תפוחי אדמה במקרר? זו כנראה לא הבחירה הכי בריאה
הרבה אנשים מאחסנים תפוחי אדמה במקרר מתוך מחשבה שקור שומר על טריות. בפועל, הקור משנה את ההרכב הכימי של תפוח האדמה. בטמפרטורות נמוכות מאוד, העמילן שבו – פחמימה מורכבת – מתפרק לסוכרים פשוטים, כחלק מתגובת הגנה טבעית של הצמח.
הטעויות שפוגעות לנו בבריאות
כאשר תפוח אדמה כזה מטוגן או נאפה בחום גבוה, הסוכרים מגיבים ויוצרים אקרילאמיד – חומר שנקשר במחקרים לחשש בריאותי בצריכה מצטברת. אין צורך להימנע מתפוחי אדמה, אך חשוב לאחסן אותם נכון: במקום קריר אך לא קר, יבש וחשוך. לפני טיגון או אפייה מומלץ להשרות תפוחי אדמה חתוכים במים קרים 15–30 דקות, פעולה שמסלקת חלק מהסוכרים. גם אופן הבישול חשוב – צבע זהוב בהיר עדיף על השחמה כהה, ובישול במים או אידוי אינם יוצרים את החומר הבעייתי כלל.
הסכנה הסמויה בשטיפת עוף גולמי
שטיפת עוף לפני הבישול היא אחת הדוגמאות הקלאסיות לפער בין תחושת ניקיון לבין מציאות מיקרוביולוגית. רבים שוטפים עוף כדי להסיר "לכלוך" או ריר, אך המדע מראה שהפעולה הזו אינה מנקה – היא מפזרת חיידקים.
כאשר מים מהברז פוגעים בעוף הגולמי, הם לא נשארים בכיור. בגלל שהעור של העוף רך וגמיש, המים ניתזים לכל הכיוונים ויוצרים רסס זעיר שאנחנו לא רואים בעין. בתוך הרסס הזה נמצאים חיידקים והם יכולים להגיע למשטחי עבודה, כלים, ירקות, בגדים ואפילו לידיים שלנו – במרחק של עד כמעט מטר מהכיור.
הדרך היחידה להשמיד את החיידקים היא חימום מלא. חימום העוף לטמפרטורה פנימית של כ־74 מעלות צלזיוס מחסל את החיידקים ומבטיח אכילה בטוחה. אין צורך – ואפילו אסור – לשטוף לפני כן.
הטעות הקריטית בצחצוח שיניים לאחר האוכל
"לצחצח שיניים אחרי כל ארוחה" הוא מסר חינוכי מוכר, אך בעידן של תזונה חומצית הוא דורש תזמון מדויק. לאחר אכילה או שתייה – במיוחד של פירות הדר, מיצים, קפה או משקאות מוגזים – רמת החומציות בפה עולה, ואמייל השן מתרכך זמנית. צחצוח בשלב הזה עלול לשחוק את שכבת ההגנה של השן ולגרום לנזק מצטבר ובלתי הפיך, כמו גם עלול להוביל לרגישות בשיניים, שינוי צבע ואף סיכון מוגבר לעששת. הרוק מנטרל את החומציות ומקשיח מחדש את האמייל, אך הוא זקוק לזמן – לרוב 30 עד 60 דקות. לכן מומלץ לשטוף את הפה במים מיד לאחר האוכל, ולדחות את הצחצוח לחצי שעה לפחות.
מיתוס הקירור האיטי של סירים
אסור להכניס סיר חם למקרר, זה "יקלקל אותו ויחמיץ את האוכל". המיתוס הזה, שמקורו בימי מקררי הקרח הפרימיטיביים, גורם לאנשים להשאיר תבשילים על השיש לקירור איטי במשך שעות רבות, לעיתים לילה שלם.
