בתקופה של מתח מתמשך, כמו זו שאנחנו חווים מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", אני פוגש יותר ויותר אנשים שמתלוננים על שכחה של דברים יומיומיים: איפה הנחנו את המפתחות, איפה חנינו את הרכב, או מה רצינו להגיד לפני רגע. ברוב המוחלט של המקרים, חשוב להרגיע כי אין מדובר בנזק נוירולוגי קבוע, אלא בתגובה טבעית של המוח לעומס חריג.
הזיכרון שלנו תלוי בראש ובראשונה בקשב. כשהקשב נפגע בגלל סטרס, עייפות או דריכות שיא, המידע לא נקלט בצורה תקינה מלכתחילה. לכן, במקרים רבים לא מדובר ב-"שכחה" קלאסית של מידע שהיה קיים, אלא בכשל בקידוד, כלומר המוח פשוט לא "הקליט" את האירוע.
המוח במצב הישרדות: למה הזיכרון שלנו נפגע?
במצב של אזעקה, התרעה או איום מכל סוג, מערכת הסטרס בגוף מופעלת במהירות. האמיגדלה, שהיא האזור האחראי במוח על זיהוי איומים, נכנסת לפעולה מיידית ומשחררת הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול שגורמים לגוף שלנו להיכנס למצב הישרדותי.
בשלב זה חלה ירידה זמנית בתפקודים קוגניטיביים גבוהים הכוללים יכולות מורכבות של המוח כמו תכנון קדימה, קבלת החלטות מושכלות, שיקול דעת וכו'. ההיפוקמפוס, שאחראי על יצירת זיכרונות, רגיש מאוד לקורטיזול ולכן התפקוד שלו נפגע. במילים אחרות, המוח למעשה מתעדף את יצר ההישרדות על פני הזיכרון. זהו מנגנון תקין לחלוטין, אך ברגע כשהוא נמשך לאורך זמן, אנחנו מתחילים להרגיש את ה"ערפל" (Brain Fog) ביום יום, תחושה המתאפיינת באיטיות מחשבתית, קושי בריכוז וקושי בשליפת מילים.
מתי זה נורמלי ומתי צריך להיבדק?
למרות שמדובר בתגובה פונקציונלית למתח שהיא הפיכה לחלוטין, ישנן נקודות שבהן אני ממליץ לא להסתפק בהסבר של סטרס ולפנות לבירור נוירולוגי:
- כאשר יש החמרה מתקדמת וקיצונית בזיכרון.
- כשיש פגיעה ממשית בתפקוד היומיומי או בלבול.
- כשהסביבה הקרובה ובני המשפחה שמים לב לשינוי משמעותי בהתנהגות.
- כשהמצב אינו משתפר כלל גם כשהעומס יורד מעט.
במרבית המקרים ברגע שהעומס נרגע, מתחיל תהליך התאוששות טבעי בו המוח יודע לשקם את עצמו. אנחנו נראה שיפור משמעותי לרוב תוך ימים עד שבועות, אז הזיכרון חוזר לתפקוד מלא. אולם, בתקופות של מתח וסטרס מתמשך, תהליך ההתאוששות עשוי להיות הדרגתי יותר.
איך לשמור על המוח בתקופה מורכבת?
כדי לעזור לזיכרון לעבוד גם תחת לחץ, כדאי לאמץ כמה כללים בסיסיים:
- הקפידו על שינה מסודרת ככל הניתן ועל תזונה מאוזנת. חשוב לדעת כי התייבשות קלה או ירידה במות הסוכר, מצבים שנפוצים מאוד כשאנחנו שוכחים לאכול או לשתות בצורה מסודרת פוגעות ישירות ביכולת הריכוז והזיכרון שלנו.
- רבים מאיתנו נוטים להגביר את צריכת הקפאין בגלל עייפות מצטברת, אך חשוב לדעת כי כמות גבוהה של קפאין עלולה להחריף את תחושת המתח ולפגוע בחדות המחשבה.
- במקום להעמיס על המערכת הקוגניטיבית, מומלץ להיעזר בכלי ניהול חיצוניים כמו רשימות, תזכורות בטלפון ופתקים. השימוש בעזרים אלו אינו סימן לחולשה, אלא דרך יעילה להוריד עומס מהמערכת הנוירולוגית ולפנות לה מקום לעיבוד מידע אחר.
- קחו הפסקות יזומות במהלך היום כדי לאפשר למוח להירגע מהגירויים הבלתי פוסקים. מדובר בחלק בלתי נפרד מהשמירה על תפקוד תקין של המוח בזמן חירום.
זכרו: המוח שלכם אינו נפגע, הוא פשוט מתפקד תחת עומס קיצוני. ברגע שהעומס ירד והמתח יתפוגג, גם התפקוד והחדות המחשבתית יחזרו למסלולם.
הכותב הוא נוירולוג בכיר במאוחדת
