למה יין אדום נחשב בריא יותר?
ההבדל המרכזי בין יין אדום ללבן הוא זמן המגע עם קליפות הענבים. ביין אדום התסיסה מתרחשת יחד עם הקליפות והזרעים, ואילו ביין לבן המיץ מופרד מוקדם. לכאורה פרט טכני — בפועל זה משנה את ההרכב הביולוגי של המשקה. קליפות הענב עשירות בחומר הנקרא פוליפנולים, תרכובות שהצמח מייצר כהגנה טבעית מפני קרינת השמש ומזיקים. כאשר אנחנו שותים אותן, הן ממלאות בגוף תפקיד דומה. פוליפנולים פועלים כנוגדי חמצון — כלומר הם מנטרלים "רדיקלים חופשיים", מולקולות בלתי יציבות הנוצרות כל הזמן בתהליכי נשימה, לחץ וזיהום סביבתי. רדיקלים חופשיים אלו פוגעים בקרום תאים, בחלבונים וב-DNA והצטברות של פגיעות קשורה להזדקנות מואצת, מחלות לב והידרדרות קוגניטיבית. נוגדי החמצון קושרים את הרדיקלים החופשיים ומונעים מהם להגיב עם רקמות הגוף, ולכן הם למעשה מנגנון הגנה ביולוגי מפני שחיקה תאית.
אך הפעולה אינה נעצרת שם. חלק גדול מהפוליפנולים כלל לא נספג ישירות — הוא מגיע למעי הגס ופוגש את אוכלוסיית חיידקי המעי. שם מתרחש שיתוף פעולה: החיידקים מפרקים את התרכובות והופכים אותן למולקולות קטנות ופעילות יותר, והן בתורן מעודדות התרבות של חיידקים מועילים על חשבון חיידקים מעוררי דלקת.
התוצאה היא יצירה של חומרים אנטי-דלקתיים המשפיעים על כל הגוף: בין היתר הם משפרים את הרגישות לאינסולין — הורמון שמופרש מהלבלב ותפקידו להכניס סוכר מהדם אל התאים כדי שישמש מקור אנרגיה. כאשר הגוף נעשה "עמיד" לאינסולין, הסוכר נשאר גבוה בדם לאורך זמן, מצב שמאיץ הזדקנות של כלי הדם ומעלה סיכון לסוכרת ומחלות לב. החומרים שמייצרים חיידקי המעי בעקבות פירוק הפוליפנולים מסייעים לתאים להגיב טוב יותר לאינסולין, ובכך תורמים לאיזון רמות הסוכר. במקביל הם מגינים על דפנות כלי הדם ומפחיתים את העומס הדלקתי הכללי. במילים אחרות — היין אינו פועל רק דרך הדם, אלא גם דרך מערכת העיכול, וההשפעה הבריאותית קשורה במידה רבה למערכת היחסים בין הפוליפנולים לבין המיקרוביום.
בכוס יין אדום יש בערך פי 6–7 יותר פוליפנולים מאשר ביין לבן, ולכן ההשפעה הזו מודגשת יותר בו. זו אחת הסיבות שבמחקרים נמצא כי אנשים השותים יין אדום במידה מתונה מציגים מגוון גדול יותר של חיידקי מעי — מדד שמקושר להזדקנות בריאה ולמערכת חיסון יציבה.
ומה לגבי יין לבן – האם הוא פחות טוב?
לא בהכרח.
מחקרים עדכניים מראים שיין לבן מכיל קבוצה אחרת של תרכובות מבוססות חנקן וגופרית המסוגלות ללכוד תוצרי חמצון מזיקים, במיוחד ברקמות הריאה. כלומר – היתרון שלו שונה, לא נחות. עם זאת, סטטיסטית נמצא קשר מעט גבוה יותר בין צריכת יין לבן לבין סוגי סרטן מסוימים, ולכן מבחינה בריאותית הנטייה עדיין נוטה לטובת האדום.
