מחלות לב וכלי דם הן גורם התמותה המוביל בעולם, והן יוצרות עומס אדיר על מערכות הבריאות בגלל אירועים כמו התקפי לב, אי-ספיקת לב ושבץ. רובנו יודעים ששינה, תזונה ופעילות גופנית הם המפתחות לבריאות, אבל בדרך כלל אנחנו מתייחסים לכל אחד מהם כאל פרויקט נפרד ומנסים להצטיין בתחום אחד.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי European Journal of Preventive Cardiology, מהמובילים בעולם בתחום רפואת הלב המניעתית מטעם האיגוד האירופי לקרדיולוגיה, מציע גישה אחרת לגמרי: במקום לחפש מהפכה בהרגל בודד, בואו נבדוק מה קורה כשמשפרים קצת מכל דבר במקביל.
המחקר התבסס על נתונים של למעלה מ-53 אלף משתתפים שעליהם עקבו במשך שמונה שנים. כדי להגיע לנתונים מדויקים, החוקרים השתמשו במכשירים לבישים ובאלגוריתם מבוסס למידת מכונה כדי למדוד את זמני השינה והפעילות הגופנית של המשתתפים. הממצאים הראו ששינוי משולב וקטן – תוספת של 11 דקות שינה בלילה, עוד 4.5 דקות של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת ביום (למשל הליכה מהירה) ותוספת של כרבע כוס ירקות לתפריט – נקשר לירידה של 10% בסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים משמעותיים, ובהם התקף לב, שבץ ואי-ספיקת לב.
ביחד זה הרבה יותר קל
ד"ר ניקולס קומל, שהוביל את המחקר באוניברסיטת סידני, מסביר שהשיטה הזו הופכת את היעדים להגיוניים וישימים יותר לאורך זמן עבור רוב האנשים. לדבריו, הרבה יותר קל להתמיד בכמה שינויים קטנים מאשר לנסות לבצע שינוי דרמטי בתחום אחד בלבד. לצורך המחשה, החוקרים ציינו שאם הייתם מנסים להגיע לאותה ירידה של 10% בסיכון רק דרך שינה, הייתם צריכים להוסיף לעצמכם כ-30 דקות שינה בכל לילה – יעד שקשה בהרבה ליישום עבור רובנו.
החוקרים מדגישים כי בין ההרגלים שלנו מתקיימת השפעה הדדית, ולכן יש היגיון בבחינתם יחד ולא בנפרד. שינה גרועה משבשת את ההורמונים שאחראים על הרעב וגורמת לנו לאכול יותר, בעוד שפעילות גופנית משפרת את איכות השינה. מצד שני, חוסר שינה גורם לעייפות שמונעת מאיתנו לצאת לפעילות, ותזונה לקויה פוגעת ברמות האנרגיה שדרושות לנו כדי לזוז. לכן, בחינה של שלושת ההרגלים יחד עשויה להיות משמעותית יותר מאשר בחינה של כל אחד מהם בנפרד.
השילוב האופטימלי שנמצא במחקר
במסגרת המחקר, דירגו החוקרים את איכות התזונה לפי מדד שכלל יותר ירקות, פירות, דגים, מוצרי חלב, דגנים מלאים ושמנים מהצומח, ופחות דגנים מזוקקים, בשר מעובד, בשר אדום לא מעובד ומשקאות ממותקים. השילוב שנקשר לירידה הגדולה ביותר בסיכון (57%) כלל בין 8 ל-9.4 שעות שינה ביממה, 42–104 דקות של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת ביום, וציון תזונה בטווח של 32.5–50 במדד האיכות. יחד עם זאת, החוקרים מדגישים שיש לקרוא את ממצאי התזונה בזהירות, מכיוון שהם התבססו על דיווח עצמי של המשתתפים ולא על מדידה ישירה במכשירים.
פרופ' עמנואל סטמטקיס, מהחוקרים הבכירים בפרויקט, אמר שהשלב הבא הוא פיתוח כלים דיגיטליים שיסייעו לאנשים לאמץ את השינויים הקטנים האלה ביומיום שלהם. למרות התוצאות המעודדות, חשוב לזכור שמדובר במחקר תצפיתי, ולכן הוא לא יכול להוכיח באופן סופי שדווקא השינויים האלה הם שגרמו לירידה בסיכון, ודרושים ניסויים נוספים כדי לאשר זאת.
החוקרים סבורים שלממצאים הללו יש גם משמעות מעשית: במקום להציב לציבור יעדים קשיחים וגדולים שקשה לעמוד בהם לאורך זמן, ייתכן שדווקא גישה מצטברת של שיפורים קטנים בכמה תחומים במקביל תהיה ישימה יותר עבור אנשים רבים. לדבריהם, המטרה אינה להחליף את ההמלצות הרפואיות המקובלות, אלא להראות שגם צעדים צנועים יחסית בשינה, בפעילות ובתזונה יכולים להצטבר לאורך זמן לתועלת בריאותית ממשית.
ובכל זאת, המסר ברור: גם לשיפורים קטנים מאוד בשגרה שלנו יש תרומה ממשית להפחתת הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים משמעותיים.
