לא מזמן הגיעה אליי למרפאה אם מודאגת, עם ילד בן שלוש. "כל היום הוא היה בסדר", היא סיפרה. "אבל לקראת השעה 21:00 התחיל להיות אדום, חם כמו תנור, והתחיל לבכות בלי סיבה. לקחנו מדחום – 39.3 מעלות. למה החום עולה דווקא בלילה?"
השאלה הזו חוזרת על עצמה ע"י הורים שמבקרים אצלי במרפאה בלי סוף. וזו לא סתם תחושת בטן הורית – זו תופעה אמיתית. חום הגוף של ילדים (וגם של מבוגרים) עולה דווקא כשהיום מסתיים – בדיוק אז הגוף מגביר הילוך.
מחקר תצפיתי ענק שניתח מאות אלפי מקרים של חולים שהגיעו לחדרי מיון בארה"ב מצא שהסיכוי לאבחן חום גבוה (מעל 39°) בערב הוא פי 2.4 לעומת הבוקר. על פי המחקר חום גבוה במיוחד (מעל 40 מעלות) הופיע פי 3.6 יותר בשעות הערב והלילה .נתונים אלו מחזקים את מה שהורים רבים מרגישים בפועל כשמחשיך, הגוף "מגביר הילוך" במאבק בזיהומים והחום עולה בהתאם.
המחקר ממליץ להעריך את טמפרטורת הגוף יחד עם סימנים ותסמינים אחרים של חום (כמו צמרמורות או הזעה), במיוחד בבקרים, שכן הטמפרטורה עשויה לא להגיע לסף החום למרות נוכחות פיזיולוגית של חום. לעומת זו בלילה ייתכן שהחום יטפס מאוד אבל דווקא יוביל למקרים של "חום חיובי שגוי" כלומר כזה שלא מעיד על חומרת המחלה.
אז למה זה קורה?
הסיבה לחום הלילי היא פשוטה אך מרתקת: מערכת החיסון שלנו מופעלת ביתר שאת בשעות הערב והלילה. בשעות האלו, רמות הקורטיזול בגוף – הורמון שמדכא דלקת – יורדות, ומאפשרות למערכת החיסון לעבוד קשה יותר מול הווירוסים והחיידקים. בלילה הגוף נלחם – והחום עולה בהתאם. זו לא תופעה מסוכנת, אלא עדות לכך שהמערכת עושה את עבודתה.
אז מה עושים בבית?
אני תמיד אומרת להורים – לא להילחץ, אבל גם לא להקל ראש.
אלו הכללים שלי:
- לייצר סביבה נוחה: חדר מאוורר, בגדים קלילים, בלי שמיכות עבות.
- קירור עדין: מטלית פושרת (לא קרה!) על המצח.
- הרבה שתייה ומנוחה: הגוף מאבד נוזלים בחום – חשוב להשלים אותם.
- תרופה רק כשצריך: מצב של חום מעל 38.5° יחד עם כאב או קושי להירדם – אפשר לתת פאראצטמול או איבופרופן בהתאם לפי גיל ומשקל. תרופות מבוססות פרצטמול, כמו נובימול מותאמות גם לתינוקות מגיל 0, ומספקות מענה יעיל להורדת חום ולהקלה בכאבים. תרופות מבוססות איבופרופן כדוגמת נורופן מתאימה לילדים מגיל 3 חודשים ומעלה והשימוש בין 3-6 חודשים על פי מרשם רופא. חשוב לזכור – התרופה נועדה להקל על הילד, לא "לרפא" את החום, שהוא חלק מהתגובה החיסונית ותהליך ההחלמה.
מתי כן לגשת לרופא?
אם החום ממשיך יותר משלושה ימים, עובר את 40°, או מלווה באפתיות, קושי בשתייה או תסמינים חריגים – אל תחכו - זה הזמן לפנות לבדיקה. כמו כן, תינוקות מתחת לגיל חודשיים עם חום מעל 38° מחייב פנייה מיידית.
מעבר לכך, אני תמיד אומרת להורים – אתם מכירים את הילד שלכם הכי טוב. אינסטינקט הורי הוא לא משהו שיש להמעיט בערכו. אם הילד "לא נראה כמו עצמו", אם ההתנהגות שלו משתנה או אם יש לכם תחושת בטן – תקשיבו לה ולכו להיבדק. לפעמים תחושת בטן של הורה מדויקת יותר מכל בדיקה. עדיף לבדוק לחינם מאשר לפספס משהו חשוב.
אל תיבהלו מהמספר
יש מחלות ויראליות שמביאות לחום גבוה, ומנגד – מחלות חיידקיות דווקא עם חום נמוך. גובה החום לא תמיד אומר כמה זה חמור. מה שחשוב באמת זה איך הילד מרגיש ומתפקד, וכמה זמן החום נמשך. אם צריך – אני מפנה לספירת דם כדי לבדוק אם מדובר בזיהום ויראלי (שדורש מעקב ותמיכה בלבד) לבין זיהום חיידקי שיצריך טיפול אנטיביוטי.
אז בפעם הבאה שהחום עולה בלילה, תזכרו: זה לא "בדיוק כשאתם צריכים לישון" – זה הגוף שעובד. והכי חשוב? להישאר רגועים, לעקוב אחרי מצב הילד – ולדעת מתי לפנות לרופא. ואם יש ספק – אין ספק.
הכותבת היא מומחית ברפואת ילדים
