אם נאמר את האמת הרי שאחד הדברים השנואים עלי הוא כביסות. אני עוברת מול חדר הכביסה מדי יום, נאנחת ובדרך כלל מחליטה לדחות את הכול למחרת. כשאני כבר מגיעה לעשות כביסות אני בדרך כלל כועסת על כל העולם: על מי שלא זרק לסל הכביסה אלא על הרצפה ליד, על מי שהכניס בגד ים רטוב לתחתית הערמה, ועל מי שהתבקש לסדר את החדר שלו, ופשוט לקח את כל הבגדים ודחף לכביסה. על מנת לעזור לעצמי לצלוח את הזמן הזה אני בדרך כלל שמה מוסיקה מחרישת אוזניים או שומעת רדיו, העיקר להעסיק את המוח בדברים אחרים ולא בדבר המונוטוני הזה - הפרדת צבעים, הפעלת מכונה, העברה למייבש, וחוזר חלילה. למרבה ההפתעה (שלי, בכל מקרה) מסתבר שישנם אנשים שממש אוהבים כביסות, ובעוד אני מתמלאת בעצבים עם כל בגד שאני מקפלת הרי שהם מרגישים שהם נרגעים, סוג של תרפיה. אז יצאתי לבדוק איך זה בדיוק עובד, וגם אם יש להם כמה טיפים שימושיים.
אניסה שוורץ, בת 41 מאשדוד, אוהבת לעשות כביסות מאז שהייתה נערה, עד כדי כך שבפנימייה שבה היא למדה נהגו לכנות אותה בשם "אניסה-כביסה": "בתחילת שנות 2000 חונכתי בפנימית הדסים, שבה חילקו לנו משימות ניקיון. אני התלהבתי ממכונת הכביסה שהייתה שם, בעיקר כמי שהייתה רגילה לראות את אמא וסבתא, בחו"ל, מכבסות כל היום בידיים. החניכים היו מפרידים את הבגדים לפי צבעים, והתפקיד שלי היה להכניס הכול למכונה, ואחר כך למייבש. התאהבתי בזה".
מה כל כך מלהיב בכביסות?
"מבחינתי זה תחביב. אני רגועה כשהכול מתוקתק ואני אוהבת להתנסות בכל מוצר חדש שיוצא. לפני 6 שנים, כשראיתי שיש המון שאלות בקבוצות נשים שונות בנושא כביסות, החלטתי לפתוח קבוצת פייסבוק בנושא. קראתי לה "מכורי כביסה וגם ניקיון". למדתי הרבה מהקבוצה ואני עדיין לומדת".
היא נשואה, אמא לשני בנים, ויש לה הרבה כביסות: "קניתי לי סלים, כל אחד זורק לשם. ברגע שהסל מתמלא, אני מפרידה צבעים ואז מכניסה למכונה. אני אחת שאוהבת צבעים. יש לנו מצעים בכל הצבעים וגם בגדים, ככה שתמיד יש לי מכונות מלאות. אני מכניסה מכונה כל יום כשאני חוזרת מעבודה. אני דואגת שכל סופ"ש יגמרו הכביסות, ובאמצע שבוע עוברת למגבות שאותן צריך לכבס בנפרד, בחום של 60 מעלות".
מה קורה אם את לא בבית ויש הררי כביסות?
"בעלי מאוד רוצה לעזור. הוא יודע שרק אם אני בחו"ל הוא יקבל ממני הדרכה. השבוע, למשל, חזרתי מאילת, הכנסתי את כל הבגדים המלוכלכים לשקית ואיך שהגעתי הביתה ישר הכנסתי למכונה. הטיפ שלי הוא פשוט - לנהל יומן כביסה. ממש כמו שיש יומן מתי מכינים אוכל לשבת או מתי עושים קניות ומה קונים, כך להכניס את הכביסה ללו"ז. הטיפ השני הוא לא לתלות אלא לשים במייבש".
