בשר הוא אחד מחומרי הגלם שדורשים תשומת לב מיוחדת במטבח. כבר משלב ההפשרה והאחסון, דרך החיתוך וההכנה ועד הבישול, התנהלות לא נכונה עלולה להוביל להתרבות חיידקים ולזיהום של מזונות אחרים. לעיתים מדובר בפעולות יומיומיות שנראות תמימות לחלוטין, כמו להפשיר בשר על השיש או להשתמש באותו קרש חיתוך לבשר ולירקות.
חשוב להבין שטיפול בטוח בבשר הוא תהליך המורכב מכמה שלבים. הקפדה על כללים פשוטים של הפשרה, אחסון, היגיינה והפרדה בין מזונות יכולה לצמצם משמעותית את הסיכון להתרבות חיידקים ולזיהום מזון. אז מהן הטעויות הנפוצות שכדאי להכיר, ואיך אפשר להימנע מהן?
טעות 1: מפשירים בשר על השיש
אחת הטעויות הנפוצות היא להוציא בשר מהמקפיא ולהשאיר אותו על השיש עד שיפשיר. בזמן שהחלק החיצוני של הבשר מפשיר, החלק הפנימי עדיין עשוי להיות קפוא, כך החלק החיצוני עלול לשהות בטמפרטורה שמאפשרת לחיידקים להתרבות.
איך עושים את זה נכון?
מתכננים מראש את הכנת הבשר ומעבירים אותו מהמקפיא למקרר מספיק זמן לפני הבישול, כדי שיפשיר באיטיות ובטמפרטורה מבוקרת. רצוי להניח אותו בכלי שיאסוף את הנוזלים המופרשים ממנו במהלך ההפשרה, ולמקם אותו במדף התחתון של המקרר. כך אפשר למנוע מצב שבו נוזלים מטפטפים על מזונות אחרים ומזהמים אותם. חשוב גם לכסות את הכלי ולשמור על הפרדה ממזונות מוכנים לאכילה.
טעות 2: משאירים בשר מופשר במקרר יותר מדי זמן
גם אחרי שהבשר הפשיר, הוא לא יכול להישאר במקרר ללא הגבלת זמן. משך האחסון הבטוח משתנה בהתאם לסוג הבשר: בשר טחון ועוף נא מומלץ לבשל בתוך יום עד יומיים מההפשרה, ואילו נתחים שלמים של בקר או כבש יכולים להישמר בדרך כלל שלושה עד חמישה ימים, בתנאי שהמקרר נמצא בטמפרטורה של 4 מעלות ומטה.
איך עושים את זה נכון?
מקפידים על אחסון בכלי סגור או מכוסה, במדף התחתון של המקרר, ומתכננים את מועד הבישול בהתאם לסוג הבשר. חשוב לזכור שגם מראה וריח תקינים אינם מבטיחים שהבשר בטוח למאכל.
טעות 3: חותכים בשר כששאר מוצרי המזון נמצאים לידו
כשחותכים בשר טרי, מפרקים עוף או דופקים שניצלים, נוזלים וחלקיקים זעירים עלולים להתפזר בסביבת העבודה ולהגיע למצרכי מזון אחרים, לכלים ולמשטחי המטבח. כך עלול להיווצר זיהום צולב – מעבר של חיידקים ממזון אחד לאחר. הסיכון משמעותי במיוחד כשמדובר במזונות שלא יעברו בישול נוסף, כמו ירקות חתוכים, סלטים ומזון מוכן לאכילה.
איך עושים את זה נכון?
לפני שמתחילים לעבוד עם בשר, מרחיקים את שאר מוצרי המזון מסביבת העבודה. לאחר סיום ההכנה מנקים היטב את משטח העבודה, שוטפים את הכלים ואת הידיים במים ובסבון, ורק לאחר מכן עוברים להכנת שאר המזון.
טעות 4: משתמשים באותו קרש חיתוך ובאותה סכין לבשר ולירקות
סכינים וקרשי חיתוך שבאו במגע עם בשר נא עלולים להעביר חיידקים למזונות אחרים. כך, למשל, שימוש באותו קרש לחיתוך בשר נא ולאחר מכן לחיתוך ירקות לסלט עלול לגרום לזיהום צולב.
איך עושים את זה נכון?
מומלץ להשתמש בקרשי חיתוך ובכלים נפרדים לבשר נא ולירקות או למזון מוכן לאכילה. אם משתמשים באותם כלים, יש לשטוף ולנקות אותם היטב במים ובסבון לפני המעבר למזון אחר. גם מדיח כלים יכול לסייע בניקוי יסודי של הכלים, בתנאי שהם מתאימים להדחה בו.
טעות 5: שוכחים לשטוף ידיים אחרי מגע בבשר נא
הידיים הן אחד האמצעים המרכזיים להעברת חיידקים במטבח. לאחר מגע בבשר נא, באריזתו או בנוזלים שהופרשו ממנו, החיידקים עלולים לעבור לידיות של ארונות, למקרר, לכלים ולמזונות אחרים.
איך עושים את זה נכון?
מקפידים לשטוף ידיים היטב במים ובסבון לאחר כל מגע בבשר נא, לפני שנוגעים במזון אחר או בכלי מטבח נקיים. חשוב להקפיד על כך גם לאחר השלכת אריזות הבשר לפח.
טעות 6: מסתמכים על צבע הבשר כדי לדעת אם הוא מוכן
לא תמיד אפשר לדעת לפי המראה החיצוני אם הבשר הגיע למידת הבישול הבטוחה. בשר עשוי להיראות מוכן מבחוץ, בעוד שחלקו הפנימי עדיין לא הגיע לטמפרטורה הנדרשת. צבע הבשר לבדו אינו מדד אמין לבטיחות שלו.
איך עושים את זה נכון?
מקפידים על בישול יסודי בהתאם לסוג הבשר ולצורת ההכנה. הדרך המדויקת ביותר לבדוק אם הבשר הגיע לטמפרטורה פנימית בטוחה היא באמצעות מדחום מזון ולא רק לפי הצבע או מידת העשייה החיצונית.
טעות 7: שוטפים את הבשר או העוף לפני הבישול
יש מי שנוהגים לשטוף עוף או בשר נא מתחת לברז לפני הבישול, מתוך מחשבה שהפעולה מנקה אותם ומסירה חיידקים. בפועל, שטיפת בשר נא אינה מסלקת את החיידקים ועלולה דווקא לפזר אותם באמצעות טיפות מים לכיור, למשטחי העבודה, לכלים ולמזונות אחרים.
איך עושים את זה נכון?
מוותרים על השטיפה ומעבירים את הבשר ישירות להכנה ולבישול. חשוב להקפיד על ניקוי משטחי העבודה והכלים שבאו במגע עם הבשר ולשטוף ידיים היטב במים ובסבון.
הכותבת היא מהנדסת איכות וטכנולוגית מזון ב-Sodexo ישראל








