שחררו – זה שלהם. זהו שם רב המכר של מל רובינס וגם עיקרי התורה שלה על רגל אחת. בגיל 57, הסופרת והמנטורית האמריקאית, מלכת הפודקאסטים, גורו המוטיבציה והעצות, היא סיפור הצלחה מסחרר. בתוך שלוש שנים, הפודקאסט שלה צבר מעל 577 מיליון הורדות והגיע למאזינים ב־193 מדינות.
"מה הסוד להצלחה המדהימה שלי? אני חושבת שזה בגלל שאני מסוגלת לעבוד יותר קשה מכל השאר", מסבירה רובינס, בריאיון מקוון חוצה אוקיינוס. "אתה מכיר את האמרה שאדם שעובד קשה תמיד יתעלה על אדם מוכשר שלא ישקיע עבודה? אז המקור להצלחה שלי הוא קודם כל מוסר עבודה גבוה, אני אדם שעובד בחריצות אין קץ.
"ובכנות, אחד הסודות הנוספים שעומדים מאחורי הצלחה הוא פשוט לדעת מה בדיוק אתה רוצה. רבים מתקשים להצליח, משום שהם לא הקדישו זמן להגדיר לעצמם איך בכלל נראית הצלחה. האמת היא שהצלחה משנה את פניה יחד איתך. עבורי, משמעות ההצלחה היא השפעה, לעסוק בעבודה שאני מוצאת מאתגרת שכלתנית וקריאטיבית - כזו שמניעה את הגלגלים במוח - למצוא זמן להקדיש לחברים ומשפחה ולהנאה. אלו פני ההצלחה מבחינתי. מה שאתה רואה הוא תוצאה של 16 שנים מלאות עבודה, יום אחר יום אחר יום אחר יום. מה עוד? מאוד אכפת לי מאנשים אחרים. חשוב לי שיתייחסו לאנשים באדיבות ובכבוד, וברור לי שזו השליחות שלי".
"היינו בחוב של משהו כמו 800 אלף דולר, סיפרה רובינס ל-NBC, "מעולם לא דמיינתי שאעמוד בפני פשיטת רגל. שאהיה אלכוהוליסטית. שאהיה על סף גירושין, שאאבד את כל מה שיקר לי. הגעתי לתחתית"
ואכן, בשיחה שלי עם רובינס, אפשר לחוש באמפתיה, באדיבות ובחום שהיא מקרינה, וזאת אף על פי שיבשות וימים מפרידים בינינו. ניכר שהיא באמת מתעניינת במי שנמצא מעבר לקו ושהמחמאות שלה לא מזויפות. רובינס אפילו ערכה תחקיר על החתום מעלה, לקראת השיחה בינינו. "מהרושם שנוצר לי מזה שעקבתי אחריך קצת ברשת וממה שקראתי על קורותיך, הייתי שמחה לצאת איתך לבילוי בעיר, כי אתה נראה כמו אחד שיודע לבלות", היא מפתיעה אותי. "אתה נראה לי מישהו שאנשים מתחברים מאוד לאישיות שלו - כך שבוודאי נסתדר".
המשבר הגדול: חובות עצומים ואלכוהוליזם
רובינס נולדה במיזורי וגדלה במישיגן. "סבא וסבתא מצד אחד היו חקלאים, וסבא וסבתא מהצד השני היו מהגרים מאוסטריה שניהלו מאפייה", היא מספרת.
מה בילדות או בחיים בכלל עיצבו את האישיות שלך ותרמו להצלחה שלך?
"גדלתי לצד זוג הורים חרוצים, שהיו מחוברים מאוד לקהילה שלהם. תמיד ראיתי את ההורים שלי מתנדבים. אבא היה רופא של עיירה קטנטונת ובגלל שבאותה תקופה - שנות ה-70 וה-80 - לא היה דבר כזה מרפאת חירום - מטופלים היו מגיעים אלינו הביתה בכל יום, כדי שאבא יעיף מבט במרפק שנפגע או בברך שנפצעה. גם אמא התנדבה במקביל לעבודה בחנות קטנה.
"יש לי חדשות מרעישות: מוטיבציה היא דבר בוגדני, היא אף פעם לא שם כשאתם צריכים אותה. אתם חייבים לסגל לעצמכם כלי אחד משנה חיים: אתם חייבים לאמן את עצמכם לעשות דברים שלא בא לכם לעשות"
"כל האנשים בסביבתי עבדו קשה מאוד. יחד עם זאת, בזמנם הפנוי, הם הקדישו מעצמם גם לחברים וגם לקהילה. אספר לך סיפור קטן בהקשר הזה – בשוק האיכרים היו 70 דוכנים שונים של חקלאים, שמכרו תוצרת מגוונת. אמא שלי ידעה מה שמו של כל חקלאי בשוק. היא הכירה את בני ובנות הזוג שלהם, את הילדים, את השם של הכלב. אני הייתי הילדה הקטנה שעמדה שם לצידה ותהתה: 'באנו לכאן כדי בסך הכול לקנות קצת אפונה ותירס, למה חייבים להקדיש רבע שעה לדבר עם כל אחד ואחד?'. ראיתי אצל ההורים עניין עמוק בזולת - בטובתם, באושרם - ונראה לי שאיכשהו זה חדר גם לדנ"א שלי".
