אם בעבר בעיקר סטודנטים לביולוגיה, רופאים וחוקרים הכירו את המושג, כיום ניתן לראות את המילה מיטוכונדריה כמעט בכל מקום – מפודקאסטים ורשתות חברתיות ועד לפרסומים של חברות תוספי תזונה ולשיחות על הזדקנות בריאה. יש מי שמכנים את המיטוכונדריה "המפתח לאריכות ימים", אחרים מציגים אותן כיעד המרכזי של תוספי תזונה חדשניים, ולעיתים אף נוצר הרושם שאם רק נשפר את תפקודן, נוכל להאט את ההזדקנות. אולם התשובה מורכבת הרבה יותר מהמסרים השיווקיים.
כדי להבין את התמונה המלאה, יש להבין תחילה מהן בכלל מיטוכונדריה. אפשר לחשוב על המיטוכונדריה כעל "תחנות האנרגיה" של תאי הגוף. הן הופכות את האנרגיה שמגיעה מהמזון לאנרגיה זמינה, שהגוף יכול להשתמש בה. בזכות האנרגיה הזו השרירים יכולים להתכווץ, המוח יכול לפעול והגוף מסוגל לבצע כל פעולה - מהליכה ונשימה ועד אימון גופני.
עם זאת, כיום ידוע שתפקידן רחב בהרבה: הן מעורבות בוויסות חילוף החומרים ורמות הסידן בתא, בתקשורת בין חלקים שונים בתא, במנגנוני ההגנה של התא מפני נזק חמצוני, בוויסות דלקות, בתהליכי מוות תאי מתוכנן, בתגובות של מערכת החיסון המולדת ועוד. כל אלו הופכים את המיטוכונדריה לחלק בלתי נפרד מהתפקוד התקין של הגוף כולו.
מה באמת קורה למיטוכונדריה כשאנחנו מזדקנים?
כאשר נשאלת השאלה אם תפקוד המיטוכונדריה יורד עם הגיל, התשובה הפשוטה היא חיובית, אולם הקשר אינו פשוט. מחקרים מראים כי עם העלייה בגיל עלולים להתרחש ירידה ביכולת הפקת האנרגיה, ירידה בפעילותם של אנזימים מיטוכונדריאליים, היחלשות של מנגנוני בקרת האיכות של המיטוכונדריה והצטברות של מיטוכונדריה פגומות בחלק מהרקמות. עם זאת, לא כל השינויים האלה נובעים מהגיל הכרונולוגי עצמו. גורמים כמו ירידה בפעילות הגופנית, השמנה, אובדן מסת שריר ומחלות כרוניות משפיעים על תפקוד המיטוכונדריה, לעיתים יותר מהגיל עצמו.
לא כל אדם מבוגר סובל מפגיעה משמעותית בתפקוד המיטוכונדריאלי, ולא כל ירידה בתפקוד נובעת מהזדקנות בלבד. מחקרים שבחנו מבוגרים פעילים מצאו כי ניתן לשמר חלק ניכר מהיכולת המיטוכונדריאלית גם בגיל מבוגר, באמצעות אורח חיים פעיל ותזונה מתאימה
שינויים בתפקוד המיטוכונדריה עשויים להתבטא בהתאוששות איטית יותר ממאמץ, בירידה בתפקוד השרירים ולעיתים גם בסיכון מוגבר למחלות. אולם לא כל אדם מבוגר סובל מפגיעה משמעותית בתפקוד המיטוכונדריאלי, ולא כל ירידה בתפקוד נובעת מהזדקנות בלבד. מחקרים שבחנו מבוגרים פעילים מצאו כי ניתן לשמר חלק ניכר מהיכולת המיטוכונדריאלית גם בגיל מבוגר, באמצעות אורח חיים פעיל ותזונה מתאימה.
