אנשים מזדקנים בקצב שונה. יש מי שמגיעים לגיל מבוגר מאוד בלי מחלות קשות, ויש מי שסובלים מבעיות בריאותיות חמורות בשלב מוקדם הרבה יותר. ככל שאוכלוסיית העולם מזדקנת, כך גובר הצורך להבין למה זה קורה - ומה גורם לאנשים מסוימים להישאר בריאים יותר לאורך זמן.
הזדקנות
הזדקנות
אריכות ימים היא לא רק מספר השנים - אלא גם היכולת להישאר בריאים בגיל מבוגר
(צילום: shutterstock)
תוחלת החיים אמנם זינקה במאתיים השנים האחרונות, אבל מספר השנים שבהן אנחנו חיים בבריאות טובה לא עלה באותו הקצב. חוקרים יודעים כבר זמן רב שאריכות ימים יוצאת דופן נוטה לעבור במשפחות, וקשורה גם להופעה מאוחרת יותר של מחלות כרוניות. עם זאת, עדיין לא ברור מספיק אילו גורמים גנטיים מגנים על המשפחות האלה.
הזדקנות בריאה אינה נמדדת רק במספר השנים שאדם חי. לפי ארגון הבריאות העולמי, היא קשורה בעיקר ליכולת לשמור על תפקוד ורווחה בגיל מבוגר - כלומר להמשיך לחיות באופן פעיל, עצמאי ומשמעותי ככל האפשר. לכן, השאלה שמעסיקה היום חוקרי הזדקנות אינה רק איך מאריכים חיים, אלא איך מאריכים את השנים שבהן הגוף והמוח עדיין מתפקדים היטב.
עד היום, רוב המחקרים ניסו להבין מה מיוחד בגנטיקה של אנשים בודדים שחיים שנים רבות. מחקר חדש, שמוצג בימים אלה בכנס השנתי של האגודה האירופית לגנטיקה של האדם בגטבורג, מציע להסתכל על התמונה המשפחתית הרחבה יותר: בדיקה של משפחות שלמות שמאריכות ימים עשויה לעזור להבין טוב יותר מה בגוף מאפשר לאנשים מסוימים ליהנות מ"שנות בריאות" רבות יותר - כלומר שנים ללא מחלות כרוניות וללא הידרדרות קוגניטיבית.

למה דווקא משפחות?

אריכות ימים לא תלויה רק בגנים. מצב סוציו-אקונומי, אורח חיים, התנהגות וסביבה - כולם משפיעים גם הם על תוחלת החיים ועל שנות הבריאות. לכן, ייתכן שאנשים ממשפחות בעלות תוחלת חיים ממוצעת יחיו שנים רבות במיוחד, ואילו אחרים ממשפחות שמאריכות ימים דווקא לא יגיעו לכך.
פסקל פוטר, דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופ' אלין סלאגבום מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת ליידן בהולנד, מספר כי מחקרים קודמים של הצוות כבר העלו דפוס מסקרן: בני גיל העמידה שהוריהם האריכו ימים פיתחו מחלות קרדיו־מטבוליות - כלומר מחלות הקשורות ללב ולחילוף החומרים - בממוצע 13 שנים מאוחר יותר מבני זוגם, שהוריהם חיו פחות. "זה הבהיר לנו ששנות הבריאות הארוכות יותר עוברות גם לדורות הבאים", אמר פוטר.
מבוגרים בגיל השלישי
מבוגרים בגיל השלישי
המוטציות שנמצאו במחקר עשויות לשפוך אור על הקשר בין גנטיקה להזדקנות בריאה
(צילום: shutterstock)
כדי להעמיק בנושא, החוקרים בדקו את ה-DNA של 212 קבוצות אחים ואחיות ממשפחות מאריכות ימים. הם זיהו ארבעה אזורים בגנום שסביר להניח כי הם מכילים גנים הקשורים לחיים ארוכים. "המשמעות היא שיכולנו למקד את החיפוש ב-350 גנים בלבד, במקום להתפזר על פני כ-20 אלף", הסביר פוטר. ניתוח נוסף צמצם את הרשימה עוד יותר, וחשף 12 מוטציות גנטיות נדירות שעשויות לתרום לחיים ארוכים ובריאים יותר.

