נשים רבות במהלך ההיריון מגלות שהיחסים שלהן עם ריחות משתנים לחלוטין, ולפעמים גם עם טעמים: הקפה של הבוקר פתאום מגעיל, ריח של חביתה מעורר בחילה, הבושם האהוב הופך לבלתי נסבל ואפילו הריח של בן הזוג יכול להוציא אותנו מדעתנו. השינויים האלה משפיעים על שגרת החיים כולה: על הבישול והשהייה במטבח, על השימוש בבשמים ובחומרי ניקוי, ואפילו על הנסיעה בתחבורה ציבורית או השהייה בחדר סגור. ובכל זאת, התמונה המדעית מפתיעה: נשים בהיריון כנראה לא מריחות טוב יותר. מה שמשתנה הוא משהו אחר.
ספקטרום רחב של חוויות
לפני הכול צריך להדגיש כי כל המומחים בכתבה מדגישים שאין חוויה אחת של היריון. בקצה הקיצוני של הספקטרום נמצא מצב שנקרא היפראמזיס גרבידרום, שבו האישה אינה מסוגלת לאכול או לשתות ונזקקת לאשפוז, לנוזלים ולהזנה תוך ורידית. אבל גם מחוץ למצב הקיצוני הזה יש טווח רחב של תסמינים. "אישה אחת יכולה לעבור את ההיריון בלי בחילות, לאכול הכול ולהרגיש מצוין, ואישה אחרת עלולה להקיא לאורך כל ההיריון, להירתע מכל ריח ולהתקשות אפילו לבלוע את הרוק שלה בגלל טעם לא נעים בפה", מסביר ד"ר ינון חזן, מומחה ביילוד וגינקולוגיה ומנהל יחידת אולטרסאונד נשים במרכז הרפואי קפלן.
גלריה


אישה אחת יכולה לעבור את ההיריון בלי בחילות בכלל ואחרת עלולה להקיא לאורך כל הדרך
(תמונה: Shutterstock/ Maria Sbytova)
ההבדלים אינם רק בעוצמת התסמינים, אלא גם באופן שבו כל אישה חווה אותם. ד"ר איתן לויטס, מומחה ברפואת נשים ומיילדות במכבי שירותי בריאות, מחוז הדרום, משווה זאת לסף כאב: "יש מי שבחילה קלה תשבית אותה ותגרום לה להישאר במיטה, ויש מי שתוכל להמשיך בשגרת היום שלה. אין לנו דרך למדוד באופן אובייקטיבי איך אישה אחת מרגישה ביחס לאחרת". והתמונה יכולה להשתנות אפילו אצל אותה אישה - לדברי ד"ר חזן, יש נשים שסבלו מבחילות קשות בהיריון אחד ובהיריון הבא לא הרגישו בחילות בכלל.
האם חוש הריח באמת מתחדד בהיריון?
התשובה הקצרה לשאלה הזו היא לא. ד"ר דפנה גרשנבל מילק, מומחית ברפואת אף אוזן גרון ומנהלת המרפאה להפרעות בחוש הריח והטעם במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, מסבירה שצריך להבחין בין מה שאפשר למדוד לבין מה שנשים מרגישות. במבחנים האובייקטיביים בודקים שלושה דברים: מאיזה ריכוז מתחילים להריח, עד כמה מצליחים להבדיל בין ריחות, והאם מצליחים לזהות ריח ולתת לו שם.
"במחקרים שבדקו נשים בהיריון באמצעות המבחנים האלה, לא נמצא שהן מריחות טוב יותר מנשים שאינן בהיריון", היא אומרת. "למעשה, בחלק ניכר מהמחקרים נמצאה אפילו ירידה מסוימת ביכולת לזהות ריחות ולתת להם שם לאורך ההיריון". אבל כשמבקשים מהנשים עצמן לתאר את החוויה, התמונה הפוכה: הן מדווחות על רגישות מוגברת ומתארות ריחות מסוימים כמגעילים או בלתי נסבלים. "לא מדובר בשיפור ביכולת ההרחה, אלא בעיקר בחוסר סבילות לריחות", היא מסבירה.