עם המחקרים באו התוספים
ההתעניינות המחודשת במיטוכונדריה נובעת משילוב של שלושה גורמים: בשני העשורים האחרונים חלה התקדמות משמעותית בהבנת התהליכים התאיים הקשורים להזדקנות והמיטוכונדריה זוהתה כאחד ממאפייני ההזדקנות, לצד תהליכים נוספים. במקביל הפך תחום אריכות החיים, לונג'ביטי, לאחד התחומים הצומחים בעולם הבריאות. חוקרים, רופאים, יזמים ומשקיעים מחפשים דרכים לשפר לא רק את תוחלת החיים, אלא גם את תקופת החיים הבריאה. חשוב להדגיש כי מרבית המחקרים בתחום בוחנים כיום שיפור במדדי בריאות ותפקוד, ולא הארכת חיים בפועל.
ברגע שהמחקרים החלו להצביע על חשיבות המיטוכונדריה, הופיעו גם מוצרים ותוספי תזונה המבטיחים "להפעיל", "לחזק" או "לחדש" אותן. מרבית התוספים האלה מבוססים על מנגנונים ביולוגיים מבטיחים, אך נכון להיום אף אחד מהם לא הוכח במחקרים קליניים איכותיים בבני אדם כמאריך חיים, או כמשפר באופן משמעותי את תקופת החיים הבריאה אצל אנשים בריאים.
נכון להיום אף תוסף לא הוכח כמאריך חיים
(תמונה: Shutterstock/vectorfusionart)
מבחינה מדעית, גם הניסיון "לחזק את המיטוכונדריה" אינו מדויק, שכן לא מדובר בשריר שניתן לחזק. החוקרים עוסקים כיום במושגים כמו ביוגנזה מיטוכונדריאלית – יצירת מיטוכונדריה חדשות; מיטופגיה – פינוי מיטוכונדריה פגומות; דינמיקה מיטוכונדריאלית – תהליכי איחוי ופיצול; ובקרת איכות מיטוכונדריאלית. המטרה של כל אלו היא לא "להטעין" את המיטוכונדריה, אלא לשמור על אוכלוסייה איכותית ומתפקדת שלהן.
אין ספק שלמיטוכונדריה תפקיד מרכזי בבריאות האדם, אולם נכון להיום אין הוכחה חד-משמעית לכך שנטילת תוסף כזה או אחר לבדה תוביל להארכת חיים משמעותית או לשיפור דרמטי בבריאות. בנוסף, לא מעט חוקרים מדגישים שהגוף אינו מערכת עם מתג אחד שניתן להפעיל או לתקן. בריאות האדם היא תוצאה של קשר מורכב בין מערכות רבות הפועלות יחד. לכן קשה מאוד לבודד את המיטוכונדריה מכל שאר מרכיבי החיים והבריאות.
בין מדע לשיווק: מה באמת עובד?
כאשר שואלים חוקרים ואנשי מקצוע מה באמת מסייע לתפקוד מיטוכונדריאלי תקין, התשובות חוזרות שוב ושוב לאותם עקרונות בסיסיים: פעילות גופנית זו ההתערבות בעלת הראיות החזקות ביותר לחיזוק התפקוד המיטוכונדריאלי. אימוני סבולת, אימוני כוח ואימוני אינטרוולים מעודדים כולם הסתגלויות מיטוכונדריאליות, אם כי כל אחד מהם עושה זאת במסלולים מעט שונים. שריר השלד הוא הרקמה העשירה ביותר במיטוכונדריה בגוף, ולכן שמירה עליו באמצעות אימוני התנגדות וצריכת חלבון מספקת תורמת גם לבריאות המטבולית.
בתחום התזונה, אין כיום דיאטה אחת שהוכחה כעדיפה באופן עקבי לשיפור תפקוד המיטוכונדריה. עם זאת, קיימת תמיכה רחבה בצריכת חלבון מספקת, בשמירה על משקל גוף תקין, בתזונה המבוססת בעיקר על מזונות מלאים ופחות מעובדים, בצריכה מספקת של ויטמינים ומינרלים ובשתייה בהתאם לצורכי הגוף.