מה עושים כשיש בלת"ם? איך את מתמודדת?
"אין דבר כזה. גם כשאני עייפה ,אני לא מוותרת על כביסה. אני אוהבת לחשב את הזמן שלה, ואם אני צריכה לצאת לאימון, אני יודעת מתי היא תסתיים. למזלי, אני גרה ליד ההורים של בעלי. אם חס וחלילה המכונה נתקעת או מפסיקה לעבוד - אני יכולה לכבס אצלם".
בעלי והילדים הם חלק מהצוות
"יש בכביסה משהו נקי, נעים, מרגיע. והאמת? אפילו קצת ממכר, במיוחד כשיש ריח טוב באוויר. בשבילי זה ריח של בית", אומרת מורן לוביץ, בת 39 מחריש.
לוביץ מספרת שעושה כביסה כמעט מדי יום, כעניין שבשגרה: "בממוצע אני מפעילה 5–6 מכונות בשבוע, לפעמים יותר. ואם היה שבוע עמוס אז סוף השבוע מוקדש למבצע כביסה משפחתי. בעלי כבר מזמן חלק מהצוות: ממיין, מפעיל, תולה, ולפעמים גם מקפל. והילדים משחקים זיכרון גרביים, ומוצאים זוגות. אפילו גיסתי כבר יודעת שאם יש כתם עקשן, היא שולחת אליי לניסיון אחרון".
עם איזה אתגרים מתמודדים כשכל כך אוהבים לעשות כביסה?
"האתגר העיקרי, מלבד כמויות הכביסה, והניסיון להגיע ולראות את תחתית הסל, זה לשמור על סדר וזרימה בלי להתייאש מהערמות. ולפעמים פשוט לשחרר - להבין שלא כל בגד חייב להיות מקופל מושלם או להיכנס לארון באותו הרגע, וזה לגמרי בסדר".
מה עושים כשבכל זאת יש ערמות?
"ההמלצה שלי היא לא לחכות לרגע האחרון, בעיקר בגלל שברגע שהארון מתרוקן, המפלצת מתחילה לגדול. תקבעו שגרה קבועה, נגיד: בראשון מכבסים מגבות, בשלישי לבנים ובחמישי סדינים. ככה קל לזכור וקשה לדחות. אם יש כתמים שמסרבים לרדת, תעזרו בשמש: תלו את הבגד כשהכתם פונה ישירות לשמש למשך שעה אחת, וזה עושה פלאים. וטיפ הזהב שלי הוא משחת סינטבון ביתית. חותכים חתיכה קטנה או מגרדים עם מגרדת, שמים בקופסה קטנה עם טיפת מים ויש לכם משחה מוכנה. נשאר רק למרוח על הכתם. אפשרות נוספת היא לשפשף עם סבון כלים, לחכות 5 דקות, להכניס למכונה, ואז לתלות את הבגד כשהכתם פונה לשמש. ב-90% מהמקרים הכתם נעלם כלא היה".
את אמא לשלושה. מה דעתך על הורים שמשלמים לילדים כדי שיעזרו עם הכביסות?
"אני לא בעד. אצלנו, מטלות הן חלק מהחיים המשותפים, לא משהו ש"עושים עליו כסף". אני מאמינה שכשהילדים משתתפים במטלות הם מפתחים תחושת אחריות, מסוגלות ושותפות אמיתית. הם לא 'עוזרים לאמא', הם חלק מבני הבית. וכשמתייחסים אליהם ככה הם גם לוקחים יותר אחריות, וגם מרגישים שייכות אמיתית למרקם המשפחתי".