אבל לא הכול ורוד בסיפור של רובינס - היא חוותה קשיים ומשברים בדרך אל הפסגה. בשנות ה-90 רובינס הייתה עורכת דין, בין היתר במסגרת הסנגוריה הציבורית, וגם פרשנית ב-CNN. בהמשך הייתה שדרנית ברדיו, ואז ב-2009, כשהייתה בת 41, מצאה את עצמה ללא עבודה. באותה תקופה גם בעלה התקשה בפן התעסוקתי. בעבר, רובינס התוודתה בפתיחות גדולה שבאותה תקופה לגמה יותר מדי אלכוהול.
"היינו בחוב של משהו כמו 800 אלף דולר. זו לא סיטואציה שקורית לך בטעות, נכון?", סיפרה רובינס ל-NBC. "יש תקופות שהחיים שלך מתפרקים וזו לא אשמתך, אבל במקרה שלי הייתה לי אחריות גדולה למה שקרה. כשהמסעדה של בעלי התחילה לקרטע, הלכו לנו כל החסכונות, הבית נפל תחת שיעבוד - והיו לנו שלושה ילדים מתחת לגיל עשר. ואז אני איבדתי את העבודה שלי. מעולם לא דמיינתי שאעמוד בפני פשיטת רגל. שאהיה אלכוהוליסטית. שאהיה על סף גירושין, שאאבד את כל מה שיקר לי. הגעתי לתחתית".
רובינס מגלה שבעיצומו של המשבר היא הייתה מתעוררת בכל בוקר, שוכבת במיטה כמו "צלי בתנור" ומתבוססת ברחמים עצמיים. "הייתי בוהה בתקרה וחושבת: 'אני שונאת את החיים שלי. אני שונאת את בעלי. אני שונאת את עצמי' והרגשתי שזה קל יותר, מאשר להימנע מהדברים שידעתי שאני צריכה לעשות. זה אחד הדברים הבסיסיים שאני מנסה ללמד היום: את זה שאתה כבר יודע מה אתה צריך לעשות.
"יש לי חדשות מרעישות: מוטיבציה היא דבר בוגדני, היא אף פעם לא שם כשאתם צריכים אותה. אתם חייבים לסגל לעצמכם כלי אחד משנה חיים: אתם חייבים לאמן את עצמכם לעשות דברים שלא בא לכם לעשות. מבחינתי ללמוד את זה התחיל מללמוד לצאת מהמיטה, בבקרים שבהם לא רציתי בכלל לקום".
בסופו של דבר רובינס אכן יצאה מהמיטה, התגברה על הפחדים והסתערה מחדש על החיים. "הדחיינות, החרדה, הפחד והבושה לא ניצחו אותי. אני ניצחתי אותם. פחד רוצח פעולה, אבל גם פעולה הורגת פחד. חייבים להפסיק לשבת בהמתנה לרגע בו נהיה מוכנים וחייבים ללמד את עצמכם לעשות חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת זוז. לעשות את הפעולה זו הדרך היחידה לשנות את החיים שלכם. שינוי לא עושים במחשבה עליו".
הדרך לפסגה: חוק 5 השניות
רובינס החלה לכתוב, וב-2017 היא שיגרה את ספרה השני שהפך לרב-מכר: "חוק 5 השניות" שתורגם גם לעברית וקבע שנדרשות רק חמש שניות כדי:
לגייס ביטחון עצמי
לשים קץ לדחיינות ולספקות
להתגבר על פחד ועל חוסר ודאות
להפסיק לדאוג ולחוש מאושרים יותר
להפיץ את הרעיונות שלכם באומץ
הסוד לא טמון בידיעה מה לעשות – הוא טמון בידיעה איך להניע את עצמכם לעשות את זה. ההרצאה שרובינס נשאה במסגרת מיזם TEDx בנושא חוק 5 השניות מדורגת בין ההרצאות הנצפות ביותר בעולם ורבים אימצו את השיטה. לא מפתיע שמנהלי חברות גדולות רבות מחשיבים את רובינס למומחית על בנושאים כמו שינוי, ביטחון עצמי וקבלת החלטות.