שינוי בתפיסה, לא בדמיון
אם האף לא נעשה חד יותר, מה כן משתנה? כנראה האופן שבו המוח מפרש את מה שהאף קולט. "ההשערה היא שמדובר בשינויים הורמונליים הקשורים לעלייה ברמות האסטרוגן וה-hCG, הורמון ההיריון", אומר ד"ר לויטס, ומדגיש שהקשר הזה עדיין לא הוכח מחקרית. "לא בהכרח שהאישה מריחה טוב יותר, אלא שהיא חווה את הריחות אחרת ופחות מצליחה להתעלם מהם".
כותרת: מה קורה לחוש הריח בהריון
(צילום: ספיר גורדו)
חשוב לא לטעות - "תפיסתי" אין פירושו "מדומיין". ד"ר גרשנבל מילק מדגישה שמדובר בתופעה אמיתית, שכנראה קשורה לשינויים ההורמונליים, גם אם עדיין לא ברור איזה מנגנון מוחי עומד מאחוריה. ד"ר חזן מוסיף שאי אפשר להפריד לגמרי בין הגוף לנפש: "ההורמונים משפיעים לא רק על איבר המטרה שלהם, אלא גם על המוח ועל המצב הנפשי. חשוב לא לייחס את התופעות לבעיה נפשית של האישה, אלא להבין שמדובר במכלול של השפעות".
למה גם האוכל מרגיש פתאום אחרת?
כדי להבין למה שינוי בחוש הריח יכול להשפיע גם על מה שאנחנו אוכלות, צריך להכיר את הקשר ההדוק בין שני החושים. "רוב חוויית הטעם שלנו מבוססת למעשה על חוש הריח", מסבירה ד"ר גרשנבל מילק.
הלשון מזהה חמישה טעמים בסיסיים בלבד: מתוק, מלוח, מר, חמוץ ואוממי. את ההבדל בין דובדבן לבננה, או בין וניל לשוקולד, עושה בעיקר הארומה. את זה קל לבדוק בבית: אם סוגרים את האף ומכניסים לפה שוקולד, מרגישים בעיקר מתיקות. רק כשפותחים את האף, האוויר עובר מחלל הפה לקולטני הריח וחוויית הטעם המלאה מתגלה.
לכן, כשאישה בהיריון מפתחת רתיעה מריחות מסוימים, גם המאכלים שמזוהים איתם עלולים להפוך לבלתי נסבלים. אבל לא כל שינוי בטעם נובע מחוש הריח: יש נשים שחוות, למשל, טעם מתכתי או מר בפה, גם בלי קשר לריח של מזון מסוים.
קפה, בשר ועשן סיגריות: הריחות שמעוררים רתיעה
הרתיעה מריחות מסוימים בולטת בעיקר בשליש הראשון, ומכוונת לרוב לריחות של בשר ודגים, קפה, אלכוהול ועשן סיגריות. ד"ר חזן מספר על נשים שעישנו לפני ההיריון ופתאום אינן מסוגלות לעשן, או שאינן יכולות לשתות את הקפה של הבוקר. יש גם נשים שהרוק שלהן מקבל טעם מתכתי כל כך לא נעים, שהן נאלצות לירוק כל הזמן.
לבחירה הזאת יש הסבר אבולוציוני אפשר: "לפי ההשערה, הרגישות לריחות וההימנעות ממזונות מסוימים הן מעין מנגנון הגנה פרימיטיבי", אומר ד"ר לויטס. "הגוף מנסה להרחיק את האישה ממזונות שעלולים להזיק להיריון". ד"ר גרשנבל מילק מציינת שגם העיתוי מתאים: הרתיעה חזקה דווקא בשליש הראשון, בתקופה שבה נבנים איברי העובר. שני המומחים מזכירים שזו עדיין תיאוריה שלא הוכחה.
