מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) פרסם לאחרונה החלטה שעשויה לשנות את פני תעשיית המזון: אישור לשימוש בשלושה צבעים טבעיים חדשים שמקורם באצות, פרחים ומינרלים. מדובר בצעד משמעותי כחלק ממדיניות רחבה של משרד הבריאות האמריקאי (HHS) תחת הסיסמה ״Make America Healthy Again״, שמטרתה לצמצם את השימוש בצבעים מבוססי נפט ולעודד מעבר לצבעים טבעיים, בטוחים ובריאים יותר.
3 צפייה בגלריה
״Galdieria Extract Blue״, מאצת גלדיריה סולפורריה, יכולה לשמש כעת כצבע כחול במוצרים כמו מילקשייקים ושייקים
(צילום: Elena Veselova / shutterstock)
הצבעים שאושרו כוללים את Galdieria Extract Blue – צבע כחול עז שמופק מאצה אדומה חד-תאית (Galdieria sulphuraria), את Butterfly Pea Flower Extract – צבע כחול-סגול טבעי שמופק מפרח אפונת הפרפר (Clitoria ternatea) ואת Calcium Phosphate – צבע לבן שמופק מתרכובת של סידן וזרחן, המשמש בעיקר במוצרי עוף מוכנים, סוכריות ומוצרי קונדיטוריה.
3 צפייה בגלריה
Butterfly Pea Flower Extract, תמצית פרחי אפונה פרפרית מעניקה צבע כחול בולט לתה ומיצים
(צילום: tyasindayanti / shutterstock)
מעבר להיותם טבעיים, הצבעים עברו הערכות בטיחות מקיפות שכללו מבחני רעילות, תגובות אלרגיות, נתוני חשיפה יומית ויכולת הפירוק בגוף האדם. ההחלטות התבססו על עשרות מחקרים, בהם ניסויים בבעלי חיים ומודלים של חשיפה יומית בקרב ילדים – שנחשבים לאוכלוסייה רגישה במיוחד להשפעות של חומרים מלאכותיים.
צבעים חדשים, הבדל גדול
צבעי המאכל ״הישנים״, הסינתטיים - אלו שאנחנו מכירים כמו Tartrazine (E102), Sunset Yellow (E110) ו-Allura Red (E129) נפוצים במגוון עצום של מוצרי מזון – מממתקים, חטיפים ושתייה ועד מוצרי חלב. מדובר בצבעים שמופקים מחומרים פטרוכימיים או מתרכובות סינתטיות, ונועדו להעניק למזון צבע עז ואחיד בעלות נמוכה. אלא שלאורך השנים הצטברו עדויות מדעיות שמצביעות על סיכונים פוטנציאליים, בהם תגובות אלרגיות, החמרת תסמיני ADHD בילדים ואף חשד לקשר לסיכון מוגבר לסרטן.
על אף שצבעים אלה עברו בעבר תהליך אישור שכלל בדיקות בטיחות מחמירות, כיום מתחזקת מגמה צרכנית ובריאותית שמבקשת לצמצם את השימוש בהם – במיוחד במזונות לילדים. באירופה, למשל, נדרשים היצרנים לסמן על האריזות אזהרה מפורשת על נוכחות צבעים סינתטיים, בעוד שבישראל ובארצות הברית החקיקה בתחום עדיין רכה יחסית.
ההבדל בין צבעים טבעיים למלאכותיים איננו רק בשמות – אלא גם במקור, בתהליך הייצור, בהשפעה הבריאותית ואף בהשלכות הסביבתיות. בעוד צבעים מלאכותיים מיוצרים במעבדה, צבעים טבעיים מופקים מחומרי גלם ביולוגיים כמו צמחים, פרחים, אצות ומינרלים. יתרונותיהם המרכזיים ברורים: מקור טבעי, בטיחות גבוהה יותר והיעדר קשר לסיכונים בריאותיים. עם זאת, גם לצבעים הטבעיים יש מגבלות – הם נוטים להיות פחות יציבים בחשיפה לחום ואור, יקרים יותר לייצור ולעיתים משפיעים על טעם המוצר.
כך למשל, Galdieria Extract Blue נחשב לדור חדש של צבעים כחולים טבעיים. עד כה, הצבע הכחול הטבעי הופק בעיקר מאצת ספירולינה, אך הוא רגיש לתנאים סביבתיים. הצבע החדש, שמופק מהאצה Galdieria, יציב יותר, מאפשר שימוש נרחב יותר בתעשייה ומיוצר בתהליכים נקיים וידידותיים לסביבה – מה שפותח אפשרויות חדשות לצרכנים שמבקשים בחירות טבעיות ובטוחות יותר.
מה אפשר לעשות עד שהצבעים יגיעו לארץ?
המהלך האמריקאי הוא אבן דרך משמעותית גם ברמה הגלובלית – אך בישראל, לפחות נכון לעכשיו, לא חל שינוי רגולטורי מיידי. עם זאת, כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן מגמות בינלאומיות משפיעות על השוק המקומי. יותר ויותר צרכנים מחפשים מוצרים עם רשימות רכיבים קצרות, מובנות וללא תוספים מלאכותיים. מגמת ה-Clean Label – תוויות נקיות וברורות – מתחזקת גם בישראל, ויצרנים ויבואנים מבינים כי כדי להישאר רלוונטיים, עליהם לאמץ את השפה הזו גם בהיעדר חקיקה מחייבת.
ועדיין, חשוב להבין שהמעבר לצבעים טבעיים תלוי גם בעלויות ייצור, טכנולוגיות זמינות וביקוש מהציבור. כל עוד הרגולטור הישראלי אינו דורש סימון מיוחד או הגבלות, האחריות נותרת בידי הצרכן.
כדי לצמצם חשיפה לחומרים מזיקים ולבחור מזון איכותי ובריא יותר, מומלץ להעדיף מזונות טבעיים ופחות מעובדים, עם רשימות רכיבים קצרות וברורות; לחפש תוויות שמצהירות על שימוש בצבעים טבעיים בלבד או הימנעות מצבעים סינתטיים; לקרוא בעיון את רשימת הרכיבים ולהימנע ממוצרים המכילים E102, E110, E129 ודומיהם; ולהקפיד במיוחד בבחירת מוצרי מזון לילדים.
ולבסוף, זכרו שהצבע במזון הוא לא בהכרח מדד לאיכותו או לבריאותו. דווקא הצבעוניות הטבעית שמגיעה מפירות, ירקות ותבלינים – תורמת לא רק לבריאות הגוף, אלא גם לרווחת הנפש. הבשורה מארצות הברית מסמלת מהפכה שקטה אך חשובה – אך בסופו של דבר, השינוי האמיתי מתחיל בבחירות הקטנות של כל אחד ואחת מאיתנו: בקניות בסופר, בארוחות המשפחתיות ובחינוך הדור הבא לבחור נכון, טעים, מזין – וגם צבעוני יותר.
הכותב הוא שי אוחיון-מדמון, תזונאי קליני במכבי שירותי בריאות, מחוז מרכז
