לתעשיית היופי, שכוונה במשך מאות שנים לנשים בלבד, נוספו בעשור האחרון קהלים חדשים: גברים בעלי מודעות הולכת וגוברת וילדות וילדים שסופגים לעג ובריונות בבית הספר, ומוכנים לעשות כל מה שצריך כדי להתאים את המראה שלהם לדרישות הסביבה: מהסרת שיער בלייזר, דרך חומצה היאלורונית בשפתיים וכלה בניתוחים פלסטיים. כן, אתם קוראים נכון. בישראל מבוצעים מדי שנה עשרות ניתוחים פלסטיים בילדים שמטרתם היא אחת: לשפר את המראה החיצוני שלהם.
דניאלה מיבנה הכניסה את בתה בת התשע ואת בנה בן השבע לניתוח הצמדת אוזניים בהרדמה מלאה. "הם ירשו את האוזניים הבולטות מבעלי. הוא אומנם לא עשה ניתוח, אבל אצלו זה פחות בולט. אצלם זה כן בולט, ולא מצאתי טעם לדחות את זה".
4 צפייה בגלריה
''עוד כשהיו תינוקות, ראיתי שהאוזניים שלהם בולטות''. ניתוח הצמדת אוזניים
(צילום: shutterstock)
איך הגעת לניתוח?
"בחודשים הראשונים כשהם היו תינוקות ראיתי שהאוזניים שלהם בולטות. אז עוד לא ידעתי שקיים ניתוח שמתקן את זה. גיליתי עליו כשהם קצת בגרו, קראתי עליו, שקלתי והחלטתי ללכת על זה, נטו מתוך צורך אסתטי. הבן שם לב לזה אבל זה לא הפריע לו. לגדולה זה כן הפריע. בכל פעם שהיא הסתרקה והסתכלה על עצמה במראה זה הציק לה. היא רוצה לשים קשת? זה מבליט לה את האוזניים. היא רוצה לעשות קוקו? זה מבליט לה את האוזניים. זה עצבן אותי, כי זה בכלל לא משהו שאמור להטריד. הרגשתי שזה מהווה חסם מעיק עבורה. לא עשיתי את זה כי צחקו עליה בבית הספר או בחוגים או בשביל להגדיל לה את הביטחון העצמי. עשיתי את זה כי זה הציק לה. כשהצעתי לה לעבור ניתוח היא מאוד שמחה, מצא חן בעיניה שאפשר לטפל בזה".
הטיפול כולל הרדמה מלאה.
"נכון. הסברתי להם שהם הולכים לישון, ושמדובר בטיפול קצר של עשר דקות. הם לא צריכים לדעת כמה זמן זה. אמרתי שאני לא עוזבת אותם ושאני נשארת בחדר למרות שזה לא נכון, אבל זה נתן להם ביטחון. אנחנו אנשים מאוד דתיים, והילדים לומדים במוסדות חרדיים. אנחנו מאמינים שיש בורא אחד לעולם והוא הקובע והמחליט, והוא יעשה את הדברים על הצד הטוב ביותר באמצעות השליחים המצוינים שלו, הרופאים. יחד עם זאת, כמובן שהיו מתח נפשי וחרדה. הורה ששולח את הילד שלו לניתוח בהרדמה כללית תמיד יהיה לחוץ וישאל את עצמו אם הוא עושה את ההחלטה הנכונה. על הקטן ממש פחדתי כי הוא באמת קטנצ'יק. זה כמו לשלוח תינוק לחדר ניתוח. שבועיים-שלושה לפני לא ישנתי בלילה, כל הזמן חשבתי על זה, והזכרתי לעצמי שוב ושוב שהיום הרדמה זה הליך בטוח כמעט במאה אחוזים".
איך הגיבו בסביבה הקרובה על ההחלטה?
"בעלי נתן לי להחליט. אצל הגדולה הוא חשב שזה פחות חמור ולא צריך כי היא בת ורוב הזמן הולכת עם שיער פזור, אבל אצל הבן אין מה לעשות, זה פשוט בולט. המשפחה הקרובה תמכה. אף אחד לא ביקר אותי, והאמת? לא אכפת לי מה אנשים אחרים חושבים. הילדים שלי הם שלי".
"ההורים רוצים למנוע נזק פסיכולוגי"
"ניתוח הצמדת אוזניים מיועד לאנשים עם אוזניים בולטות שמעוניינים להצמיד את האוזניים לצידי הפנים. זה ניתוח חיצוני קוסמטי שלא קשור בשום דרך למנגנון השמיעה", מסביר ד"ר ערן חדד, כירורג פלסטי מומחה, רופא בכיר במחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים שמיר באסף הרופא ובעל קליניקה פרטית בתל אביב.
