אתם עושים אימון אינטנסיבי, משקיעים שעה שלמה, מזיעים, מתנשפים, מרגישים שנתתם את כל מה שהיה לכם בגוף. ואז, בדיוק ברגע שבו אתם מצפים לטפיחה קטנה על השכם, אתם מרימים את היד ומסתכלים על השעון החכם. המסך נדלק, הנתונים מופיעים, והאכזבה מגיעה מיד אחריהם: 150 קלוריות. זה הכול? כל הקפיצות, המשקולות, ההליכון, הנשימות הכבדות והמאמץ הזה שווים פחות או יותר לחטיף שוקולד קטן? פתאום כל התחושה הטובה מהאימון מתערערת, ואתם נשארים עם מחשבה אחת מציקה: אולי עבדתי הרבה פחות קשה ממה שחשבתי.
החוויה הזאת מוכרת להרבה מתאמנים, והיא לא בהכרח מעידה שהאימון היה פחות טוב. מחקרים שבדקו שעוני כושר וצמידי פעילות מצאו שוב ושוב פער בין חלק מהנתונים שהשעונים מציגים לבין המדידה בפועל. הדופק, ברוב המקרים, נוטה להיות המדד האמין יותר, אבל כשזה מגיע לשריפת קלוריות, הוצאה אנרגטית ועצימות אימון, התמונה הרבה פחות מדויקת. כלומר, ייתכן מאוד שהגוף שלכם עבד קשה, גם אם המספר על המסך לא סיפק את האישור שקיוויתם לקבל.
אחד המחקרים הבולטים בתחום נערך באוניברסיטת סטנפורד ופורסם בכתב העת Journal of Personalized Medicine . החוקרים בדקו שבעה מכשירים מסחריים שנענדו על פרק כף היד, בהם Apple Watch, Fitbit Surge ו-Samsung Gear S2. המחקר מצא שרוב המכשירים מדדו דופק ברמת דיוק סבירה יחסית, אבל אף אחד מהם לא מדד היטב הוצאה אנרגטית, כלומר שריפת קלוריות. לפי הודעת סטנפורד, שישה מתוך שבעת המכשירים מדדו דופק בטווח טעות של עד חמישה אחוזים, אך אף אחד מהם לא העריך היטב את מספר הקלוריות שנשרפו.
סקירה רחבה נוספת, שפורסמה בכתב העת JMIR mHealth and uHealth וכללה 158 מחקרים על שעונים וצמידי כושר מסחריים, הגיעה למסקנה דומה. לפי הסקירה, שעונים חכמים יכולים להיות מדויקים יחסית במדידת צעדים ודופק בתנאי מעבדה, אך רמת הדיוק משתנה בין יצרנים ודגמים, ובמדידת הוצאה אנרגטית לא נמצאה אמינות עקבית. במילים פשוטות: השעון יכול לעזור לזהות מגמות, אבל הוא לא בהכרח יודע לומר בדיוק כמה קלוריות שרפתם באימון מסוים.
ועדיין, למרות המגבלות, שעוני הכושר החכמים הפכו לאחד האביזרים הכי נפוצים בעולם האימון. פעם היינו מסיימים אימון ומסתפקים בתחושה: היה קשה או קל, הזענו או לא, יצאנו עם אנרגיה או קרסנו על הספה. היום, עוד לפני שאנחנו מספיקים להבין איך אנחנו מרגישים אחרי האימון, המספרים כבר מופיעים על היד: דופק ממוצע, דופק מרבי, צעדים, קלוריות, זמן התאוששות, איכות שינה, עצימות אימון, עומס שבועי ולעיתים אפילו מדדים שמנסים להעריך כמה אנרגיה נשארה לנו להמשך היום.
הדרך לשם התחילה הרבה לפני שהשעון שעל היד הפך למסך קטן שמסתנכרן עם הטלפון. אחד מציוני הדרך החשובים בתחום היה כשחברת Garmin השיקה את Forerunner 201 שאותו הציגה כשעון הריצה הראשון בעולם עם GPS. הוא אפשר לרצים למדוד מרחק, קצב ומסלול באופן עצמאי, וסימן את תחילת הדרך של שעוני הספורט כפי שאנחנו מכירים אותם היום. בהמשך הצטרפו לשוק צמידי פעילות ושעונים חכמים נוספים, ובהמשך נכנס לתמונה גם Apple Watch, שהוצג על ידי אפל כמכשיר המשלב תקשורת, שימוש יומיומי ובריאות וכושר.
מאז השוק רק הלך והתרחב. כיום אפשר למצוא שעוני Garmin מתקדמים שמיועדים לרצים, שחיינים וטריאתלטים, לצד Apple Watch ו Samsung Galaxy Watch- שמתחברים לאקוסיסטם של הטלפון. לצידם פועלים גם מותגים כמו Polar Suunto ו-Amazfit ואפשר למצוא אפילו שעונים באתרים כמו עלי אקספרס. טווח המחירים רחב מאוד, וגם טווח הדיוק, איכות החיישנים וחוויית המשתמש משתנה בהתאם.
