הבינה המלאכותית כותבת, מעצבת, מציעה רעיונות ומסייעת לנו לבצע משימות שבעבר דרשו שעות של עבודה. אבל לצד היתרונות הברורים שלה, מתברר שלשימוש בה עשוי להיות גם מחיר רגשי. מחקר חדש מגלה כי אנשים שנעזרים בבינה מלאכותית ליצירת תכנים עלולים לחוות פחות סיפוק, פחות חיבור אישי לתוצאה ואפילו רגשות שליליים כמו אשמה, בושה וגועל.
המחקר, שנערך באוניברסיטת אסקס בבריטניה, כלל 651 משתתפים מארצות הברית ומבריטניה, במסגרת שלושה מחקרים. החוקרים ביקשו להבין כיצד השימוש בבינה מלאכותית משפיע על התחושות שלנו כלפי דברים שאנחנו יוצרים, והאם הוא משנה את האופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו כיוצרים.
התוצאות הצביעו על הבדל מעניין: המשתתפים הרגישו פחות מחוברים לעבודות שהכינו בעזרת AI בהשוואה לעבודות שיצרו בכוחות עצמם. הם גם נטו לראות בהן ביטוי פחות אמיתי של מי שהם, ודיווחו על פחות רגשות חיוביים בעקבות היצירה. במקביל, נרשמה עלייה מתונה אך מובהקת מבחינה סטטיסטית בתחושות של אשמה, בושה ואפילו גועל.
כשהתוצאה טובה, אבל תחושת הסיפוק נפגעת
כדי להבין את התופעה, החוקרים ביקשו מהמשתתפים להיזכר בעבודות יצירתיות שהכינו בעבר, חלקן בעזרת בינה מלאכותית וחלקן ללא עזרתה, ולתאר את התחושות שהתעוררו אצלם ביחס אליהן. הם בחנו בין היתר עד כמה המשתתפים הרגישו שהעבודה מבטאת את האישיות שלהם, כמה הם היו מחוברים אליה, אילו רגשות היא עוררה בהם ועד כמה הם נהנו מתהליך היצירה עצמו.
התברר שגם כשהבינה המלאכותית מסייעת להגיע לתוצאה הרצויה, היא לא בהכרח מעניקה ליוצר את אותה תחושת הישג. המשתתפים דיווחו על חיבור רגשי חלש יותר לעבודות שנעשו בעזרתה, על פחות הנאה ועל ירידה במוטיבציה הפנימית ליצור.
ממצא מסקרן נוסף היה שהמשתתפים עצמם דירגו את העבודות שהכינו בעזרת AI כפחות יצירתיות מאלה שהכינו ללא עזרתה. חשוב להדגיש: החוקרים לא קבעו שהתוצרים היו פחות איכותיים או יצירתיים בפועל, אלא בחנו כיצד היוצרים העריכו את העבודות שלהם.
כבר לא מרגישים שהיצירה מבטאת אותנו
(תמונה: Shutterstock/Frame Stock Footage)
ג'סיקה קרסון, דוקטורנטית לפסיכולוגיה שהובילה את המחקר, הסבירה כי יצירתיות היא הרבה יותר מהיכולת להפיק תוצאה מוצלחת. במשך שנים היא נחשבה לאחת הדרכים המרכזיות שבהן בני אדם מבטאים את עצמם, את המחשבות שלהם ואת עולמם הפנימי. "יצירתיות נחשבת זה שנים לאמצעי לביטוי עצמי", אמרה קרסון. "אבל כשאנחנו יוצרים יחד עם בינה מלאכותית, גורם נוסף תורם לרעיונות, למילים או לדימויים שהופכים ליצירה הסופית". לדבריה, התהליך הזה עלול להחליש את התחושה שהיצירה באמת מבטאת אותנו, ולפגוע בחלק מהיתרונות הרגשיים שאנחנו מפיקים מעצם היצירה.
המרכיב החסר: אהבה
אחד הממצאים המפתיעים ביותר במחקר נגע דווקא למושג שלא מרבים לקשר לעולם הבינה המלאכותית: אהבה. המשתתפים דיווחו שהם מרגישים כי בעבודות שהכינו בעזרת AI יש פחות מה"אהבה" שלהם. לא מדובר כמובן באהבה רומנטית, אלא בתשוקה, בהשקעה הרגשית ובתחושת החיבור שאנחנו מביאים לתהליך היצירה. החוקרים גילו שהתחושה הזאת היא גם גורם מרכזי שעשוי להסביר מדוע אנשים מרגישים פחות מחוברים לעבודות שנעשו בעזרת בינה מלאכותית.
