצמנו אתגרים ולשמור על תחושת חיוניות. זה חשוב למוח ולנפש".
ד"ר איליה סטמבלר: "אני אתן חמש המלצות במחיר של שלוש: תזונה מתונה ומאוזנת, פעילות גופנית מתונה ומתמדת, ושינה ומנוחה מספקות. חשוב מאוד גם שתהיה מוטיבציה בחיים, שתהיה סיבה לקום בבוקר. והדבר החמישי הוא לתמוך במחקר, להתעניין בו ולעודד את המשך העיסוק בתחום. אנחנו חייבים להמשיך לחקור כדי להבין טוב יותר איך אפשר להאריך את החיים ולשמור על הבריאות".