המיקרוביום: הסיבה שהמדע חוזר ליין
היום ברור שהבריאות שלנו תלויה גם באוכלוסיית החיידקים במעי. פוליפנולים אינם רק נוגדי חמצון — הם למעשה פרה-ביוטיקה. במילים פשוטות, הם מזינים חיידקים טובים, והחיידקים בתמורה מייצרים חומרים אנטי-דלקתיים שמגינים על כלי הדם, המוח והלב. זו הסיבה שכוס יין אדום בארוחה משפיעה אחרת לגמרי משתיית אלכוהול חזק.
חשוב להדגיש: היתרון הבריאותי שנמצא במחקרים אינו נובע מהאלכוהול עצמו. האתנול הוא חומר בעל השפעות שליליות מוכרות בצריכה גבוהה, והתרומה האפשרית של היין קשורה לרכיבים הצמחיים של הענב ולמוצרי התסיסה שלו. לכן אין כאן המלצה להתחיל לשתות או להגדיל צריכת משקאות אלכוהוליים — אלא הסבר מדעי להבדלים הביולוגיים בין סוגי היינות כאשר הם נצרכים במידה מתונה.
כוסית לפני השינה? כאן מגיע הטוויסט
למרות התחושה המרגיעה, יין הוא למעשה "גנב שינה". האלכוהול גורם בתחילה לטשטוש ולהרפיית שרירים — ולכן קל יותר להירדם — אך אותה הרפיה עצמה פוגעת באיכות הנשימה בלילה ועלולה להגביר נחירות ואף החמרה של דום נשימה. בנוסף, לאחר שהגוף מפרק את האלכוהול מתרחש אפקט הפוך: מערכת העצבים נכנסת לעוררות, קצב הלב עולה והשינה נעשית שטחית ומקוטעת. אחת הפגיעות המרכזיות היא דווקא בשלב השינה שנקרא REM (Rapid Eye Movement) — שלב ה"חלומות" שבו המוח פעיל במיוחד, מתרחש עיבוד זיכרונות וויסות רגשי, והמערכת העצבית "מתכיילת" מחדש. זהו שלב קריטי להתאוששות קוגניטיבית ולתחושת רעננות בבוקר. האלכוהול מדכא את שלב זה במחצית הראשונה של הלילה, ולאחר מכן מופיע "ריבאונד" של יקיצות תכופות. התוצאה היא שינה ארוכה לכאורה אך לא משקמת, ישנו שעות — אך המוח לא השלים את תהליכי ההתאוששות שלו.
חשוב לציין שהגורם המרכזי להפרעה זו הוא האתנול עצמו ולא תרכובות הענב. לכן גם כאשר היין מכיל רכיבים בעלי יתרונות תזונתיים, השפעת האלכוהול על מחזורי השינה נשארת בעינה. מסיבה זו ההמלצה היא להפריד בין שתיית יין לבין שעת השינה בכמה שעות, כדי לאפשר לגוף לפרק את האלכוהול לפני הכניסה למחזורי השינה העמוקים.
המסר המרכזי של המחקרים פשוט — ההשפעה הבריאותית של יין אינה נובעת מהאלכוהול אלא מהחומרים הטבעיים שבענב ומהקשר לצריכה מתונה כחלק מתזונה מאוזנת. כמו בתחומים רבים בבריאות, גם כאן האיזון חשוב יותר מההימנעות: לא כל כוס מועילה — אבל כוס נכונה בזמן הנכון יכולה להשתלב באורח חיים בריא. עם זאת, יש אוכלוסיות שעבורן ההמלצה שונה לחלוטין. באנשים עם מצבי בריאות שבהם האלכוהול עלול להחמיר את מצבם — אין לשתות אלכוהול כלל, ויש להיוועץ ברופא לפני צריכתו. בנוסף, אין לצרוך יין בכל כמות שהיא במהלך הריון, בילדים, או בשילוב עם תרופות מסוימות העלולות ליצור אינטראקציה עם אלכוהול.
הכותבת היא חוקרת אורח חיים בריא ודוקטור לגרונטולוגיה
פורסם לראשונה: 01:01, 17.02.26