הגן שמפעיל את מערכת האזעקה של הגוף

אחת המוטציות האלה נמצאה בגן המכונה CGAS, שכבר נקשר בעבר לתהליכי הזדקנות. היא הופיעה בשתי משפחות מאריכות ימים שנכללו במחקר. הגן הזה מסייע בהפעלת תגובה דלקתית כאשר מזוהה DNA במקום שבו הוא אינו אמור להימצא בתוך התא - מצב שעלול להתרחש, למשל, בזמן זיהום נגיפי או כשהתא נפגע.
"סביר להניח שלבני המשפחות האלה היה רק עותק פעיל אחד של הגן במקום שניים", הוסיף פוטר. "זה הפחית את התגובה הדלקתית בגופם, אך עדיין הספיק כדי להתמודד עם זיהומים ולתקן נזקים, וכך תרם למנגנוני ההגנה שמאפשרים שנות בריאות ארוכות יותר ותוחלת חיים ממושכת יותר". לפי החוקרים, ייתכן שהתגובה הדלקתית המופחתת מסייעת להגן על הגוף מפני חלק מנזקי ההזדקנות, בלי לפגוע ביכולת הטבעית שלו להגן על עצמו.
"אנחנו מקווים שהגישה המשפחתית הזו תסייע לנו להפריד בין גורמים סביבתיים לבין אלה שהם באמת גנטיים, בייחוד כשמדובר במוטציות נדירות", אמר פוטר. "הופתענו מעוצמת ההשפעה של המוטציה בגן ה-CGAS בניסויי המעבדה שביצענו עד כה".
הזדקנות איטית
הזדקנות איטית
(צילום: shutterstock)
עם זאת, החוקרים מדגישים כי נדרשת עוד עבודה רבה לפני שיהיה אפשר להסיק מסקנות לגבי בריאות האדם. הסיבה היא שהשפעת הגן תלויה מאוד בהקשר: כיבוי מוחלט של המערכת שבה מעורב CGAS עלול להפוך אנשים לפגיעים יותר לזיהומים ולסרטן, ואילו פעילות יתר שלה עלולה לגרום לדלקת כרונית ולנזק ארוך טווח לרקמות.
כדי להבין טוב יותר איך המוטציה פועלת בגוף חי, החוקרים עוברים כעת מניסויי מעבדה למחקרים בגוף חי. בשלב הבא הם מתכננים להחדיר את המוטציה לדגי קיליפיש במכון מקס פלנק לביולוגיה של ההזדקנות בקלן שבגרמניה. "דגי קיליפיש הם בעלי החוליות קצרי החיים ביותר, עם תוחלת חיים טבעית של שלושה עד תשעה חודשים בלבד. השימוש בהם יאפשר לנו לבדוק אם המוטציה אכן תורמת להארכת תוחלת החיים בהשוואה לקבוצת ביקורת, וגם לחקור את ההשפעות הבריאותיות שלה ברקמות השונות".
בנוסף, צוות המחקר מתכנן להמשיך לבדוק מוטציות מבטיחות נוספות שזוהו במהלך המחקר, בשיתוף פעולה עם קבוצות מחקר אחרות. פרופ׳ אלכסנדר ריימונד, יו"ר הכנס, ציין כי הממצאים עשויים לסייע למדענים להבין טוב יותר את הביולוגיה שמאחורי הזדקנות בריאה. "התגליות האלה מאפשרות לקהילה המדעית להתמקד בגורמים שקשורים לאריכות ימים", אמר. "וחשוב מכך - הן מצביעות על רכיבים שעשויים להיות מרכזיים בהארכת שנות הבריאות של כולנו".