כאשר הסיר מתקרר לאט, בעיקר אם הוא גדול ועמוק, החלק הפנימי שלו נשאר חמים במשך שעות. זה בדיוק הרגע שבו אותם נבגים "מתעוררים", מתחילים להתרבות.
בניגוד למקררים של פעם, המקררים המודרניים בנויים להתמודד עם הכנסת מזון חם. מערכות הקירור וזרימת האוויר שלהם מסוגלות לפזר את החום במהירות יחסית, והקירור המהיר הוא דווקא זה ששומר על האוכל בטוח.
הכלל פשוט: מזון מבושל לא אמור להישאר מחוץ למקרר יותר משעתיים. אם עברו שעתיים – מכניסים למקרר, גם אם הוא עדיין חמים.
הנזק השקט: למה אוזניות עלולות לפגוע בשמיעה – ואיך להשתמש בהן נכון
אוזניות הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו – בעבודה, בהליכה, באימונים ובשיחות טלפון. הבעיה היא שפגיעת שמיעה מאוזניות ובעיקר חשיפה ממושכת לעוצמת קול גבוהה, כמעט אף פעם לא מורגשת בזמן אמת. אין כאב, אין סימן אזהרה, ורק אחרי שנים מגלים שהשמיעה כבר לא מה שהייתה. בעיתיות במיוחד הן אוזניות In-Ear (שנכנסות לתעלת האוזן) יושבות קרוב מאוד לעור התוף.
האופציה הבטוחה ביותר הן אוזניות שמכסות את כל האוזן מבחוץ (Over-Ear)- הן מפזרות את הצליל טוב יותר, מבודדות רעשים ומאפשרות לשמוע בווליום נמוך יותר. גם אוזניות On-Ear על הרקה עדיפות בדרך כלל על In-Ear, כל עוד הווליום נשמר נמוך. אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי יכולות דווקא להפחית נזק – כי אין צורך להגביר את הקול בסביבה רועשת.
כללי זהב לשמירה על השמיעה:
- כלל 60/60 לא יותר מ־60% ווליום, ולא יותר מ־60 דקות ברצף (האוזן זקוקה לזמן התאוששות)
- אם מישהו לידכם שומע את המוזיקה שלכם – זה חזק מדי
- תחושת צפצוף או אטימות באוזניים אחרי שימוש היא סימן אזהרה
מתיחות לפני אימון – לא תמיד רעיון טוב
במשך שנים לימדו אותנו שצריך "למתוח את השרירים לפני ריצה או אימון כוח כדי למנוע פציעות", אך מחקרים מראים שמתיחות סטטיות – כלומר מתיחות שבהן מחזיקים את השריר במצב מתוח לאורך זמן – עלולות דווקא לפגוע בביצועים לפני מאמץ. מתיחה כזו גורמת לירידה זמנית בכוח השריר, במהירות התגובה וביכולת הייצוב שלו, ובאימון אינטנסיבי זה עלול אף להעלות את הסיכון לפציעה. הסיבה לכך היא שהשריר והמערכת העצבית נכנסים למצב של "הרפיה", שאינו תואם פעילות הדורשת כוח, מהירות או נפץ. לעומת זאת, חימום דינמי – תנועות מבוקרות שמחקות את אופי הפעילות הצפויה, כמו סיבובי מפרקים, צעדים קלים, ניתורים עדינים או תרגילי תנועה – מכין את השרירים, הגידים והמערכת העצבית בצורה יעילה ובטוחה יותר. את המתיחות הסטטיות כדאי לשמור לסיום האימון, כאשר השריר כבר חם, ואז הן תורמות לשיפור טווח התנועה ולהרפיה, בלי לפגוע בביצועים.
לסיכום, הרגלים מעניקים לנו תחושת ביטחון, אך אינם תחליף לידע. המדע אינו מבטל את הניסיון האנושי – הוא מדייק אותו.
הכותבת היא חוקרת אורח חיים בריא ודוקטור לגרונטולוגיה