מה העצה הכי טובה שקיבלת אי פעם?
"וואו, אתה שואל שאלות קשות! ובכן, העצות הכי טובות שקיבלתי היו אלה שבאמת עבדו בסוף", היא אומרת ופורצת בצחוק. "הקטע המצחיק בעצות הוא שנורא קל לחלק אותן. כשאתה נותן לאחרים עצה אתה אובייקטיבי - לא אתה זה שצריך ליישם אותה ולהתמודד עם הרגש וההשלכות שלה. העצה הכי טובה שמלווה אותי עד היום היא לא עצה שמישהו אי פעם אמר לי, אלא הציטוט המפורסם ההוא של מאיה אנג׳לו, הסופרת, המשוררת והאקטיביסטית האפרו-אמריקאית, על זה שאחרים תמיד ישכחו את מה שאמרת להם, אבל יזכרו לנצח את איך שגרמת להם להרגיש. כאן טמון עוד סוד להצלחה. אם אתה באמת רוצה להיות טוב במשהו - לראיין, לדבר מול קהל או להנחות פודקאסט - לא מספיק שיהיו לך הכישורים היבשים בלבד. זה רק כרטיס הכניסה. מה שהופך אותך למצליח ויוצא דופן הוא אם אתה מתאבסס על הפרטים הקטנים, שרוב האנשים אפילו לא מעלים בדעתם - כלומר, על איך אתה גורם לאחרים להרגיש, איך אתה נכנס לחדר. יוצא לי לחשוב הרבה על העובדה שלאנרגיה שלנו יש הרבה כוח שאנחנו יכולים להביא איתנו כמו 'מזג אוויר' לכל חדר.
"אם אתה מצליח לשלוט באנרגיה שלך, אז אתה תעביר את החיים כשהשמש תמיד מחייכת אליך, ולזה יש השפעה על אנשים אחרים. מנגד, אתה יכול להיות ענן אפור, וגם לזה כמובן יש השפעה על הסביבה. יש אופני התנהלות שבאמת נותנים לאנשים אחרים את התחושה שראו אותם, שמכבדים אותם, שלמישהו אכפת מהם".
הפודקאסט הכי לוהט
ב-2022 החלה רובינס להגיש פודקאסט, שרק העצים את מעמדה הנישא. "העבודה הראשונה שלי במדיה הייתה תוכנית רדיו מקומית – זו הייתה תוכנית שיחות מאזינים, ואני פשוט אהבתי אודיו.
"אהבתי את האינטימיות של פורמט ארוך ואת האופי של שיחות אחד־על־אחד. אחרי שנים רבות, כשקיבלנו את ההחלטה שאני רוצה להיכנס לעולם הפודקאסטים, ידעתי שאם אני הולכת לעשות את זה, זה הולך לדרוש כמות עצומה של עבודה. ביליתי שנה בתהיות על איזה סוג של שיחות אני רוצה לנהל. ואז חשבתי: 'זה לא יהיה מגניב אם נוכל לעשות פודקאסט שבו אדבר יחד עם מומחים על החיים ואיך אנחנו באמת עוזרים לאנשים לעבור אותם? מה שכולם צריכים עכשיו זה עידוד".
הפודקאסט של רובינס הפך לתופעת חובקת גלובוס. לאחרונה חברת אפל הכריזה שהפודקאסט שלה ניצב במקום הראשון בקרב כל ההסכתים מבית אפל. "כשאני חושבת על היצירה שלי, כשאני חושבת על ההפקה שלנו - אני חושבת על ההשפעה שלנו. אני חושבת עליך. אני חושבת על זה שאתה נמצא בצד השני של העולם ושאין לך זמן - ובכל זאת מעניין אותך לקום בבוקר ולהרגיש טוב יותר, להצליח יותר, לשפר את החיים ולהשיג את המטרות שלך. לשם כך אתה מפנה זמן ללחוץ על ׳נגן׳ ולבלות איתי שעה. אני מקבלת את המשאב הכי יקר שלך - את הזמן שלך – וזה כבוד גדול, אז אני מתאבססת על ההפקה ועל מה ירגש אותך ברמה הרגשית, ברמת הפעולה, מה יניע אותך לחלוק את מה ששמעת עם אדם אחר. איך אני מרימה הפקה שתרגיש שאתה האדם היחיד אליו אני מדברת ברגע זה, שהאדם שאני מראיינת מדבר גם איתך. שהגענו לכאן בשבילך. זו הפילוסופיה מאחורי העשייה שלי".
