מאחורי המספר שעל המשקל או גרף הגדילה מסתתרת מציאות עמוקה, שהיא הרבה יותר מסך הנתונים הרפואיים. זו מציאות שמכילה חוויות יומיומיות, רגשות, חלומות ופחדים. היא כוללת את הילד שמרגיש שונה בכיתה, את הילדה שמוותרת על חוג, את המתבגר ששב הביתה בשתיקה כבדה כי קשה לו לשתף.
המציאות הזו נוגעת גם בהורים, שנעים בין דאגה מתמדת, שאלות ללא מענה פשוט, ולעתים גם תחושת אשמה. המספר על הגרף אולי נראה אובייקטיבי, אך מאחוריו מסתתר עולם רגשי עמוק ושברירי, שלא תמיד נראית לעין, אבל מורגש בכל נשימה.
למה הילד שלי סובל מעודף משקל?
השמנה בילדות ובנעורים איננה תוצאה של גורם אחד. זו תוצאה של שילוב מורכב בין גנטיקה, סביבה, תרבות והרגלי חיים, יחד עם רבדים רגשיים וחברתיים. לעיתים קרובות, הכאב הגדול - הצקות, תחושת קושי או חוסר ערך, מקבל מענה דווקא דרך האוכל. האכילה הופכת לרגע של נחמה, ניסיון להרגיע או לכסות. אבל אז מגיעה שוב תחושת האשמה, ושוב המבטים מהצד, והמעגל הזה ממשיך. מתחת לפני השטח מסתתר עולם שלם, שכדי לגעת בו נדרש מבט עמוק וחומל, ולא פתרונות מהירים.
הנתונים בישראל מחייבים אותנו להתבוננות מעמיקה: כמעט אחד מכל חמישה ילדים חי כיום עם עודף משקל או השמנת יתר, שיעור שהולך וגדל בעשור האחרון.
המשמעות הרפואית של הנתונים הללו אינה רק "עודף קילוגרמים". השמנה בילדות מעלה משמעותית את הסיכון להמשך השמנה בבגרות, לסוכרת סוג 2, ליתר לחץ דם, לשומנים גבוהים בדם ולפגיעה בכבד. לצד אלו, ישנן השלכות רגשיות וחברתיות כבדות כמו ירידה בביטחון העצמי והימנעות חברתית. כשמבינים את גודל התמונה, ברור שהאתגר איננו רק רפואי, אלא גם רגשי ומשפחתי.
למה כל מה שניסינו לא עובד?
לרוב, הניסיון לפתור את הבעיה מתמקד במספר. עוד "דיאטה", עוד הגבלה, עוד הערה על הצלחת. אבל גישות כאלה עלולות להחמיר את הפצע. הן לא רק מחזקות את תחושת הבושה והאשמה, אלא גם מעבירות את כל האחריות אל הילד, כאילו רק הוא צריך "לתקן את עצמו". זו מעמסה כבדה מדי, ואף פעם לא צודקת.
3 צפייה בגלריה
שילוב מורכב בין גנטיקה, סביבה, תרבות והרגלי חיים. השמנה בקרב ילדים
(צילום: shutterstock)
הילד מרגיש מבודד במאבק, בעוד שהפתרון טמון במערכת המשפחתית והסביבתית כולה. אנו כהורים, כמחנכים וכאנשי מקצוע, חייבים לשנות את השיח. שינוי כזה מתחיל קודם כל בתיקון הדחף הבסיסי של כל אחד מאיתנו.
מה לא לעשות?
- לא להעיר, לא להשוות, לא לשקול מול אחרים.
- לא להפוך את הילד לפרויקט.
- לא להישאר עם זה לבד
מה כן אפשר לעשות?
אם הילד נמצא בעודף משקל חשוב להבין שהטיפול האמיתי מתחיל בהכרה: בהבנה שמדובר במציאות מורכבת, שיש בה רבדים רבים, פיזיים, רגשיים וחברתיים. הוא מתנהל מתוך שפה נקייה משיפוטיות, כזו שנותנת מקום לכל קשת התחושות, של הילד ושל ההורים. הטיפול מעניק מקום לפחדים, לכאב, לבושה, ומאפשר להפוך אותם לחלק מתהליך ריפוי.
אין דרך אחת נכונה להתמודד עם השמנה בילדות, אבל יש כמה צעדים שיכולים לשנות את הדרך שבה הילד חווה את עצמו ואת גופו:
- להקשיב, במקום להטיף. כשהילד מדבר על הגוף שלו, על אוכל או על תחושת גם אם הן קשות, הדבר החשוב ביותר הוא להקשיב באמת, בלי למהר לתקן או לעודד “להשתנות”.
- לשנות את השיח בבית. במקום לדבר על “מה אסור”, לדבר על “מה מחזק." לדוגמה, להאיר בחירה טובה, להדגיש תחושת חיוניות, ולא מספרים.
- להפוך את השולחן למקום בטוח. לא מקום של הערות או מבטים, אלא של חיבור. ארוחה משפחתית לא חייבת להיות מושלמת, רק רגועה.
- להתעניין, לשתף, להתמקד בהתנהגות, לא במראה. הילד צריך לשמוע על מה שהוא עושה ולא על איך שהוא נראה. "איזה יופי שטיילת עם הכלב" יעיל הרבה יותר מ"זה מרזה לעשות הליכות".
- לפנות לעזרה מקצועית בזמן. אם המצב מעורר דאגה או מתח רגשי, הדרכת הורים וליווי דיאטנית קלינית שמתמחה בילדים יכולים לעזור לבנות שפה חדשה בבית, ולשמור על יחסים טובים עם הילד.
המלצות אלו אינן מבטיחות פתרון קסם מהיר, אלא אפשרות לצעוד יחד בדרך, דרך שבה הילד וההורים מקבלים תוקף, כוח ומקום. ומתוך ההכרה הזו יכולה להיוולד תנועה חדשה: פריצה של מעגל האיבה, הפחתת המאבק מול האוכל, ושמירה על יחסים טובים, גם של הילד עם גופו, וגם של ההורים עם הילד שלהם.
לסיכום זכרו מאחורי כל מספר יש ילד, משפחה וסיפור חיים. הדרך להתמודד עם השמנה בילדות ובנעורים איננה דרך של שיפוט, האשמות או פתרונות מהירים, אלא דרך של הקשבה, הכלה וטיפול מותאם שמאפשר להתחיל לבנות יחסים חדשים, עם האוכל, עם הגוף, ועם עצמם.
הכותבת היא דיאטנית קלינית MSc.RD במרפאת השמנת ילדים במרכז הרפואי DMC
פורסם לראשונה: 01:13, 05.11.25