אבל מה בעצם השעון הזה יודע לעשות? ברוב המקרים הוא משלב כמה חיישנים: חיישן אופטי שמודד דופק דרך שינויים בזרימת הדם מתחת לעור, מד תאוצה שמזהה תנועה, לעיתים GPS למדידת מרחק וקצב, ולעיתים גם חיישנים נוספים למדידת גובה, חמצן בדם או תנועה מדויקת יותר. על בסיס כל אלה, יחד עם הנתונים שהמשתמש מזין על עצמו, כמו גיל, מין, גובה ומשקל, השעון מחשב הערכות. המילה החשובה כאן היא הערכות. לא כל מספר שמופיע על המסך הוא מדידה ישירה, ובוודאי שלא כל מספר הוא אמת מוחלטת.
תמונה לא מדויקת אבל חשובה
אורן יצחקי, בן 40 מיבנה, מנטור כושר ותזונה והבעלים של Team O, דווקא רואה בשעונים כלי חשוב. לדבריו, השעון לא נועד רק למדוד את האימון עצמו, אלא לתת תמונה רחבה יותר על אורח החיים של המתאמן. "כשאנשים מגיעים אליי, הם לא מגיעים רק לאימון ומסיימים. אנחנו בונים תוכנית עבודה, ואני נותן לכל אחד יעד, למשל יעד צעדים", הוא מסביר. "אם מישהי מגיעה אליי עם שעון כושר ואני מסתכל על הנתונים, אני יכול להבין מה סדר היום שלה, כמה היא יושבת, כמה היא באמת זזה במהלך היום, ואיפה אפשר לשפר".
לדבריו, דווקא הנתונים הפשוטים ביותר, כמו מספר צעדים יומי, יכולים להיות משמעותיים מאוד. "לפעמים בן אדם חושב שהוא פעיל, ואז הוא רואה שהוא עשה רק 3,000 צעדים ביום. פתאום נופל לו אסימון. משם אפשר לקבוע יעד ריאלי לשבוע הבא: 4,500 צעדים, 5,000 או 6,000, לפי האדם והמצב שלו. אפילו ברמה של להגיע בסוף יום עבודה, לראות שחסר לך עוד קצת, ולרדת לעשות כמה סיבובים סביב הבניין".
כששואלים את יצחקי עד כמה אפשר לסמוך על השעונים, הוא מציע להוריד ציפיות. "הוא יכול לתת לי תמונה. אם היא תמונה מדויקת, אני מאוד בספק", הוא אומר. "כדי למדוד דופק בצורה מדויקת באמת צריך לחבר אלקטרודות במקומות נוספים בגוף. מדידה על מפרק היד היא לא המקום היחיד למדוד ממנו דופק, ואם השעון לא מהודק טוב, או אם יש תזוזות של הגוף, זה יכול להשפיע".
לגבי קלוריות, הוא אפילו נחרץ יותר. "הסבירות לכך שהשעון יחשב במדויק שריפת קלוריות היא לא גבוהה", הוא אומר. "הוא הולך לפי דופק, ואם הדופק לא מדויק, גם החישוב לא יכול להיות מדויק. מבחינת קלוריות, זו אמינות בינונית מינוס".
ועדיין, יצחקי מדגיש כי העובדה שהמספרים אינם מדויקים לחלוטין לא הופכת את השעון לחסר ערך. "אני לא מסתכל על השעון ככלי שאומר לי כמה קלוריות נשרפו בדיוק באימון", הוא מסביר. "אני מסתכל עליו ככלי שמראה מגמה: האם אני זז יותר מבעבר, האם אני עקבי, האם הדופק שלי משתפר באותה פעילות, והאם אני מצליח להגדיל בהדרגה את כמות הפעילות השבועית. ברגע שמסתכלים עליו ככה, הוא יכול להיות משמעותי מאוד".
גם מבחינת מוטיבציה, יצחקי אומר שאצל רוב המתאמנים שלו השעון דווקא מסייע: "אם מישהו יושב הרבה זמן ופתאום השעון רוטט ואומר לו לקום לזוז, גם אם הוא לא קם באותו רגע, זה נכנס לו לראש. הוא מבין שהוא ישב הרבה. יש לי גם לקוחות מבוגרים, בני שבעים ומעלה, שבשבילם 1,000 צעדים זה הישג מטורף. כשהם באים ומראים לי את זה, זה מעודד אותם".
מעודד או סתם מלחיץ?
