כבר עשרות שנים מיק ג'אגר שורף את הבמות ברחבי העולם עם אנרגיה מתפרצת, כריזמה כובשת ותנועות ריקוד אגדיות שהפכו לסימן ההיכר שלו. בעוד רבים מבני דורו מורידים הילוך או פורשים לגמרי, הוא ממשיך להופיע במשך שעות ארוכות מול רבבות מעריצים ומפגין על הבמה לא רק כישרון, אלא גם כושר שלא נופל מהסטנדרטים של ביונסה או שאקירה. התופעה הייחודית הזו מעוררת השתאות לא רק בקרב חובבי המוזיקה, אלא גם בקהילה הרפואית, שמנסה להבין לעומק את הנוסחה לשימור חיוניות פיזית כזו לאורך זמן.
מסתבר שגם אחרי גיל 80, סולן להקת הרולינג סטונס ממשיך לתחזק שגרת כושר אינטנסיבית שככל הנראה הייתה מעייפת אנשים שצעירים ממנו בכמה עשורים. השגרה שלו, שכוללת אימונים שישה ימים בשבוע, משלבת בין היתר קיקבוקסינג, ריצות, יוגה ובלט קלאסי. אבל האם הגוף האנושי בכלל אמור ומסוגל לעמוד בעומסים כאלה בעשור השמיני לחיים?
גנטיקה נדירה או עבודה קשה?
השאלה הראשונה שעולה כשרואים אדם בן 80 מתרוצץ על הבמה היא האם מדובר בנתונים טבעיים יוצאי דופן או בתוצאה של שגרה קפדנית. מתברר שהתשובה נמצאת אי שם באמצע, אך דורשת מרכיב אחד קריטי שלא כולם מצליחים ליישם. "כדי להגיע לביצועים כאלה נדרש שילוב שאנחנו קוראים לו 'מולטי-פקטוריאלי' – הרבה גורמים שעובדים יחד," מסביר ד"ר אייל גנסין, אחראי תחום ספורט וארתרוסקופיות של מחוז חיפה וגליל מערבי בכללית ורופא בכיר בבית חולים כרמל. "אלו גורמים סביבתיים הקשורים לאורח חיים שבהם אנחנו שולטים, לצד גורמים גנטיים שנותנים את הפוטנציאל להצלחה".
פרופ' עבד עסלי, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז רפואי מאיר, אף הוא מקבוצת כללית, מחזק את הדברים ומוסיף: "השילוב ביניהם הוא זה שנותן את התוצאה הכי טובה, אך המפתח המרכזי במקרה של ג'אגר הוא ההתמדה. רוב בני ה-80 פשוט לא מתמידים בזה, וכך גם אנשים צעירים יותר, שעמוסים בעבודה ומשפחה. מבחינה גנטית, מספיק שיש אנטומיה לא נורמלית בברכיים שמשפיעה על כאבים כדי לייצר גלגל קסם שלילי – ככל שיותר כואב, כך עושים פחות פעילות".
הסוד שמאחורי השילוב: כוח וגמישות
שגרת האימונים של ג'אגר אינה מסתכמת רק בפעילות אירובית עצימה שמטרתה לשרוף קלוריות, אלא דורשת איזון קפדני של כוח עם אלמנטים של גמישות, תוך הימנעות משחיקה מסוכנת של המפרקים והלב.
שגרה של שישה ימים בשבוע בעצימות כזו לא מסוכנת ללב או למפרקים?
"כל עוד אדם מבצע פעילות באופן סדיר ואין לו כאב, זה אומר שהגוף מסוגל לעמוד באותם מאמצים", מסביר פרופ' עסלי את הזווית הקרדיולוגית. "הבעיה מתחילה כשאנשים עושים יותר מדי בפחות זמן, כמו 'רצי סופי שבוע' שיושבים במשרד ואז מעמיסים על הגוף, מה שמוביל מהר מאוד לפציעות. אם ג'אגר מתאמן שישה ימים בשבוע והוא רגיל לזה, הוא מוריד משמעותית את הסיכוי להיפצע, כי הלב והגוף שלו מורגלים לעומס. עם זאת, חובה לבצע בדיקות שגרתיות כמו ארגומטריה, כי כרונולוגית הוא עדיין בן 80".
הלב והגוף שלו מורגלים לעומס
(צילום: AP)
זה הכרחי לשלב אירובי קשוח עם אימוני מתיחה כמו יוגה ובלט קלאסי?
"חד משמעית כדאי לשלב", פוסק ד"ר גנסין. "כוח מגיע מפעילויות שמחזקות את השריר לקחת עומס, בעוד שיוגה ופילאטיס עובדות על פיתוח גמישות, טווחי תנועה ויציבות של הגידים והרצועות. העבודה הזו גורמת להארכת שרירים סטטית ולעבודה בטיחותית מאוד. השילוב בין פיתוח כוח לגמישות הוא השילוב המנצח".
עקרונות הזהב להזדקנות פעילה
לא לכולנו יש את המשאבים, הזמן וצוות המומחים שעוטף את סולן הרולינג סטונס, אך המומחים מסכימים שישנם מספר כללי יסוד שכל אדם יכול וצריך לאמץ כדי לשמור על תפקוד אופטימלי בשלבים המאוחרים של החיים, ובראשם שילוב של אימוני כוח יומיומיים (20-30 דקות) עם פעילויות שעובדות על מתח וגמישות כמו יוגה, ועם אימוני סיבולת לב-ריאה, כמו שחייה או הליכה תחת פיקוח. והכלל החשוב ביותר, לדברי ד"ר גנסין, הוא הדרגתיות. "אם משהו מתחיל להציק, הגוף למעשה מאותת לך שאתה עוד לא שם וצריך להוריד עומסים. בנוסף, חובה לתת לשריר להתאושש עם יום-יומיים של מנוחה בין אימון לאימון, ולהקפיד על תזונה עשירה באלקטרוליטים כדי למנוע איבוד מלחים".
זה לא בשמיים. עם בת הזוג, מלאני המריק
(צילום: Lia Toby/Getty Images)
בכל הנוגע למגבלות, פרופ' עסלי ממליץ לבצע באופן מבוקר במיוחד תנועות שמועדות לפורענות: "קפיצות מגובה או תנועות סיבוב ('פיבוטינג') מסכנות את הרצועות בברכיים, ותנועות רפטטיביות של הרמת היד מעל גובה השכם עלולות לגרום לקרעים בכתף. אין ספק שאורח חיים בריא והתמדה מהווים חלק ניכר מהזדקנות טובה. אומנם אדם ברמתו של ג'אגר זוכה למעטפת תמיכה אדירה, אך עקביות פשוט עובדת, ועם עובדות אי אפשר להתווכח. עבור האדם הפשוט, המסר הוא שצריך לשמור על חוסן מנטלי ופשוט לקום וללכת לחדר הכושר הקרוב".