תחושה של בית
גם אלדד, בן 55, קיבוצניק מהצפון , מעיד על עצמו שהוא אוהב כביסות, וזה מענין בעיקר כי מדובר בקיבוצניק שרוב ימיו השתמש בשירותי הכביסה של המכבסה בקיבוץ: "בשנות ילדותי, ונעורי, וגם עד גיל יחסית מבוגר לא היה נהוג שיש בבתים בקיבוץ מכונות כביסה", הוא מספר, "היום זה כבר נפוץ, וגם אם יש שירותי מכבסה, רבים כבר עברו לכבס בבית. כשנולדו בנותיי עברנו יותר ויותר לכביסה בבית, ואז גם רכשנו מכונה כדי לאפשר גמישות ומענה מהיר".
כמה פעמים בשבוע אתה מפעיל מכונת כביסה?
"היום אני גרוש ואבא לבנות גדולות שכבר חלק גדול מהזמן לא בבית. אני מכבס באמצע השבוע בדרך כלל 2-3 מכונות. בסופי השבוע עוד 2-3 מכונות, בהתאם לצורך. לפעמים יש מבצע מיוחד - כמו למשל לכבס את השמיכה של הכלבה".
מה כל כך מושך בכביסה?
"זאת פשוט אהבה. הסדר שזה עושה, הבגדים הנקיים שחוזרים מקופלים סימטרי בארון. זה סוג של עשייה תרפויטית בשבילי. תחושה של בית".
איך זה עובד בפועל ביום-יום?
"קודם כל, אני מקפיד לא לצבור כביסה בכלל. אני לא רואה בכביסה אתגר אלא משהו שהוא מותר האדם מהבהמה. לעיתים כשאחת הבנות צריכה כביסה ואני לא בבית, הן מפעילות מכונה לבד - אבל אני מעדיף שלא, כי אני אוהב את זה, והתמקצעתי בנושא. אני חושב שהחלק היותר מאתגר בכביסה הוא הקיפול והסידור בארונות - זאת העבודה המרכזית שדורשת זמן. אם חושבים על זה, ההכנסה למכונה, זמן הכביסה במכונה וזמן הייבוש במייבש הם לא ממש עבודה. יש כביסות ארוכות שאני עושה - למשל למגבות וזאת כבר תוכנית ארוכה. אני מקפיד להכין את זה ערב לפני, ורגע לפני שאני יוצא לעבודה אני מכניס למכונה ומפעיל. כשאני חוזר בערב נשאר רק לייבש את זה.
לגבי קיפול - לפעמים גם לי אין זמן אז אני מקפיד שתמיד יהיו גיגיות כביסה ואני מחלק את הבגדים לפי סוגים בגיגיות גם אחרי הכביסה ושומר אותן בפינה ייעודית. אני מקפל את הכביסה על קרש גיהוץ בעמידה וככה לא שובר את הגב. נחמד לעשות את זה מול החדשות בטלוויזיה. כשיש משהו מעניין אני מרים מבט מהכביסה למרקע אבל לרוב אפשר להקשיב לחדשות תוך כדי. לפעמים אני גם שם מוזיקה באוזניות ומקפל בחצי מדיטציה".
יש לך טיפ מנצח לכביסות?
"תשתדלו לעשות כביסה בתדירות גבוהה, בטח במשפחות עם הרבה ילדים. עדיף מכונה אחת ביום משבע מכונות רצופות בסוף שבוע. תקפידו לקרוא את תוויות הבגד וללמוד מה מותר להכניס למייבש ומה לא. מגבות ובגדי ספורט מכבסים ללא מרכך כי הוא מצפה את הבגד בשכבה שומנית שמונעת את הספיגה של הנוזלים (מהמקלחת או זיעת ספורט). בגדים לבנים מכבסים בנפרד רק עם חומר לכביסה לבנה וללא מרכך - מרכך מכתים בגדים לבנים בדרך כלל. ולסיום, אל תתמכרו לזה - החיים המודרניים תובעניים מספיק ולא קורה כלום אם הכביסה מחכה עוד יום בסל או אם היא מחכה נקיה ולא מקופלת בגיגית".