קטי נאור, בת 40, נשואה ואם לשתיים מיבנה, מסכימה שהשעון מעודד אותה להתאמן. היא יועצת ליצירת זוגיות, וכמו רבים אחרים, גם היא מבלה שעות ארוכות בישיבה. לפני כחצי שנה קיבלה מבעלה שעון חכם, ומאז היא משתמשת בו באימוני כוח, בפילאטיס מכשירים ובהליכות. "אני לא סופרת קלוריות, אבל זה נחמד לי לראות ששרפתי", היא אומרת. "השעון מגביר לי את המוטיבציה. הוא מתסכל אותך כשלא הלכת מספיק, אבל במובן הטוב. אני יושבת ארבע, חמש, שש שעות ביום, טיפול אחרי טיפול, ולפחות יש לי את ההתראות האלה של לקום, לרדת במדרגות, לעשות טיול. לפעמים גם בשיחות טלפון אני הולכת בבית תוך כדי".
נאור מודעת לכך שהדרבון הזה מגיע מבחוץ, אבל מבחינתה זו בדיוק הסיבה שהשעון עובד. "יש בזה משהו שנותן לי אישור קטן שהייתי פעילה היום", היא אומרת. "זה אולי הדבר שאני מלמדת לא לעשות, כי חשוב לפתח מוטיבציה פנימית, אבל במקרה הזה בשביל זה קניתי אותו. והוא עושה את העבודה".
אבל לא כולם חווים את השעון כגורם מעודד. לפעמים אותו מסך קטן, שאמור להניע לפעולה, הופך למקור לחץ. צביקה מרקס, בן 38, עורך דין ושותף במשרד העוסק בתחום האנרגיה, מספר כי השעון החכם דווקא פגע בחוויית השחייה שלו: "התחלתי לשחות בבריכה ורציתי לשפר את הטכניקה שלי, לעקוב אחרי הביצועים ולדעת כמה בריכות אני שוחה בכל אימון, אז קניתי שעון חכם. המטרה שלי בשחייה הייתה להכניס לחיים שלי משהו רגוע ומאוזן, אבל בפועל קרה בדיוק ההפך. מצאתי את עצמי לחוץ לעמוד ביעדים, וכשעל פי הנתונים לא עמדתי בהם, זה יצר אצלי תחושת לחץ. מעבר לזה, היו לא מעט פעמים שהשעון פשוט טעה במדידה. בשלב מסוים החלטתי לשחות בלי שעון, ומאז אני נהנה הרבה יותר. אני מרגיש שהשחייה שלי אפילו השתפרה, בעיקר כי נעלם המתח שהתלווה לכל אימון".
גם יצחקי מכיר את הצד הזה מקרוב. "נתקלתי במקרים של סטרס ולחץ לעמוד ביעדים שהוגדרו", הוא אומר. "אני מכיר מתאמנים שהפכו לאובססיביים לנושא ואפילו נלחצו מיומיים של חוסר פעילות בגלל שהסטטיסטיקה בשעון שלהם תלך לאיבוד. אני תמיד אומר לאנשים שקודם כל יקשיבו לגוף שלהם. לפעמים עומס יתר או חוסר הקשבה לגוף גורם לפעולה ההפוכה בדיוק ולכישלון".
למעשה, זו אולי הנקודה החשובה ביותר בכל הסיפור: שעון חכם יכול להיות כלי מצוין, כל עוד זוכרים שהוא כלי. הוא לא מאמן אישי, לא רופא, לא פסיכולוג ולא שופט. הוא יודע לאסוף נתונים, להציג מגמות, להזכיר לנו לזוז ולתת תחושת מסגרת. אבל הוא לא תמיד יודע להבדיל בין אימון שהיה משמעותי עבורנו לבין אימון שנראה פחות מרשים במספרים. הוא לא תמיד מבין עייפות נפשית, התאוששות רגשית, יום קשה בעבודה, שינה לא טובה, כאב שרירי או פשוט את העובדה שלפעמים אימון טוב הוא כזה שיצאנו ממנו רגועים יותר, גם אם לא שרפנו מספר מרשים של קלוריות.
אז איך בכל זאת משתמשים נכון בשעון חכם? יצחקי מציע כמה כללים פשוטים. הראשון הוא לענוד את השעון נכון: "הוא צריך להיות צמוד למפרק, אבל לא לחסום את הדם. אם הוא רופף מדי, המדידה פחות אמינה. השני הוא להקפיד להטעין אותו באופן קבוע, למשל כחלק מטקס הערב, כדי לא לאבד ימי מדידה ולשבש את הממוצע השבועי. טיפ נוסף הוא לבחור במסך שעון נוח שיש בו גישה מהירה לסטופר, בעיקר למי שעובד לפי זמני מנוחה וסטים. בנוסף, כדאי לבחור לפני האימון את סוג הפעילות המתאים ביותר, כמו הליכה, ריצה, שחייה, אימון כוח או פילאטיס, משום שהשעון משתמש בהגדרת האימון כדי לפרש טוב יותר את הנתונים."
אבל הטיפ החשוב ביותר שלו הוא לא להפוך את השעון למנהל של הגוף. "השעון יכול לשנות אורח חיים", הוא אומר, "אבל צריך להסתכל עליו נכון. הוא נותן אינדיקציה, לא אמת מוחלטת".
