עבור מיליארדי בני אדם ברחבי העולם, כוס תה היא חלק בלתי נפרד משגרת היום. יש מי שפותחים איתה את הבוקר, אחרים שותים אותה אחרי ארוחה, ויש גם מי שלא יכולים לעבור יום בלי כמה כוסות. מחקר רחב היקף שפורסם לאחרונה מצביע על כך שלהרגל היומיומי הזה עשוי להיות קשר גם לבריאות הלב וכלי הדם. אלא שהממצאים כוללים גם הסתייגות חשובה, שנוגעת דווקא לאופן שבו אנחנו שותים את התה.
המחקר, שפורסם ב־21 באוקטובר בכתב העת המדעי Journal of Internal Medicine, התבסס על נתוניהם של 485,934 בני אדם מסין, שהשתתפו במאגר המחקר China Kadoorie Biobank. החוקרים, בהובלת Zichen Ye, בחנו את הרגלי שתיית התה של המשתתפים ואת הקשר בינם לבין הסיכון להתפתחות מחלות של הלב וכלי הדם, ובהן שבץ מוחי והתקף לב.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 9.05 שנים תועדו 14,863 מקרים חדשים של מחלות כלי דם. החוקרים מצאו כי בקרב מי שנהגו לשתות תה באופן קבוע, הסיכון היחסי למחלות האלו היה נמוך בכ־11% בהשוואה למי שלא נהגו לשתות תה באופן קבוע, גם לאחר התאמות סטטיסטיות לגורמים שונים. בניתוח של סוגי מחלות ספציפיים דווח גם על קשר לסיכון יחסי נמוך בכ־37% לשבץ מוחי איסכמי ובכ־17% להתקף לב.
עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר במחקר תצפיתי. כלומר, החוקרים זיהו קשר סטטיסטי בין שתיית תה לבין סיכון נמוך יותר למחלות כלי דם, אך לא הוכיחו ששתיית התה עצמה היא הגורם להפחתת הסיכון. גם הרגלי התזונה, הפעילות הגופנית ומאפיינים נוספים של המשתתפים עשויים להשפיע על התוצאות.
תה שחור או תה ירוק: מה עדיף לבריאות?
אחד הממצאים המסקרנים במחקר נוגע להבדלים בין סוגי התה. החוקרים מצאו כי שתיית תה שחור הייתה קשורה באופן עקבי יותר לסיכון נמוך למחלות כלי דם בהשוואה לשתיית תה ירוק. בנוסף, תה בחוזק בינוני נקשר לסיכון נמוך יותר.
הממצא עשוי להפתיע את מי שמורגלים לחשוב דווקא על תה ירוק כבחירה הבריאה יותר. אלא שההבדלים בין שני המשקאות מורכבים יותר, ולא ניתן להסיק מהמחקר כי תה שחור בהכרח בריא יותר. "שני סוגי התה מגיעים מאותו צמח בדיוק. ההבדל ביניהם נעוץ בתהליך העיבוד (חמצון)", מסבירה לימור טל פוני, התזונאית הראשית של מכבי שירותי בריאות.
לדבריה, תה ירוק עובר תהליך חמצון מינימלי, ולכן שומר על ריכוז גבוה של פוליפנולים, תרכובות צמחיות פעילות בעלות תכונות נוגדות חמצון. אחת הבולטות שבהן היא EGCG, שנחקרה בהקשרים של הפחתת דלקתיות, הגנה על כלי הדם, רגישות לאינסולין ובקרה על משקל הגוף.
לעומתו, תה שחור עובר תהליך חמצון מלא, שבמהלכו נוצרות תרכובות ייחודיות הנקראות תיאפלבינים ותיארוביגינים. תרכובות אלה נחקרו בין היתר בהקשר של הפחתת רמות הכולסטרול מסוג LDL ושיפור תפקוד האנדותל, שכבת התאים המצפה את חלקם הפנימי של כלי הדם.
למרות שהמחקר הנוכחי מעדיף תה שחור, פוני מזכירה כי מחקרים אחרים הצביעו גם על היתרונות הבריאותיים האפשריים של תה ירוק. לכן אין הצדקה לקבוע שאחד מסוגי התה עדיף באופן גורף על האחר.
שש עד שמונה כוסות ביום? לא בהכרח
ממצא נוסף במחקר עסק בכמות התה הנצרכת. החוקרים מצאו קשר שאינו ליניארי בין מספר הכוסות לבין הסיכון למחלות כלי דם. הסיכון הנמוך ביותר הוערך בקרב משתתפים ששתו כשש עד שמונה כוסות תה ביום, במסגרת קבוצת האנשים ששתו תה לפחות פעם בשבוע. אבל לפני שממהרים למלא את הקומקום שוב ושוב, כדאי להבין מה הנתון הזה אומר – ובעיקר מה הוא אינו אומר.
המחקר לא הוכיח ששתיית שש עד שמונה כוסות ביום מפחיתה את הסיכון למחלות לב, ואין לראות בכמות הזאת המלצה רפואית או תזונתית. החוקרים עקבו אחר הרגלי השתייה הקיימים של המשתתפים, ולא ערכו ניסוי שבו התבקשו לשתות כמויות מוגדרות של תה. גם גודל הכוסות לא היה אחיד בהכרח.
