אנשים מדברים היום פחות מבעבר, ולא מדובר רק בתחושה. מחקר חדש מצא כי בין השנים 2005 ל־2019 מספר המילים שאנשים אומרים בקול ירד בכמעט 28%. לפי המחקר, הירידה הממוצעת עומדת על 338 מילים מדוברות פחות ביום, כך שמכ־16 אלף מילים ביום באמצע שנות ה־2000, ירד הממוצע לכ־12 אלף עד סוף העשור הקודם.
את המחקר, שפורסם בכתב העת האקדמי Perspectives on Psychological Science ערכו ד"ר ולריה פייפר מהמחלקה לפסיכולוגיה וייעוץ באוניברסיטת מיזורי, קנזס סיטי, ופרופ' מתיאס ר' מהל מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריזונה.
שיטת המחקר התבססה על ניתוח חוזר של נתוני אודיו מ־22 מחקרים שונים, שנערכו בין 2005 ל־2019 וכללו כ־2,200 משתתפים בני 10 עד 94 מארצות הברית, אירופה ואוסטרליה. המשתתפים נשאו מכשירי הקלטה שתיעדו קטעים מחיי היומיום שלהם, והחוקרים חישבו כמה מילים נאמרו בפועל במהלך היום. חשוב לציין כי ההקלטות לא נועדו המקור לבדוק אם אנשים מדברים פחות, אלא עסקו בנושאים שונים, בהם התמודדות עם סרטן השד, הסתגלות לאחר גירושים, מדיטציה ודינמיקה זוגית. לכן, לדברי החוקרים, המשתתפים לא ידעו שספירת המילים שלהם תשמש בעתיד לבחינת מגמה חברתית רחבה.
הגילוי עצמו היה כמעט מקרי. פרופ' מהל סיפר לאוניברסיטת אריזונה כי הוא וד"ר פייפר ניסו לשחזר מחקר קודם שלו משנת 2007, שבחן האם נשים באמת מדברות יותר מגברים. אלא שבמקום הבדל מגדרי בלבד, הם גילו ירידה עקבית כוללת בכמות הדיבור היומיומית. "אמרתי שחייבת להיות טעות", סיפר מהל על הרגע שבו קיבל את הנתונים החדשים, וביקש משותפתו למחקר לבחון את הנתונים. "היא בדקה הכול מחדש, והמספר נשאר. משהו באמת השתנה".
הירידה ניכרת בכל קבוצות הגיל, אך היא חדה יותר בקרב צעירים. לפי החוקרים, בני פחות מ־25 איבדו בממוצע כ־451 עד 452 מילים מדוברות ביום בכל שנה, לעומת כ־314 מילים בקרב בני 25 ומעלה. עם זאת, הירידה אצל מבוגרים מצביעה על כך שהסיפור אינו רק "צעירים וסמארטפונים", אלא שינוי רחב יותר בהרגלי החיים.
החוקרים אינם טוענים שהמחקר מוכיח בוודאות מה גרם לירידה, אבל הם מצביעים על תקופה שבה השתנו כמעט כל מנגנוני התקשורת היומיומית: הודעות טקסט, אימיילים, רשתות חברתיות, הזמנות באפליקציות, קופות בשירות עצמי, ניווט בטלפון במקום לשאול אדם ברחוב, והזמנת קפה באפליקציה במקום שיחה קצרה עם בריסטה.
ד"ר פייפר הדגישה שגם אינטראקציות קטנות, כמו שיחה עם מוכר, מלצר או אדם זר, מצטברות לכמות משמעותית של דיבור ביום.
אם המגמה נמשכה גם אחרי מועד ביצוע המחקר, שנת 2019, ייתכן שכיום אנשים מדברים פחות מ־10,000 מילים ביום בממוצע. החוקרים עצמם אינם מחזיקים נתונים אחרי 2019, אך מהל אמר כי לא היה מהמר על שיפור מאז, משום שמגפת הקורונה האיצה תהליכים שכבר הרחיקו אנשים זה מזה.
מעבר למספרים, המשמעות המרכזית של המחקר היא חברתית ופסיכולוגית. "לדבר פחות פירושו לבלות פחות זמן בקשר עם אחרים", אמרה פייפר ל־BBC Science Focus. "אם אנשים מנהלים פחות שיחות, הם עלולים לאבד גם את היתרונות הרגשיים המיידיים של אינטראקציה חברתית, וגם את היתרונות ארוכי הטווח של שמירה על קשרים חזקים". לדבריה, עדיין לא ברור אם שיחות מוקלדות מספקות את אותם יתרונות כמו שיחה מדוברת, וזו שאלה שמחקרים עתידיים יצטרכו לבדוק.
מהל הדגיש נקודה דומה: ייתכן שסך המילים שאנשים מייצרים בכל הערוצים כלל לא ירד, ואולי אפילו עלה, אבל זו אינה אותה שאלה. מילים מדוברות כוללות נוכחות, טון, ספונטניות ותזמון של חילופי דברים בזמן אמת, רכיבים שקשה לשחזר בהודעות כתובות. "אני לא חושב שאפשר להניח שהשניים ניתנים להחלפה", אמר.
המידע הראשוני התקבל ממערכת ניתוח החדשות של חברת Alchemiq