הגוף אינו מערכת עם מתג אחד שניתן להפעיל
(תמונה: Shutterstock/Olena Yakobchuk)
גם איכות השינה היא אחד מעמודי התווך של הבריאות המטבולית. מחסור כרוני בשינה פוגע בהתאוששות, ברגישות לאינסולין ובמספר מסלולים מטבוליים הקשורים גם לתפקוד המיטוכונדריה. עם זאת, מספר המחקרים הישירים שבחנו את הקשר עדיין מוגבל.
סטרס כרוני משפיע על מערכת העצבים, על איכות השינה, על ההתנהגות ועל חילוף החומרים. השפעתו על המיטוכונדריה כנראה מתווכת באמצעות מכלול של מנגנונים, ולא דרך מסלול יחיד.
בכל הנוגע לתוספי תזונה, חשוב במיוחד להבחין בין מנגנון ביולוגי מבטיח לבין תוצאה קלינית משמעותית. בחלק מהאוכלוסיות – למשל אנשים עם אי־ספיקת לב, מחלות מיטוכונדריאליות מסוימות או מי שמטופלים בסטטינים – קיימות עדויות טובות יותר לתועלת של חלק מהתוספים. אולם ממצאים אלה אינם מצדיקים בהכרח המלצה גורפת לכלל האוכלוסייה.
מנגנון מבטיח עדיין אינו הוכחה
אחת הבעיות המרכזיות בתחום היא הפער בין המחקר המדעי לבין האופן שבו הוא מוצג לציבור. המדע מתקדם בדרך כלל בצעדים קטנים, זהירים ומבוקרים. השיווק, לעומת זאת, אוהב הבטחות גדולות, פתרונות מהירים וכותרות מושכות. כתוצאה מכך נוצרת לעיתים תחושה שקיים "סוד" או "מנגנון נסתר" שאם רק נדע כיצד להפעיל אותו, נוכל לעצור את ההזדקנות. המציאות, לפחות נכון להיום, אינה תומכת בכך.
נכון להיום אין קיצור דרך מוכח
(תמונה: Shutterstock/Pressmaster)
חשוב לזכור כי מנגנון ביולוגי אינו הוכחה קלינית, שיפור בבדיקת מעבדה אינו בהכרח שיפור בבריאות, תוצאה בבעלי חיים אינה בהכרח רלוונטית לבני אדם, וגם מחקר קליני יחיד אינו מספיק כדי לשנות המלצות. לכן, כאשר בוחנים טענות על "תוסף מאריך חיים" כדאי לשאול האם מדובר במחקר בבני אדם; האם זהו מחקר אקראי מבוקר; האם קיימת סקירה שיטתית או מטה־אנליזה המאשרת את הממצאים; והאם נמדדו תוצאות קליניות משמעותיות המעידות על שיפור בבריאות, ולא רק שינויים בסמנים ביולוגיים.
מיטוכונדריה הן ללא ספק מרכיב מרכזי בתפקוד הגוף ובהבנת תהליכי ההזדקנות, והמחקר בתחום מרתק וצפוי להמשיך להתפתח בשנים הקרובות, אולם נכון להיום אין קיצור דרך מוכח שיכול להחליף את עקרונות הבריאות הבסיסיים. ככל שהמחקר מתקדם, מתברר שוב ושוב שהבסיס לבריאות טובה אינו נשען על תוסף יחיד או על מנגנון בודד, אלא על שילוב מתמשך של הרגלי חיים בריאים. וגם במקרה הזה, מיטוכונדריה הן חלק חשוב מהסיפור – אך הן ממש לא הסיפור כולו.
הכותבים הם ד"ר איתי זיו, מומחה לפעילות גופנית, ספורט ואורח חיים בריא ומרצה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט; וניר פינק, דיאטן ספורט, פיזיולוג מאמץ ומרצה לתזונת ספורט ולפיזיולוגיה של המאמץ