פוני מדגישה כי אין צורך להגדיל באופן משמעותי את צריכת התה בעקבות הממצאים. לדבריה, שתייה של שלוש עד ארבע כוסות ביום עשויה לספק את עיקר היתרונות הקרדיו־מטבוליים בלי להעמיס על הגוף. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בהמלצה מקצועית כללית ולא בכמות שהוכחה כאופטימלית במחקר הנוכחי.
אחד השיקולים החשובים הוא כמות הקפאין. למרות שתה נתפס לעיתים כמשקה עדין יותר מקפה, גם הוא מכיל קפאין, והכמות משתנה בהתאם לסוג התה, לכמות העלים, למשך החליטה ולגודל הכוס.
לפי הנתונים שהציגה פוני, כמות הקפאין במנת תה עשויה לנוע בין כ־14 ל־61 מיליגרם, במנה של 170 עד 230 מ"ל. מחקרים מיפן העריכו כי כוס תה ירוק בנפח של כ־170 מ"ל מכילה בממוצע כ־30 מיליגרם קפאין, לעומת כ־51 מיליגרם בכוס תה שחור באותו נפח.
לשם השוואה, צריכת קפאין של עד 400 מיליגרם ביום נחשבת בדרך כלל לכמות שאינה מעוררת חשש בטיחותי עבור רוב המבוגרים הבריאים. עם זאת, הסף הזה אינו מתאים לכל אדם, והרגישות לקפאין משתנה מאדם לאדם.
מי ששותים כמה כוסות תה ביום לצד קפה, משקאות אנרגיה או מוצרים נוספים המכילים קפאין צריכים להביא בחשבון את הצריכה המצטברת. קפאין בכמות גבוהה עלול לגרום בין היתר לקשיי שינה, לעצבנות ולדפיקות לב, במיוחד בקרב אנשים הרגישים להשפעותיו.
האזהרה המפתיעה: לא כדאי לשתות תה כשהוא רותח
לצד הקשר שנמצא בין שתיית תה לבין סיכון נמוך יותר למחלות כלי דם, זיהו החוקרים גם ממצא בכיוון ההפוך: שתיית תה שהוגדר כלוהט במיוחד הייתה קשורה לסיכון יחסי גבוה בכ־16% למחלות כלי דם.
זהו אחד הממצאים הבולטים במחקר, משום שהוא מצביע על האפשרות שלא רק סוג התה וכמותו קשורים לבריאות, אלא גם הטמפרטורה שבה שותים אותו. עם זאת, החוקרים לא הוכיחו כי הטמפרטורה הגבוהה היא שגרמה לעלייה בסיכון למחלות כלי דם. גם במקרה הזה מדובר בקשר סטטיסטי, שדורש מחקר נוסף כדי להבין את משמעותו ואת המנגנונים האפשריים העומדים מאחוריו.
ללא קשר לממצא הזה, פוני ממליצה להימנע משתיית תה רותח ולוהט גם כדי לשמור על רירית הוושט. שתיית משקאות בטמפרטורות גבוהות מאוד נקשרה במחקרים קודמים לפגיעה בוושט ולסיכון מוגבר לסרטן הוושט. מבחינה מעשית, ההמלצה פשוטה: אין צורך לשתות את התה מיד לאחר שהמים הרותחים נמזגו לכוס. אפשר להמתין כמה דקות עד שהמשקה יתקרר לטמפרטורה נעימה לשתייה.
התה הוא רק חלק מהתמונה
אחד הממצאים החשובים במחקר התגלה כאשר החוקרים בחנו את שתיית התה לצד הרגלי חיים נוספים. הסיכון הנמוך ביותר למחלות כלי דם נמצא בקרב משתתפים ששילבו שתיית תה קבועה, הימנעות מעישון ורמה גבוהה של פעילות גופנית.
השילוב הזה היה קשור לסיכון יחסי נמוך בכ־45% בהשוואה לקבוצת הייחוס שנבדקה. עם זאת, אין לייחס את ההבדל לשתיית התה לבדה, משום שמדובר בשילוב של כמה התנהגויות בריאות. "אף פעם אין גורם אחד המגן מפני מחלות כלי דם. המחקר הזה מראה את ההשפעה המצטברת של מספר התנהגויות בריאות", מדגישה פוני. לדבריה, שתיית תה יכולה להיות תוספת מבורכת לשגרת היום, אך יתרונותיה האפשריים משתלבים בתמונה רחבה הרבה יותר, הכוללת פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון ותזונה מאוזנת.
למחקר יש גם מגבלות שחשוב לזכור. הוא התבסס על נתוני אוכלוסייה מסין, שבה הרגלי שתיית התה עשויים להיות שונים מאלה הנהוגים במדינות אחרות. נוסף על כך, הרגלי השתייה נמדדו בנקודת זמן אחת, וגודל הכוסות לא היה אחיד בהכרח. לפיכך, לא ניתן להשליך את הממצאים באופן ישיר על כל אוכלוסייה או לקבוע מהי כמות התה האופטימלית עבור כל אדם.
בשורה התחתונה, אם אתם אוהבים לשתות תה, בהחלט אפשר להמשיך ליהנות ממנו כחלק מתזונה מאוזנת, ורצוי ללא תוספת סוכר. אין צורך להגדיל באופן דרמטי את מספר הכוסות בעקבות המחקר, ואין סיבה להחליף תה ירוק בשחור או להפך רק על סמך הממצאים. ובעיקר, כדאי לזכור שבריאות הלב אינה תלויה במשקה אחד, אלא בשילוב של הרגלים לאורך זמן.








