בישראל שטופת השמש, ובמיוחד בחודש אוגוסט, לרובנו כבר יש העדפה ברורה בין ים לבריכה. חובבי הים מחפשים את הגלים, הרוח, המרחב הפתוח וההליכה היחפה על החול. חובבי הבריכה מעדיפים מים שקטים, סביבה מסודרת ומגודרת ומסלולים המאפשרים לשחות ברציפות ובתנאים קבועים.
אלא שמעבר להעדפה האישית, לכל אחת מהאפשרויות יתרונות ומגבלות משלה. ההבדלים נוגעים לא רק לחוויית הבילוי, אלא גם לאופי הפעילות הגופנית, לבטיחות ולבריאות העור במהלך השהייה הממושכת מחוץ לבית.
מבחינה פיזיולוגית וביומכנית, השחייה בים והשחייה בבריכה הן לכאורה פעילויות דומות, אך בכל אחת מהן הגוף נדרש להתמודד עם אתגרים שונים. בבריכה התנאים יציבים וצפויים: אין גלים או זרמים, אפשר לשמור על קצב קבוע, לעקוב במדויק אחר המרחק והזמנים ולבצע תנועה סימטרית ורציפה. בשל כך, היא מתאימה במיוחד לאימוני טכניקה, מהירות וסבולת בתנאים מבוקרים.
בים, לעומת זאת, הגוף נדרש להגיב ללא הרף לסביבה המשתנה. הגלים והזרמים מחייבים התאמות מתמשכות של היציבה, שיווי המשקל וכיוון התנועה. גם טמפרטורת המים עשויה להשתנות בעקבות זרמי הים. כל אלה מגבירים את עבודתם של השרירים המייצבים בחגורת הכתפיים ובשרירי הליבה.
שחייה במים פתוחים מחייבת גם הרמה של הראש לצורך התמצאות וכיוון, פעולה המכונה Sighting. פעולה זו משנה מעט את מנח הגוף ועלולה להפחית את היעילות ההידרודינמית בהשוואה לשחייה בבריכה. לכן, גם כאשר המרחק או משך האימון זהים, שחיינים רבים יחוו את השחייה בים כמאמץ גבוה יותר.
גם להליכה על החול יש מאפיינים ייחודיים. המשטח הלא יציב מערב את השרירים המייצבים ומאתגר את שיווי המשקל יותר מהליכה על משטח קשיח. מעבר לכך, עצם השהייה בסביבה טבעית עשויה לתרום לתחושת הרוגע והרווחה.
שוחים אל הלא נודע
(Shutterstock/Virrage Images)
עם היתרונות מגיעה גם מידה רבה יותר של אי־ודאות. שחייה במים פתוחים מחייבת להתחשב בזרמים, בגלים, בתנאי הראות, במזג האוויר ובתנועת כלי שיט. לכן מומלץ לשחות בחופים מוכרזים בלבד, להכיר את תנאי הים, לא לשחות לבד, להשתמש במצוף סימון ייעודי ולהישמע להנחיות המצילים.
מה נכנס איתנו למים?
מעבר לתנאי השטח השונים, חשוב להביא בחשבון גם את השפעת המים והסביבה על העור. ד"ר ברק צלקישוילי, רופא מתמחה ברפואת עור ומין במרכז הרפואי סורוקה ומרצה במגמה לרפואה מערבית במכללת רידמן, הדגיש בפני כי הרחצה בבריכה כרוכה בחשיפה לכלור הנדרש לחיטוי המים. בחשיפה מתמשכת, או כאשר היחס בין כמות הכלור לנפח מי הבריכה אינו מותאם, הכלור עלול לגרום לגירוי בעור. כאשר מוסיפים נחושת לכלור, עלולה להתרחש תגובת חמצון שתגרום לשינוי בצבע השיער, בעיקר בקרב בעלי שיער בלונדיני.
בבריכה ובסביבתה קיימים גם מזהמים שכדאי להכיר. בתוך המים עלול להימצא החיידק פסאודומונס ארוגינוזה, העלול לגרום לדלקת באוזן החיצונית. חשיפה אליו באמבטיות ובג'קוזי עלולה לגרום גם לזיהומים בעור. מחוץ למים, במלתחות, על הרצפה, במעקות ובמשטחים ציבוריים משותפים אחרים, קיימת אפשרות להידבק ביבלות נגיפיות או בפטרת.
לשים לב לכלור
(Shutterstock/24K-Production)
בים נפגוש גורמים אחרים העלולים לגרום לגירוי, לתגובה אלרגית ולעיתים גם לחשיפה לרעלנים, ובהם מדוזות, אלמוגים וקיפודי ים באזורים שבהם הם מצויים. גם אצות מסוימות עלולות לגרום לגירוי בעור. בניגוד להנחה הרווחת, במקרה של צריבת מדוזה אין להטיל שתן על אזור הצריבה. כעזרה ראשונה ולהקלה, ניתן להכניס את האזור שנפגע למים חמימים, אך לא רותחים.
בין שבוחרים בים ובין שבוחרים בבריכה, שהות ממושכת במים עלולה לפגוע במחסום הטבעי של העור. החשיפה עלולה לגרום להתייבשות, לגרד ולקילופים, והם עלולים להקל על חדירת מזהמים לעור. לכן אסור לשכוח את ההגנה מהשמש, יש לחדש את מריחת קרם ההגנה מדי שעתיים, וכן לאחר שחייה, הזעה או ניגוב במגבת. במקרה של תסמין חריג או שאלה הנוגעת לבריאות העור, מומלץ לפנות לרופא עור.
אז לאן זורמים?
אין מנצח חד־משמעי, וברוב המקרים כדאי לגוון. למי שמעוניין לעבוד על טכניקה, קצב ומהירות ולמדוד במדויק את ביצועיו, הבריכה מציעה תנאים מתאימים יותר. הים מתאים למי שמחפש אתגר משתנה, הפעלה מוגברת של השרירים המייצבים וחוויית שחייה בסביבה טבעית.
למי שאוהב אתגרים
(Shutterstock/Vera Petrunina)
הבחירה הנכונה תלויה במטרת השחייה והבילוי, בניסיון האישי, בהעדפה וביכולת להקפיד על כללי הבטיחות והזהירות. בים ובבריכה כאחד, ההנאה והיתרונות הבריאותיים תלויים גם בהתנהלות נכונה: התאמת הפעילות ליכולת האישית, הגנה על העור, הקפדה על שתייה ותזונה מתאימה ושמירה על כללי הבטיחות.
הכותב הוא פיזיותרפיסט ובעל תואר DBA, ראש המגמה לרפואה מערבית במכללת רידמן לרפואה משלימה ומשולבת