למעשה, הקשר בין מידת האהבה שהמשתתפים הרגישו שהשקיעו בעבודה לבין תחושת האותנטיות שלהם נותר משמעותי גם כשהחוקרים הביאו בחשבון גורמים אחרים, כמו המאמץ שהושקע ביצירה, המקוריות שלה, האיכות שלה והערך שיוחס לה.
"הממצא הנוגע לאהבה חושף משהו חשוב במיוחד", הסבירה קרסון. "הוא מרמז שתחושת האותנטיות שלנו קשורה לתשוקה שאנחנו חשים כלפי היצירות שלנו. או בניסוח פיוטי יותר, כשאנחנו משקיעים אהבה במה שאנחנו יוצרים, אנחנו מצליחים לראות בו יותר מעצמנו".
לנסות להחזיר לעצמנו את השליטה
(תמונה: Shutterstock/Nuva Frames)
החוקרים הציעו גם הסבר אפשרי לתופעה. כאשר אדם יוצר משהו בעצמו, הוא מעורב בתהליך מתחילתו ועד סופו. הוא חושב, מתלבט, מנסה, טועה ומשנה כיוון. לעומת זאת, כאשר הבינה המלאכותית מבצעת חלק משמעותי מהעבודה, תפקידו של האדם עשוי להשתנות: במקום ליצור את התוכן בעצמו, הוא בוחר מבין אפשרויות, מכוון את המערכת ועורך את התוצאה.
לפי החוקרים, השינוי הזה עשוי להחליש את התחושה שהיצירה היא באמת שלו. בניתוח נוסף של הנתונים אף התגלה שככל שהבינה המלאכותית מילאה תפקיד מרכזי יותר ביצירה, כך המשתתפים נטו להרגיש שהיא מבטאת אותם פחות. עם זאת, החוקרים מדגישים שמדובר בממצא ראשוני שדורש בדיקה נוספת.
אז להפסיק ליצור בעזרת בינה מלאכותית? לא
למרות התוצאות המסקרנות, החוקרים לא טוענים שצריך להפסיק להשתמש ב-AI, וגם לא שכל מי שנעזר בו צפוי לחוות רגשות שליליים. הבינה המלאכותית יכולה לחסוך זמן, לסייע בפיתוח רעיונות ולהקל על משימות מורכבות. השאלה שהמחקר מעלה היא האם לצד היתרונות האלה אנחנו מוותרים לפעמים על חלק מהסיפוק שמגיע מעצם העשייה.
חשוב גם לזכור שהמחקר לא הוכיח שהשימוש בבינה מלאכותית הוא שגרם לתחושות השליליות. המשתתפים התבקשו להתייחס לעבודות שכבר הכינו בעבר ולתאר את הרגשות שלהן היו קשורים, ולא ליצור עבודות חדשות במסגרת ניסוי שבו חלקם משתמשים ב-AI ואחרים לא.
אין תחליף להשראה
(תמונה: Shutterstock/Carles Iturbe)
בנוסף, המחקר הסתמך על דיווחים אישיים של המשתתפים, ולא על מדידה אובייקטיבית של איכות היצירות או של השפעת השימוש בבינה מלאכותית על הבריאות הנפשית. החוקרים גם מציינים שהמשתתפים הגיעו מארצות הברית ומבריטניה, שבהן קיימות עמדות ביקורתיות כלפי AI, וייתכן שעמדות אלה השפיעו על התשובות. המחקר פורסם בשלב זה כטרום-פרסום מדעי, וטרם עבר ביקורת עמיתים. לכן יש להתייחס לממצאיו בזהירות, ונדרשים מחקרים נוספים כדי לבחון אם התופעה קיימת גם במדינות אחרות ובקרב אוכלוסיות שונות.
ובכל זאת, המחקר מעלה שאלה מעניינת בתקופה שבה יותר ויותר אנשים נעזרים בבינה מלאכותית כמעט בכל תחום: האם אנחנו נהנים רק מהתוצאה הסופית, או שגם הדרך שבה הגענו אליה היא חלק חשוב מתחושת הסיפוק שלנו? קרסון סבורה שככל שהבינה המלאכותית תופסת מקום גדול יותר בעולם היצירה, חשוב לזכור מה מייחד את בני האדם. לדבריה, לכל אחד מאיתנו יש רגשות, חוויות, קשיים ונקודת מבט אישית שמעצבים את הדברים שאנחנו יוצרים. אלה מעניקים ליצירה האנושית ממד אישי ואותנטי שהבינה המלאכותית יכולה לחקות, אך לא לחוות בעצמה.
