חייבים לצחצח שיניים. כולנו גדלנו עם הידיעה הזו. למדנו על כך בבית הספר, בביקורים אצל רופא השיניים והשיננית ומקריאת הספר "קריוס ובקטוס". ובכל זאת, רובנו מתקשים בביצוע הפעולה הפשוטה הזו. ואם לא די בכך, ההתפתחות המתמדת בטכנולוגיה של משחות השיניים והמברשות, מבלבלת ומטעה. אז איך מצחצחים נכון?
1. מפספסים אזורים
על מנת לצחצח נכון, יש להתייחס (ולצחצח) את כל האספקטים של השניים בפה. לכל שן יש שלושה אזורים: האזור חיצוני (קרוב ללחי) , פני השן (האזור שאוכלים עליו) והאזור הפנימי (הפונה ללשון והחך). מקובל לחלק את הפה לארבעה רבעים (עליון / תחתון, ימין / שמאל). יש להתחיל באזור האחורי של השיניים, בצד הקרוב ללחי, ובצורה שיטתית לנקות כל שן ושן, במעבר מרבע אחד (ימני עליון) לרבע השני (שמאלי עליון) בצורה המשכית. לאחר מכן יש לצחצח באותו אופן את האזור הפנימי, ולסיים בפני השן (שזה האזור שמרביתנו מקפידים לצחצח אך לא תמיד מצליחים למנוע את האבנית). גם את הלשון מומלץ לצחצח – באמצעות מברשת השיניים או מנקה לשון ייחודי.
2. לא מסתכלים במראה
המברשת צריכה להיות ממוקמת כ-45 מעלות לכיוון החניכיים. במידה ומשתמשים במברשת שאינה חשמלית, על התנועה להיות סיבובית (מברשת חשמלית עושה זאת עבורנו). חשובה מאד הבקרה של עצמנו לראות שאנו מצחצחים נכון, ולכן ההמלצה הכי טובה היא לצחצח מול המראה. ההרגל לצחצח במקלחת אמנם נראה קוסם ויעיל, אך אינו מומלץ.
3. מסיימים מהר
משך הצחצוח הנכון הוא כ-2 דקות, פעמיים ביום. אין לוותר על צחצוח הבוקר או הערב. ישנה חשיבות לצחצוח אחרי האוכל ולכן, צחצוח הבוקר מומלץ לאחר סיום ארוחת הבוקר ולפני היציאה לעבודה, כך הפה נשאר נקי עד הארוחה הבאה. יחד עם זאת, אם מחליטים לשתות את כוס הקפה או התפוזים עדיף לא לצחצח מיד לאחר מכן אלא להמתין מעט כדי שהצחצוח לא יגרום לאפקט ההפוך ואף יפגע בשן. הסיבה לכך היא שקפה (וגם מיץ תפוזים) הוא משקה חומצי אשר עשוי להזיק לשכבת האמייל המגנה על השיניים. הצחצוח עשוי להגביר את הפגיעה באמייל, ולגרום לעששת ורגישות. כמו כן, חשוב להקפיד לצחצח גם שתלים דנטליים, כתרים או כל תחליף שן אחר. בשעות הלילה, מומלץ לצחצח ממש לפני השינה.
4. לא מחליפים את המברשת בזמן
לפני שבוחרים מברשת שיניים חדשה, חשוב להבין מתי יש להחליף את מברשת השיניים (או הראש של המברשת החשמלית). לפי איגוד רופאי השיניים האמריקאי (ADA) ההמלצה הגורפת היא להחליף מברשת שיניים כל שלושה חודשים. אבל... בפועל, יש להתייחס לסיבים עצמם של המברשת / הראש. כשאלו מתחילים להתבדר (להיפרד אחד מהשני, ולשנות כוון) – זה הזמן להחליף! צריך לזכור כי תהליך שחיקת המברשת תלויה בגורמים שונים, דוגמת מספר השניים בפה והכוח המופעל בצחצוח.
מספר מחקרים הראו כי ישנה עדיפות למברשות שיניים חשמליות על פני מברשות שיניים ידניות, אך בסופו של דבר הכול נתון בידי המשתמש. הדרך הכי טובה היא להביא את אמצעי הצחצוח לביקור חצי שנתי אצל השיננית ולקבל הדרכה פרטנית כיצד צריכים לצחצח.
5. בוחרים משחת שיניים לא מתאימה
המרכיב החשוב ביותר במברשת השיניים הוא הפלואוריד. זהו המרכיב הפעיל, המפחית את הסיכויים להתפתחות עששת. ריכוז הפלואוריד משתנה בהתאם לגיל המשתמש (ילדים ומבוגרים). בגיל המבוגר הריכוז המקובל הוא 1450 ppm.
פרט לריכוז הפלואוריד התפתחו פטנטים שונים על מנת להתאים את המשחה לאנשים עם בעיות ייחודיות. לדוגמה, אנשים עם רגישות יתר בחניכיים ייהנו ממשחות לשיניים "רגישות". משחות אלו מבוססות על טכניקות שונות להקטנת הרגישות דוגמת חומר מאלחש, חסימת מכנית של אזורים מסוימים בשן הגורמים לכאב.
לאלו שמחפשים משחה עם יכולת הלבנה, חשוב להבין כי נדרש ריכוז גבוה של החומר המלבין, ולמעט משחות בודדות, במרביתן הריכוז אינו מספק, ולכן מומלץ כי ההלבנה תיעשה במסגרת מרפאתית.
6. מוותרים על חוט דנטלי
חשוב מאד לזכור כי מעבר לצחצוח השניים ישנה חשיבות גדולה להעברת חוט דנטלי במרווח בין השניים, אותו מקום שמברשת השיניים מתקשה מאד לנקות. ההמלצה היא לבצע ניקוי בין השניים בצורה סדירה (על ידי חוט או קיסם ייעודי). הקפדה על ביצוע פעולות אלו עשוי לסייע במניעת דלקות חניכיים ובעיות חניכיים, שעשויות להביא לפגיעה בשיניים שאינה רק ה'חור' אותו כולנו מכירים.
הכותבת היא מומחית חניכיים ומנהלת מרפאת מכבידנט פרדס חנה
