בזמן מלחמה, החיים מקבלים אופי שונה – המציאות מיטשטשת, התחושות מתעצמות, והשגרה נשברת. הלחץ, הפחד והחרדה משתלטים לא רק על המחשבות, אלא גם על הגוף. ובתוך כל זה, רבים מאיתנו מוצאים את עצמם פונים שוב ושוב אל האוכל – לא מתוך רעב, אלא מתוך צורך רגשי עמוק. אכילה רגשית היא תופעה מוכרת ונפוצה, במיוחד בזמנים של חוסר ודאות, והיא לא מעידה על חולשה – אלא על ניסיון טבעי להרגיע את עצמנו כשאין הרבה במה להאיחז.
האכילה הרגשית אינה מונעת מצורך פיזי במזון, אלא מתוך תגובה לרגשות – כמו עצב, כעס, פחד, בדידות ולעיתים גם שעמום. בתקופות לחוצות, ובפרט כשאיום בטחוני מרחף באוויר, תחושות אלו מתעצמות, ואיתן גם הדחף לאכול.
במקרים רבים, הבחירה תהיה דווקא במזונות שמספקים נחמה מיידית – מתוקים, מאפים, חטיפים מלוחים – מזונות שמקנים תחושת רוגע זמנית אך גם מותירים אחריהם רגשות אשמה ותסכול.
למה זה קורה דווקא עכשיו?
המתח המתמשך בגוף שלנו מגביר את הפרשת הקורטיזול – הורמון הסטרס – שמעודד תיאבון ובעיקר תשוקה למתוקים. הנפש, שמחפשת מנוחה, לא תמיד מוצאת אותה בשינה, בתנועה או בשיחה עם חברים, ולכן פונה למה שנמצא בהישג יד – אוכל.
חשוב להבין שאכילה רגשית אינה "בעיה" שצריך להילחם בה, אלא דפוס שדורש מודעות, הכלה וניהול חומל. ברגע שמזהים את הרגע שבו היד נשלחת למקרר לא מתוך רעב אלא מתוך צורך רגשי, אפשר לעצור לרגע, לנשום עמוק, ולשאול את עצמנו – מה אני באמת מרגיש עכשיו? מה אני באמת צריכה?
כלים פשוטים יכולים לעזור לנו ליצור את ההבחנה הזו. לדוגמה, ניהול יומן תזונתי רגשי – כתיבה יומית שמתעדת מה אכלנו, מתי, ואיזו תחושה קדמה לכך – יכול לחשוף דפוסים ברורים. גם פעולות מרגיעות אחרות כמו הליכה קצרה, האזנה למוזיקה נעימה, מדיטציה או שיחה עם אדם קרוב, עשויות להחליף את הצורך באכילה ולהעניק את תחושת הרוגע שחיפשנו.
אכילה מודעת היא כלי נוסף שיכול לחולל שינוי – ישיבה רגועה לארוחה, ללא מסכים, תוך התמקדות בטעם, בריח, במרקם ובתחושת השובע. במקום "לבלוע את המציאות", נלמד לטעום אותה לאט, ולבחור.
אין חובה לוותר על מזונות מנחמים – ההפך. דווקא בתקופה קשה, לאוכל יש תפקיד רגשי חשוב. אך כשאוכלים את אותם המאכלים מתוך בחירה מודעת, ולא מתוך דחף רגשי בלתי נשלט, הם הופכים להיות מקור של נחמה ולא של תסכול.
כדי לתמוך בגוף ולהפחית את הדחף לאכילה רגשית, חשוב לדאוג לשינה מספקת ככל שניתן במציאות הקיימת, לתנועה מתונה שמתאימה לנסיבות(סיבוב הליכה בחוץ כשמתאפשר או טיפוס מדרגות בבניין), ולסביבה שמעניקה תחושת ביטחון ככל הניתן.
כאשר מתמודדים עם אכילה רגשית, המטרה היא לא "לא לאכול", אלא ללמוד כיצד לאכול מתוך הקשבה, בחירה מודעת והתאמה לצורך הרגשי והפיזי כאחד.
הנה כמה דוגמאות למאכלים שלא דורשים הרבה מאמץ וקלים ליישום:
מרק ביתי חם
מרקים מחממים, מרגיעים ויוצרים תחושת חמימות פנימית. הם עשירים בנוזלים, קלים לעיכול וניתן לשלוט על הרכבם התזונתי.
דייסת קוואקר עם בננה וקינמון ואגוזי מלך
שיבולת שועל עשירה בסיבים, משפיעה לטובה על איזון סוכר, מחזקת תחושת שובע ונעימה במיוחד בשעות של מתח.
שוקולד מריר 85%
מספק "פינוק" שמרגיע את הדחף למתוק, אבל בלי לעלות מהר את הסוכר בדם או לגרום לקריסת אנרגיה לאחר מכן. הסתפקו בריבוע או שניים אחרי ארוחה מלאה – כחלק ממעגל של הרגל ולא של בולמוס.
טוסט עם ממרח איכותי
מנה פריכה, מספקת וטעימה – במיוחד כשמשלבים שומן איכותי (אבוקדו, טחינה) עם פחמימה מורכבת.
מגש ירקות חתוכים + מטבל יוגורט/טחינה או חומוס ביתי
הפעולה עצמה של נגיסה, הלעיסה והצבעוניות יוצרת סיפוק חושי ומפחיתה אכילה אימפולסיבית.
שתייה חמה -תה קמומיל/חליטת נענע/קקאו עם חלב שקדים/כוס מרק
לעיתים קרובות הרצון לאכול הוא בעצם רצון להרגעה. שתייה חמה יכולה למלא את החלל הזה.
דגשים חשובים
• שילוב של פחמימה + חלבון/שומן בריא - מספק יותר, משאיר תחושת שובע לאורך זמן ומאזן סוכר בדם.
• מנה אישית מוגדרת מראש - עוזרת להפסיק בזמן, בלי להיכנס לסיחרור רגשי.
• הכנה מוקדמת - תכנון מראש של מזונות זמינים ובריאים למקרר או למגירה כדי שיהיה קל לבחור נכון גם כשקשה.
הכותבת היא דיאטנית קלינית