אבל האם הרתיעה מוגבלת לריחות לא נעימים? ממש לא. לפעמים דווקא ריחות שנחשבו נעימים הופכים לבלתי נסבלים. ד"ר גרשנבל מילק מסבירה: "כל ריח, גם נעים ומתוק, יכול להפוך ללא נעים כשהוא מופיע בעוצמה גבוהה או בריכוז גדול".
אני לא מרגישה שינוי בחוש הריח. אני צריכה לדאוג?
חשוב לזכור שרגישות לריחות, שינויים בתחושת הטעם ובחילות הן תופעות שונות, שיכולות להופיע יחד או בנפרד. הבחילות וההקאות אינן בהכרח תוצאה של הרתיעה מריחות. לדברי ד"ר חזן, הן קשורות יותר לשינויים ההורמונליים ולהשפעתם על מערכת העיכול, על מערכת העצבים או על המוח.
"אין קשר בין עוצמת הבחילות והרגישות לריחות לבין תקינות ההיריון", מרגיע ד"ר לויטס. מחקר ישן שמצא סיכון נמוך יותר להפלה אצל נשים עם יותר תסמינים עסק בקבוצה מצומצמת מאוד של נשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות, ולכן אינו רלוונטי לכלל הנשים. גם ד"ר חזן מספר על נשים שמגיעות לבדיקה בגלל היעדר תסמינים, ובאולטרסאונד מתברר שהכול תקין.
יש מצב אחד שמצדיק תשומת לב: היעלמות פתאומית של תסמינים קשים. רמות ההורמונים קשורות לחומרת התסמינים, ולכן בהיריון תאומים, למשל, רואים לעיתים יותר בחילות. "כשאישה מספרת שהיו לה תסמינים קשים והם נעלמו בפתאומיות, נרצה לוודא שההיריון תקין", אומר ד"ר חזן, כי לפעמים זה קורה בעקבות ירידה ברמות ההורמונים. בשורה התחתונה: מעולם לא היו תסמינים? אין סיבה לדאגה. תסמינים קשים שנעלמו בבת אחת? כדאי להיבדק.
ומה קורה אחרי הלידה?
החדשות הטובות הן שאצל רוב הנשים השינויים חולפים. הרגישות לריחות בולטת בעיקר בשליש הראשון ונחלשת בהמשך, לעיתים קרובות יחד עם הבחילות. גם כשהיא נמשכת, היא מסתדרת בדרך כלל בין שישה ל-12 שבועות אחרי הלידה. ד"ר לויטס מוסיף שבמחקר שבו נשאלו נשים על כך לאחר הלידה, הרוב המוחלט דיווחו שחוש הריח והטעם חזרו לקדמותם.
אבל יש גם יוצאות מן הכלל. "המחשבה היא שנוצר במוח מעין מעגל אוטומטי של גועל", מסביר ד"ר לויטס. "יש נשים שגם אחרי ההיריון לא מסוגלות לגעת במאכל מסוים, משום שהתרגלו במהלך ההיריון שהוא מגעיל אותן".
חשוב להבחין בין סלידה שנשארת ממאכל מסוים לבין שינוי מתמשך בחוש הריח עצמו. אם חוש הריח ממשיך להשתנות זמן רב אחרי הלידה, כדאי לבדוק אם יש לכך סיבה אחרת. ד"ר גרשנבל מילק מזכירה שזיהום ויראלי כמו קורונה עלול לפגוע בחוש הריח, ושחוש הריח יכול להשתנות גם בדיכאון. "אם אישה מתלוננת על שינויים בחוש הריח גם אחרי הלידה, כדאי לבדוק אם יש לכך קשר למצב אחר, כמו דיכאון אחרי לידה".