"לניתוח הצמדת אוזניים מגיעים ילדים ומבוגרים. הגיל הכי מוקדם שבו אפשר לבצע בו אותו הוא חמש-שש, כי רק אז האוזן מגיעה לגודל הסופי שלה. לניתוח הזה יש כמה פיקים: הראשון לפני כיתה א', כשההורים רוצים למנוע נזק פסיכולוגי עתידי. בגיל כל כך צעיר זה תמיד מגיע מההורים, כי הילד עדיין לא מודע לחיצוניות שלו. הפיק השני הוא באזור גיל תשע, כשרוב הילדים כבר מודעים לנראות שלהם. חלקם סובלים מהקנטות בבית ספר, כשילדים אחרים צוחקים עליהם וקוראים להם 'דמבו'. הפיק השלישי מגיע לפני הגיוס לצה"ל, כי אז חייבים להסתפר קצר ואי אפשר להסתיר יותר. ככל שהילד בוגר יותר, זה מגיע יותר ממנו ופחות מההורים".
איך מכינים ילד לניתוח פלסטי?
"כשמדובר בילד קטן, קצת קשה לדבר איתו על הצדדים הטכניים בניתוח. אני משתף את הילד בפרטים בהתאם להכוונה של ההורים. יש הרבה הורים שממש רוצים שאסביר לילד בגובה העיניים מה בדיוק אני הולך לעשות לו, ויש הורים שמאמינים שבגלל שהילד בכלל לא מודע ל'בעיה' והניתוח מגיע מהצד שלהם, אין טעם לומר לו בדיוק מה הולך לקרות. הם מספרים לו איזה סיפור, ממציאים משהו כדי שהוא יזרום עם זה".
מהם הסיכונים בניתוח כזה?
"יש סיכונים כלליים בכל ניתוח: דימום או זיהום. הסיכון הספציפי לניתוח הזה הוא צלקת קלואידית מאחורי האוזן, כלומר צלקת שנרפאת בצורה גסה. זה קורה יותר אצל כהי עור אבל יכול לקרות בכל ילד. בנוסף, ב-5%-10% מהמקרים תהיה הישנות, כלומר אחרי חודשיים-שלושה הסחוס חוזר למקום הקודם שלו. לפעמים זה קורה רק באוזן אחת. במקרים כאלה צריך לחכות קצת, לתת למקום להחלים ואז לבצע ניתוח משלים. סיכון נוסף הוא א-סימטריה, שיכולה לקרות בכל ניתוח באיבר שהוא דו-צדדי".
אילו ילדים ואילו הורים אתה פוגש בקליניקה שלך?
"הם מגיעים מכל שכבות האוכלוסייה. הורים שמגיעים עם ילד קטן בדרך כלל מאוד חוששים למשמעויות של הדבר הזה כשהילד יגדל. בגלל שמדובר בבעיה שהיא ברובה גנטית, אז חלק מההורים עברו בעצמם בריונות כשהיו ילדים. אנחנו לא מכירים איזה גן ספציפי, אבל כן רואים דפוס משפחתי. יש הורים שבאים עם ניסיון. היה אבא שאמר לי: 'אני חיכיתי עם זה עד גיל 18 וסבלתי, ואני רוצה שהבן שלי לא יסבול'".
ניתוח נוסף שד"ר חדד מבצע בצעירים הוא ניתוח לתיקון גניקומסטיה: "הניתוח הזה מיועד לנערים שיש להם חזה נשי. זה מציק להם מאוד, הם נמנעים מלחשוף את פלג הגוף העליון, לא הולכים לים ולובשים חולצות רפויות בלבד. בדרך כלל זה מופיע בגיל ההתבגרות ולפעמים אפילו קודם, בגיל 12-10. זה מסוג הדברים שהם כן הפיכים, אז אם מגיע אליי נער, אני שואל אותו אם הבעיה קיימת מעבר לשנתיים-שלוש. אם לא, יש סיכוי שמדובר בעניין הורמונלי וזה ייעלם מעצמו. אם הבעיה קיימת כבר כמה שנים טובות, לרוב זה לא יעבור. הילד צריך לעבור בירור אנדוקריני, והפתרון הוא ניתוח שבמהלכו אני מבצע פתח קטן באזור בית השחי ומרוקן את כל הרקמה העודפת. העור מתכווץ באופן ספונטני אחרי הניתוח, ובסך הכול מדובר בניתוח יעיל מאוד שמשפר באופן מובהק את המראה".
כל הניתוחים האלה הם לשיפור המראה חיצוני בלבד ואין להם הצדקה רפואית. לא כדאי לחכות קצת?
"ניתוחים אסתטיים אלה ניתוחים שלא חייבים לעשות אותם, לא ילדים ולא מבוגרים. גם אישה בת 50 שרוצה מתיחת פנים, היא רק רוצה ולא חייבת. לא מדובר פה בניתוח אפנדיציט, ואין עניין של חירום בפלסטיקה. לכל ניתוח יש את הסיבוכים שלו, אבל אין ספק שניתוחים פלסטיים משפרים את איכות החיים בצורה משמעותית כשהם נעשים באינדיקציה הנכונה. אם מגיע אליי ילד שנתון למבוכה רבה, שצוחקים עליו, שכל הזמן שומע דיבורים מאחורי הגב שלו, ואני יכול לפתור לו את הבעיה באמצעות פעולה רפואית אחת שבמרבית המקרים עוברת חלק, אני אעשה את זה. אני חושב שזה מוצדק".