אם מישהו היה צריך עוד הוכחה שפודקאסטים זה הדבר הכי רותח עכשיו, קיבל אותה לאחרונה – קברניטי וקברניטות "גלובוס הזהב", הטקס השני בחשיבותו בעונת הפרסים ההוליוודית (רק האוסקר ניצב מעליו), החליטו להוסיף קטגוריה חדשה לרשימת הקטגוריות – וכך בטקס שייערך בחודש הבא, יוענק פרס לפודקאסט המצטיין. ההסכת של רובינס נמנה על המועמדים הסופיים ויש לאישה ולאימפריה סיכוי טוב לאחוז בפסלון הנחשק.
מה לדעתך הסיבה להצלחתם של הפודקאסטים? האם מדובר בטרנד חולף או שהם כאן כדי להישאר?
"הפודקאסטים הם לא רק תופעה שמתפוצצת כרגע, אלא כזו שרק תגדל ותגדל ותגדל. אחת הסיבות לכך שהמדיום כה מצליח היא שהוא התחיל כעניין אודיטורי בלבד. היום יש פודקאסטים שהם תוכנית טלוויזיה עם הפקה מטורפת. גם לנו כמובן יש כזו. ועדיין, ברמה הפילוסופית אני חושבת על פודקאסטים קודם כל כתופעה אודיטורית גרידא, כי כך הם התחילו. אני מתערבת ש-95 אחוזים מהאנשים עדיין צורכים פודקאסטים בשמיעה בלבד. אני מאמינה שפודקאסטים רק ימשיכו לצמוח, בפרט בעולם עם כל כך הרבה גירויים. אנשים מחפשים דרכים לצרוך משהו מבלי שיצטרכו לצפות בעיניים בעוד תוכן".
"להיכנס לפוליטיקה? אלוהים ישמור, ממש לא. הייתי מעדיפה לעורר שינוי בעולם לא דרך שליטה בו, אלא דרך הכוונה של בני אדם לגרסה הטובה ביותר של עצמם"
רובינס אוהבת את הרעיון שכל אחד בעולם יכול להקליט פודקאסט, "לך למשל יש חדר עבודה מגניב, אתה כותב המון, עוסק בתחום 40 שנה ויש לך הרבה מה לומר. אז אם היית פשוט שולף את הטלפון יכולת להקליט הודעה קולית וללכת לספוטיפיי, לאפל, או ליוטיוב כבר היום. בלי כסף, בלי קהל - אתה פשוט יכול להתחיל להעלות את הפודקאסט שלך. אתה לא צריך אישור מאף אחד. מה שכל כך מלהיב אותי הוא שפלטפורמות אחרות יכולות להיות מאוימות מאוד, בגלל שפודקאסטים מעניקים לכל כך הרבה אנשים קול ולכל כך הרבה מספרי סיפורים דרך להתחיל לספר אותם לקהל ולהשפיע. ולא עולה גרוש לעשות את זה. אני אוהבת שככל שיותר אנשים נהנים מהפורמט, כך יותר ויותר אנשים קופצים על הגל. יש הזדמנות משמעותית לעשות רווח: גם בתור מי שמפיק את התוכנית של עצמו, אבל גם בתור פלטפורמות ההפצה השונות. מבחינתי זה הפורמט הכי דמוקרטי, אם זו המילה הנכונה לתאר את זה. פורמט שפתוח לכולם".
מה המטרה שלך? איזשהו חלום לעתיד?
"שיהיה לי יותר זמן לבלות עם המשפחה שלי. שכשאתה מגיע לרמת הצלחה מסוימת היא עלולה לעלות לך לראש וכשאתה חווה משהו כמו שאני חוויתי - כשאתה כמעט מאבד את כל מה שבאמת חשוב - אז אתה כבר לא יכול לשכוח מה בדיוק חשוב. ומה שחשוב הוא הזמן שיש לך עם האנשים שאתה אוהב כל עוד הם ואתה כאן".
היית רוצה לפנות לפוליטיקה?
"אלוהים ישמור, ממש לא", היא אומרת וצוחקת. "הסיבה למה לא היא שהייתי מעדיפה לעורר שינוי בעולם לא דרך שליטה בו, אלא דרך הכוונה של בני אדם לגרסה הטובה ביותר של עצמם. דרך הכוונה ועידוד ונתינת הכלים שאנשים צריכים כדי לברוא לעצמם חיים טובים יותר ולכונן יחסים טובים יותר עם המשפחה. לעודד אנשים לעשות את הדברים שכולנו יודעים שחשובים באמת: לעסוק במה שנותן לך משמעות ומשאיר חותם אצל אחרים. אם אני, בעשייה שלי, יכולה להדריך אחרים כיצד לחיות חיים מספקים יותר וכיצד להרגיש בני אדם טובים - לדעתי זה הדבר הכי משמעותי שאני יכולה לעשות בעולם".
